אייל מאיר-תזה-השימוש בדמותו של אלכסנדר בתקופה ההלניסטית

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

סרגל ניווט

חזרה לדף הראשי

שלד - פרק ב'

דמותו של אלכסנדר בתקופה ההלניסטית

  • תופעה על אנושית
  • כולם רצו חלק ממנו (חטיפת הגופה על ידי תלמי, פרדיקס והטבעת, אומנס והחלום, סלאוקוס והחלום)
    • כל אחד מהם ניסה להבדיל עצמו מהשאר בכך שיש לו קשר אמיתי ולגיטימי לאלכסנדר.
    • מוטיב שבו שליטים הלניסטיים שואבים לגיטימציה וכוח דרך שימוש בזכרו של אלכסנדר, תופעה שנמשכת לכל אורך התקופה ההלניסטית וממשיכה גם לתוך התקופה הרומית.
    • יוליאנוס הכופר, קיסר רומא בין השנים 361-3 לספירה, האמין שהוא גלגול מאוחר של אלכסנדר הגדול.
      • ר': Socrates Scholasticus, Church History, iii, 21.

היורשים

פרדיקס

פרדיקס הציב את כס המלכות של אלכסנדר ועליו העטרת, הגלימה והטבעת שאלכסנדר העניק לו על ערש דווי.

מקורות: קורטיוס רופוס 10.6.4

מקורות למסירת הטבעת לפרדיקס: קורטיוס 10.5.4; דיודורוס 17.117.3, 18.2.4; יוסטינוס 12.15.12; Luc dial. Mort. 13.391; Nepos, Eumens 2/1


המחווה של פרדיקס בהוספת הטבעת ברורה: הוא טוען לכתר כמי שאלכסנדר בחר להעניק לו את הטבעת. (Meeus 2009, 238)

להתנקשות בחייו של פרדיקס - כאן

אומנס מקרדיה

אומנס מקארדיה ניצל אף הוא את הסימליות שבכס המלכות של אלכסנדר כשהוא ניסה לבסס את כוחו. הוא טען שאלכסנדר הופיע בחלומו ודרש ממנו להציב את כסאו בישיבות המטה.

מקורות: דיודורוס סיקולוס 18.60.4-6, 19.15.3-4; פלוטרכוס, אומנס 13.3-4; נפוס, אמונס 7.2-3; פליאינוס 4.8.2.

אומנס לא היה היחיד שאלכסנדר הופיע בחלומותיו, כשגם פיהרוס, דמטריוס וסלאוקוס זכו לביקור לילי של אלכסנדר: ר': פלוטרכוס, אומנס 6.5; פלוטרכוס, פירהוס 11.2; פלוטרכוס דמטריוס 29.1; דיודורוס 19.90.4;

ההופעה בחלום הייתה הוכחה שאלכסנדר תמך במי שהוא הופיע בחלומו ולא ביריבם. (Meeus 2009, 244)

בחלומו של דמטריוס אלכסנדר שאל את בנו של אנטיגונוס מה היא מילת הקוד לקראת הקרב באיפסוס, וכשהוא שמע זאוס וניצחון הוא הלך לצד השני ברומזו ששם הם השתמשו בשמו כמילת הקוד.

בקרב בין אומנס לקרטרוס בקפדוקיה, שניהם השתמשו בשמו של אלכסנדר כמילת הקוד (פלוטרכוס, אומנס 6.6)

פירהוס ודמטריוס

בשנת 290 לפנה"ס, במהלך המלחמה בין פירהוס לדמאריוס, המקדונים בזו לניסיונו של אמטריוס לחקות את אלכסנדר במעשים ובמראה והעדיפו במקומו את פירהוס שהראה שהוא שווה לאלכסנדר כישרונו בשדה הקרב.

מקורות: פלוטרכוס, דמטריוס 41.5; פלוטרכוס, פירהוס 8.2.

קרטרוס (Kratetos) ולאונטוס (Leonattos)

לחפש אצל: Arrian, Succ, F12, F19

תלמי בן לאגוס

גניבת גופתו של אלכסנדר

זה שקובר את המלך מכשיר את עצמו כיורשו האמיתי של אלכסנדר.

פרדיקס התכוון לקבור את אלכסנדר מאייגאי אשר במוקדון. (פאוסניאס 1.6.3; Arrian, Succ. 1.25).

ליד דמשק תלמי השתלט על שיירת הלוויה ולקח את הגופה למצרים קבר אותה בממפיס ולאחר מכן העבירה לאלכסנדריה. (Arrian Succ. F24.1)

לפי Meeus 2009

בשנת 321 מצרים עדיין הייתה סטראפיה וממלכתו של אלכסנדר אשר נחשבה ליישות מדינית אחידה לא סביר שתלמי ניסה לבסס את הליגיטמציה השלטון על חלק קטן בממלכתו של אלכסנדר באמצעות כלי בעל עוצמה שכזו.

אחרי החטיפה המוצלחת תלמי קיים משחקים לכבוד אלכסנדר וזכה לתמיכה של חיילים רבים (דיודורוס 18.28.4-6).

פרדיקס לא וויתר על המקור התעמולתי רב העוצמה של גופתו של אלכסנדר ותכנן לצאת למסע מלחמה להדחת תלמי (אריאנוס, יורשים F24.1)

כתיבת ההיסטוריה אודות אלכסנדר

ביבליוגרפיה על ההטייה הפוליטית שבכתיבתו של תלמי על אלכסנדר: Meeus 2009, 245, n. 50.

תלמי הדגיש בדיווחו את תפקידו המרכזי במסע ואת קרבתו למלך.

סלאוקוס הראשון

  • סלאוקוס טען שהוא צאצא של אפולון. צו מאיליון (Ilion)
    • OGIS 219 = Austin 162

הצוואה של אלכסנדר

מסמך נפרד מתוך האלכסנדר-רומאס. ככל הנראה תוספת מאוחרת.

  • ישנן מספר אפשרויות למקור מממנו הגיעה הצוואה:
    • תעמולה אוהדת לשושלת התלמית (תלמי מתואר כאחרון ששמר על נאמנותו לצוואתו של אלכסנדר ובכך מתעלה מעלה שאר היורשים) (בוסוורת')
      • Bosworth, A. B., and Elizabeth Baynham. Alexander the Great in Fact and Fiction. Oxford: Oxford University Press, 2000.
    • מסמך שיצא מקרב הסיעה של פרדיקס המשמיצה את אנטיפטרוס ובנו קסנדרוס. (אוספלד היה הראשון כל השאר אצל Heckel - ר' למטה)
    • תעמולה בשרות פוליפרכון גם נגד קסנדרוס ואנטיפטרוס (Heckel 1988)


סקירה היסטוריוגרפית בנוגע למקור שממנו הגיעה הצוואה: Heckel 1988, 2-5)


אוספלד 1895 ו-1901


  • אוספלד 1895 (ר' מראה מקום מלא למטה) שהראה שהצוואה כולה מהווה מסמך נפרד מהרומאנס גרסת אלפא) על פי סתירות בין הטקסט למסופר ברומאנס, למשל:
    • הודו ניתנה בצוואה לפורוס (א"ר 3.33.21; אפיטומת מץ 121) בעוד ברומאנס הוא נקטל על ידי אלכסנדר בדו-קרב (א"ר 3.4.4)
    • מצוין שרוקסנה היא ביתו של Oxyartes (א"' 3.33.21; אפיטומת מץ 111) בעוד שברומאנס נאמר שהיא בתו של דריווש (א"ר 2.20.11)
    • מסקנה: שמדובר במסמך פוליטי שחובר על ידי הסיעה של פרדיקס לפני הפלישה שלו למצרים אשר נכנסה מאוחר יותר לרומאנס.
  • אוספלד 1901 (ר' מראה מקום מלא למטה)הוא חזר למסמך והראה עדויות לתוספת של אנשי רודוס והסיק שתהליך השתלבות המסמך אל תוך הרומאנס הוא מורכב ממה שחשב. כך או אחרת, הוא המשיך להחזיק בדעה שמדובר מזיוף פרי עמלו של סיעתו של פרדיקס.
  • טאקן מקבל את דעתו של אוספלד
    • Tarn, W. W. 1921. "Heracles Son of Barsine". Journal of Hellenic Studies. 41: 18-28.

הקמת ערים על שמו של אלכסנדר

אפיאנוס, המלחמות הסוריות 57 מציין שתי ערים שייוסדו על ידי סלאוקוס ונקראו אלכסנדריה.

אחרי קרב איפסוס ליסימכוס הקים מחדש את Abtigoneia Troas כאלכסנדריה (סטראבון 13.1.26)

תלמי לא הקים אלכסנדריה משלו אבל השקיע משאבים ומאמאצים רבים בפיתו אלכסנדר שבמצרים.

מטבעות

מטבעות מייצגים את נקודת המבט של מי שהטביע את המטבע.

על שימוש אלכסנדר במטבעות, ר': Stewart 1993; Arnold-Biucchi 2006; Dahmen 2007.

אנטיגונידים

בשנים שלאחר מותו, מטבעות הנושאים את שמו של אלכסנדר המשיכו להיות מטבע הסחר הנהוג באימפריה. אנטיגונוס וקסאנדר המשיכו להוציא סדרת מטבעות עם דמותו של אלכסנדר גם לאחר שהם הפכו בעצמם למלכים. אחיו של קסאנדר Alexarchus הוציא אף הוא סדרה של מטבעות עם דיוקנו של אלכסנדר. (Morkholm 1991, 56-61)

תלמי

  • אחרי שנת 321 תלמי טבע סדרה חדשה של מטבעות שבה אלכסנדר מוצג כלובש קרקפת של פיל וקרני אייל של אמון.
    • ר': Morkhold 1991, 63-4; Stewart 1993, 233-4; Dahman 2007, 10-11,42, 112-14;
  • בשנת 304 לפנה"ס, לאחר שהמליך עצמו על מצרים, פרסם תלמי סדרה נוספת שבה מציד אחד דיוקנו שלו ומצד שני אלכסנדר על מרכבה הרתומה לפילים בעודו אוחז בברק בידיו.
    • ר': Morkholm 1991, 65; Dahmen 2007, 12-13

סלאוקוס

  • גם סלאוקוס, לאחר שהמליך את עצמו למלך, פרסם סדרה של מטבעות כשחלקם נשאו את דיוקנו של אלכסנדר: בחלקן אלכסנדר עם קרקפת פיל ואחרים המציגים גיבור, אפשרי שמדובר באלכסנדר, החובש קסה הכרורכה בעור נמר ומעוטרת בקרני שור.
    • ר': Morkholm 1991, 71-3; Arnold-Biucchi 2006, 36-7; Dahmen 2007, 14-15

ליסימכוס

אחרי איפסוס ליסימכוס פרסם סדרה של מטבעות עם שמו של אלכסנדר אך עם סמלו שלו - אריה.

בערך בשנת 297 הוא הוציא את הסדרה המפורסמת שבה הוצג אלכסנדר עם עטרת וקרניים של איל.

ר': Morkholm 1991, 81; Arnold-Biucchi 2006, 36; Dahmen 2077, 16-17

מחקר מודרני

Bosworth, A. B. The Legacy of Alexander: Politics, Warfare, and Propaganda Under the Successors. Oxford [U.K.]: Oxford University Press, 2002.

במיוחד עמודים 246-78

Bosworth, A. B. 2000. "Ptolemy and the Will of Alexander." in Alexander the Great in Fact and Fiction. A. B. Bosworth and Elizabeth Baynham (eds.) Oxford: Oxford University Press, 2000. 207-241.

Heckel, Waldemar. The Last Days and Testament of Alexander the Great: A Prosopographic Study. Stuttgart: Franz Steiner Verlag Wiesbaden, 1988.

Meeus, Alexnader. 2009. "Alexander's Image in the Age of the Successors." In Alexander the Great: A New History. Waldemar Heckel and Lawrence A. Tritle (eds.). Chichester, U.K.: Wiley-Blackwell. 235-250.

Stewart, Andrew F. Faces of Power: Alexander's Image and Hellenistic Politics. Berkeley: University of California Press, 1993.

Dahmen, Karsten. The Legend of Alexander the Great on Greek and Roman Coins. London: Routledge, 2007.

Ausfeld, Adolf. 1895. "Das angebliche Testament Alexanders des Großen". Rheinisches Museum für Philologie. vol. 50, 357-66

Ausfeld, Adolf. 1901. "Das angebilche Testament Alexanders des Großen. Rheinisches Museum für Philologie. vol. 56, 517-542.