אלכסנדר באולמפיאדא - פרק שני

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לפרק הקודם / חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא

מוקדון, יוון והמשחקים האולימפיים

בימים אלו עדיין ניטש מאבק על מורשת אלכסנדר הגדול בין המדינות המודרניות יוון ומקדוניה, כששתי המדינות טוענות שמורשתן ההיסטורית נובעת ושואבת מאותה דמות היסטורית ומיתולוגית. בזמן המאה הרביעית לפנה"ס היה הבדל ברור בין מי שהוא מקדוני למי שהוא יווני. כלי נשק שונים, ניב יווני שונה (או אפילו שפה שונה לחלוטין), הספרות והפילוסופיה היוונית, כל אלה יצרו פער תרבותי בין העם המקדוני לבין העמים ההלנים. בנוסף לכך ערי יוון כבר התקדמו לעבר משטרי האוליגרכיה והדמוקרטיה, בזמן שבמוקדון עדיין שרר משטר מונרכי תורשתי, שבעיני ערי יוון נתפס כלא מפותח וברברי. אריאנוס היטיב לקרוא לתופעה זו "יריבות אתנית".[1] אך למרות זאת, עדיין היה עבר משותף בין המקדונים לשאר העמים ההלנים. הרודוטוס מדווח שהדורים היו פעם מקדונים והדיאלקט הדוֹרִי והאֶיוֹלי מיוצגים במידה מעטה בלשון המקדונית.[2] ברם בתקופתו של אלכסנדר הגדול השפה המקדונית הייתה אך בקושי מובנת ליושבי הפוליס היוונית.[3] ההתפתחות הייחודית של השפה המקדונית הביאה לכך שבזמנו של אלכסנדר המקדונים נתפסו בעיני רוחם של שאר עמי יוון כאומה ברברית שהייתה בעבר חלק מהם אך קפאה בשלב התפתחותי מוקדם ולכן הפער התרבותי שקיים נכון למאה הרביעית לפנה"ס.[4]

מה היה חלקם של המשחקים האולימפיים ביריבות זו? בשנת 776 לפנה"ס נערך באולימפיה, עיר במערב הפלופונז, הנקראת על שם ההר הגבוה ביוון – האולימפוס – מקום מושבו של זאוס מלך האלים ושאר אלי הפנתיאון היווני, הפסטיבל הדתי הראשון אשר הוקדש לזאוס ושילב בין תחרויות אתלטיות לזביחת קורבנות, אלו הם המשחקים האולימפיים. באמצעות מערך שלם של שליחים שיצאו מאולימפיאה לכל מקום בו שוכנת קהילה יוונית, הוזמנו אתלטים מכל האזור להגיע ולהתחרות במשחקים האולימפיים. ואכן אתלטים טרחו והגיעו מכל רחבי יוון ואף ממושבות של ערים יווניות מעבר לים, עד לערים יווניות ששכנו לחופו של היום השחור, כדי להשתתף במשחקים. המכנה המשותף למשתתפים היה: גברים, אזרחים של עיר יוונית, דברו יוונית וחלקו את אותן אמונות, דתיות ותרבותיות. בכל ארבע שנים הם היו מגיעים לאולימפיה, לקראת סוף הקיץ, כדי לחגוג את הפסטיבל לכבודו של זאוס. כך כל יווני, אם הוא חי ביוון עצמה, באיים בים האגאי, בחוף האיוני, איטליה, סיציליה או בחופי הים השחור, קיבל תזכורת שהוא חולק את אותם המאפיינים עם כל שאר היוונים. הפסטיבלים האלו שימשו לאיחוד כל היוונים וכדי להבדילם מעמים אחרים – הברברים.[5]

בשל אותה יריבות אתנית בין מוקדון ליוון, אין זה מפתיע ללמוד על הקשיים שהערימו היוונים על אלה שהיו ממוצא מקדוני, שרצו להשתתף במשחקים האולימפיים, ועל הסלידה שהייתה להם מהרעיון שהמקדונים, השכנים "הברבריים למחצה" מהצפון, יחליטו שגם הם רוצים להשתתף באולימפיאדה. הרי משתתפי האולימפיאדה הגיעו לאולימפיה זמן מה לפני התחרויות ולכן היה למשתתפים מספיק זמן כדי ללמוד על מוצאם וזהותם של כל אחד מיריביהם ודי והותר זמן כדי להגיש תלונה שתמנע את השתתפותם של מתחרים "לא ראויים".[6] ברומאנס, כאשר אלכסנדר הצעיר מגיע לאולימפיאדה בליווי חברו הטוב הפסטיון, מתואר המפגש עם מי שיהפוך ליריבו הראשי במרוץ המרכבות – נִיקוֹלַאוּס, בנו של אָנְדרֶאַס, מלך אָקַארְנָאנִיה. אחרי דרישת שלום הדדית מתפתח דו שיח בין השניים, שמתלהט עד לנקודה שבה ניקולאוס מאחל מזל רע לאלכסנדר, יורק עליו ואומר "תראו למה המשחקים האולימפים הפכו."[7] עוד לפני כן הוא מגלה לאלכסנדר שהוא יודע מי הוא – בנו של פיליפוס מלך מוקדון – ומאוחר יותר מתגלה המקור לאיבתו של ניקולאוס לאלכסנדר: פיליפוס הרג את אביו של ניקולאוס בשדה הקרב.[8] האם משפט זה מכוון לעבר אלכסנדר אישית או לעם המקדוני בכלל? בעיה מתודולוגית מונעת מאיתנו את התשובה מכיוון שהמשפט המדובר אינו מופיע בגרסת האלפא של הרומאנס, הנחשבת למוקדמת מבין הגרסאות ששרדו עד ימינו, ועולה הסבירות שזו תוספת מאוחרת. אך בכל זאת עולה שאלה חשובה: מתי הפכו המקדונים לחלק אינטגראלי מהעולם ההלניסטי? הרי מוקדון הפכה לבסוף לחלק מהעולם ההלני בזמנו של אלכסנדר ואחריו, אם ברצון ואם בכפייה. את תהליך השתלבות זה, שהגיע לשיאו במסעו של אלכסנדר, אראה באמצעות השתתפותם של המקדונים במשחקים האולימפיים.

אלכסנדר הגדול איננו המקדוני הראשון שהמקורות העתיקים מציינים כמשתתף במשחקים האולימפיים ולא המקדוני הראשון שמוצאו מהווה מקור לבעיות. הפעם הראשונה שהמקדונים משתתפים באולימפיאדה מתרחשת בסביבות שנת 500 לפנה"ס.[9] היה זה אלכסנדר הראשון, בנו של אמִינְטַאס, שמלך על מוקדון בין השנים 498 – 454 לפנה"ס, אחד מאבות אבותיו של פיליפוס השני. הוא התחרה במרוץ הרגלי – Stadion – מרוץ שאורכו כאורכו של אצטדיון. בתקופה זו המקדונים נתפסו כעם היושב על שוליה של הציביליזציה היוונית. הרודוטוס מדווח שאלכסנדר לא קיבל אישור להתחרות מכיוון שמוצאו המקדוני שייך לאותו לעם שנתפס כעם זר ולא ממוצא הלני. רק לאחר שהוא הצליח להוכיח שמוצאו ארגיבי ניתנה לו הרשות להשתתף בתחרות כיווני מן המניין.[10] בשל ניסוחו הבעייתי של הרודוטוס לא ברור האם אלכסנדר הראשון ניצח או לא. למרות זאת ניתן לקבוע שאלכסנדר השתתף אך הוא לא ניצח, מכיוון ששמו של אלכסנדר הראשון לא מופיע ברשימת המנצחים, והמקורות כוללים רק את רשימות המנצחים, ולכן קשה יהיה לאתר משתתפים מקדונים אלא אם כן היו בין המנצחים.[11] דעתו של רוס, שטוען שאלכסנדר לא ניצח, עומדת בניגוד לדעתו של המונד, אשר שילב את דיווחו של יוסטינוס עם שריד מכתביו של פינדרוס המהווה הספד לאלכסנדר הראשון. המונד מגיע למסקנה שהיה זה הספד אולימפי ולכן הוא ניצח. אני נוטה לקבל את דעתו של רוס, שהיעדר שמו מרשימות המנצחים בשילוב הטענה שגם אם פינדרוס ספד לאלכסנדר הראשון, אין שום הוכחה שהיה זה הספד אולימפי.[12]

אחרי אלכסנדר הראשון ידוע על שני מקדונים לפני זמנו של אלכסנדר הגדול שניצחו במשחקים האולימפיים. הראשון מופיע כמאה שנה אחרי השתתפותו של אלכסנדר הראשון, והיה זה אָרְכֶלַאוּס, בנו של פֶּרְדִיקַס, אשר בשנת 408 לפנה"ס ניצח במרוץ ה-tethrippon.[13] המנצח השני מבית המלוכה המקדוני היה פיליפוס. כפי שציינתי בפרק הקודם, בשנת 356 לפנה"ס פיליפוס ניצח במרוץ סוסים באולימפיה מסוג keles. פיליפוס ניצח גם במרוצי המרכבות במשחקים האולימפיים שהתקיימו בשנים 352 ו-348 לפנה"ס. במשחקים של שנת 352 לפנה"ס ניצח פיליפוס במרוץ ה-tethrippon. בשנת 348 לפנה"ס ניצח פיליפוס במרוץ ה-synoris, וסביר להניח שבגלל ניצחון זה הוא הטביע מטבעות זהב כשבצד אחד דמותו של אפולו ובצד השני מרכבה עם שני סוסים.[14] חשוב לציין שפיליפוס לא השתתף בעצמו בתחרויות, לא היה הרכב ואפילו לא נכח בתחרויות עצמן, למרות ששמו מופיע ברשימת המנצחים. פיליפוס שלח את אנשיו להתחרות מטעמו, צורת השתתפות מקובלת באותה התקופה. רק בשנת 328 לפנה"ס מופיע מנצח מקדוני אשר איננו מבית המלוכה, קְלִיטוֹן שמו. בתקופה זאת, תקופת שלטונו של אלכסנדר הגדול, בה היה קשה מאוד למנוע ממקדוני להשתתף במשחקים.[15]

המקרה של אלכסנדר הראשון הוא חשוב, אם ברצוני להראות את השינוי שחל באולימפיאדה בעקבות הצלחותיו של פיליפוס. שוני זה מהווה סימן להפיכת מוקדון לחלק בלתי נפרד מהעולם היווני. אמנם אלכסנדר הראשון הצליח להוכיח שמוצאו יווני ולכן להשתתף באולימפיאדה, אך אין היתר זה קובע שכלל המקדונים הם יוונים ולכן רשאים להשתתף באולימפיאדה, אלא נוגע רק לבית המלוכה המקדוני, ומכאן שבזמנו הבעיה נותרה כפי שהייתה.[16] בעת השתתפותם של ארכלאוס ושל פיליפוס לא מצוין שהייתה בעיה עם מוצאם ולא הועלתה דרישה להוכיח מוצא יווני לפני שהם הורשו להשתתף בתחרויות, ומקרה בוחן נוסף מראה שגם בזמנו של פיליפוס היה צורך להוכיח שאתה יווני. המלך אָרִיבַּס מאפירוס, אשר השתתף וניצח במשחקים האולימפיים, לא היה ממוצא יווני. רוס מעלה את הטענה שבשל היותו מאפירוס הוא יכול היה לטעון שהוא אחד מצאצאיו של אכילס ולכן הוא יווני.[17] השתתפותם של פיליפוס ואריבס באולימפיאדה, שני מלכים שממלכותיהם נמצאות על שולי העולם היווני, מקרין על מעמדה הפוליטי המרכזי של האולימפיאדה. אני ארחיק ואטען שבמקרה של האולימפיאדה בהיבטה הפוליטי – אם אתה לא שם, אתה לא קיים – כלומר השתתפות באולימפיאדה פירושה גושפנקא להיותך חלק מהעולם היווני, ומעבר לכך – ניצחון באולימפיאדה טמן בחובו כבוד רב בעיני העולם היווני. באותה השעה שזכו נציגי פיליפוס בניצחונותיו במשחקים האולימפיים, הוא היה שקוע עד צווארו במאבק נגד אתונה ואולינתוס, כחלק משאיפותיו לצבור כוח ועוצמה ביוון רבתי, שאיפות שהוא פעל למימושן באופן ערמומי ואגרסיבי. בשנת 338 לפנה"ס התרחש קרב חאירוניאה בין צבאו של פיליפוס לצבא של בעלות הברית היווניות, קרב שתוצאתו הביאה לרעידת אדמה פוליטית ביוון. כאשר האבק שקע, פיליפוס הפך להגמון על כל יוון. הוא מייד אסף את כל נציגי הערים היווניות והציג את תוכניתו לתקוף את פרס ובכך לשחרר את היוונים באסיה ויוון מהאיום הפרסי.[18]

האולימפיאדה שימשה ככלי נשק פוליטי ותרבותי בידיו של פיליפוס, שבאמצעותו הוא יכול היה להיכנס לתוך עולמה התרבותי של יוון ולבנות לעצמו מוניטין ולצבור יוקרה, וזאת כחלק משאיפותיו הפוליטיות. פיליפוס דאג להשיג שלושה ניצחונות באולימפיה, מעשה המעיד על חשיבות המשחקים האלה בעיניו. עוד הוכחה לחשיבותה של אולימפיה בעיני פיליפוס מופיעה בצורת בניין מפואר בליבו של המקדש של זאוס באולימפיה, שאותו פיליפוס הקים. סביר להניח שפיליפוס הוא זה שבחר את המיקום של הבניין שלו דווקא ב- altis, האזור הקדוש ביותר באולימפיה, מכיוון שאזור זה נשמר לבניית מקדשים לאלים וגיבורים כמו זאוס, הרה ופלופס, אחד מהמקימים המיתולוגיים של המשחקים האולימפיים. שמו של הבניין היה Philippeion, כפי שמכנה אותו פאוסניאס בדיווחו, ומשמעותו "בניין של פיליפוס". הוא נבנה כדי לשמר את זכרונו של פיליפוס ומשפחתו ולסמל את עליונותו על כל ערי יוון ובנוסף לתת כבוד לאלים.[19] אחד הסממנים לכך שהבניין הוא דווקא ממקור מקדוני הוא בשל צורת הבנייה שלו, בניין עגול, סגנון בנייה שלא היה נפוץ ונהוג ביוון בתקופתו של פיליפוס. מילר מציע סברה שהארכיטקט של הבניין הוא מקדוני ולכן צורתו הייחודית והלא אופיינית.[20] פיליפוס, כמו כל מלך מקדוני, ראה עצמו צאצא של הרקלס, אותו הרקלס שפאוסניאס קבע כאחד ממייסדי המשחקים האולימפיים וגם נינו של פלופס. מילר מעלה את הסברה שפיליפוס מיקם את בניינו קרוב לזה של פלופס כדי להדגיש את הקרבה המשפחתית שלו לפלופס וכך גם להרקלס.[21]

פיליפוס לא בילה זמן רב באולימפיה אבל בכל זאת הוא השפיע השפעה ניכרת על עיר זו ועל המשחקים האולימפיים שנערכו בתחומה. פיליפוס הבין את החשיבות הדתית, החברתית והפוליטית של אולימפיה והשתמש בהבנה זו במלואה כדי לקדם את מטרותיו לאיחוד ערי יוון ושמירה על עליונותו על ערים אלו.[22] כעת אנו יודעים מה היה חלקם ומעמדם של המשחקים האולימפיים ביוון לפני ובזמן עלייתו של פיליפוס. אך אם נחזור לענייננו, העולם המוכר כולו, לא רק היווני, חווה טלטלה משמעותית בעקבות מסעו המוצלח של אלכסנדר. אותה טלטלה, שלא פסחה על אולימפיה ועל המשחקים האולימפיים, היא לדעתי הסיבה והמקור לסיפור המציב את אלכסנדר כמנצח במשחקים האולימפיים. על פני השטח הפתרון הקל והפשוט הוא שסיפור זה הוא בדיה שמטרתו האחת והיחידה היא האדרת שמו של אלכסנדר הגדול, על ידי הפיכתו לאלוף אולימפי. טענתי היא שמטרת הסיפור היא לאו דווקא האדרת שמו של אלכסנדר, אלא שדווקא אולימפיה והמשחקים האולימפיים עצמם הם המרוויחים העיקריים מסיפור זה. אלכסנדר הגדול יכול היה להתפאר במעשים וניצחונות רבים, כאלה שניצחון באולימפיאדה בעוד היותו בן עשרה מתגמד והופך לשולי כאשר השוואה זו נעשית. השימוש האפשרי של אולימפיה בסיפור הוא נושא הפרק הבא.

חזרה לפרק הקודם / חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא


  1. רום, 2005, ע"מ 8; אריאנוס, 2.10. על פי תרגום Loeb:Ethnic rivalry"".
  2. הרודוטוס, 1.56, 8.43.
  3. קורטיוס רופוס, 6.9.35; פאוסניאס, 4.29.3.
  4. סנדיס, 1979, ע"מ 27 (הקדמה).
  5. רומנו, 1990, ע"מ 63; מורל, 1975, ע"מ 11.
  6. רוס, 1985, ע"מ 164 – 165; מורל, 1975, ע"מ 12. מורל מציין שהמתחרים נדרשו להגיע חודשים לפני התחרות כדי לעבור אימונים מפרכים לפני התחרות. בסמיכות לתחילת התחרויות עצמן עברו המתחרים למתחם הקדוש באולימפיה.
  7. אלכסנדר רומאנס, 18. הציטוט המדויק: "See to what a pass the Olympic Games have now come".
  8. אלכסנדר רומאנס, 19.
  9. רוס, 1985, ע"מ 167 – 168. רוס מתמודד עם השאלה מתי התחרה אלכסנדר הראשון. הוא לא מספק תשובה חד משמעית וטוען שבגלל שאלכסנדר השתתף במרוץ ה-stadion הוא כנראה היה בשנות העשרים, ומכאן ההשערה שהוא השתתף באולימפיאדה של שנת 500 לפנה"ס או מוקדם יותר.
  10. רומנו, 1990, ע"מ 64; הרודוטוס, 5.22; בתרגום לעברית של שומרון ואברמוביץ' לכתבי הרודוטוס נבחרה דווקא המילה ברברים. ראה: הרודוטוס, 1998, ע"מ 286. הרודוטוס חוזר מאוחר יותר לסיפור זה ומסביר את מוצאו של בית המלוכה המקדוני בארגוס. בנוגע למוצא הארגיבי של בית המלוכה המקדוני. ראה: הרודוטוס, 8.137; גם יוסטינוס מדווח על השתתפותו של אלכסנדר הראשון באולימפיאדה: יוסטינוס, 7.2.13-14.
  11. רומנו, 1990, ע"מ 65; רוס, ע"מ 163 – 167. רומנו קובע על פי רשימת המנצחים שאלכסנדר הראשון לא ניצח. רוס מתעמת עם הבעיה הזו ועם הסתירה שבין דיווחו של הרודוטוס להעדר שמו של אלכסנדר הראשון מרשימת המנצחים, ומסקנתו היא שהמרוץ הראשון הסתיים בתוצאת תיקו ובמרוץ החוזר אלכסנדר הראשון הפסיד.
  12. רוס, 1985, ע"מ 167 – 168; המונד, 1979, ע"מ 60; פינדרוס (פרגמנטים) 120 -121.
  13. רוס, 1985, ע"מ 163; רומנו, 1990, ע"מ 65; מידע זה תואם למידע הנתון באתר האינטרנט שציינתי העוסק ברשימות המנצחים במשחקים האולימפיים העתיקים.
  14. רומנו, 1990, ע"מ 65; לצילומי המטבעות ראו נספח 3.
  15. רוס, 1985, ע"מ 163; רומנו, 1990, ע"מ 67; מילר, 2004, ע"מ 75 - 77; מילר מוסיף שמרוץ ה-tethrippon הפך לחלק מהמשחקים האולימפיים בשנת 680 לפנה"ס; שמו של פיליפוס אכן מופיע ברשימות המנצחים בשנים 356, 352, ו- 348. גם שמו של קליטון מופיע ברשימת המנצחים במשחקים האולימפיים של שנת 328. לרשימת המנצחים ראו: http://www1.fhw.gr/cgi-bin/olympics/victors.cgi.
  16. רוס, 1985, ע"מ 163.
  17. לאילן היוחסין של אריבס עד אכילס ראה: פלוטרכוס, פירהוס, 1.2; ואכן שמו של אריבס מופיע כמנצח בתחרות ה- tethrippon במשחקים שנערכו בשנת 344 לפנה"ס. לרשימת המנצחים ראה: http://www1.fhw.gr/cgi-bin/olympics/victors.cgi.
  18. רומנו, 1990, ע"מ 67.
  19. שם, ע"מ 68; פאוסניאס 5.20.9.
  20. מילר, 1973, ע"מ 189.
  21. רומנו, 1990, ע"מ 71; פאוסניאס 5.13.2; מילר, 1973, ע"מ 192; לתרשים מקדשו של פיליפוס ראו נספח 4.
  22. רומנו, 1990, ע"מ 77.