אלכסנדר ועבדלונימוס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות

הסיפור עצמו

  1. קוּרטיוּס רוּפוּס 4.1.15-26 (באתר Lacus Curtius)
  2. יוּסטינוּס (11.10.6-9)
  3. דִיוֹדוֹרוֹס מסיציליא 17.47
  4. פְּלוּטָרכוֹס, על מזלו של אלכסנדר 340d (ליוונית) Plutarch, on the Virtue of Alexander the Great 340d

מקורות סמך-תמך

מלכי צידון

  • Athenaeus 12 531a-d: לפי תאופומפוס היה סטראטון מלך צידון מפורסם ברדיפת תענוגות, והתחרה בכך באופן פעיל ומודע בניקוקלס מלך סלמיס בקפריסין. הדברים נאמרים גם על-ידי אנאכסימנס (שם, שם), שמוסיף ששני המלכים מתו מוות אלים.
    • איזה סטראטון זה? יש לפחות שניים, ואולי שלושה. ואם זה ניקוקלס מלך סלמיס, מן הסתם זה שאיסוקרטס כתב לו, הרי שהוא אולי מוקדם מידי עבור סטראטון של סיפורנו.

מהלכים סיפוריים

  • שמואל א טז: משיחת דוד, כדוגמא למעבר מעבודה פשוטה למלוכה, ובצורך במֻיתוס מכונן לעליה לא צפויה לשלטון, ואפילו בפסיחה על גדולים למען קטן.

מחקר בטיפול

  • Franklin 2015
  • Grainger 1991 מביא את סיפור עבד׳ כלשונו, תוך רמז לפקפוק בעובדתיותו. רומז גם למותו האלים של סטראטון.
  • Młynarczyk & Zych 1990
    • י Młynarczyk, Jolanta. 1990. Nea Paphos III: Nea Pahpos in the Hellenistic Period. Varsovie: Ed. Géologiques.
    • י היידי ארכ׳ Tf Paphos 5, מחסן 77 C 550::3; אונתא: אולם קריאה ב'2 קומה שניה 913(3937) MLY‎

הצהרות

הסיפור התרחש בצידון. לא הגיוני שהתרחש בצור.

  • הארועים בצידון ובצור היו שונים מאד. החלפת המלך הקודם במלך חדש, אחד מתושבי העיר, וביחוד השארת הבחירה לתושבי העיר, מתאימה יותר לתרחיש בצידון, בו הוחלף מלך שהיה נאמן לשלטון הפרסי.
  • כל זה לא מתאים לצור, בה היה מצור קשה וטבח המוני בסופו.

סימוכין מחוץ לסיפור כי עבדלונימוס אכן היה קיים, ומלך צידון:

  • כתובת מהאי קוס, ובה הקדשה מאת בנו של עבדלונימוס מלך צידון. הכתובת היא דו-לשונית, ובפיניקית נקרא המלך עבדלונמ.
    1. Kantzia,C.1980.“...τιμος Α􏰥βδαλων􏰷μου / [Σιδ]􏱨νος βασιλ􏰋ως: A bilingual Greco-Phoenician inscription from Kos.” Archaiologikon Deltion 35: 1–16 (published 1987)
    2. Sznycer, M. 1980. “La partie phe ́nicienne de l’inscription bilingue gre ́co-phe ́nicienne de Cos.” Archaiologikon Deltion 35: 17–30. (פורסם 1986).
    • תודה לעמית צ׳יזיק

שאלות

מי סיפר את הסיפור מלכתחילה?

  • האמונד 1983 (51, 128), ובעקבותיו Bosworth 2003, ו-Heckel 2006: 391, וBurstein 2007, וגם Franklin 2015 מציינים את קלייטארכוס. אבל לא ברור למה דוקא. מה רע בקליסתנס, בכארס ממיטילנה, או בהמוני היסטוריוני אלכסנדר אחרים?

מדוע מספר דיודורוס את הסיפור על צור דוקא?

  • יש הרבה אקשן בצור בכל מקרה, אפשר לטעות טעות תמימה.
    • מי טעה? או דיודורוס, או מקור(ות) שלו

בעת העימות בין אנטיגונוס לתלמי-קסנדרוס-לסימכוס היתה קפריסין שׂדה מערכה חשוב, עד כדי מלחמה בין הערים השונות (גולן, עולם הלניסטי 78-79).

  • הקשר אפשרי לנדידת הסיפור לקפריסין?
  • עוד בהקשר זה - צור היתה נתונה למצור של למעלה משנה, שהטיל עליה אנטיגונוס. האם יש כאן הקשר אפשרי לנדידת הסיפור לצור?

מחקר

צידון

כתובות ומטבעות

  • עבדשתרת ג מלך כ-10 שנים, כפי שעולה ממטבעותיו. לפני היה שלטון קצר מאד של עבדשתרת ב, או לחילופין של אואגורס מסלמיס. על כך ראה Beltyon 1976 (יש פדפ) 32-33 .

סרקופג

14. Valdemar Heckle, Mazeus, Calisthenes and Alexander Sarcofagus, Historia:Zeitschrift Fur Alte Geschichte , 2006, bd 55,4,2006

  • הגיע דרך רמי גוברניק, הטוען שלדעת הקל אין שום דרך לקשור את הסרקופג של עבדלונֻמוס אליו דוקא (מעבר לכך שנמצא בצידון).

האם יש על הסרקופג איזשהו אזכור חזותי לגינה, שאיבת המים, וכיו״ב?

קפריסין

Kinyras

לפי פלוטארכוס בית-המלוכה Kinyradai הוא זה שכמעט נכחד, ועבדלונימוס הוא נצר לו.

ווסט 2003 ע 57:

  • West, Martin L. 2003. The East Face of Helicon: West Asiatic Elements in Greek Poetry and Myth. Oxford: Clarendon.
  • Cinyras was a legendary king in Cyprus (or Byblos, or Assyria). Homer makes him contemporary with the Trojan War. He is a priest of Aphrodite at Paphos, and a musician who rashly challenges Apollo to a contest. In reality he is nothing bu the mythical eponymous ancestor of the Kinyradai, the guild of temple musicians who controlled the Paphian cult, and Kinyradai is a Greek rendering of a Phoenician *benê kinnûr ‘sons of the lyre’, Semitic idiom for ‘professional lyre players’.

מיון

Gesche, H., 1974. "Nikokles von Paphos und Nikokreon von Salamis". Chiron, 4, pp.103-126.

Bekker-Nielsen, T., 2000. "The Foundation of Nea Paphos", Proceedings of the Danish Institute at Athens, 3(3), pp.195-208. יש פדפ

Hill, George Francis, and Harry Luke. 1940. A History of Cyprus. Cambridge [Eng.]: University Press. כרך א' - DS54.5.H5


Karageorghis, Vassos. 1982. Cyprus, from the Stone Age to the Romans. London: Thames and Hudson. אצלנו: DS54.3.K28


על היסטוריא וארכיאולוגיא של פפוס: Maier, Franz Georg, and Vassos Karageorghis. 1984. Paphos: History and Archaeology. Nicosia: A.G. Leventis Foundation. ספר חשוב לא להשאלה


אין בארץ: Stylianou, P. J. 1989. The age of the kingdoms: a political history of Cyprus in the archaic and classical periods. Leukôsía: Idruma Arhiepiskopou Makariou 3.


בינספרייתית הנה פה: Karageorghis, Vassos. 1998. Greek Gods and Heroes in Ancient Cyprus. Athens: Commercial Bank of Greece.


A.-M. Collombier. 1993. "La fin des royaumes chypriotes : ruptures et continuités", Transeuphratène 6:119-147. אצלנו: XD T74


בינספרייתית: Mehl, Andreas. 2004. "Cypriot city kingdoms: no problem in the Neo-Assyrian, late Egyptian and Persian empires, but why were they abolished under Macedonian rule?" In: Epeteris tou Kentrou Epistemonikon Ereunon, 20: 9-21


Iacovou, M. 2007. "Advocating Cyprocentricism: An Indigenous Model for the Emergence of State Formation in Cyprus", in Gitin, Seymour, Sidnie White Crawford, and Amnon Ben-Tor, Up to the Gates of Ekron: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin. Jerusalem: W.F. Albright Institute of Archaeological Research. אצלנו: [http://aleph.haifa.ac.il/F/L6PATV62487TQ5L54Y62YNXUDP7VQB1TGRABN21PAVY8VQJL2Y-20871?func=item-global&doc_library=HAI01&doc_number=001418019&year=&volume=&sub_library=H1 DS110.T44U78 2007 ]


Papantoniou, Giorgos. 2012. Religion and Social Transformations in Cyprus: from the Cypriot Basileis to the Hellenistic Strategos. Leiden & Boston: Brill.

  • עמ' 10: The demise of the royal house of the Basileus Nikokles, as described by Diodorus in the introductory passage of this monograph, describes a pivotal and meaningful moment of Cypriot political history: the 'traumatic' closure of the Cypriot Basileia. Even if the so-called royal cenotaph of Salamis remains open for interpretation, the execution of the Cypriot Basileis is related to the political death of the city-kingdom tradition and the elimination of people's allegiance to regional centers of political identity.
  • עמ' 11: Taking the year 306 BC as a terminus ante quem, after the battle of Salamis between Ptolemy and Demetrius Poliorcetes, Cyprus passed to the Antigonids and we hear nothing further about city-kingdoms and Basileis. This date is also confirmed by th numismatic evidence; this is the last possible year that the Cypriot Basileis could have minted coins.

להתסכל גם על עבודת דוקטורט של Paul Wallace Kenn (אוניברסיטת שיקאגו, 2012), העוסקת בשלטון התלמי בקפריסין. למצוא הקובץ בדוא״ל שנח קיי שלח לי ב-1 אפריל 2014, שכותרתו Cyprus/Cilicia‏.


מטבעות בקפריסין בתקופת הדיאדוכים: Destrooper, Anne. 2014. “Le monnayage à Chypre au temps des Successeurs”, in (eds.) Hauben, Hans, and Alexander Meeus, The age of the successors and the creation of the Hellenistic kingdoms (323-276 B.C.). Leuven: Peeters, 167-188.

אדוניס

Baudissin, Wolf Wilhelm. 1911. Adonis und Esmun. Leipzig: J. C. Hinrichs. אצלנו: BL313.B3


Detienne, Marcel. 1977. The Gardens of Adonis: Spices in Greek Mythology. Atlantic Highlands, N.J.: Humanities Press. אצלנו: BL795.A7D4713 1994