אונקלוס הגר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מתוך: יוספוס פאולינה ופולוויה:

על תקפותן של העדויות היהודיות: Smallwood 1956b ע' 8, ושוב Smallwood 1981 עמ' 382-383 סומכת על העדויות בדבר אונקלוס, ואף מזהה בין קלונימוס אביו לבין קלמנס. Goodman 2005 עמ' 169 הע' 1 טוען שהעדויות הן of dubious relevance ומביא לעזרתו את שתיקתו של Schäfer 1997. מאידך כותבת מירים גריפין ב-CAH2 עמ' 76 הע 380 בעקבות סמולווד 1981: Jewish sources reflect the tradition tht Domitian was hostile to converts of high social position.

גודמן לא באמת מנמק מדוע הוא רוצה לדחות את העדויות מבבלי גיטין. אם הן באמת מפוברקות, עלינו לשאול מי המציאן, מתי ומדוע? הדברים עצמם מגיעים מסתמא דגמרא. איזה עניין היה לתלמיד חכם בשלהי העת העתיקה להמציא אחיין יהודי לטיטוס, ולייחס לו את תרגום התורה המפורסם לארמית? וכיצד נסביר את הדמיון לעדותו של קסיוס דיו, כולל הדמיון בשם? האם זה צירוף מקרים גרידא? (what are the odds for that?) או שמא קראו חז"ל את קסיוס דיו והחליטו להשתמש בעדותו כדי לברוא לעצמם מציאות דמיונית? כל זה לא בקושי בגדר האפשרי, אבל ממש ממש לא סביר.

הערות שצריך לשתול:

  • בן-אחותו של טיטוס: לאו דוקא, אלא יותר במובן cousin. בכל מקרה, מקורב מאד.
  • המקורות התלמודיים מלמדים בבירור שקלונימוס-קלמנס לא היה גר, אלא רק בנו (הוליך לים המלח...). לכך יש מקבילה אצל יובנאליס (סאטירות 14.96-106) על השלבים במעבר ליהדות - האב ימנע מחזיר ובנו יעבור ברית מילה.
  • הערת שוליים על קיומו של עקילס והתיאוריא של Silverstone.


בטקיטוס, היסטוריות 5.5 נאמר שהמתגיירים מלומדים לבוז למשפחתם ולמולדתם. השווה לבוז שרוחש אונקלוס לירושת אבותיו (מוליך לים המלח) במקורות הרבניים.

דיון כללי ומקבילות נוצריות אצל ג'ונס 1992: 114-19