אייל מאיר-מדוע ישנה דומיננטיות של אלופים מאליס במשחקים האולימפיים?

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

סרגל ניווט

חזרה לדף הראשי

שלד - פרק ב'

ממצאים סטטיסטיים

לבדוק את המאמר של Crowther - Elis and the Games

הסברים במחקר המודרני

Scanlon 2002

43

הדעיכה של המשחקים לאחר סולה איננה מדויקת. ישנה רשימת מנצחים מפורטת של המשחקים משנת 72 לפנה"ס, עשרה מנצחים באתלטיקה ועוד חמישה במירוצי סוסים. ארבעה הגיעו מאסיה הקטנה, אחד ממצרים, שלושה מארץ האם היוונית ושניים מאליס.

גם הטענה שהייתה שחיתות במשחקים של שנת 68 לפנה"ס (פאוסניאס 5.21.9), אך זהו מקרה בודד אשר זכה למענה מתאים בחומרתו מהשופטים. היו קשיים כלכליים באולימפיה וביוון בתקופת הרפובליקה המאוחרת בשל מלחמות האזרחים וסיכסוכי גבול.

מיעוט של פסלים של אלופים אולימפיים מתקופה זו מעיד אף הוא על קשיים כלכליים. (כתובות מאולימפיה 211-213)

הקשיים הכלכליים אפשרו רק לאליטה האליאנית, שהחחתה מפורסמת בגידול הסוסים, להשתתף בתחרויות הסוסים ולזכות בניצחונות. (אבל תמיד היה צריך כסף כדי להשתתף במשחקים, ומה עם האליטות משאר אזורי יוון? היו תקופות אחרות של מלחמות וקשיים ועדיין לא הייתה כזאת דומיננטיות) מנצחים רבים במירוצי הסוסים בתקופה זו הם אליאנים (כתובות מאולימפיה 191-218)

הלא אליאני האחרון שזכה בתחרויות סוסים היה אזרח טרויה בשם Akestorides שניצח במשחקים של שנת 212 לפנה"ס, ואם נתעלם מניצחונותיהם של קיסרים ואצילים רומיים, רק בשנת 193 לספריה מופיע מנצח לא אליאני בתחרויות הסוסים. (כתובות מאולימפיה 184, 895 – המנצח של שנת 193 לספירה)

הסבר חלופי נוסף לדומיננטיות של האליאנים במירוצי המרכבות בתרופה הרומית יכול להיות שהקרקסים הרומיים משכו את תשומת ליבם של מגדלי סוסים הודות לאפשרות הרווחיות שהם הציעו ובשל כך יצרו שוק חדש ועשיר שהתחרה עם זה ההלניסטי.

עמ' 45

אליס נהנתה מהפטור מהצורך לשנע סוסים בעת משבר כלכלי ולכן 18 המנצחים הידועים בתחרויות הסוסים מגיעים מאליס.

אולי מארגני המשחקים לא היו מוכנים לוותר על קיום תחרויות הסוסים למרות שמתחרים מערים אחרות לא הגיעו מחשש שלבסוף תחרויות אלו יבוטלו לחלוטין מתוכנית המשחקים (תשובה אפשרית לשאלה מדוע אלכסנדר מתחרה במרוץ מרכבות ולא בריצה)

מי כן השתתף ואילו ערים חוו דעיכה במספר המנצחים

Scanlon 2002

עמ' 45

אלכסנדריה הייתה מרכז הלניסטי מאז שהיא יוסדה על ידי אלכסנדר במאה הרביעית לפנה"ס ועד שנת 144 לפנה"ס היו לה בסך הכל שישה אלופים אולימפיים ידועים, כולם בין השנים 296 ועד שנת 212 לפנה"ס (Moretti 1957, 512, 539, 555, 569, 575, 586. (לחפש מאמר של רמיג'ן על מתחרים מצריים) ישנם מנצחים מפילדלפיה אשר בלידיה, מסלאוקיה שעל החידקל ומקירנה שבצפון אפריקה, עדות לכך שהתרבות היוונית השיגה דריכת רגל במחוזות מרוחקים הרבה לפני שהם הפכו לחלק מהאימפירה הרומית.


כמו כן, ידוע על תשעה אלופים מקדונים בין התקופה 408 ל264 לפנה"ס,(ר': moretti 1957, nos. 349, 434,439, 445, 463, 527, 533, 549, 522), אך כנראה שבד בבד עם איבוד עוצמתה וחשיבותה הפוליטית איבדה מוקדון גם את מקום הכבוד שלה באלימפיה.

תובנה:

לפי הנתונים הסטטיסיים הכיבוש הרומי פגע במשחקים האולימפיים מכיוון שבכל אזור הלניסטי שהפך לחלק מהאימפריה הרומית ירדה באופן משמעותי החשיבות של אולימפיה.

באזורים שעדיין ההגמוניה הרומית עוד לא הגיעה, ערים עדיין שלחו משתתפים באופן ניכר.

מי ציין את היתרון של ה'עיר המארחת'?