העולם הקלאסי - מתוקשב

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקַרֻאטידות במקדש אֵרֵכֿתֵֿאוּס על האקרופוליס באתונא

צורה

"העולם הקלאסי" הינו קורס מתוקשב במלואו. לפיכך, הוא אינו מתנהל בכתה, אלא אך ורק באמצעות צפיה בשעורים המוקלטים.

דרישות הקורס

הדרישה הרשמית היחידה בקורס היא מבחן בסופו.

  • המבחן יארך שעה ורבע. הוא יורכב מ-50 משפטים, שכל אחד מהם נכון או לא-נכון. אבחון נכון של נכונותו, או אי-נכונותו של כל משפט יזכה בשתי נקודות.
  • אני אהיה נוכח בבחינה כדי לענות על שאלות.
  • משפט לדוגמא: בשלהי 1934 נפגשו בן-גוריון וז׳בוטינסקי בלונדון, נהלו משׂא ומתן חשאי, וחתמו על הסכם פשרה היסטורית בין תנועת העבודה לבית״ר העולמית. --- נכון, או לא נכון? (נכון, אבל ההסכם נדחה על-ידי תנועת העבודה והתנועה הרוויזיוניסטית, ונעלם מהזכרון הציבורי.)

כיצד ללמוד?

יש, כמובן, גישות רבות ללמידה, וכל אחת מהן מתאימה יותר או פחות לכל תלמיד/ה באשר הִוא.

במסגרת שעור מתוקשב, שהוא בעצם סדרת הרצאות, אין מדרך הטבע מקום לדיון. כדי לאפשר מרחב בו ניתן להביע דעות, לשאול שאלות, לברר נקודות סתומות או לעלות הצעות לקריאה נוספת פתחתי עבור השעור דף יעודי בפייסבוק. על שאלות תוכניות אענה בקבוצת הפייסבוק בלבד. שאלות מנהליות יש לשלוח לי בדוא״ל. אנא שׂימו לב: לא אענה על שאלות תוכן בדוא״ל.

המלצתי הראשונה היא לא לדחות את הצפיה בשעורים ליום האחרון שלפני הבחינה, או אף לשבוע האחרון. ללמידה לאורך זמן יש ערך רב, כיון שכך יש ללומד/ת הזדמנות לחשוב על החומר, לשאול שאלות ולענות עליהן, תוך מתן זמן לעיכול. כעידוד לצפות בשעורים בזמנם מצורפת בזו רשימת השעורים עם תאריכים בצדם. המלצתי היא לצפות בשעורים עד לתאריך הנקוב. כדי לעודד צפיה בשעורים בזמן, אענה בדף הפייסבוק על שאלות לגבי השעורים השונים עד לתאריך המצוין עבור כל שעור.

  1. מרץ 16: הולדת תרבות יוון
  2. מרץ 23: שׂפרטא
  3. מרץ 30: הולדת הדמוקרטיא האתונאית
  4. אפריל 5: היסטוריא, אימפריא, טרגדיא
  5. אפריל 27: אלכסנדר הגדול
  6. מאי 4: העולם ההלניסטי
  7. מאי 11: העקרון הרפובליקני
  8. מאי 18: האימפריאליזם הרומי
  9. מאי 25: צדק חברתי ומלחמת אזרחים
  10. יוני 1: אוגוסטוס וקיסרות הים-התיכון
  11. יוני 8: העולם הקלאסי והמונותאיזם (א)
  12. יוני 15: העולם הקלאסי והמונותאיזם (ב)

המלצות נוספות:

  • לפני הצפיה בשעור, לעבור על המצגת ולראות מהם הנושׂאים המופיעים בה.
  • לרשום הערות לגבי כל שעור ושעור - בין אם על קובץ המצגת המודפס ובין אם במחברת, במחשב, או בכל אופן אחר.
  • לנצל את הפורום לשאלת שאלות
  • לנסות לנהל דיונים עם חברות וחברים לכתה, בין אם ברשת ובין אם בחיים האמיתיים. שׂיחה על החומר עוזרת להבין אותו באופן טוב יותר
  • כאשר נושׂא מסוים מעניין במיוחד, או אם נקודה מסויימת לא ברורה מספיק ודורשת הרחבה, עיינו ברשימת הקריאה ובדקו שמות ומושׂגים באנציקלופדיות השונות

ציון

ציון הבחינה הוא ציון הקורס.

רשימת קריאה

הקורס בנוי באופן כזה שאפשר לעבור את הבחינה, ואף להצליח בה, רק על סמך ההרצאות. עם זאת, לכל שעור מצורפות המלצות לקריאה מומלצת בעברית. ההמלצות הללו מיועדות למי שרוצה להרחיב ולדעת עוד, ולמי שרוצה לברר לעצמה פרטים אלו ואחרים שלא הופיעו בהרצאה, או לא היו ברורים דיים. כיון שעדיין לא נכתב בעברית ספר המכסה את כל רוחב היריעה בקורס זה באופן אחיד (ספרו של שימרון הוא הקרוב ביותר לכך, אך אינו עוסק בכל התקופות והנושׂאים באופן שווה, ובחלקם אינו עוסק כלל), קיים חוסר אחידות מובהק בין הקריאה המומלצת בשעורים השונים. רעיונות נוספים לקריאה ניתן להעלות בפורום הדיונים של הקורסים.

ספרי יען

  • גולן = גולן, דוד. תשמ"ז/1987. תולדות העולם ההליניסטי. מהדורה שניה. ירושלם: מאגנס.
  • דוד = דוד, אפרים. תשס"ג/2003. הדמוקרטיה הקלסית: התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה. ירושלים: י"ל מאגנס.
  • הרמן = הרמן, גבריאל. תשל"ט/1979. "ספרטה", בתוך: בירנבאום, ברוך (ואחרים), יוון הקלאסית, ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 4
  • עמית, יוון = עמית, משה. תשמ"ד/1984. תולדות יוון הקלאסית. ירושלם: י"ל מאגנס.
  • עמית, קיסרות = עמית, משה. תשס"ב/2002. תולדות הקיסרות הרומית. ירושלם: י"ל מאגנס.
  • צלניק = צלניק, רחל. תשס"ד/2004. "הדמוקרטיה האתונאית העתיקה", בתוך: נוירברגר, בנימין (ואחרים), דמוקרטיות, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 1-2, עמ' 13-64.
  • רפפורט = רפפורט, אוריאל. תשמ"ד/1984. תולדות ישׂראל בתקופת הבית השני. ת"א: עמיחי.
  • שימרון = שימרון, בנימין. 1993. התרבות הקלאסית. ת"א: פפירוס.
  • שצמן = שצמן, ישׂראל. תשנ"א/1991. תולדות הרפובליקה הרומית. ירושלם: י"ל מאגנס.

אנציקלופדיות ולקסיקונים

  • אבי-יונה, מיכאל וישׂראל שצמן. תשמ"א (1981). אנציקלופדיה של העולם הקלאסי. ת"א-יפו: מעריב.
  • Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 2012. The Oxford Classical Dictionary 4th ed. Oxford; New York: Oxford University Press.
  • Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
  • וכמובן, האנציקלופדיא הכללית גדולה והחשובה בעולם - wikipedia.

תוכן

הקורס סוקר ממעוף הציפור את תולדות העולם היווני-רומי (העולם הקלאסי), החל בהתעוררות הגדולה של תרבות יוון בראשית המאה ה-8 לפנ' וכלה בהתנצרותה של הקיסרות הרומית במאות ה-4 לס' ואילך. גם היום, למעלה מאלפיים שנה לאחר נקודת האמצע הכרונולוגית של הקורס, ניכרים העקבות וההשפעות של התרבות הקלאסית בהיבטים רבים ומגוונים של תרבות המערב. לדוגמא: רעיון הפוליטיקא והשוויון בפני החוק, השיטה הדמוקרטית והשיטה הרפובליקנית, ניסוחם של עקרונות האימפריאליזם, החוק הרומי, התאטרון היווני, האלפבית, השיטה המונטרית ואפילו הכתיבה ההיסטורית. הקורס ילווה את הולדתן והתפתחותן של השיטות והרעיונות הללו, ויעניק מימד היסטורי למוסדות ותופעות המוכרים מהחיים המודרניים.

הקורס יתמקד בהיבטים פוליטיים וחברתיים, אך יעסוק מדי פעם גם בסוגיות של תרבות, דת וכלכלה. מדרך הטבע, קורס כזה, הסוקר תקופה ארוכה כל-כך, הוא שטחי מעצם ההגדרה. מטרת הקורס היא להעניק מבט-על לאורך כל התקופה, אשר יעניק לתלמידות/ים נתיב דרכו ניתן לגשת לנושׂאים השונים בפירוט רב יותר. בנוסף, הקורס יקנה מסגרת כרונולוגית וסיפורית כללית לגבי התקופה כולה.

נושׂאי הקורס, לפי השעורים השונים:

הולדת תרבות יוון

אימוץ האלפבית השמי, השירה ההומרית, ראשית היווניות, הפלגות והתיישבות ברחבי הים התיכון, הולדת עיר-המדינה והפוליטיקא, חוק ומחוקקים, הלחימה ההופליטית, המצאת הכסף בשלהי המאה ה-9 לפני הספירה, היתה עדיין יוון שקועה ב"תקופת האופל". החל במאה השמינית התחוללה ביוון פריצה תרבותית כבירה, שהתבטאה באימוץ האלפבית וחזרה להיסטוריא, בתיעוד בכתב של מסורות שירה קדומות, בהתחלת הבניה של זהות משותפת, ובהתחלת חקר רחבי הים התיכון. בהמשך התקופה הארכאית (מאות 8-6) התעצמה יוון מבחינה תרבותית, ופיתחה תרבות אזרחית, חוקים כתובים, רשת של תושבות באיזורים שונים של הים התיכון, שיטת לחימה שהעניקה יתרון מובהק לחי"ר הכבד (יתרון שיאפיין את התקופה הקלאסית כולה), ולבסוף אמצה את כלכלת המטבע. כל החידושים הללו הכינו את הקרקע לזינוק הנחשוני הבא שבצעה תרבות יוון בתחילת המאה ה-5, אל התקופה הקלאסית (שעור 4)

לקריאה:

  • שימרון 15-50
  • עמית 59-125

לשעור המוקלט:

שיעור ראשון

למצגת השיעור:

תרבות יוון - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 1

שׂפרטא

בשעור זה ננסה להכניס מעט סדר במגוון המסורות המתעתע אודות החברה השׂפרטנית. נעמוד על חשיבותה של שׂפרטא כמרכז חיוני ומיוחד ביוון הארכאית (מאות 8-6), נראה כיצד התעצבה הזהות השׂפרטנית כתוצאה מהיותה חברה כובשת ומשעבדת, נעמוד על הקשר בין חקיקה לבין השראה אלוהית, נשאל מה משמעות הכפפת הפרט לחברה, ונבדוק באילו אמצעים ניתן לנסות ליצור שוויון חברתי-כלכלי.

לקריאה:

  • עמית, יוון 142-163
  • הרמן (יחידה 4 בכרך).

לשעור המוקלט:

למצגת השיעור:

שׂפרטא - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 2

הולדת הדמוקרטיא האתונאית

בראשית ימיה לא נבדלה אתונא באופן ניכר מערים אחרות ביוון העתיקה. עם זאת, שלושה אישים בעלי שיעור קומה הביאו אותה אל עבר מהלך פוליטי יחודי ורב-השפעה – המצאת הדמוקרטיא. ראשון היה סולון, מחוקק-משורר בעל סמכויות בלתי-מוגבלות, שכונן שוויון בפני החוק והחליף את החלוקה המעמדית האריסטוקרטית בעקרון הטימוקרטי (מעמדות לפי שומת רכוש). אחריו בא פיסיסטרטוס, אריסטוקרט תאב-שלטון שהקים לעצמו שלטון עריצות בעירו, ודוקא במסגרתו הניח את היסודות למשטר הדמוקרטי. ולבסוף קלייסתנס, אשר ניצל את התשתית הקיימת להמצאתה של מערכת שלטונית של דמוקרטיא ישירה.

לקריאה:

  • עמית, יוון 164-204
  • דוד 35-95
  • צלניק 13-64.

לשעור המוקלט:

למצגת השיעור

הולדת הדמוקרטיא האתונאית - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 3

היסטוריא, אימפריא, טרגדיא

בשעור זה נסקור מאורעות עיקריים במאה החמישית לפנ', היא "המאה האתונאית". נראה מנין צץ העימות הצבאי בין פרס ליוון, וכיצד נולדה הכתיבה ההיסטורית מתוך הרצון לספר על המלחמות הפרסיות. בהמשך נבדוק את המתח הטראגי שנוצר באתונא בין המשטר הדמוקרטי לרכישת אימפריא וניהולה, וכיצד התפרץ מתח זה במהלך המלחמה הפלופונסית השניה בין אתונא והאימפריא שלה לשׂפרטא ובעלות בריתה. עוד נראה כיצד תרמה הטרגדיא האתונאית להתפתחותה של הכתיבה ההיסטורית, ואיזה שימוש עשׂו השׂפרטנים בססמא "חירות ליוונים" כדי לכונן משטרים אוליגרכיים קיצוניים וכדי לשעבד ערים יווניות לשלטון פרס.

לקריאה:

  • שימרון 51-71, 75-89
  • דוד 99-160
  • צלניק 65-131

לשעור המוקלט:

למצגת השיעור:

היסטוריא, אימפריא, טרגדיא - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 4

אלכסנדר הגדול

שעור זה מתחיל עם פיליפוס השני, האיש שהפך את מקדון ממלכת ספר של העולם היווני למעצמה צבאית מובילה, וממשיך עם בנו אלכסנדר "הגדול", שהשתמש בעוצמה הצבאית הזו לצאת להרפתקה הגדולה של כל הזמנים. במהלכו נסקור את ההישׂגים הצבאיים חסרי התקדים של אלכסנדר, ונשאל האם היו תולדה של כשרון או של מזל; נראה כיצד נכנס אלכסנדר לנעלי מלכי פרס; ונבחן כיצד חי אלכסנדר בו זמנית בזמן היסטורי ובזמן מיתי, ואיך טשטש את הגבול המבחין בין האנושי לאלוהי.

לקריאה:

  • גולן 3-57
  • קלושה, פאול. 1963. אלכסנדר הגדול. ת"א: מזרחי.
  • ווד, מייקל. תשס"א/2000. בעקבות אלכסנדר: מסע מיוון לאסיה. מאגלית: צילה אלעזר. אור יהודה: הד ארצי

לשעור המוקלט:

למצגת השיעור

אלכסנדר הגדול - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 5

העולם ההלניסטי

שעור זה מתחיל עם משבר הירושה שנוצר עם מות אלכסנדר, וכיצד הריבים שפרצו בין המצביאים המקדוניים קרעו את ירושתו וגנזו את חלום הממלכה העולמית המאוחדת. מכאן ואילך נראה את הסיפורים השונים של העולם ההלניסטי, הן לפי ממלכות (התלמים במצרים, הסלאוקים באסיא ועוד), הן לפי נושׂאים (עלייתה של היוונית כשׂפה עולמית, פולחן השליט, כניסת הפילים לתרבות המערב).

לקריאה:

  • שימרון 141-167
  • שימרון, בנימין, אברהם מזרחי ורחל צלניק. תשמ"ח-תשנ"ב/1988-1992. תולדות התקופה ההלניסטית. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 4-8.

לשעור המוקלט

שיעור שישי

למצגת השיעור:

העולם ההלניסטי - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 6

העקרון הרפובליקני

שעור זה עוסק בהיסטוריא הקדומה של רומא, מתקופת המלוכה, דרך כינון המשטר הרפובליקני והתגבשותו. נראה במה דומים התהליכים שעברה רומא לתהליכים מקבילים בעולם היווני, וכיצד השׂכילו הרומאים להתמודד עם שלל בעיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, מבלי להגרר למלחמת אזרחים.

לקריאה:

לשעור המוקלט

שיעור שביעי

למצגת השיעור:

העקרון הרפובליקני - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 7

האימפריאליזם הרומי

בשעור זה ננסה לענות על השאלה, כיצד הפכה עיר איטלקית אחת למעצמה השלטת בכל ארצות הים התיכון. נסקור מספר עקרונות יסוד בבסיס כוחו של האימפריאליזם הרומי, וביניהם הנכונות לאמץ ולהכיל אנשים ורעיונות, מערכת הבריתות שהקנתה לרומא יתרון מתמיד בכח-אדם צבאי, אי-נכונות לקבל הפסד במלחמה, עקרון הפרד ומשול, קולוניזציה, סלילת דרכים ועוד.

לקריאה:

  • שימרון 141-167
  • שצמן 72-267

לשעור המוקלט

שיעור שמיני

למצגת השיעור:

האימפריאליזם הרומי - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 8

צדק חברתי ומלחמת אזרחים

בתחילת שעור זה נראה כיצד טאטאט השנים הארוכות של ההתפשטות האימפריאליסטית את הבעיות חברתיות של רומא אל מתחת לשטיח, עד שבשליש האחרון של המאה ה-2 לפנ' חזרו בעיות אלה והתפרצו ביתר שׂאת, מבלי שעמדו לרשות המדינה התחבולות הישנות לפתירת סכסוכים ללא אלימות. נראה כיצד הולידו הבעיות החברתיות שורה של פתרונות, שכל אחד גרם נזק רב יותר משהצליח לתקן, וכיצד הובילה הצטברות הנזקים הללו להסלמה באלימות בחיים הפוליטיים ברומא, עד כדי התרסקות המשטר הרפובליקני לתוך מלחמת אזרחים.

לקריאה:

  • שימרון 179-200
  • שצמן 334-479, 567-583

לשעור המוקלט

שיעור תשיעי

למצגת השיעור:

צדק חברתי ומלחמת אזרחים - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 9

אוגוסטוס וקיסרות הים-התיכון

שעור זה מוקדש בחציוו הראשון לאדריכל הגודל של הקיסרות הרומית – אוגוסטוס. נראה כיצד הצליח אוגוסטוס לארגן את המעבר מרפובליקא למונרכיא באופן הדרגתי, ששילב העמדת פנים רפובליקנית ופיתוי במנעמי השלום. כתוצאה מהצלחתו הכבירה של אוגוסטוס הפך הים התיכון הפך לאגם פנימי – mare nostrum – בו שׂוררים שלום, שׂגשׂוג ורווחה. לאחר מותו של אוגוסטוס שׂורר ברומא משטר מונארכי לכל דבר ועניין, שסבל, שלא במפתיע, מהבעיות הרגילות הפוקדות משטרים שושלתיים-משפחתיים. כמו כן נראה כיצד התגבר המשטר הקיסרי על בעיא זו במאה השניה לס', ונסקור בקיצור נמרץ את תקופת הזוהר שפקדה את רומא בעקבות כך. בסוף השעור נראה כיצד החזרה לעקרון השושלתיות לווה בבעיות קשות שפקדו את הקיסרות במאה ה-3.

לקריאה:

  • צלניק, רחל. תשס"ג/2003. "אוגוסטוס ומשטר הפרינקיפאט", בתוך: שצמן, ישׂראל ורחל צלניק, רומא: אימפריאליזם ואימפריה, ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 9.
  • שצמן, ישׂראל. תשס"ב/2002. האימפריה הרומית ומורשתה. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
  • עמית, קיסרות - לפי תוכן העניינים והאינדקס (השעור עוסק בחומר המכוסה בספר כולו)

לשעור המוקלט

שיעור עשירי

למצגת השיעור:

אוגוסטוס וקיסרות הים התיכון - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 10

העולם הקלאסי והמונותאיזם (א)

שעור זה הוא הראשון מבין שניים, המתארים את המפגש של העולם המונותאיסטי עם התרבות הקלאסית. השעורים הללו מוצגים, ברובם, מנקודת המבט המונותאיסטית. המפגש הראשון מוקדש למפגש הראשוני של היהדות עם העולם ההלניסטי. הוא סוקר את הערוצים הרבים לשתוף פעולה פורה בין התרבויות השונות, עד לרגע המשבר החמור בימיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס". נבחן כמה מההשפעות מרחיקות הלכת של משבר זה על התעצבותה של תרבות המערב, ונסקור בקצרה גישות שונות לחזון הכלל-עולמי שרווחו באותה עת בחוגים יהודיים שונים. לסיום נעמוד על מערכת היחסים של יהודה והיהודים עם רומא, מאז הברית הראשונית עם יהודה המקבי ועד החרבן הכללי במרד בר-כוכבא.

לקריאה:

  • רפפורט (כל הספר, לפי לוח העניינים, שנמצא בסופו, והאינדקס).

לשעור המוקלט

שיעור אחד עשר

למצגת השיעור:

העולם הקלאסי והמונותאיזם א' - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 11

העולם הקלאסי והמונותאיזם (ב)

שעור זה הינו המשך ישיר לשעור הקודם, והוא עוסק ברובו המכריע בעלייתה של הנצרות, מכת יהודית משיחית, אחת מני רבות, שנסמכה על משיחיות, על שׂהידיות (martyrdom) ועל תחיית המתים, ועד השתלטותה על הקיסרות הרומית כולה. בהקשר זה נבחן את חשיבותן של שמירת הכשרות ושל ברית המילה, של השימוש בשׂפה היוונית בכתבי-הקודש הנוצריים, של נתיבי התחבורה בים התיכון ושל מדיניות המיסוי הרומית.

לקריאה:

  • רפפורט 155-165, 311-320
  • עמית, קיסרות 843-859
  • ניר, רבקה. תשס"ט/2009. הנצרות הקדומה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

לשעור המוקלט

שיעור שנים עשר

למצגת השיעור:

העולם הקלאסי והמונותאיזם ב' - מצגת

לתמלול השיעור:

תמלול שיעור 12