גיא גודמן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזון ההתגלות והכת הקיסרית

חזון ההתגלות והכת הקיסרית עבודה

מטרת העבודה

מטרתה של העבודה היא הגדרת הקשרים הרעיוניים והחברתיים בין הקהילות הנוצריות בערי פרובינקיה אסיא לבין תומכיה של  'כת הקיסר', דהיינו, כבוד האלים שהוענק לפרינקפס (הקיסר) והמערכות הפולחניות שהוקמו לכבודו ברומא ומחוצה לה. המקור המרכזי בו ייעשה שימוש בעבודה זו הוא החזון המופיע בפרק 13 של ספר ההתגלות בברית החדשה. במהלך העבודה, אבחן את הדימויים המופיעים בפרק זה, ואנסה לצייר באמצעותם את הדינמיקה החברתית בין נוצרים ל"פגאנים" בפרובינקיה אסיא. כמו כן, אנסה להציג את הגישה הבאה לידי ביטוי בספר ההתגלות כגורם בעל חשיבות בקביעת זהותה ולכידותה הפנימית של הקהילה הנוצרית. על ידי השוואת הדימויים המופיעים בפרק 13 בספר ההתגלות לדימויים מעולם התוכן של הכת הקיסרית, אנסה להצביע על הסיבות להתנגדותו של המחבר למוסדותיה הפוליטיים והדתיים של האימפריה הרומית.

שאלות מנחות

א. האם החזון בפרק 13 של ספר ההתגלות מתייחס למצב החברתי בתקופת חייו של המחבר? אם כן, מה ניתן ללמוד מכך על מצבן של הקהילות הנוצריות בערי פרובינקיה אסיא אל מול מוסדותיה המקומיים של האימפריה הרומית מחד, ומאידך על הדינמיקה החברתית בינן לבין האוכלוסייה ה"פגאנית" סביב שלהי המאה הראשונה לסה"נ?

ב. מהי משמעותם של דימויי החיות בספר ההתגלות? האם ניתן לזהותן בבירור עם האימפריה הרומית ועם כת הקיסרים?

ג. כיצד מתקשרות "החיות" בספר ההתגלות לאנושות? האם הן נתפשות כדמויות אלוהיות או שמא הן מייצגות מוסדות אנושיים?

ד. מה ניתן ללמוד מהכתוב בפרק י"ג על יחסו של המחבר לכת הקיסרית? האם הוא מייצג תפישה כללית ורווחת בקרב נוצרים כלפי המוסדות הדתיים של האימפריה הרומית?


פרשנות קדומה



המחקר המודרני

קנול, ישראל, "בעקבות המשיח", ירושלים: שוקן, 2000 , עמ' 35-58 :

קנול מקשר בין דמות 'נביא השקר, בן האלוהים', הנזכר באוראקולום של היסטספס לחיה העולה מן האדמה, הנזכרת בספר ההתגלות.בדומה ל"בן האל", המכריז על עצמו בן אל ומצווה לעבדו כאל, חיה זו משתמשת באותות ומופתים על מנת לשכנע את כל יושבי הארץ לעבוד את החיה מן הים, הנזכרת לפניה. קנול יוצא מנקודת הנחה, לפיה מחבר 'חזון יוחנן' השתמש לצורך כתיבתו בחיבור מוקדם יותר, שחובר בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. כתוצאה מכך, קנול מפרש את תיאורה של החיה השנייה (העולה מן האדמה) כהתייחסות של מחבר ספר ההתגלות לתעמולה בדבר מוצאו של אוגוסטוס. לחיה זו היו "שתי קרניים דומות לקרני שה והיא דיברה כתנין". קנול מזכיר בהקשר זה את היות התיש/גדי בעל שתי הקרניים (Capricornus) סמל חשוב לתכונותיו האלוהיות של אוגוסטוס ומצטט בהקשר זה את סווטוניוס, המקשר את חשיבותו של סמל הגדי עבור אוגוסטוס לדברים ששמע בצעירותו מהתוכן תיאוגנס, אשר הגדילו את אמונתו במזלו. קנול מוסיף כי סמל הקפריקורן מסמל את היות אוגוסטוס שליט בחסד האלים,שנבחר על ידם לשלוט בעולם. המחבר מקשר את אופן דיבורה של החיה השנייה, כדרקון, להיות הדרקון סמל לזיקה שבין אוגוסטוס לאל אפולו. לטענת דיו קסיוס, יוליוס קיסר בחר את אוקטביאנוס (אוגוסטוס) ליורשו משום שהתרשם מהסיפור שסיפרה אטיה, אחייניתו של קיסר ואמו של אוקטביאנוס, לפיו היא נתעברה מן האל אפולו, שזכה לכינוי "הפיתי" לאחר שהביס את פיתון, הדרקון המפלצתי ששכן בדלפי. קנול מזכיר מספר מקרים ומצבים בהם זיהה אוגוסטוס את עצמו עם האל אפולו ומוסיף כי אל זה היה ידוע בסגולות נבואיות, שיוחסו גם לאוגוסטוס. קנול מעיר כי מחבר החזון בספר ההתגלות מתפלמס כנגד התעמולה של אוגוסטוס ומאפיין אותו לא כנביא, אלא כנביא שקר המדבר כדרקון. קנול מסכם ומאפיין הן את פרק יג' בספר ההתגלות והן את האוראקולום של היסטספס ככתבים פולמוסיים, המופנים כנגד התעמולה של אוגוסטוס, שהציגה אותו כשליט בעל סגולות אלוהיות וכנגד הפולחן שהונהג לכבודו בימיו.


מסקנות מהבחינה ד"ר א. 09:13, 19 ביולי 2010 (UTC)

מטרת העבודה

  • מטרת העבודה היא לבדוק את השימוש שעושׂה מחבר חזון יוחנן י"ג בטרמינולוגיה של הפולחן הקיסרי. הנחת המחקר הינה שמחבר חזון ההתגלות בפרק י"ג השתמש במכוון בטרמינולוגיה של הכת הקיסרית במתקפתו על פולחן הקיסר. על פי הנחה זו, מחבר ספר ההתגלות עשה זאת על מנת ללכד את הקהילות הנוצריות בפרובינקיה אסיא ולהאט תהליכים של היטמעות בחברה ה"פגאנית".
  • יש כוונה לנסות להצביע על הדינמיקא החברתית בין המחבר, קהלו, והרשויות הרומיות, באמצעות בחינת הטרמינולוגיה.

איך להמשיך מכאן?

  • ערוך רשימת ממים נבחרים.
  • עבור על כל ספרות המחקר הרלוונטית.
    • דגש מיוחד על Naylor 2010, שכן הוא גם עדכני לגמרי, וגם (על-פי כותרת המאמר) מדבר על נושׂא זה ממש.
    • תוך כדי קריאת המחקר המודרני בדוק ורשום מה אומר כל חוקר על כל מם.
  • התחל לנסח מסקנות ביניים בויקי - מה אתה חושב עד כאן? מה משמעותו של כל מם? איזה שימוש עושׂה "יוחנן" בממים שונים? מה אנו למדים על יחסים ודינמיקות חברתיות? וכו' - ותן לי סימן כשתסיים.
    • תוך כדי המיפוי, ערוך רישום שוטף של דעות המחקר על כל מם.


רשימת ממים המופיעים בפרק 13 בספר ההתגלות

תנין/דרקון, התוקף את השמיים ושוכניהם; דרקון הנלחם באלים

נביא שקר המבצע ניסים, משכנע אנשים לעבוד עבודה זרה

מלחמת בני אור בבני חושך, מלחמת סדר בתוהו ובוהו

שליט החוזר לתחייה ומעמיד עצמו כאל

חיה שאחד מראשיה נשחט,אך ממשיכה לחיות

נביא/קוסם בעל קרני שה או גדי

צלם מדבר, ממית את אלה שאינם משתחווים לכבודו

חיה מן הים וחיה מן היבשה/תהום

יושבי הארץ עושים צלם לכבוד נביא שקר/אליל

שליט בעל כוח עולמי, אוניברסאלי

כתר/כתרים

תו/סימן המייחד את המאמינים באלוהות

מסקנות ביניים

מקריאת ספרות המחקר המודרנית הגעתי עד כה לכמה מסקנות:

א. מלבד השפעתה של הכת הקיסרית על הדימויים המופיעים בפרק 13, ישנו מקור חשוב נוסף, העשוי להקשות על ניתוח הפרק- ספרות נבואית "אפוקליפטית" יהודית, בייחוד פרקים 7-8 בספר דניאל, פרק 4 בספר עזרא. לדוגמה, החיה מן הים והחיה מן היבשה (או מן התהום) למעשה מקבילות ללוייתן ובהמות ו/או מייצגות איחוד של החיות המופיעות בפרק 7 בספר דניאל. עם זאת, נראה שמחבר ספר ההתגלות לוקח דמויות מוכרות ו"משנה" אותן בהתאם לצרכיו- לוויתן (המזוהה כחיה ימית) ובהמות (המזוהה כחיה יבשתית) מוצגים כיצירי אלוהים המיועדים לשמש סעודה לצדיקים באחרית הימים, אך אינם מוצגים, בדרך כלל, כבעלי מניעים כנגד אלוהים או כיריביו.


ב. אחד הממים החשובים ביותר בדיון על המגמה הרטורית של מחבר ספר ההתגלות הוא מם הדרקון/תנין. בספר ההתגלות, הדרקון הוא כנראה משל לשטן, המוליד ומעניק כוח לחיה מן הים (המשולה, כנראה, לאימפריה הרומית או למוסד הקיסרות) ולחיה מן היבשה/תהום (המסמלת, כפי הנראה, את נציגיה ומקדמיה של הכת הקיסרית באסיא הקטנה). מחבר ספר ההתגלות מציג את הדרקון כסמל לתוהו ובוהו ולרוע עלי אדמות, ולשם כך מגייס מוטיב של הכת הקיסרית- מוטיב הגיבור/אל הנלחם בדרקון: אוגוסטוס וקיסרים אחריו זיהו עצמם לעתים קרובות כצאצאי אפולו או כהתגלמותו עלי אדמות. אחד המעשים ההירואיים המיוחסים לאפולו הוא מעשה הריגתו של הנחש/דרקון פיתון, שרדף אחרי אפולו העולל,אמו ואחותו.פיתון מתואר גם כמפלצת שרדפה והטילה אימה בתושבי העיר דלפוי, בה הוקם אחר כך מקדש לכבוד אפולו "הפיתי". אפולו, אם כן, מייצג את כוחות הסדר, המביסים את כוחות הרשע או התוהו ובוהו. ניתן להניח שההזדהות עם אפולו הפיתי שירתה את מטרת הקיסרים, להגדיר עצמם בעיני תושבי הפרובינקיות כמביאי סדר, שלום ושגשוג כלכלי. מחבר ספר ההתגלות הופך את המיצוס על פיהו, בכך שהוא מציג את הקיסרים לא כמביאי שלום ושגשוג, אלא כמשרתי השטן, המקבלים את כוחם ממנו ומסייעים לו בשיעבוד העולם ובהסטתו מדרך הישר. במטבעות שהתגלו בעיר אפסוס (הנזכרת בפרק ב' של ספר ההתגלות, הפנייה ל "שבע הכנסיות") מוצגת לטו בורחת מפני פיתון, בעוד ילדיה, אפולו וארטמיס, יורים בו את חציהם. סביר להניח כי הן מחבר ספר ההתגלות והן הקהל הפוטנציאלי שלו הכירו היטב את המיתוס של לטו ופיתון.חשוב לציין שרוב ההתייחסויות לדרקון, בייחוד דרקון הרודף אחר אישה ובנה, מצויות בפרק 12 בספר ההתגלות,לא בפרק 13, אולם מאחר ופרק 12 מהווה הקדמה לפרק 13 ומציג את דמותו של הדרקון, ניתן אולי לראות בשני הפרקים מקשה אחת.


ג. ייתכן והחיה מן היבשה, המתוארת כבעלת קרנים הדומות לאלה של שה ומדברת כדרקון, היא התייחסות למורשתו של אוגוסטוס ולסמלים שקושרו עם שושלתו באופן מסורתי.