האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ראשי פרקים

הגדרת הנושא בזמן במרחב

  • ההסבר של גסטר על תהליכים ארוכים של התגבשות אגדות

לאחר כל זה, להסביר שהחיבור הוא קובץ של חיבורים, ואז להכניס את גסטר.

  • איך אגדות מתגבשות בזמן ארוך.
  • איך משפיעות הנסיבות המקומיות על האגדה ויוצרות גרסה מעט שונה. (רמז מתרים לממטיקה?)

זירת ההתרחשות

  • אלעזר
    • גרמניה והעובדה שאלעזר הוא רק המעתיק ולא המחבר.
      • הייחוד של אלעזר - הוא בחר לשלב את הנוסח החמישי ולא את נוסח יוסיפון.
        • שתי סיבות לבחירה זו: היה לו עותק של יוסיפון ללא הרומאנס או שהוא בחר ביודעין לכלול את הנוסח החמישי (הדיון אצל פלוסר וריינר - אני מקבל את עמדתו של פלוסר)
  • ירחמיאל (בקצרה כי למעשה הוא חשוב להראות שהחיבור נוצר בסביבות אטליה)
    • ארץ מוצאו והתקופה בה הוא חי.
      • ההקדמה של שוורצבאום אצל גסטר 1899. ההיסטוריוגפיה המלאה.
  • הניתוח של רייך
    • קביעה שהמחבר היה או מספרד או מאיטליה. יחד עם שאר ההשערות להראות שכנראה מדובר באיטליה, בשילוב עם מוצאו של יחרמאל והגלגול של כ"י לוורמס ולאלעזר.

מסגרת הזמן

ההסבר של גסטר על תהליכים ארוכים של התגבשות אגדות

עמ' 815 (486)

המוצא של סיפורים אלו הוא כנראה מצרים.

התהליך שבו היסטוריה הופכת לאגדה הוא תהליך איטי, תהליך של אבולוציה פסיכולוגית.

שלל הגרסאות לא נוצרו באותה התקופה ולא תחת אותן הנסיבות.

הן גדלות כמו כדור שלג הסופח אליו אלמנטים נוספים.

הגרסה הצרפתית, גרמנית והאנגלית הקדומה, כל אלה מכילים חומרים שלא הופיעו בגרסה היוונית המוקדמת.

לא יצירות בני האדם היא האחראית לכך. יש מעט מאות יסודות בסיפור שהן תוצר של דמיון ספונטני. השאר הן חזרה על חזרה עם שינויים של אבדות ובדיות מוקדמות.

המשוררים של ימי הביניים לא יכולים להיות אלה שהמציאו את האגדות בנוגע לאלכסנדר, כפי שאנחנו לא יכולים להיות כעת.

עמ' 816 (487)

טוען שלצד המסורת של פסבדו-קליסתנס התקיימו מסורות אחרות על עלילות אלכסנדר, שהוזנו על ידי המסורות הדתיות ופוליטיות מקומיות.

אלכסנדר הפך לגיבור דתי.

הסיפור על יחסו המתון לתושבי ירושלים הוליד את האמונה שהוא סגד לאלוהי ישראל, וכך זכה בהערצתם של היהודים והנוצרים.

המצרים, שמחו נגד הכיבוש הרומי, המציאו את האגדה הגורסת שאלכסנדר הוא בנו של נקטנבו, הפרעה האחרון, בדיה המבוססת על ביקורו של אלכסנדר בסיווא.

כך נולדה באלכסנדריה, העיר שאותה הקים אלכסנדר, האגדה על אלכסנדר הגדול, שממנה שאבו היהודים והנוצרים והוסיפו מסורות משלהם.

הרבה מהרפתקאותיו של אלכסנדר, מסעו לגן עדן, פגישתו על הברהמנים ומלכם, מסעו למקור החיים ושערי גן עדן, כל הסיפורים הללו היו חלק מאגדות נוצריות במאה השנייה והשלישית, בחייהם ומסעותיהם של Zosimos ו-Ugo d'Alvernias.

עמ' 817 (488)

המפגש עם הברהמנים מופיע כבר ביצירה: The Rest of the Words of Baruch, שמתוארכת למאה הראשונה לספירה.

בספר שגסטר פרסם – Exempla, מופיעות מספר סיפורים הקשורים קשר הדוק לאלכסנדר.

גילוי גרסאות שונות לחלוטין של האלכסנדר-רומאנס, באתיופית וסורית, מחזקות את הטענה לקיומם של אגדות על אלכסנדר שמשליכות הצידה כל אלמנט היסטורי לעומת המופלא.

המאפיין העיקרי שלהן הוא התאמה מוחלטת של הגיבור לצרכים הדתיים ו/או המקומיים של מחבר הרומאנס.

בגרסה הסורית והאתיופית אלכסנדר הוא לנוצרי אדוק.

עמ' 818 (498)

בגרסה הסורית הוא מנהל שיחה עם הנביא אליהו ואף עם אלוהים.

מחברים פרסיים הפכו אותו למאמין במוחמד.

באירופה הפכו את אלכסנדר לאביר מדיאבלי ונוצרי מאמין.

הנוסח החמישי הוא חוליה מקשרת בין הרומאנסות במערב ובמזרח.

תיארוך היצירה

  • Reich 1972, עמ' xii (הקדמה) מציינת שהיצירה נוצרה בין המאות ה-7 עד ה-12.
  • Gaster 1928, עמ' 820 - טוען שהיצירה מוקדמת.

המחבר לא מכיר אף אומה שאכלסה את אסיה הקטנה מאז המאה השביעית או השמינית. נדמה שהמחבר לא מכיר את דת האסלאם, וככל הנראה שכן במזרח [כיצד הוא קובע?]

פעם אחת בלבד הוא מצטט מילה ערבית, והוא מצטט באופן שגוי.

לכן לא סביר שהיצירה תורגמה מעברית.

היא מוקדמת מיוסיפון, שלדידו של גסטר היא תרגום של טקסט ערבי מן המאה השביעית או השמינית.

האגדות מספרות גרסה יותר פרימיטיבית ופשוטה.

חלק מהמילים הנמצאות בשני כתבי היד האחרים, שהולידו את ההשערה שהמחבר הכיר את הגרסה הצרפתית, או פרובנסיאלית, נעדרות בכ"י אוקספורד.

עמ' 904-905: לפי הכתיבה של כ"י מודנה משער שהוא חובר מאוחר; מודה שהוא לא יודע מה המקור לענף זה.

מצב המחקר

לפי סדר כרונולוגי

  • לוי 1886
    • לוי מפרסם את כ"י פריז (הענף הראשון) ודרך אגב מציין את כ"י מודנה.
    • הוא קובע שחיבור זה משונה מראשו ועד וסופו והא דברי הבל = משווה אותו לאלף לילה ולילה [בדומה לז'אנר הספרותי שמצביע עליו יסיף]
  • נויבאואר 1895
    • קובע שכ"י אוקספורד, שנשמר בספר הזכרונות, דומה מאוד לכ"י מודנה.
    • קובע ספר הזכרונו הושלם בשנת 1325 על פי ציו שנת השלמת היצירה בשנה שבה נולד בנו [לבדוק בספר הזכרונות]
    • קובע שירחמאל הוא מדרום איטליה בשל תרגום פרי ידו של ספר דניאל מארמית לעברית.
      • ההסבר להנחה זו היא שבמאה העשירית היהודים במאגרב (צפון אפריקה) הזניחו את מיומנות קראית הארמית ולכן היה צורך בתרגום שכזה בדרום איטליה של המאה ה-11.
  • לוי 1896
    • בספר לכבוד משה שטיינשניידר, לוי מפרסם לראשונה את כ"י מודנה, בהשוואה לכ"י אוקספורד ודמשק.
  • Neubauer & Cowley 1906
    • מתארים את כ"י של ספר הזכרונות.
    • המציינים שכ"י אוקספורד תואם לכ"י מודנה.
  • Gaster 1928
    • מדבר נקודתית על הרומאנס שכ"י אוקספורד.
    • מציין את שלושת כתבי היד
    • רעיון מעניין בנוגע ליצירתו המוקדמת של הספר - לפני המאה השביעית או השמינית (לפני יוסיפון)
    • מציג תרגום הטקסט לאנגלית על סמך כ"י אוקספורד, בצירוף חלקים חסרים משני כתבי היד האחרים.
  • Magoun 1929
    • מציין את שלושת כתבי היד.
    • טוען שאחד מהמקורת שלהם היה גרסת הגמא של הרומאנס היווני.
  • בן גריון (ברדיצ'בסקי) 1938
    • בחר להכניס לספרו סיפורים שונים על אלכסנדר דווקא מהענף השלישי. רובם נלקחו מפרסומו של לוי בספר לכבוד משה שטיינשניידר.
      • אלכסנדר בירושלים
      • אלכסנדר בן החרטום המצרי
      • שמן יריחו וקבר אלטינוס
      • משפט צדק
  • Steinschneider 1956
    • טוען שהיצירה מאוחרת, על פי הסגנון השוטף (glatte stil) של החיבור.
  • Kazis 1962
    • מצטט ומקבל את דעותיהם של לוי, גסטר, שטיינשנדייר ואוספלד.
  • דן 1969
    • לא מקבל את דעתו של גסטר אלא טוען שהיצירה מאוחרת.
    • מפרסם תרגום עברי לכ"י מודנה [מסתמך של פרסומו של ישראל לוי]
  • Reiner 1969
    • מסכם את טיעוניו של לוי על כ"י מודנה, ומוסיף שאלעזר בן אשר הלוי הוא זה שהחליט לצרף את הנוסח החמישי לספר הזכרונות.
  • Reich 1972
    • מפרסמת את כ"י אוקספורד בצירף תרגום לאנגלית
    • מוסיפה פיסוק ומחלקת לפסקאות.
    • השוואה לכ"י מודנה.
    • מציינת שכ"י דמשק נעדר.
    • מראה כיצד נוסח זה השפיע על רומאנסות על אלכסנדר בשפה האנגלית התיכונה
    • מנתחת את סגמוןם הכתיבה והפסוקים המצוטטים ביצירה כדי לקבוע מהיכן הגיע המחבר.
  • Van Bekkum 1992
    • מציין את קיומם של שלושת כתבי היד, ואת העובדה שכ"י דמשק אבד.
    • מציין הקבלות לאגדות שמופיעות ברומאנסות מזרחיות ואירופאיות, ואנלוגיות לספרות רבנית ומהרומאנס היווני.
  • Stoneman 1994b
    • שם דגש על הנוסח החמישי ועל חשיבותו.
    • מציין שגסטר ממקמו במאה התשיעית.
    • מציין שיש לו יסודות מגרסת הבטא של הרומאנס היווני ומסיפורים מהתנ"ך או ספרות רבנית ועוד מספר מקורות לא ידועים.
  • יסיף 2001
    • מתמקד באלעזר בן אשר הלוי
    • מציין את ההיסטוריוגפיה על ירחמאל.
    • בוחר שלא לצרף את הרומאנס ועוד מספר יצירות שלא נכנסות לרצף הכרונולוגי של ספר הזכרונות.
  • יסיף 2005
    • מדבר על כלל המסורות העבריות של הרומנס, אבל מקדיש תשומת לב מיוחדת למה שהוא מכנה הענף השלישי.
    • לציין את המייל ששלחתי ליסיף בעקבות ספר הזכרונות.
    • מדגיש בצדק ששאלות תמתיות, מבניות ופולקלוריסטיות עדיין לא זכו לדיון מספק. מבקש לבחון את החברה והחיים שיצרו את החיבור ושהפיצו אותו לכל העולם. (עמ' 76)
    • מדגיש כיצד הסיפורים על אלכסנדר במסורת הרומאנס מנותקים מהקשרם, בשונה מהצבתם בתלמוד או במדרשים שונים.
    • מראה כיצד המבנה הייחודי של הענף השלישי (קובץ סיפורים לעומת חליפת מכתבים, שאופייני לשני הענפים הראשונים) אפשר למחבר להכניס אגדות נוספות כשהוא מציב את אלכסנדר כגיבור.
      • שלמה המלך למשל. לציין שרייך פיספסה נקודה זו.
    • מראה כיצד האחר בא לידי ביטוי ברומנס ומדוע היהודים קראו את הרומנס והזדהו דווקא עם האחר (מסעות הצלב).

ביבליוגרפיה נוספת

הגדרת ייחודו וחידושו של המחקר המוצע

  • בעיית ריבוי המודלים לסידור כתבי היד. (מיותר - החלוקה של יסיף היא הטובה והעדכנית ביותר)
  • השוואה בין כתבי היד
    • כמעט כל מי שהתעסק בכתבי היד מעיד על כך שכ"י מודנה וכ"י בודליאנה מתאימים, ולכן השימוש בשני כתבי יד היה רק לשם יצירת חיבור אחיד המשותף לשניהם. אך עדיין ישנם הבדלים. אולי השוואה בניהם, והפעם לא במטרה להשלים אחד מהם, אלא כדי לראות מה ייחודי לכל אחד מהם ילמד אותנו על הצטרפותם המאוחרת של סיפורים מסוימים ואולי רמזים למקורות של סיפורים שונים.
    • לציין את חסרונו של כ"י דמשק, להבהיר כמה חבל מכיוון שזה היה החיבור היותר מזרחי מבין השלושה. לציין את לוי וגסטר, שהציגו פרסומים של כ"י מודנה ואוקספורד כשגם כ"י דמשק היה זמין לעיונם.
  • ניתוח מעמיק יותר של הציטוטים מהתנ"ך.
    • הניתוח של רייך - השיג את מטרתו אבל הוא עדיין שטחי.
    • לבדוק את ההקשרים המקוריים שלהם ובאילו שישמושים הם מופיעים
      • למשל הפסוק מתהילים (24.9) שמופע על שעיר גן עדן. סיפור על כך ששלמה היה חייב לדקלם פסוק זה כדי לפתוח את דלתות בית המקדש בעת הקדשתו. (רייך, עמ' 11)
      • הפנייה לזקן שבמערה, כשהבחירה בפסוקים מכוונת לפנייה לדמות על טבעית. במקרה הם שמשו לפנייה למלאך. (יסיף, 2005, עמ' 103)
    • ההקשר של השימוש בפסוקים לא חייב להישאר בגבולות המקרא אלא השימושים אחרים.
      • פסוקים מסוימים בעלי סימליות מסוימת; שימשו יהודים ואחרים בוויכוחים תיאולוגיים או שהיו סלע מחלוקת בקרב היהודים או בין יהודים לבני דתות אחרות - לבדוק האם למחבר הייתה כוונה יותר עמוקה בשימוש בפסוקים מסוימים מאשר התאמה של תוכן הפסוק.
  • חיפוש אחר סיפורים שעליהם השתלט אלכסנדר
    • לציין את תרומתו החשובה של יסיף - הדוגמא של אלכסנדר ושלמה.
    • לציין את ההרגשה של רייך שיש קשרים רבים בין אלכסנדר לשלמה המלך.
    • אלכסנדר רוכב על אריה - הרב המופיע אצל יסיף - ולקשר לדיוניסוס.
    • לציין שהניתוח כאן יתחלק לשני חלקים:
      • הראשון יציג את את הניתוח של יסיף בנוגע לראיית אלכסנדר בעיני יהודי ימי הביניים אך יפיק מסקנות שונות.
      • החלק השני הרומנס מהענף החמישי ישמש במקרה בוחן לבחינה דרך ההתפשטות של המיתוס של אלכסנדר והשתלטותו על מיתוסים אחרים.

שיטות מחקר

  • פילולוגיה: חקר כתבי יד, השוואה ביו נוסחים שונים וניסיונות לעמוד על המקורות היוונים, הלטיניים, היהודיים.
    • השוואה בין כתבי היד.
    • ניתוח הפסוקים.
  • ממטיקה
    • הסבר תמציתי על ממטיקה
    • הערת שוליים שמנמנה עם ספרות מחקר עדכנית ביותר על ממטיקה.
    • פירוק הרומנס לממים וחיפוש אחר מקבילים להם ביצירות אחרות.
      • ההשואה תערך אל מול המסורת היהודית-עברית, המסורת הנוצרית ומסורת הפסבדו-קליסתנס
    • השורה תחתונה תהיה לבדוק כיצד המם של אלכסנדר משתלט על סיפורים אחרים (משכפל את עצמו) בזכות עוצמת המיתוס של אלכסנדר וכושר ההתאמה המופלא של המיתוס - יהודי, אתיופי, סורי, נוצרי וכו'.

רעיונות

  • האם אלכסנדר מל את עצמו? דומה לסיפורו של אברהם - מילה בגיל מאוחר. השאלה היא האם אלכסנדר מל את עצמו.
  • הזווית היהודית: כיצד הם משתמשים באלכסנדר - מסקנות שונות מאלו של יסיף.
  • זווית הרומאנס: כיצד המיתוס של אלכסנדר מתפשט ובולע סיפורים אחרים. ומה ניתן ללמוד מהתהליך.
  • לסרוק את התרשים של ואן בקום על הגרסאות הרומאנס העבריות (1992, עמ' 22) ולהוסיף אותו כנספח להצעת המחקר או אולי בגוף הצעת המחקר. (להתייעץ עם אורי.
  • בנוגע לתאריך כתיבת החיבור - להראות את דעות כלל המחברים, להסביר שהצעד הבא הוא הבהרת אי הסדר, ובנוגע לתיארוך, בכל מקרה המקור הוא סיפורים שבעל פה ממקור קדום.
  • כל הגלגולים של ההעתקים - ממטיקה. [
    • בשלב הראשון סיפורו את הסיפורים בעל פה, ורק הסיפורים הטובים נמסרו מפה לאוזן.
    • בשלב השני, לאחר שהסיפורים הורדו לכתב, בחרו להעתיק מחדש רק את הסיפורים הטובים.
      • בחירתו של אלעזר לשלב את הנוסח החמישי (או הענף השלישי) בספר הזכרונות, ולא להסתפק בסיפור ביקור אלכסנדר בירושלים.
  • שאלות שמעלה המאמר של יסיף, המסקנה שהיהודים הזדהו עם השונה:
    • האם כל הסיפורים שבהם אלכסנדר הוא הגיבור שמשמיד את השונה תורגמו לשפה העברית רק בשל הזדהותם של יהודים עם הקורבנות?
      • לי נדמה שהבחירה באלכסנדר מתחלקת לשני חלקים:
        • עוצמתו של המיתוס
        • העברת מסרים דרך דמותו, בדיוק כמו שעשו לפניהם האתיופים, המוסלמים, הנוצרים וגם יהודים.
    • בשורה התחתונה: לקבל את ניתוח הסוגה הספרותי אך להראות שהמחבר ניסה לעשות משהו אחר דרך שילוב סיפורים שונים. לקבל את הדרך, להסיק מסקנות שונות.

קישורים נוספים

אייל מאיר ספר אלכסנדר מוקדון