זהות יהודית בעת העתיקה: מבט מבחוץ - תשעט

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקורס עובר לבניין חינוך, 467

על הקורס

זהו קורס ליבה של תכנית אוֹפקים למצטיינות ולמצטיינים. הוא מוגדר כקורס חובה לתלמידות/י שנה א, ופתוח גם לתלמידות/י שנים מתקדמות.

במסגרת הדיון שלנו השנה בשאלות זהות, ננסה בקורס זה לענות על אחת משאלות המפתח בישׂראל של ימינו: מהי זהות יהודית? אחת הקלישאות הנפוצות (והנכונות) היא שזהות קיבוצית נקבעת במידה מרובה מתוך השוואה, והנגדה, עם קבוצות חיצוניות, עם "האחר". בקורס זה נבצע היפוך, וניגש לברר איך נראית זהות יהודית בעת העתיקה מנקודת מבטו של האחר, מבחוץ פנימה. לשם כך נקרא מבחר עדויות ורשמים על יהודים ויהדות מן העת העתיקה, מאת כותבים יוונים ולטיניים שאינם נוצרים. מתוך דבריהם ננסה להסיק מה בעיניהם היה יהודי במיוחד, ומה טרחו להדגיש עבור קהל הקוראים שלהם, שגם הוא מורכב מלא-יהודים, בבואם להסביר מהי יהדות.

חובות הקורס

הנוכחות בקורס חובה, בהתאם לתקנוני הלימודים. כמו כן נדרשות:

  • קריאה שוטפת משעור לשעור, כפי שתוגדר בסֻילבוס (ראו למטה)
  • הכנת מטלות שוטפות, כפי שתוגדרנה לפי הצורך במהלך הסמסטר
  • מטלה מסכמת, באחת משתי רמות: בחינת בית, או עבודה סמינריונית

דף זה מרכז את כל מטלות הקורס, ובו יתפרסמו שעורי הבית משבוע לשבוע. מעקב אחרי הפרסומים כאן הוא מחובת התלמידות והתלמידים.

מטלה מסכמת

המטלה המסכמת מתמיינת לפי שלוש בחירות בינאריות:

  1. רמה מצומצמת או רמה סמינריונית
  2. מטלה אקדמית רגילה (עבודה סמינריונית או בחינת בית) או מטלה פתוחה
  3. התמקדות בכותב מסוים או עבודת רוחב נושׂאית.

בכל מקרה יש לתאם את כל שלוש הבחירות אתי, לא יאוחר מיום ב, 26 נובמבר.

באשר לבחירה מס׳ 3: עקרונית, אפשר לבחור בכל אחד מהסופרים שאפילו הסלבוס השאפתני בהמשך אינו מזכיר. עיינו בספרו של שטרן, דפדפו קדימה ואחורה, עיינו באינדקסים (כרך ג), עד שתגיעו לסופר שתמצאו בו עניין. ואז הכנסו לעובי הקורה, כפי שאנו מתרגלות ומתרגלים בכתה.
לחילופין, תוכלו להתמקד בנושׂא מתוך מבחר הנושׂאים שעלו כבר ועולים עדיין: מצרים, משה, שבת, תורה, טאבו מזון, מילה, מלחמתנות, ועוד ועוד. כדי לקבל רעיונות לסוג זה של טיפול בחומר אני ממליץ על עיון בספרו של שפר (ברשימת הקריאה למטה).

בחינת בית

בחינת הבית אפשרית רק במסגרת מטלה ברמה המצומצמת. בחינת הבית תתקיים מיד עם תום הסמסטר. בחינת הבית תכלול כתיבה של שני חיבורים, כל אחד באורך של כ-1000 מילה. חיבור אחד יהיה תשובה לשאלה שאני אשאל, ואפרסם במועד הבחינה (כן, תהיה בחירה, מתוך 3 או 4 שאלות). גם החיבור השני יהיה תשובה לשאלה, אלא שהשאלה הזו תכתב על-ידי התלמיד/ה, ותעסוק בכותב מסוים או בנושׂא רוחב, לבחירת התלמיד/ה, כפי שפורט בסעיף 3 לעיל.

רשימת קריאה

קטעי הקריאה יגיעו, רובם ככולם, מתוך אוסף המקורות העתיקים המתורגמים של שטרן (GLAJJ). בנוסף נקרא פרקים ומאמרים נבחרים מעולם המחקר.
סקירות כלליות על היסטוריא יהודית בעת העתיקה, בארץ ובתפוצות, ניתן למצוא בגרסא האנגלית המחודשת של שירר ובהתמקדות בגולה אצל גרואן 2002. מונחים, שמות ומידע כללי ניתן למצוא באנציקלופדיית בריל-פאולי, במילון אוקספורד, וכמובן בחיפושׂ אינטרנטי.
לסקירות ממעוף הציפור על העולם הקלאסי בתקופות שונות שנדון בהן ניתן לצפות בפרקים מתוך השעור המתוקשב העולם הקלאסי.

רשימה ביבליוגרפית

ספרים ומאמרים:

  • אסמן = Assmann, Jan. 1994. Moses the Egyptian: the Memory of Egypt in Western Monotheism. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
  • בר-כוכבא = Bar-Kochva, Bezalel. 2010. The Image of the Jews in Greek Literature: the Hellenistic Period. Berkeley: University of California Press.
  • ברקליי = Barclay, John, M.G. 2007. Against Apion, Translation and Commentary. Leiden: Brill.
  • גרואן 2002 = Gruen, Erich S. 2002. Diaspora: Jews amidst Greeks and Romans. Cambridge, MA: Harvard University Press.
    • תרגום עברי: גרואן, אריק ס. 2004. גולה: יהודים בין יוונים ורומאים. ת״א: הוצאת אונ׳ ת״א.
  • גרואן 2011 = Gruen, Erich S. 2012. Rethinking the Other in Antiquity. Princeton (N.J.): Princeton University Press.
  • לוי = לוי, יוחנן (הנס). 1960. עולמות נפגשים : מחקרים על מעמדה של היהדות בעולם היווני-הרומאי. ירושלם: מוסד ביאליק.
  • שטרן = (GLAJJ)י = Stern, Menahem. 1976-1984. Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, 3 vols.. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities.
  • שירר = Schürer, Emil, with Geza Vermes, Fergus Millar and Martin Goodman. 1973-86. The History of the Jewish People in the Age of Jesus. 175 B.C. - A.D. 135 4 vols. Edinburgh: T. and T. Clark.
  • שפר = Schäfer, Peter. 1997. Judeophobia: Attitudes towards Jews in the Ancient World. Cambridge, Mass: Harvard University Press.
    • תרגום עברי: שפר, פטר. 2010. גישות כלפי היהודים בעולם העתיק. בני-ברק: הקיבוץ המאוחד.

אנציקלופדיות ולקסיקונים:

  • בריל-פאולי = Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
  • מילון אוקספורד = Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 2012. The Oxford Classical Dictionary 4th ed. Oxford; New York: Oxford University Press.

סֻילבוס

עבור מי שפוגש/ת את העולם הקלאסי בפעם הראשונה, או שרוצה לרענן את הזכרון: גשו לשעור המתוקשב העולם הקלאסי וצפו בפרקים הבאים:

  1. פרק 5: אלכסנדר הגדול
  2. פרק 6: העולם ההלניסטי
  3. פרק 10: על אוגוסטוס והקיסרות הרומית
  4. פרק 11: על המפגש בין המונותאיזם היהודי והעולם היווני

יש טעם בהחלט לצפות בכל הסדרה (12 פרקים בסך הכל), כדי לקבל תמונה מקיפה ושלמה יותר של תרבות יוון ורומא (ומפגשיה עם היהדות והנצרות) בעת העתיקה.

שׂימו לב:

  • בתחילת הטיפול בכל אחד מהסופרים העתיקים מקדים שטרן כמה פסקאות להיכרות עם הסופר הרלוונטי. יש לקרוא פסקאות אלה בקפידה. במקביל יש לקרוא את הערכים הויקיפדיים על הסופרים הנ״ל כמו גם באנציקלופדיות ולקסיקונים אחרים (ראו ברשימה הביבליוגרפית).
  • לפני הקטע בשׂפת המקור מצביע שטרן על ההקשר הספרותי ממנו לקוחים הדברים. בחלק גדול מהמקרים מצוטטים הסופרים אצל סופרים אחרים, מאוחרים יותר. במקרה כזה יש לברר גם מי היו הסופרים המצטטים.
  • לאחר הקטעים המתורגמים מופיע קומנטאר קצר (כלומר, פרשנות והסברים). הקומנטאר מפנה לספרות המחקרית הרלוונטית (והמעודכנת עד סוף שנות ה-70), ומכיל גם הערות והארות של שטרן עצמו. הקומנטאר אינו קל לעיכול, אך הוא חיוני למחקר, מרמת העבודה הסמינריונית והלאה.

סופרים

קְלֵאָרכֿוֹס

לקרוא:

  • שטרן, כרך א, סופר VII, קטע 15

הֵקַטָאיוֹס

לקרוא:

  • שטרן, א V, ק׳ 11
  • בר-כוכבא, 90-135

מָנֵתוֹ

לקרוא:

  • שטרן, א X, ק׳ 19-21
  • שפר, 163-169
  • אסמן, 23-36

אַגָתָֿרְכֿידֶס

לקרוא:

  1. שטרן, א XVII, ק׳ 30a,b
  2. ברקליי, 117-121
  3. בר-כוכבא, 280-305

סְטְראבּוֹ

גאוגרפיקא 16.2.34-36 = שטרן #115

פְּלוּטארְכֿוֹס

טַקיטוּס

יוּבֵֿנאליס

שעורי בית

קודמים

לקראת 22 אוקטובר:

  • לקרוא ביסודיות את הקטע של קלארכוס (שטרן א 15).
    • כיצד מתאפיינים יהודים ויהדות בעיני אריסטו?
    • האם בכלל מדובר באריסטו, או שצריך לדבר על קלארכוס?
    • האם בכלל מדובר באריסטו וקלארכוס, או שצריך לדבר על יוספוס?
  • לקרוא ביסודיות את הקטע של הקטאיוס (שטרן א 11).
    • לבצע ״נוהל מקור״, כפי שעשׂינו בכתה (מהיכן מגיע הקטע? מי אומר מה? מיהו בכלל הקטאיוס, ומיהו דיודורוס?)
    • לא צריך לקרוא עדיין את הקטע מספרו של בר-כוכבא (אבל מותר).
  • מה משותף ומה שונה בין קלארכוס והקטאיוס?

לקראת 29 אוקטובר:

  • לקרוא שוב את הקטאיוס, כולל המבוא וההערות של שטרן.
  • אילו מאפיינים של יהודים ויהדות עולים מדבריו של הקטאיוס?
  • לרשום כמה שורות, שיש בהן רעיון, או התחלה של רעיון, כיצד ניתן להנגיש משהו מתוך חויית הקריאה ומסקנותיה לקהל משׂכיל לא-אקדמי.

לקראת 5 נובמבר:
ניסויי שטח:

  1. לגשת לאנשים ברחוב, לשׂים לב לשיוך הדתי-עדתי-אֱמוּני על פי הלבוש, ולשאול: האם משה רבנו נכנס לארץ? (לחילופין ובנוסף, אפשר לשאול משפחה וחברותים.)
  2. כנ״ל: איזה סיפור של עם ישׂראל הקדמון, בתורה, במצרים, עוסק בהפרדה בין קבוצות על בסיס הכּשרוּת לסעודה משותפת?

קריאה:

  1. מנתון = שטרן כרך א, X, קטעים 19-21.

לקראת 12 נובמבר:
לקרוא אצל אסמן (ראו ביבליוגרפיא) עמ׳ 1-6, 23-54.

לקראת 19 נובמבר: סיכום השעור הקודם:

  • י die mosaische Unterscheidung: האבחנה בין טוב ורע בדת ואמונה > חלוקת העולם לטוב ורע, נכון ולא נכון > חויה בלתי-הפיכה
  • ציר הזמן, תכלית ומטרה > אחרית ימים קיבוצית

עוד לדון:

  1. סיפור מסגרת : Grand Narrative, קנוניזציא
  2. שני הדברות הראשונים: פרשנות? > ההשלכות של אחדות האל
  3. אנאיקוניזם > האם הדיבר השני הוא פרשנות של הראשון?
  4. מהם מקורות האנטישמיות?

עוד לקרוא:
שפר 121-135, 163-169, 197-211


ב-26 בנובמבר לא יערך שעור, מפאת השתתפותי בכנס. במקום השעור נערוך שורה של התייעצויות אישיות (מתחילות בדוא״ל ונמשכות לפי הצורך), שבסופן נקבע את האופי, ההיקף והנושׂא של המטלה המסכמת.

  • לפיכך, נא לבחור סופית נושׂא, צורת הגשה והיקף, ולכתוב לי הכל בדוא״ל.



לקראת 3 בדצמבר, לקרוא את החומר בפרק על אגאתרכידס:

  1. שטרן, א XVII, ק׳ 30a,b
  2. ברקליי, 117-121
  3. בר-כוכבא, 280-305

עתידיים

לקראת 10 דצמבר, לקרוא שוב את כל החומר של 3 דצמבר, ולשאול: מה בדיוק התכסיס בו נקט תלמי, ומדוע היה בו צורך?