בבלי יומא סט א

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים ב


טקסט

תא שמע: בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה - אסור; ובמקדש, בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה - מותר, מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן, שמע מינה.

- ובמדינה לא? והתניא: בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא], דלא למספד.

יום שבקשו כּוּתִיִים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו, ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשׂה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישׂראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר.

כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: "מי הללו?" אמרו לו: "יהודים שמרדו בך." כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: "מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה?" אמר להם: "דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי." אמר להם: "למה באתם?" - אמרו: "אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב, יתעוך גויים להחריבו?" - אמר להם: "מי הללו?" - אמרו לו: "כותיים הללו שעומדים לפניך." - אמר להם: "הרי הם מסורים בידיכם."

מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כַּרְשינין, כדרך שבקשו לעשׂות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב.

אי בעית אימא - ראויין לבגדי כהונה; ואי בעית אימא - עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט קכו).

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

שמעון הצדיק

אלכסנדר בירושלם

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)

קישורים נוספים