בית סלאוקוס באלכסנדר-רומאנס היווני

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA) / מרחב עבודה אוֹרי / אלכסנדר בירושלם

ברצנזיא α (מהדורת קרול) מופיע סלוקוס פעם אחת, ברשימת הסטרפים (3.33.15 = קרול 142). שם הוא ממונה על בבל וסביבתה.

ברצנזיא ε מופיע כמה וכמה פעמים. המספרים מציינים עמוד ושורה במהדורת Trumpf כ

  • 51.5,15-16
  • 52.1,3,13,15
  • 71.16
  • 72.1-2
  • 75.15
  • 88.1,2,13-14
  • 124.9
  • 142.5
  • 143.7,13
  • 154.15
  • 167.5
  • 173.6

נושׂאים לדיון

חבריו של אלכסנדר

למראי מקום אצל פלוטארכוס על חבריו של אלכסנדר: Alexander, 20, 12 ; 23, 7 ; 52 ; 54-55. See also How to Tell a Flatterer from a Friend, 18 (60 b-c) and 24 (65 c-d).

Where can I find out whether Selelukos and Antiochos were common names during at the time of EPSILON's composition?

יסוד ערים

על יסוד אנטיוכיא ועל ההיסטוריא שלה ראה קודם כל: Downey, Glanville. 1963. Ancient Antioch. Princeton (New Jersey): Princeton University Press.

עוד על יסוד העיר: גרין, אלכסנדר לאקטיום, 162 עם הערות 28, 29 (עמ' 774) וגם הערות 34-36.

  • אריאנוס 2.13.7-14.1
  • ליבאניוס, נאום 11 (אנטיוכיא), פרקים 72-77, 87, 250

מי מפחד למות?

אצל טקיטוס, היסטוריות 5.5.3 היהודים אינם מפחדים למות.

  • ראה גם: Heubner, Heinz, Wolfgang Fauth, and P. Cornelius Tacitus. 1982. Fünftes Buch: von H. Heubner und W. Fauth. Heidelberg: Winter עמ' 74-76. (יש בהר הצופים ובת"א).

יוספוס נגד אפיון 1.190-193 מדבר כביכול על שׂהידיות יהודית בימי אלכסנדר ואפילו הפרסים. עם זאת:

  • מקובל לראות בציטוט זה של הקטאיוס את עבודתו של פסודו-הקטאיוס ([Stern 1974|שטרן 1974 א 22-23]), בין השאר כיון שהרוח השׂהידית נתפסת כאופיינית לעידן שאחרי אנטיוכוס אפיפנס. כלומר: אחרים כבר השתמשו בנימוק זה בדיוק באופן בו אני רוצה להשתמש בו.
  • גם אם מדובר במידע אמין - בשתי הדוגמאות שמביא יוספוס אין מוות ממש של יהודים, אלא רק נכונות להסתכן. זה ההבדל בין פורים (ודניאל) לבין חנוכה.

מקורות סלווקים אפשריים לאפסילון

ראה אוסטין 2007 #58 ע' 124 להפניות מהן צריך להתחיל את החיפושׂ. ההקשר: ליבאניוס ומקורותיו לנאום (XI, אנטיוכיקוס), המפרט את ההיסטוריא של העיר. לפי אוסטין איננו יודעים מה מקורותיו.

בין רומא לבזנטיון

סיפור השתתפותו של אלכסנדר במשׂחקים האולֻמפיים עובר באפסילון לרומא.

על הבזנטיניזציא של קדמוניות רומא ראה גם יוחנן מאלאלאס אצל ג׳פריז 1990: Jeffreys, E. 1990. "Malalas' World View", in E. Jeffreys, B. Croke and R. Scott (eds.) Studies in John Malalas (Sidney: Australian Association for Byzantine Studies), 55-66.

מחקר מודרני

Jouanno 2002

Oxford Dictionary of Byzantium

Kaldellis, Anthony. 2007. Hellenism in Byzantium: the Transformations of Greek Identity and the Reception of the Classical Tradition. Cambridge: University Press.

Does not seem to mention the Alexander-Romance anywhere.

179: following the description of the devastating war against Persia, and then the Arabic conquest... "High culture came to an abrupt end. The next century and a half, from the mid-seventh to the late eighth century, were the bleakest in Roman history in almost all ways, certainly in terms of literature, art, architecture, and social life. The moment of Christian classicism we have been describing ended, and was only very slowly recaptured." NEW PARAGRAPH Most of the writing that survives from what has been called Byzantium's "Dark Age" consists of hymns, theology, saints' lives, and canonical regulations."

180: The example of Photios in the mid-9th century shows that there was still wide access to ancient literature now lost. --- the "gap" is defined as taking place in 640-780.


Samuel, Alan E. 1986. "The Earliest Elements in the Alexander Romance", Historia 35.4: 427-437 וראה בג'ייסטור

Gunderson, L. 1970. Early Elements of the Alexander Romance. In Ancient Macedonia, Papers read at the 1st international symposium held in Thessaloniki, 26-29 August 1968, edited by B. C. M. Laourdas. Thessalonike. (יש לי PDF)