דן 1969

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D

דן, יוסף. 1969. עלילות אלכסנדר מוקדון. ירושלים: מוסד ביאליק.

סיכומים

מבוא

עמ' 7

סיפורי אלכסנדר הגדול שימשו נושא מקובל מאוד בתחום סיפור השעשוע בימי הביניים. עיבודיו מכונית בשם רומאנסה של אלכסנדר, או עלילות אלכסנדר מוקדון.

סיפור זה השתלב בספרו העברית של ימי הביניים כאשר השתלב בתוך ספר יוסיפון (מפנה לפלוסר, במאמר בציון כרך 18). הרומאנס היה תוספת מאוחרת, מאתיים שנה לאחר כתיבתו במאה העשירית.

מנקודה זו ואילך מצויה היא בספרות העברית בכמה וכמה נוסחים.

הרומנסה עצמה אינה יצירה ימי ביניימית אלא נתחברה בתקופה ההלניסטית, ויש השפעות של מצרים ההלניסטית.

הנוסח הקדום ביותר הוא הפסבדו-קאליסתנס.

בנוסחה חקר קאזיס יש סימני אופי יהודיים, ואשפרי שיהודי בן התקופה ההלניסטית הוא שערך נוסח זה. [אבל זו עדיין לא גרסה יהודית]

עמ' 8

כבר בגרסה היוונית המוקדמת מופיעים היהודים בביקור אלכסנדר בירושלים ובעניינים יהודיים אחרים.

מן הנוסח היווני נולדו הגרסאות הלטיניות שנקראות Historia de Preliis. הגרסאות השונות מכילות הבדלים קטנים, והן שמשו יסוד לנוסחים של הלשונות הביניימיות האחרות.

המעבדים בלשונות השונות הוסיפו וגרעו מן החומר המתהלך לפי נטייתם, ואף סיפורים עצמאיים רבים נפרדו מעל אב הסיפור ונעשו חלק מן הפולקלור העולמי כמעשים העומדים בפני עצמם [וייתכן שגם ההיפך – סיפורים התווספו והפכו לחלק מרומאנס]

הספרות העברית השתלבה המגמה הכללית וחזרה וסיפרה בצורות מתחלפות את מעשה אלכסנדר, וגם היהודיים נטו להדגיש את הצד המיוחד הקרוב לליבם ושינו את הרומאנסה כפי העולה על רוחם.

הייחוד של הגרסאות העבריות: סיפורים נכבדים, שאלכסנדר הגדול עומד במרכזם, הגיעו אל יהדות ימי הביניים מן התקופה הקדומה בנוסח עברי שורשי ומקודש, ביד מסורת הספרות התלמודית. כאן יש יותר מעשרה סיפורים ממין זה, ורובם קשורים בסיפור אלכסנדר שברוב נוסחאותיו (לבדוק נספח ראשון)

עמ' 9

יחסם של המעבדים למקור זה לא היה שווה: חלק דחו את הסיפורים שיראל והיהדות לא במרכזם והבליטו את הסיפורים התלמודיים על אלכסנדר, ואילו אחרים נטו לתרגם או לעבד את המקור הלועזי שבידיהם.

מידת צירופם של אב הסיפור ההלניסטי והאגדה היהודית הקדומה משתנה אפוא מנוסח לנוסח.

הנוסחים:

א

נוסח יוסיפון. נספח לספר יוספיון במאה ה-12 (לפי פלוסר). הקצרות שבנוסחים, והתפרסה כחלק מספרר יוסיפון.

ב

נוסח תרגומו של עמנואל בן יעקב בונפיס מן הלטינית. (קייזיס הוציא אותו בהוצאה מדעית).

קרוב ליוסיפון אך מפורט וארוך ממנו.

ג

כ"י פארמה. מקביל לנוסח יוסיפון אך רחב ממנו.

ד

מבוסס על שני כתבי היד – כ"י פריז וכ"י לונדון. ישראל לוי פרסם אותו (קבץ על יד) והשווה אותו לנוסח הלטיני.

נוסח זה מופיע כאן. הוא תורגם מערבית, נוסח שהיה מבוסס אף הוא על הגרסה הלטינית – לשון התרגום הערבי ניכרת גם בתחביר וגם בשמותיהם של הנפשות והמקומות שנשתבשו מהעקתם מלטינית לעברית, שיבושים שעברו אל העברית.

עמ' 9-10

ה

הנוסח החמישי שפורסם אף הוא על ידי ישראל לוי (על פי כ"י מודינה בהשוואה לכ"י אוקספורד וכ"י דמשק).

נוסח זה שונה לחלוטין מכל האחרים, כללים ועבריים. מלחמותיו של אלכסנדר בהודו ופרס נעדרות ובמקומן נוספו סיפור נפלאות והרחבות רבות שאין להן זכר בשום נוסח אחר.

גיבורים רבים הרגילים בסיפור המעשה חסרים ושמותיהם של הגיבורים הבאים בו נשתנו ולבשו צורה עברית.

השינויים הביאו את גאסטר (Texts and Studies pp. 819-821) לכלל השערה שנוסח זה מבוסס על נוסח קדום ובלתי ידוע של פסבדו קאליסתנס.

סביר יותר שנוסח זה הוא יצירה עברית דמיונית מקורית, המיוסדת על הרומאנס הביניימית שפרקה מעליה את העול העלילה לחלוטין.

עמ' 10

נוסח זה הוא כנראה יצירה עברית מקורית שהרומאנסה הידועה שימשה לה חומר, אלה תוכה ושורת סיפורה לא הגבילו את כוחו של היוצר המקורי.

עמ' 12

רומאנסה של אלכסנדר מהי, מה ענייניה, מגמותיה הרעיוניות ואופיה הספרותי?

סיפור לידתו של אלכסנדר יסודו בליצנות קלאסית, על כוההן שמתחפש לאל ומפתה אשת איש יפיפיה, ומכניס בליבה שהאל עצמו מבקש לבוא אליה.

ברומאנסה עצמה הסיפור מקבל יחס רציני, בשל מגמתו המצרית, מכיוון שאם נוקטניבור הוא אבי אלכסנדר, אז הוא מלכה הלגיטימי של מצרים.

בני אלכסנדריה בדו סיפור זה כדי להפוך את אלכסנדר, שייסד את עירם, מכובש נכרי וזר לבנו הכשר של מלך מצרים (13) ויורש מלכותו בזכות אבות ולא בכיבוש.

בנוסח החמישי השתלטה המגמה המצרית על הסיפור שלטון גמור.

עמ' 14

הודו נחשבה כרחוקה שבממלכות, וכיבושה מסמל קץ כיבושן של כל ממלכות העולם. לאחר כיבושה של הודו, אין אלכסנדר כובש עוד ממלכות ידועות אלא מקומות אגדתיים בלבד. בכובשו את הודו אלכסנדר כובש את כל העולם.

לגלוג על יהירות המלכים דרך חליפת המכתבים בין אלכסנדר לדריוש.

עמ' 15

מצד שני אין המחבר חוסך מאלכסנדר יהירות. ההסבר לכך הוא שהמחבר עיצב את סיפורו כך שיהירותו של אלכסנדר אינה ריקה ובטלה מכיוון שהוא בחירם של האלים, מה שאין כן שליטי הממלכות הארציות שהוא כבש.

השמות הגיאוגרפיים ניטשטשו ללא היכר, שמות אנשים נתחלפו ונשתנו, הכרונולוגיה השתבשה ונתיבי מסעותיו כמעט ולא ניתנים לשחזור גיאוגרפי-היסטורי. [להוסיף הערה זו למרחב הגיאוגרפי]

מבנה ספרותי

אופיו של הסיפור הוא שגרם לכך שנתלקטו אליו עשרות רבות של סיפורים קצרים יותר, אפיזודיים, המספרים את עלילות הגיבור בארצות רחוקות.

האופי של סיפורים אלו הוא 'סיפורים מעבר לאופק', ותיאוריהם מתרחש הרחק מעבר לעולם הידוע, המקום בו שוכנים כל הדברים המוזרים והנפלאים.

סוג ספרותי זה היה חביב על מספרים בעת העתיקה ובימי הביניים. אלכסנדר כובש העולם היה לפי סיפור זה בכל מקום וראה את כל הנפלאות, וכך הצטרפו אל הרומאנסה עוד ועוד סיפורים [לשלב את הסימביוזה בין אלכסנדר להרקלס, שגם היה גיבור פורץ גבולות, כפי שמופיעה בספר של אורי]

בעל הנוסח השני של הסיפור מייחס לאלכסנדר יותר משלושים וחמש שנות מלוכה.

עמ' 17

הסיפורים המופלאים הם הוכחה לחופש הגמור שניתן לדמיון היוצר, ואין פלא שדווקא בחלקים אלה רבים ההבדלים בין הנוסחאות השונות, שכל כל שמועה על יצור מוזר יש לה מקום בסיפור עלילות אלכסנדר, כי אם מישהו פגש בו זה היה אלכסנדר, כובש העולם.האופי האפיזודי של הסיפורים הביא לכך שקשרה לגופו המרכזי של סיפור אלכסנדר הפך לרופף; ניתן לגרוע ממנו ולהוסיף אחרים ללא צורך באחידות או רציפות. לכן רבים נוספו ורבים הושמטו.

ככל שגדלה חשיבותו של אריסטו בעיני אנשי ימה"ב כך עלתה קרנו של אלכסנדר.

עמ' 18

בסיפור המקורי חוכמתו של אלכסנדר באה לידי ביטוי בפגישה עם הגימנוסופיסטים. בימה"ב הוא הופך למלך-פילוסוף, יסוד מרכזי ספרות פילוסופית עממית, וברוב המקומות שנזכר מלך-פילוסוף בשמו הוא אינו אלא אלכסנדר.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

קישורים נוספים

ב