בבלי תמיד לא ב - לב ב

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים ב / מקורות ראשוניים ועתיקים B
מאמר אוֹרי

טקסט

עשׂרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב.

  1. אמר להן: "מן השמים לארץ רחוק, או ממזרח למערב?" --- אמרו לו: "ממזרח למערב. תדע: שהרי חמה במזרח - הכל מסתכלין בה, חמה במערב - הכל מסתכלין בה, חמה באמצע רקיע - אין הכל מסתכלין בה." וחכמים אומרים: זה וזה כאחד שָׁוין, שנאמר כגבוה שמים על הארץ [וגו'] כרחוק מזרח ממערב (תהלים קג יא-יב). ואילו היה אחד מהם מרובה ממשנהו, שיכתוב את שניהם כמו המרובה. ואלא חמה באמצע רקיע - מאיזה טעם אין הכל מסתכלין בה? משום שהיא עומדת בגלוי, ולא מכסה אותה דבר.
  2. אמר להן: "שמים נבראו תְּחִלָּה או הארץ?" --- אמרו: "שמים נבראו תחלה, שנאמר: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
  3. אמר להן: "אור נברא תחלה או חשך?" אמרו לו: "דבר זה אין לו פתרון". ויאמרו (=והרי היו יכולים לאמר) לו: חשך נברא תחלה, דכתיב: והארץ היתה תהו ובהו וחשך, ואחר-כך ויאמר אלהים יהי אור, ויהי אור! סבורים היו שמא יבוא לשאול מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור. אם כך, גם על השמים לא היו אומרים לו! מתחילה סברו, אקראי בעלמא הוא שואל. כיון שראו שהוא חוזר ושואל, חשבו: לא נאמר לו, שמא יבוא לשאול מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה מאחור.
  4. אמר להן: "מי נקרא חכם?" --- אמרו לו: "איזהו חכם? הרואה את הנולד".
  5. אמר להן: "מי נקרא גיבור?" --- אמרו לו: "איזהו גבור? הכובש את יצרו".
  6. אמר להן: "מי נקרא עשיר?" --- אמרו לו: "איזהו עשיר? השׂמח בחלקו".
  7. אמר להן: "מה יעשׂה אדם ויחיה?" --- אמרו ליה: "ימית עצמו".
  8. "מה יעשׂה אדם וימות?" --- "יחיה את עצמו".
  9. אמר להן: "מה יעשׂה אדם ויתקבל על הבריות?" --- אמרו: "ישׂנא את המלכות והשלטון". אמר להם: "שלי טוב משלכם: יאהב מלכות ושלטון, ויגמול טוב לבני-אדם".
  10. אמר להן: "יאה לדור בים, או יאה לדור ביבשה?" --- אמרו לו: "יאה לדור ביבשה, שהרי כל יורדי-ים לא מתישבת דעתם עד שעולים ליבשה".
  11. אמר להן: "מי מכם החכם ביותר?" --- אמרו לו: "כולנו כאחד שווים. שהרי כל דבר ששאלת אותנו, פתרנו לך כאחד".
  12. אמר להן: "מה דין אתם מתריסים כנגדי?" --- אמרו ליה: "סטנא נצח". --- אמר להן: "הריני הורג אתכם בגזרת מלכים!" --- אמרו לו: "השלטון ביד המלך, ולא יאה למלך לכזב".

מיד הלביש אותם מלבושי ארגמן, ונתן (מילולית: השליך) רביד זהב בצואריהם. אמר להן: "אני רוצה ללכת למדינת אפריקי". --- אמרו לו: "אין אתה יכול ללכת, שמפסיקים (מפרידים) הרי חשך". --- אמר להן: "לא יכול להיות שלא אלך, ומשום כך אני שואל אתכם, אלא מה אעשׂה?" -- אמרו לו: "קח חמורים לוביים ההולכים בחושך, והבא צרורות חבלים, וקשר בצד זה, שכאשר תבוא בדרך (חזרה) תאחז בהם, ובאת למקומך".

כך עשׂה, ובא והלך והגיע לאותו מחוז/עיר שכולו נשים. רצה לערוך קרב נגדן. אמרו לו: "אם תהרוג אותנו, יאמרו 'נשים הרג'. ואם נהרוג אותך, יאמרו (שאתה) המלך שהרגוהו נשים!" -- אמר להן: "הבו לי לחם!" הביאו לו לחם של זהב על שולחן זהב. אמר להן: "כלום אוכלים אנשים לחם של זהב?" -- אמרו לו: "אבל אילו רצית לחם, לא היה לך במקומך לחם למאכל, שנטלת ובאת לכאן?" -- כאשר יצא ובא, כתב על שער המחוז/עיר: "אני אלכסנדרוס מקדון, הייתי שוטה, עד שבאתי למדינת אפריקי ולמדתי עצה מנשים".

כאשר נטל (עצמו) ובא, ישב על המעיין ההוא, והוא אוכל לחם, ובידו דגים מלוחים. בעודו מלבין אותם (מנקה אותם מהמלח?) נפל בהם ריח. אמר: למד מכך, מעיין זה בא מגן-עדן! ויש האומרים: נטל מהמים הללו ושטף ושטף פניו. ויש האומרים, עלה (לאורך המעיין) כולו, עד שהגיע לפתח גן-עדן. הרים קול: "פתחו לי השער!" -- אמרו לו: "זה השער ליהוה..." (תהלים קיח כ). -- אמר להון: "אני גם מלך אני, אני חשוב, הבו לי משהו!"  נתנו לו גולגולת אחת. בא לשקול את כל זהבו וכספו כנגדה - ולא היו כמשקלה. אמר להם לחכמים: "מה זה?" -- אמרו: "גלגל עינו של בשׂר ודם, שאינו שׂבע". -- אמר להם: מנין שכך הוא? (אמרו לו): "קח קמצוץ עפר, וכסה אותה". נשקלה (נמצא משקלה) לאלתר. דכתיב: שאול ואבדון לא תשׂבענה (משלי כז כ).

הערות

הטקסט מתורגם ומפוסק על-ידי, תוך התייעצות עם שטיינזלץ, ביאליק ורבניצקי  (ד"ר א. 06:39, 7 במאי 2010 (UTC))

נמצא בשימוש ב...

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

קישורים נוספים

הטקסט המקורי במאגר ספרות הקודש. מתחיל ממש בסוף העמוד.