אייל מאיר אלכסנדר באולמפיאדא - פרק ראשון

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה למבוא / חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא

האם אלכסנדר הגדול השתתף במשחקים האולימפיים?

לפני שאפנה לדון באירוע המדובר, סבורני שישנה סוגיה מתודולוגית שיש ללבן. אין באירוע זה התרחשויות מוזרות או יצורים מיתיים, כפי שקורה לעיתים קרובות ברומאנס, אך עדיין נורה אדומה אמורה להידלק בראשו של כל חוקר כאשר מושא המחקר הוא הרומאנס, וזאת בשל הנטייה של הרומאנס לעסוק בעולם המיתוס. לכן בחרתי לפתוח את הדיון בשאלה: האם אלכסנדר הגדול באמת השתתף במשחקים האולימפיים או שאירוע לא התרחש במציאות והוא בסופו של עניין בדיה?

לפני שאעבור לבחון את סבירותו של אירוע זה, יש ליצור את מסגרת הזמן שבה אירוע זה יכול היה להתרחש. בפרק שבעה עשר של הרומאנס, העוסק בפגישתו של אלכסנדר עם סוסו המפורסם בּוּקֶפַאלוּס, נאמר שלאלכסנדר מלאו חמש עשרה שנים. הפרק שאחרי פותח במילים "יום אחד" ופונה לספר את סיפורו של אלכסנדר באולימפיאדה. לפי רשימותיו של אָאוּזֶבִיוּס, המשחקים האולימפיים שהתקיימו בתקופה זו אשר יש להם איזושהי התאמה כרונולוגית לגילו של אלכסנדר הם המשחקים האולימפיים של שנת 340 לפנה"ס, בשנה שבה אלכסנדר אמור היה להיות בן שש עשרה.[1] אמנם ישנו פער של שנה בין זמן קיומם של המשחקים לגילו של אלכסנדר אך הניסוח המעורפל בתחילת פרק שמונה עשר מרמז שתקופת זמן מסוימת עברה, ולכן אפשר להניח שאלכסנדר יכול היה להשתתף באותה אולימפיאדה.

עוד סוגיה שיש להבהיר היא באיזו תחרות השתתף אלכסנדר. זאת יש לעשות מכיוון שבאולימפיאדות השונות נטו להוסיף ולהסיר אירועים כדרך קבע, ובכל אולימפיאדה הרכב התחרויות היה שונה. אמנם כתוב במפורש שאלכסנדר רצה להשתתף במרוץ המרכבות אך מכיוון שהיו נהוגים שני סוגי מרוצי מרכבות במשחקים האולימפיים העתיקים, יש להבהיר באיזה מרוץ אלכסנדר השתתף. הסוג הראשון נקרא tethrippon, מרוץ מרכבות הרתומות לארבעה סוסים בעוד בסוג השני, הנקרא synoris, הוא מרוץ שבו המרכבות רתומות לשני סוסים בלבד.[2] ברומאנס מצוינים שמותיהם של שני סוסים שאותם רתם אלכסנדר למרכבתו במקומות החיצוניים: בוקפאלוס ופָּטַאסִיוּס, שצבע עורם היה ערמוני, בעוד שני סוסים ללא שם, שעורם מנוקד, מוקמו בשני המקומות הפנימיים. כך ניתן לקבוע שמרוץ ה-tethrippon היה האירוע שבו שאלכסנדר השתתף.[3]

לעיתים קרובות מתארים את אלכסנדר כעלם חזק ושרירי, ואפילו מציינים את מילת התואר "אתלטי" בתיאור מבנה גופו של אלכסנדר. הרי אלכסנדר הוכיח פעמים רבות במהלך מסעותיו שכוח פיזי יש לו בשפע. אם נשלב את מעלותיו הפיזיות עם אופיו הבלתי מתפשר ורצונו התמידי להוכיח את יכולותיו לעצמו ולכל הסובבים אותו באופן כמעט אובססיבי, נראה שהמשחקים האולימפיים, האירוע הפיזי המרכזי ביוון העתיקה המקנה למנצחים בו תהילה ויוקרה, היו הבמה המושלמת שבה יכול היה אלכסנדר הנער להוכיח את מעלותיו ויכולותיו לכל יוון. אולם הגעתי למסקנה שככל הנראה אלכסנדר הגדול לא השתתף באולימפיאדה. באמצעות מספר טיעונים אראה שלמרות שהשתתפותו של אלכסנדר במשחקים האולימפיים היא כמעט מתבקשת מאליה, הוא לא השתתף בה ולא רק זאת אלא שלא יכול היה להשתתף בה בתקופה שבה היה בן שש עשרה.[4]

כאשר מחפשים תשובה לשאלה האם אדם זה או אחר ניצח באולימפיאדה, והסיפור אכן מציין שאלכסנדר ניצח ולא רק השתתף, יש לפנות למקור המהימן ביותר – רשימות המנצחים המשחקים האולימפיים. כריסטסן ריכז בספרו את כל המקורות העתיקים, מקורות כתובים ומקורות ארכיאולוגים, המציינים את שמות המנצחים במשחקים האולימפיים העתיקים. אך למרבה הצער דווקא רשימת המנצחים של האולימפיאדה של שנת 340 לפנה"ס נעדרת מן הרשימות של אאוזביוס. דיודורוס סיקולוס דווקא כן מדווח שם של מנצח מאולימפיאדה זו אך אין זה שמו של אלכסנדר אלא שמו של המנצח בתחרות ה-stadion, ששמו אָנְתִיקְלֶס מאתונה. כאמור, שאר שמות המנצחים בשאר התחרויות שנערכו בה לא מצוינים.[5] ברשת נתקלתי באתר המרכז את רשימות המנצחים במשחקים האולימפיים העתיקים, מופיעים אמנם שמות המנצחים ממגוון אירועים אך במרוץ ה-tethrippon לא מופיע שמו של מנצח.[6]

אם כן, העדויות בנוגע לרשימות המנצחים לא מספקות תשובה חד משמעית לסוגית השתתפותו של אלכסנדר באולימפיאדה. אך ישנה בעיה נוספת בסיפור זה. בפרק עשרים, אחרי שאלכסנדר ניצח בתחרות וזכה בשבחים, ביוקרה ובכתר הזית המפורסם, הוא חזר לביתו שבמוקדון כדי להעניק את כתר הניצחון לאביו פיליפוס, כמחווה של כבוד. כאשר אלכסנדר הגיע בחזרה לביתו, כך מסופר לנו ברומאנס, הוא גילה שפיליפוס התגרש מאימו אולימפיאַס, ובחר להתחתן עם קליאופטרה, אחותו של אָטַלוּס, במקומה. אלכסנדר הגיב לידיעה זו בהפגנת כעס ותוכחה כנגד אביו. לכאורה הכול כשורה מכיוון שאנקדוטה זו מופיעה אצל פלוטרכוס ויוסטינוס, וכך מתגלה הקבלה לדיווחים של מקורות עתיקים נוספים.[7] אך ישנה בעיה כרונולוגית. סטונמן מתארך את נישואי פיליפוס וקליאופטרה בשנת 338, המונד קובע שהאירוע התרחש בשנת 337. גם אם נקבל את לוח הזמנים של סטונמן, פירוש הדבר שהמסע של אלכסנדר מאולימפיה שבפלופנז חזרה למולדתו מוקדון ארך כשלוש שנים! אכן חוסר סנכרון זה בין האירועים שמציין הרומאנס לשאר המקורות פוגע במידה ניכרת באמינות הסיפור.[8]

בעיה נוספת העולה מן המקורות היא זמינותו של אלכסנדר להשתתפות באולימפיאדה. בקיץ של שנת 340, בזמן קיומם של המשחקים האולימפיים לשנה זו, פיליפוס היה עסוק במצור על שתי ערים, פֶּרִינְטוֹס וביזנטיום. עובדה זו הופכת לבעייתית כאשר מצוין שפיליפוס דאג להשאיר את אלכסנדר במוקדון כדי שישמש כעוצר לכס המלוכה בזמן העדרו.[9] המונד ממקם את מסע הכיבושים של פיליפוס בשנת 340 לפנה"ס בין יולי לספטמבר, ולכן ישנה התנגשות ישירה עם קיום המשחקים האולימפיים, שנערכו באמצע הקיץ למשך חמישה ימים, כאשר המתחרים עצמם, שאלכסנדר אמור להיות ביניהם, נדרשו להגיע זמן רב לפני קיום המשחקים עצמם. ההגעה המוקדמת נעשתה במטרה לקיים מחנה אימונים שיביאם ליכולת שיא במשחקים ובדיקת כשירותם על ידי השופטים; כשירות מוצאם, כלומר היותם יוונים, וכשירות פיזית, כלומר שיש ביכולתם להתחרות ברמה סבירה במשחקים האולימפיים. בנוסף לכך, המשתתפים באולימפיאדה נדרשו לחדול ממלחמותיהם ולשמור על הפסקת אש במהלך המשחקים. מתחרה שמולדתו הייתה מעורבת בלחימה לא הורשה להשתתף ואף הסתכן בעונש השעיה מהמשחקים האולימפיים העתידיים.[10] לכן עולה השאלה כיצד יכול היה אלכסנדר גם לתפקד כעוצר במוקדון וגם להשתתף במשחקים האולימפיים, שלפי החוקים אסור לו לקחת בהם חלק. טיעון זה הופך את השתתפותו של אלכסנדר באולימפיאדה לפחות ופחות סבירה.

עוד טיעון, המוסיף משקל נוסף לטענה שאלכסנדר לא השתתף באולימפיאדה, הוא טיעון מן השתיקה. המקורות, מסיבות כאלו ואחרות, לא מציינים את אלכסנדר כמנצח אולימפי. פרק שבעה עשר ברומנאס מציין את המפגש בין אלכסנדר ובוקפאלוס, והוא ישמש כנקודת ציון כרונולוגית שקדמה להשתתפותו באולימפיאדה.[11] הסיפור מסתיים באותו משתה שבו אלכסנדר למד על גירושי הוריו, ואירוע זה ישמש כנקודת ציון כרונולוגית שאחריה לא יכול היה אירוע זה להתרחש.[12] כעת אחרי שנתחם קטע הזמן שבו סביר להניח שיופיע אירוע זה נעבור לסקירה עצמה ולשאלה האם אירוע זה מופיע בשאר המקורות העתיקים.

במקרה של קורטיוס רופוס, חוסר מזל משווע לעולם ההיסטורי כולו מביא אותנו למבוי סתום. שני הספרים הראשונים שכתב אבדו. לכן, למרות שקורטיוס כתב באריכות ובפירוט על חייו של אלכסנדר, אין אנו יכולים לדעת האם באותם שני ספרים אבודים נכתב על ניצחונו של אלכסנדר במשחקים האולימפיים. דיודורוס סיקולוס מתאר בתחילת ספרו השבעה עשר את אילן היוחסין של אלכסנדר אך מיד מזנק הישר להמלכתו של אלכסנדר כמלך מוקדון ומאמציו לנקום ברוצחי אביו. גם דיודורוס לא מציין את השתתפות אלכסנדר באולימפיאדה אך קשה לקבוע על פיו מכיוון שהוא לא מתאר לנו שום אירוע מילדותו של אלכסנדר, ואפילו העימות בין אלכסנדר ופיליפוס בנוגע לגירושין לא מופיע בדיווחו.[13] גם יוסטינוס לא מציג בפנינו תיאור מפורט בצורה מספקת. מדיון בהשלכות קרב חָאֶרוֹנֶיאַה, הוא קופץ הישר לגירושי פיליפוס מאולימפיאס.[14] הוא לא מציין השתתפות של אלכסנדר במשחקים האולימפיים או דיווח כלשהו על חייו המוקדמים של אלכסנדר. אך אין לשכוח שדיווחו של יוסטינוס הוא תקציר דיווחו של פומפיוס טרוגוס, ולכן קשה לקבוע שהסיפור לא נכתב אצל יוסטינוס מכיוון שהוא לא התרחש, אלא שפשוט נחתך בתהליך התמצות מכיוון שחשיבותו הייתה פחותה מזו של אירועים אחרים. נעבור הלאה לאריאנוס. גם הוא לא טורח לעסוק בחייו המוקדמים של אלכסנדר ובמקום זאת הוא בוחר לפתוח את הסיפור עם מותו של פיליפוס והכתרתו של אלכסנדר.

עד כאן אין ציון להשתתפות אלכסנדר הגדול במשחקים האולימפיים. כל המקורות המרכזיים לא מזכירים את הניצחון של אלכסנדר באולימפיאדה בעודו בן עשרה אך עם זאת, בשל חסרונותיהם השונים של כל מקור, לא ניתן לקבוע באופן וודאי שהאירוע לא התרחש. כמו כן, מגוון גדול של סופרים בעת העתיקה, חוץ מהרומאנס, אף הם לא אומרים דבר. אולם עדיין נותר המקור בעל הסיכויים הגבוהים ביותר שיופיע בו אירוע זה מכיוון שמופיע בו תיאור חייו המוקדמים של אלכסנדר, דיווחו של פלוטרכוס, העשיר באנקדוטות מעניינות על חייו של אלכסנדר בכלל ועל ילדותו בפרט. למרבה המזל, שני האירועים שנקבעו כציוני דרך כרונולוגיים, הפגישה בין אלכסנדר ובוקפאלוס וגירושי פיליפוס מאולימפיאס, מופיעים אצל פלוטרכוס. פלוטרכוס מספר לנו כיצד אלכסנדר זכה בבוקפאלוס.[15] אולם גם הוא איננו מציין השתתפות באולימפיאדה בפרק הזמן שבין אירוע זה לבין העימות בין אלכסנדר לאביו בשל הגירושין ונישואיו מחדש לקליאופטרה.[16]

ישנם שני דיווחים נוספים של פלוטרכוס שיש בהזכרתם חשיבות מסוימת בשל קישור אפשרי שהם מהווים בין אלכסנדר והמשחקים האולימפיים. בראשון פיליפוס מנסה לדרבן את אלכסנדר להשתתף באולימפיאדה בשל מבנהו הפיזי ואף מייעץ לו להשתתף בריצת ה-stadion, וזאת מכיוון שעל פי דעתו תחרות זו היא המתאימה ביותר ליכולותיו. אלכסנדר עונה שרק אם יריביו בתחרות יהיו מלכים הוא יסכים, אך לא כתוב שאלכסנדר התחרה בפועל.[17] בדיווח נוסף של פלוטרכוס אלכסנדר השתתף בריצת ה-stadion כאשר אחד ממתחריו היה קְרִיסוֹן, אצן מפורסם בתחרות זו. כאשר קריסון נתן לאלכסנדר לנצח, אלכסנדר הבין זאת וכעס. אירוע מעניין לגופו אך לא מצוין במפורש שהתחרות נערכה במסגרת המשחקים האולימפיים, זאת ועוד שברומאנס מסופר על מרוץ מרכבות ולא מרוץ רגלי, ושמו של קריסון לא מוזכר כאחד מיריביו במרוץ.[18] מקור נוסף, שמחברו איננו פלוטרכוס, הקושר את אלכסנדר למשחקים האולימפיים מופיע בדיון המתקיים בין פיליפוס לאלכסנדר בנוגע להומרוס ומלחמת טרויה. כאשר פיליפוס שואל את אלכסנדר האם הוא שואף להיות משורר מפורסם ומוכשר כמו הומרוס, משיב אלכסנדר שאין ברצונו להיות הכרוז שמודיע על שמות המנצחים באולימפיאדה אלא להיות זה ששמו יוכרז.[19]

שתיקת המקורות הופכת לרועמת אף יותר כאשר מופיעים שני אירועים הקושרים את אלכסנדר למשחקים האולימפיים, ולמרות שחשיבותם משנית לעומת זכייתו של אלכסנדר באולימפיאדה טורחים המקורות לציינם. הראשון הוא אותו ניצחון משולש של פיליפוס בשנת 356 לפנה"ס. הראשון, הניצחון של המתחרה מטעמו במשחקים האולימפיים של אותה שנה, השני, הניצחון שפרמניון השיג בשדה הקרב בלחימתו נגד האיליריים, והשלישי, הולדת אלכסנדר.[20] האירוע השני קשור למסעותיו של פאוסניאס באֶלִיס, המחוז והעיר שאולימפיה נמצאת בתחומו. הוא מתאר את פסליהם של מנצחים במשחקים האולימפיים מתקופות שונות ומציין את שמותיהם של רבים. הוא טורח לתאר את פסלו של פִילוֹנִידַס בנו של זוֹטֶס, שהיה שליחו של אלכסנדר והיה אחד מהמנצחים במשחקים האולימפיים, אך לא מתואר פסל לכבוד ניצחונו של אלכסנדר.[21] אם המקורות טרחו לציין ניצחונות אולימפיים של אנשים שעל פי רוב חלקם בהיסטוריה אינו משתווה למיתוס וההשפעה בסדר הגודל שהותיר אחריו אלכסנדר, מדוע לא ציינו את ניצחונו של אלכסנדר?

בשל המידע החלקי שמספקים המקורות העתיקים המרכזיים, אם בשל חוסר מזל, סגנון ספרותי או בחירה אינדיבידואלית של כל מקור באשר לעיקר ולתפל, אין ביכולתי לקבוע בוודאות האם הסיפור הוא בדיה או מציאות. אולם, בשילוב עם הטיעונים הנוספים שהועלו ניתן לקבוע שקרוב מאוד לוודאי שאלכסנדר לא השתתף במשחקים האולימפיים. אף על פי כן, יש ברצוני להפיק וללמוד מהסיפור העוסק באלכסנדר במשחקים האולימפיים, גם אם הוא בדיה מוחלטת. לשם כך אאמץ את העיקרון שגם אם סיפור הוא בדיה עדיין ניתן ללמוד ממנו.[22] עיקרון נוסף שאאמץ בעבודה זו הוא שהעיסוק באמיתותו של סיפור הוא רק חצי מהעבודה ויש להבין איך הוא הגיע לאן שהגיע.[23] לכן בנקודה זו אני חפץ לשנות את הכיוון שאליו הדיון התקדם עד עכשיו. אני טוען שלשאול האם הסיפור הוא אמת או בדיה היא רק החלק הראשון. הנני סבור שהשאלה הנכונה שצריכה לעמוד במרכז הדיון היא: מה אנו למדים מסיפור זה? ויותר מכך, אשאף למקד שאלה זו ואנסה להסביר ולתאר את הקשר שבין אלכסנדר מוקדון והאולימפיאדה וכיצד הוא השפיע עליה והיא עליו. אשאל מהי הסמליות בהצבת אלכסנדר כמנצח מרוץ מרכבות במשחקים האולימפיים, ומה מלמד אותנו הסיפור על דמותו ההיסטורית של אלכסנדר הגדול. אך לפני כן עלינו להבין את מקומם של המשחקים האולימפיים בעולם היווני במאה הרביעית לפנה"ס ואת הקשר של המלוכה המקדונית לעולם הזה.


חזרה למבוא / חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא


  1. כריסטסן, 2007, ע"מ 395. כריסטסן מציג בפנינו את רשימותיו של אאוזביוס ומקטלג אותם על פי סדר כרונולוגי ומספרי.
  2. מילר, 2004, ע"מ 75 – 80. מילר מציין גם תחרויות שונות ומגוונות כמו מרוץ סוסים כפי שאנחנו מכירים כיום, כלומר סוס בודד שעליו נמצא רכב, שנקרא keles, או מרוץ שבו לא סוס אלא פרד היה מושך את המרכבה שנקרא apene.
  3. אלכסנדר רומאנס 19. הסוסים הרתומים למרכבה רצו במקביל אחד לשני. להמחשה ראה נספח 1.
  4. רומנו, 1990, ע"מ 71. רומנו קובע שאלכסנדר לא השתתף באולימפיאדה אך לא מספק סימוכין; בנוגע למבנה גופו האתלטי של אלכסנדר ראה: דיודורוס 17.1.5; פלוטרכוס, חיי אלכסנדר, 4.9.11; בנוגע לשאפתנותו של אלכסנדר ישנן דוגמאות רבות. ראה למשל את דיווחו של דיו כריסוסטום 2.15 שבו, במהלך דיון על האיליאדה ומחברה הומרוס, פיליפוס שאל את אלכסנדר האם הוא יעדיף להיות אגממנון או אכילס. אלכסנדר ענה שהוא יעדיף להצטיין יותר משניהם.
  5. כריסטסן, 2007, ע"מ 395. שם המנצח במרוץ ה-stadion מופיע אצל דיודורוס 16.77.1.
  6. כתובת האתר: http://www.fhw.gr/olympics/ancient/en/db.html. פניתי באמצעות דואר אלקטרוני למקימי האתר בשאלה מהם המקורות שמהם נבנתה הרשימה המפורטת והמסודרת שהם מציגים. ד"ר קליאופטרה פֶרְלָה חזרה אלי בתשובה שמאגר הידע באתר זה מבוסס על רשימת מנצחים שפורסמה ב: Istoria tou Ellinikou Ethnous, vol. 2, Athens 1971, pp. 502-507. המקורות ההיסטוריים והפילולוגיים לרשימה זו הם: papyri of Oxyryncho, Periegisis של פאוסניאס, הקטלוג של יוליוס אפריקאנוס וכתבות וממצאי ארכיאולוגיים רלוונטיים. יש לציין שלא הייתה לי גישה למקורות ששימשו את ד"ר פרלה.
  7. המקורות העתיקים המציינים את גירושי פיליפוס מאולימפיאס: פלוטרכוס, חיי אלכסנדר, 9.6-11; יוסטינוס 9.6, 11.11.2-5; אָתֶנָאֶאוּס 13.557
  8. סטונמן, 2004, ע"מ 10 (הקדמה), 18 ; המונד, 1979, ע"מ 676, 726. המונד משער שהנישואין בין פיליפוס וקליאופטרה נערכו באביב או בקיץ.
  9. המונד, 1979, ע"מ 384; פלוטרכוס, חיי אלכסנדר, 9.1. פלוטרכוס מציין שאלכסנדר, בזמן היותו עוצר, דאג לדכא את מרידת המיידאים (Maedi).
  10. המונד, 1979, ע"מ 566 – 576, 726; מורל, 1975, ע"מ 11 – 12.
  11. אלכסנדר-רומאנס 17; בפרק 19 כאשר אלכסנדר מתחרה במרוץ המרכבות, מצוין שאחד מהסוסים המושכים את מרכבתו הוא בוקפאלוס ולכן הפגישה בין אלכסנדר לסוסו המפורסם קדמה כרונולוגית להשתתפותו באולימפיאדה.
  12. אלכסנדר רומאנס 20.
  13. דיודורוס סיקולוס 17.1 – 2.1. גם בסוף ספר 16 לא מצוינת השתתפותו של אלכסנדר במשחקים האולימפיים אלא אירועי קרב חָאַירוֹנֶיאַה וההתנקשות בחיי פיליפוס.
  14. יוסטינוס 9.3-5.
  15. פלוטרכוס, חיי אלכסנדר 6.
  16. פלוטרכוס, חיי אלכסנדר 9.6.
  17. רומנו, 1990, ע"מ 71. תשובה זו של אלכסנדר מופיעה פעמיים אצל פלוטרכוס: מורליה, 179.2; חיי אלכסנדר 4.9.10; המונד, 1979, ע"מ 60; רוס, 1985, ע"מ 167; תשובה זו מעלה את הסברה שאלכסנדר חשש להפסיד למישהו שהוא לא מבית מלוכה. המונד מציין את השתתפותו של אחד מאבותיו של אלכסנדר הגדול באולימפיאדה – אלכסנדר הראשון. שם עולה הסברה שאלכסנדר הראשון השתתף באולימפיאדה אך לא היה עדיין המלך של ממלכת מוקדון וזאת מכיוון שאם הוא היה מתחרה כמלך ומפסיד הוא היה פוגע בכבוד ממלכתו. רוס טוען שלמרות שהסיכון בפגיעה ביוקרת הממלכה עדיין לא מנע ממלכים להשתתף באולימפיאדה. באלכסנדר רומאנס 18, אלכסנדר עדיין איננו מלך אלא עדיין נסיך וכך גם עוד שלושה מיריביו, כאשר השאר הם בנים של גנרלים וסאטראפים.
  18. פלוטרכוס, מורליה, 471 E.F. . דיווח זה הוא דיווח בעייתי. אותו קריסון, שפלוטרכוס מתאר תחרות בינו לבין אלכסנדר, אכן היה אצן stadion מפורסם אך לא בזמנו של אלכסנדר. ברשימותיו של אאוזביוס קריסון רשום כמנצח בריצת ה- stadion במשחקים האולימפיים בשנת 448. כמו כן ברשימת המנצחים האולימפית באתר של ד"ר פרלה שמו של קריסון מופיע כמנצח בתחרות ה-stadion בשלוש אולימפיאדות ברציפות: 448, 444 ו- 440. אפילו אפלטון מציין את קריסון כדוגמא לספורטאי לדוגמא, ראה: אפלטון, חוקים, 8.839-840. אם כן בדיווחו של פלוטרכוס יש בעיה של אנכרוניזם, מכיוון שקריסון היה ספורטאי פעיל כמאה שנה לפני שאלכסנדר היה בגיל שבו יכול היה להתחרות נגדו.
  19. דיו כריסוסטום, 2.18.
  20. פלוטרכוס, חיי אלכסנדר, 3.4-5; רומנו, 1990, ע"מ 65 - 67. אכן נערכו משחקים אולימפיים בשנת 356 לפנה"ס. פיליפוס לא השתתף בעצמו אבל שלח נציג מטעמו, שאכן ניצח בשם מלכו. פיליפוס חגג ניצחון זה בהוצאת מטבעות. ראה נספח 2.
  21. פאוסניאס, 6.16.5.
  22. גרואן, 1998, ע"מ 195. גרואן עסק בסוגית ביקורו לכאורה של אלכסנדר בירושלים והוא הגיע למסקנה, שהיא המקובלת אצל הרוב המכריע בעולם המחקר, שהסיפור לא היה עקב שימוש בטיעון מן השתיקה. החשוב לענייננו הוא שלמרות שהוא קובע נחרצות שאלכסנדר לא ביקר בירושלים הוא טוען שסיפור זה עדיין יכול ללמד אותנו על מצבם של היהודים במאה השנייה לפני הספירה, כאשר היו חלק, אם רצו או לא, מהעולם ההלניסטי.
  23. טארן, 1948, ע"מ 173. טארן עסק באמיתות או הבדיה בעניין טבח הברנכידאי.