אברהם והרקלס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי -- תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA) -- דף ההרצאה ב-SBL לונדון -- המכתבים בין ספרטה ליהודה -- קלאודמוס מלכוס

הצהרת כוונות

מטרת המאמר היא לסקור ולנתח את השלב המוקדם במורשת הים-תיכונית של אברהם אבינו, עת עשׂה את צעדיו הראשונים ברשת הים-תיכונית כדמות מתווכת - mediatory.

  • האם יש איזה ביטוי מצלצל במיוחד לכך ב-network theory?
על פניו הרעיון נשמע ככזה שקשור לתורת הרשתות. יבדק בהקדם (אבל לא היום לצערי) רוני רשף 02:56, 11 באפריל 2011 (UTC)

מכתב ארווס

לכל הפרשה: מקבים א (=מק"א) 12:1-23 מכתב מארווס הראשון לחוניו הראשון או השני.[1] המכתב מכיל טענות מרחיקות לכת על מוצא משותף (מתולוגיא), המשמשות כאמצעי שטח בדיפלומטיא. אבל פני שנוכל להתייחס לתוכן ביתר פירוט, צריך לטפל בבעיית המקורות ובטענת הזייפן.

  • סקירה ביבליוגרפית של: מקבלים - מקבלים/שוללים - שוללים.


הבעיא בטענת הזייפן היא שבהעדר הוכחה חותכת, אנו נותרים עם משׂחקי סבירות, דעות קדומות וחשקים סמויים.

לפיכך צריך לחזור למקור: עדותו של בעל מק"א על ה-antigraphon.

משימה קשה ולא מספקת (Ginsburg 1934: 118)

מכתב ארווס הוא הראיה הקדומה ביותר לעניינינו. לאברהם תפקיד מפתח כמקשר בין הקהילות.

עובדא: מכתבו של ארווס מגיע אלינו ביד שלישית (כתוספת לתשובה שכתב יהונתן החשמונאי סביב 145-143 BC, מאה שנים לאחר ארווס – ואז מצוטט במקבים א').

אפשרויות עיקריות בנוגע למכתב ארווס

שלוש אפשרויות במחקר המודרני

  1. שני המכתבים הם מסמכים אותנטים.
  2. יהונתן זייף את המכתב מארווס, אבל המכתב שלו אמיתי.
  3. כל ההתכתבות זויפה על ידי המחבר האנונימי של ספר מקבים א' ( יש למצוא את תאריך שליחת המכתבים, בהתבסס על מחקר מודרני ו Seleucid-Ptolemaic contemporary action).

הצעה לשתי הזדמנויות לזיוף

  1. יהונתן זייף מכתב בשם ארווס.
  2. כותב מק"א זייף את ההתכתבות (ביבליוגרפיה לכל הויכוח, מחולקת לשלושת המחנות ;).

בהעדר ראיות חדשות, השאלה נותרת בעינה.

בניסיון להטות את הכף לטובת אותנטיות, הצעה חדשה: אלא אם כן נאמרה קודם לכן

ב-12:11, מכתבו של יהונתן מציין:

We therefore at all times without ceasing, both in our feasts, and other convenient days, do remember you in the sacrifices which we offer, and in our prayers, as reason is, and as it becometh us to think upon our brethren”

( החלף עם תרגום משלך.)

זה ביטוי לגישה המיתית-טקסית [2]

הקשר בין הקהילות מחוזק באמצעות תפילות וקרבנות, באופן ציבורי. לכן, סביר שהטקסים יהיו מוכרים לטווח רחב של אנשים, הן כהנים והן ארחי-פרחי מירושלים, או מבקרים ארעיים, גויים ויהודים – שביקרו בירושלים בעת ה“feasts and convenient days[3]

רעיון זה מחליש את האפשרות שכל העניין הוא המצאה של כותב מק"א.

חילופי שגרירים בין החשמונאים למדינות שכנות הם חלק מהותי מספר מק"א, היה חשוב לכותב לציינם כהוכחה להשפעה הבינלאומית של גיבוריו (מי כבר אמר את זה?).

לכן, קשה להאמין שהוא יהרוס את דיווחו על ידי הכנסת פריט מידע שידוע לקוראיו שהוא לא עובדתי (על הזמן, המיקום והקהל המיידי (עברית!) של מק"א!).

שלושה שיקולים נגד האפשרות שמכתב ארווס זויף על ידי יהונתן

  1. אם לא הייתה פנייה מספרטא, איזכור הפולחן היה חושף את יהונתן כשקרן מהמדרגה הראשונה (12:5 – כותב מק"א מציין שהמכתבים הם עותק מאושר, antigraphon, של האגרת הרשמית של יהונתן, שמתואר בספר באור חיובי מאוד).
  2. סיפור גלות יאסון לספרטא – מקבים ב' 5:9, יאסון בחר את ספרטא כמקום הגלות בגלל המוצא המשותף

(Jason is perceived as an origin of the trouble which swept over Jerusalem {find locus for this})

. משום שלא יתכן שבחירתו הושפעה מיחסים שהומצאו על ידי יהונתן בשלהי שנות ה-140', או מהמצאה במק"א, סביר להניח שהקשר בין יהודה וספרטא התבסס טרם זמנו (Gruen 1998, שהציע שיאסון מקירנה או הכותב של מקבים ב' בחרו בספרטא משום שהכירו את הסיפור במק"א. מדוע להסתבך עם פרט זה אלא אם כן אכן היה קשר? לשלוח אי-מייל לגרואן בנושא).

מה שמגדיל את הסבירות שדיווחו של יהונתן על טקסי פולחן פרו ספרטאנים היו עובדא היסטורית בירושלים.
אם כך, מדוע יוסדו טקסים אלה מלכתחילה?
בתגובה לפניה ספרטאנית, כמו זו שמתוארת במכתב ארווס.
  1. אפשרות הזיוף מעורערת על בסיס עומק ומשך הקשר היהודי-ספרטאני: יוספוס מספר על הקשר 200 שנים מאוחר יותר.

יהודה וספרטא אצל יוספוס

העובדא הראשונה שנוגעת ליהודה וספרטא דנה במלך הורדוס (BJ 1.425-7 - עברית ואנגלית, וגם ביוגרפיה להורדוס כ Euergetes: שליט (Schalit) בעברית וגרמנית, וחומר חדש יותר.), שהעניק מתנות לערים רבות, ביניהם זו של הלאקדאימונים [4] וגם מימן את המשחקים האולימפיים שהיו במצב קשה (מייסד המשחקים האולימפיים היה הראקלס: loci from A2J).

הורדוס היה נשיא המשחקים האולימפיים וכן מימן קרן לפרסים עתידיים – כך סייע לכל העולם המיושב ולא רק להלנים (לפי יוספוס).

השליט הספרטאני יוריקלס (Eurykles), שהסתבך באכאיה, נזקק למזומנים וזיהה הזדמנות כשזו עמדה מול עיניו, ביקר את הורדוס [5] <>. נא לפתוח דפים ל - Taylor & West 1926, ואם אין גם ל- BJ 1.513-531 (=1.26)). (יוספוס, מלחמת היהודים 1.513-531)

והצליח לקבל 50 טאלנטים למימון המשך הרפתקאותיו.

הנקודה החשובה בסיפור: עם הגעת יוריקלס לירושלים, הוא התקבל בסבר פנים יפות על ידי הורדוס ומי שסביבו "בגלל ארץ אבותיו" (BJ 1.515).

יוספוס לא מציין מוצא משותף או את אברהם, אך הקורא נותר עם הרגשה שיוריקלס ידע שמוצאו הספרטאני יסייע לו בירושלים.

הקשר היהודי-ספרטני

מצבור ראיות נוסף לקשר היהודי ספרטאני: שפע טקסטים רבניים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים, שדנים במשפחה רבנית יהודית מהמאה השנייה CE.

למשפחה זו השתייך ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא, תלמידו של ר' שמעון בר יוחאי המפורסם. בן לקוניא נחשב לסמכות בענייני הלכה ואגדה, היה קשור בקשרי נישואין ר' אלעזר בן ר' שמעון בר יוחאי והמורה של בנו של ר' אלעזר (אותו הצליח להציל מחיי רשע).

התלמיד והמורה בורכו על ידי ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה [6]


חשיבות שמעון בן יוסי בן לקוניא:

שם משפחתו, שאת מקורו אפשר רק לנחש.

  • האם היה למשפחה קשר לספרטא? (Michell 1964: 92 הניח שבספרטא חיה קהילה יהודית: H. Michell, Sparta (Cambridge: University Press, 1964), p. 92)
  • האם משפחתו של ר' שמעון חיה בקרב הלקדאימונים טרם שובה לארץ ישראל?
  • היתכן שר' שמעון ומשפחתו מוצאם בספרטאים שהתגיירו?[7]
  • האם משפחת לקוניה נבעה מפעילויות של יוריקלס בעת ביקורו בירושלים? [8]
  • שמות המבוססים על התחילת Lak לא היו נפוצים במיוחד בספרטא המאוחרת[9].
  • 7/11 לקונים המתועדים במאות 1-2 CE שייכים לשושלת יוריקלס[10]. ;
  • בשל האיות הקרוב של לקוניא מול Laconis, מפתה לטעון כי קיים ביניהם קשר. ראה Amitay 2007: 134 n. 20

עקב העדר ראיות, אין אפשרות להגיע לסיפור הנכון ביותר. יחד עם זאת, קיום המשפחה מעיד על קשר של משפחה חשובה ביהודה לספרטא, כ-400 שנים לאחר מכתב ארווס.

Bat-Lakonia – emphasis on Roman connection

Menelaos and the frequency of Greek names among Jews in Judea

קשה לדמיין שתופעה זו תתרחש רק בעקבות סיפור מזויף.

אברהם

איך ידעו הספרטאנים על אברהם?

  • האם היו ספרטאנים שקראו עליו ביוונית? (הקטאיוס ופסאודו הקטאיוס, שכתב על יהודים וחלק מכתביו אבדו, אולי..)
  • האותיות המרובעות – מאין למד על כך יוספוס?
    • כצאצא של יהונתן, אולי הכיר סיפורים שעברו במשפחתו.
    • כאדם מלומד, יתכן שבדק את ארכיון המקדש.

מדוע נבחר דווקא אברהם לשמש כמתווך תרבותי?

  • בתקופת ארווס, הבקר המשותף.
  • גולדשטיין וגרואן (מי עוד?) מזהים את הדמיון לספר מלכים (שם מדובר על ברית צבאית – בין מי? לוקוס!).

אברהם כמתווך בפוליטיקא העולמית ובמלחמות

  • המלחמה נגד המלכים הזרים בבראשית, שאם היו הספרטאנים מודעים אליה (שאלה פתוחה, אך בסולם מגיע לאפשרי לפחות) – יכלו להשתמש בה כקלף מול אוניאס ( הבט ב Van Seter לקשר בין המלחמה החיצונית של אברהם ודמשק).

האם היה פן מעשי להצעה?

(הערה עם כל אלה שאומרים שכן)

היו חילות יהודיים בעולם:

  • יוונים בצבא אלכסנדר (יוספוס, ענתיקות).
  • מוסולמוס (Mosollamos) ששירת עם תלמי? (יוספוס Ap).
  • שכירי חרב יהודיים במצרים:
    • יב (Yev)
    • אגרת אריסטאס
    • יוספוס נגד אפיון על חזקיה.
  • חנניה ברודוס ( דיודורוס סיקולוס???)

גם אם לא נבע מההצעה דבר וחצי דבר, זו אינה ראיה נגד כך שהניסיון יכל להיות היסטורי. ההיסטוריא הצבאית מלאה בבריתות שלא התקיימו (יש הנחה רווחת לפיה יהודה המקבי שירת בצבא הלניסטי לפני המרד ביהודה – אך אין בנמצא ראיות מההיסטוריא המוקדמת שלו).

סיבה נוספת שלשמה אברהם נבחר צריכה להיות טמונה בסיבה למכתב ארווס: ברית צבאית, גם אם סמלית (לחיזוק העמדה הצבאית הבינ"ל של ספרטא).

דומה לברית בין יהודה המקבי ורומא, שספר מק"א מציג בגאווה.

התיאוריה הקירנית של ביקרמן ותורת הרשתות:

נקודת מגע נוספת בין אברהם והראקלס: האל הצורי, מלקארת (הערה על מלקארת באופן כללי ועל אנשים שהציעו שקיים קשר בין סיפור קלודמס לבין מלקארת).

הקרבת ילדים: מלקארת והתופת -> הראקלס כשוחט ילדים-> אברהם ויצחק.

אם כן, ארווס נמנע בנימוס מלציין את הראקלס ובמקום זאת כותב על אברהם, או עבודת ניקוי שמחקה את האל-גיבור היווני מהרישום ההיסטורי[11].

עוד סיבה להשתמש באברהם: השתייכותו לתקופה עתיקה ומרוחקת, בדומה להראקלס. ריחוק זה מאפשר למיתוס לשחק את תפקידו בתיווך התרבותי.

תוצאה אפשרית של פניית ארווס יכולה להיות סיפורו של קלודמס מלכוס תן לוקי ואת בסיס הסיפור. מתאים להנחתו של ביקרמן בנוגע לקשר הצפון אפריקאי.

יהודים בלוב:

  • הספר הגרמני על השולחן של ד"ר א'.
  • Applebaum 1964
  • Procopius and Boreion[12]


שאלת שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי, נקודות מעניינות:

  • בני אברהם ולא הוא עצמו מסייעים להראקלס.
  • הקשר נעשה באמצעות קטורה ולא החלק הישראלי של משפחת העמים של אברהם.
  • הנישואין עם נכדתו של אברהם יוצרים שושלת חדשה באפריקא.

תגובה על התיאוריה המעניינת של אורי זהבי, הצעת סיפור קלודמס מלכוס כמיתוס היווסדות שיוצר סדר חדש באפריקא תחת השלטון הרומאי (נקודת המפתח: הסיפור נותן סיבה לשם אפריקה)[13].

שלטון רומאי תחת שם זה החל בערך בתקופת יהונתן.

למרות שאין קשר ישיר בין הסיפורים, כל זה מדגים לפחות את חשיבות אברהם בדיאלוג המיתי על זהות תרבותית בחופי דרום מזרח המזרח התיכון באמצע המאה השנייה BC.

מסתדר יפה עם נסיון יהונתן להסתמך על רשת מיתולוגית זו כדי לחזר אחרי רומא שהייתה חזקה בספרטא של הראקלס ובקרתגו של מלקרת בתקופה זו.

איך נתפס אברהם לאחר יהונתן?

  • פרגמון ועתיקות בהשאלה. יוספוס (ענתיקות, לוקוס) מציין כתובת מעניינת בפרגמון, על התכתבות דיפלומטית חיובית עם הכהן הגדול בירושלים הירקנוס I, אחיין יהונתן.
    • יחס טוב בין פרגמון ליהודים מימי אברהם.
    • ללא טענה למוצא משותף כארווס, אברהם כסמן זמן. התוצאה: היחסים בזמן מיתי וכך אמינים יותר.
    • גם מקנה לפרגמונים נופך של קדמוניות[14]

– כשעמדה לאבד את עצמאותה ולההפך לפרובינקיא אסיא הרומאית (שוב הופעת אברהם בהקשר של מוסדות השלטון הרומי. יתכן שיהיה מקום לפרה במשרד אם נמצא הופעה שלישית.).

      • על קווי דמיון בין "העברים" לבין פרגמון בעניין קברי סילנוס ראה גם פאוסניאס 6.24.8

ניקולאוס מדמשק, ג'סטין וחבריו על אברהם בדמשק.

חזרה לאברהם בברית החדשה ובלראריום של סורוס.


Nicklsburg 1998

רעיונות עתיקים

הטיעון מקירנה: Procopius, De Aed. 6.2 – העיר Boreium ששוכנת ליד Moors הברברית לא נדרשה למסים עד עצם היום הזה מבריאת האדם. היהודים חיים קרוב אליה והיה בה מקדש קדום שבנה שלמה כששלט על האומה העברית. הקייסר יוסטיניאנוס כפה על כולם להתנצר והפך את המקדש לכנסייה. ראה גם: Bickerman, The Jews in the Greek World.

נכדתו של אברהם מעמידה שושלת באפריקא, שאין לה קשר לשושלת הספרטאנית.

השווה את הרשום בענתיקות על חצי האי ערב לבראשית י'.

מסורות מאוחרות על יהושע בן נון בצפון אפריקא.

הערות שוליים

  1. ארוס באגרת הוא ארוס הראשון (אין ערך בעברית), ואילו חוניו הוא אולי חוניו הראשון, אבל הרבה יותר סביר שחוניו השני (אין ערך בעברית). ~~ לשתי ההצהרות ראו Gruen 1998 ע 254 ה 32. ~~ יוספוס (ענת. 12.225-227) סבור בטעות שמדובר בחוניו השלישי, כנראה בנסיון לצמצם את מרחק הזמן בין ארוס ליונתן, ולשוות לחילופי המכתבים אופי נורמלי יותר.
  2. ( ראה Dowden 1992: PAGE NUMBERS)
  3. ראה Goldstein 1976: XXXX
  4. ( 'Bowersock 1961 n. 30 gives Otto in PW Suppl. 2, table facing p. 160 שלא מצאנו בה את הפרט הרלונטי)
  5. (ליוריקלס והורדוס, ראה ענתיקות XXX XXX
  6. (ראה Amitay 2007).
  7. (E. Silverstone, Aquila and Onkelos (Manchester: University Press, 1931)
  8. (A.S. Bradford, A Prosopography of Lacedaemonians from the Death of Alexander the Great, 323 B.C. to the Sack of Sparta by Alaric, A.D. 396 (München: C.H. Beck’sche, 1977
  9. (Bradford 1977 s.v.)
  10. (LGPN I 281, II 278, IIIa 266, IIIb 254)
  11. (אפשר לפתח את זה? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
  12. עם הערה על הגיאוגרף הלטיני בן המאה ה-17 ו Shalmaneser synagogue – היכן קרא את זה? לשאול את צור.
  13. (מה הסיבה המקובלת לשם? רוני רשף 08:27, 30 באפריל 2011 (UTC))
  14. הערה על מה שהתרחש בפרגמון לפני העידן ההלניסטי, ראה גרואן 1998, XXXX

תודה! ולהוסיף לטבלאות, כמובן... ד"ר א. 12:32, 21 ביוני 2011 (UTC)

נא לפתוח לו דף: G. Herman, Ritualized Friendship and the Greek City (Cambridge: University Press, 1987) Herman 1987


לפי שנת פרסום

Freudenthal 1875
Reinach 1911
Rosen 1929
Ginsburg 1934
Abel 1949
Schüller 1956
Hadas 1959
Bowersock 1961
גוטמן 1963
Michell 1964
שטרן 1965
Cardauns 1967
אפלבאום 1969
Wirgin 1969
Oliva 1971
Schürer 1973
Hengel 1974
Büchler 1975
Goldstein 1976
Leaney 1976
שטרן 1979
Goldstein 1983
Doran 1983
Holladay 1983
Katzoff 1985
Herman 1987
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Orrieux 1989
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 (שמור ב-פד"פ)
Feldman 1993
אילן 1993
שטרן 1995
Gruen 1996
Gruen 1998
Nickelsburg 1998
Jones 1999
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
Amitay 2007
Bremmer 2010
Gruen 2011

לפי שם מחבר

אילן 1993
אפלבאום 1969
גוטמן 1963
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
שטרן 1979
שטרן 1965
שטרן 1995
Abel 1949
Amitay 2007
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Bowersock 1961
Bremmer 2010
Büchler 1975
Cardauns 1967
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 - (שמור ב-פד"פ)
Doran 1983
Feldman 1993
Freudenthal 1875
Ginsburg 1934
Goldstein 1976
Goldstein 1983
Gruen 1996
Gruen 1998
Gruen 2011
Hadas 1959
Hengel 1974
Herman 1987
Holladay 1983
Jones 1999
Katzoff 1985
Leaney 1976
Michell 1964
Nickelsburg 1998
Oliva 1971
Orrieux 1989
Reinach 1911
Rosen 1929
Schüller 1956
Schürer 1973
Wirgin 1969