חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור עשירי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור עשירי

לשם מה מביא קורנל את הטקסט של פסטוס?

  • קיימת במחקר הנחה
  • קורנל רוצה לסתור הנחה זו. כל השאר הוא לא שייך.

נסיון לשאלה שהתשובה עונה עליה בדיוק: לשם מה מביא קורנל את הטקסט של פסטוס, ומה מסקנותיו? פה יש שתי שאלות, אבל הן נותנות צידוק לשני הסעיפים.

טיפ: לוותר על שאלות שמתחילות במהי חשיבותו של.. נסיון נוסף:

האם הפטריקיאט הוגדר באמצעות חברות בסנאט?

זו שאלת כן ולא, כדאי להזהר משאלות שהתשובה להן יכולה להיות כן ולא, הן לא תמיד שאלות טובות. אם אפשר לסגור את התשובה בכן או לא, הניסוח הוא לא מדויק כנראה.

תשובה: א. רווחת במחקר הנחה, שהפטריקיאט הוגדר באמצעות חברות בסנאט (כלומר, מי שהיה חבר בסנט, יוצא מכך שהיה פטריקים.) קורנל רוצה לסתור הנחה זו, וטוען: ב. כיון שהסנאט כונס למטרה ספציפית, ולא היה גוף קבוע ומאורגן, לא יכול להיות שהגדרה מעמדית חדה תיקבע לפיו.

ג. מי שכינס את הסנאט, זימן את חבריו הקרובים, בין פטריקים ובין פלבאים, לפיכך, לא יכול להיות שחברות בסנאט הגדירה את הפטריקיאט.

שאלת המחץ של נדב: איך הבאת הטקסט של פסטוס אצל קורנל משנה את תפיסתנו על כך שחברות בסנאט הגדירה את הפטריקיאט? זו שאלה מסורבלת וארוכה, אבל היא מכוונת בדיוק לתשובה.


פלבס אורבנה- אנשים שהם לא פטריקים וגרים בעיר. מבחינת המתודולוגיה המחקרית, זו פתיחה טובה מאוד. היו מלומדים שבהתאם לרוח הרווחת בזמנם (סוף המאה ה19, תחילת המאה העשרים) חשבו במונחים גזעניים ולכן חשבו תשובות גזעניות לשאלות אלה. בחברות שעוד אין בהן כתב, אפשר ללמוד הרבה ממנהגי הקבורה שלהם. ברומא, במאות 8-6 לפנה"ס, יש באותו אתר ברומא העתיקה גופות שנשרפו וגופות שנקברו. מכך אפשר ללמוד שהיו שתי קבוצות אוכלוסיה שונות לגמרי, אחת שקברה ואחת ששרפה. מכאן קל להבין שהיו שתי קבוצות גזעיות שונות ולהסיק שאחת מהן היא פלבאית והשניה פטריקית. אך, עלינו לזכור כי הצעדים הללו הם לא מחייבי המציאות. משני סגנונות קבורה באתר אי אפשר להסיק שהיו שתי קבוצות גזעיות שונות. רעיונות גזענים כאלה עזבו את המדע במלחה"ע השניה. כיום יש ניתוק מודע של ההבדלים הגזעים של בני אדם בשאלות מוסר ופוליטיקה.


פלבס ופלבאים: מתי מוגדר הפלבס?

הדעה המקובלת במחקר היא שהפטריקים הוגדרו כקבוצה, והפלבס הוגדרו על דרך השלילה - כל מי שלא נמנה עם הפטריקאט, שייך לפלבס. קורנל יוצא נגד חלקה השני של הקביעה. לטענתו, הפלבאים הם קבוצה נבדלת ומוגדרת היטב.

  • טיב המקורות דורש זהירות רבה.
  • תאריך מסורתי הוא 494 לפנה"ס.
  • בכל מקרה, עוד בדור הראשון לאחר הכרזת הרפובליקה.

טיפ: בגלל שאנו מביטים בפרספקטיבה של זמן ארוך מאוד, רוב הבעיות בכרונולוגיה נעלמות, ופעמים רבות כדאי להגדיר באיזה דור מדובר. (אצל אנשים, דור הוא תלוי בהיסטוריה של החברה, יכול להיות בין 20 ל40 שנה ויותר. אפשר להגדיר דור קצר או ארוך).


מי נכלל בהגדרה?

  • פטריקים לא יכולים להיות חלק מהפלבס.
  • בני חורין המעוניינים בכך. (ללא עבדים ונשים).
  • אנשים שהייתה להם סיבה לא להיות מרוצים מהסטטוס קוו. STATUS QUO (מילולית: המצב אשר בו אנו נמצאים), עד כדי נכונות להצטרף למרי אזרחי, ולחולל מהפכה.
  • לפי קורנל - בהתחלה, רוב העם הרומי לא שייך לאף אחת מהקבוצות.

יש כאן משל מעניין מאוד למדינה הרומית כולה וגם להיום. כשיש קבוצה מוגדרת, מעצם הגדרתה היא מגודרת, כדי להבחין בין האנשים שבפנים לאנשים שבחוץ. כשמגדירים, צריך להחליט באילו תנאים אפשר לעזוב או להצטרף. השאלה החשובה יותר היא למי נותנים להכנס. הגישה האינקלוסיבית נותנת למי שרוצה להכנס (ארה"ב בעבר), ויש גישה אקסקלוסיבית, שלא נותנת לאיש להכנס. הפטריקים הם אקסקלוסיבים ואילו הפלבס אינקלוסיבי, שנותן לכולם להכנס מלבד הפטריקים. סביר להניח שהפטריקים היו עשירים, והייתה חפיפה גדולה בין השתייכות לפטריקיאט לבין הון גדול. בשלבים מאוחרים יותר של הפטריקיה נראה תופעה של משפחות פטריקיות שיורדות מנכסיהן. זה גרם לפטריקים לנסות להשיב את כבוד המשפחה בכל מחיר. בנוסף, לפי הגישה של קורנל, סביר להניח שהאנשים המבוססים יותר לא היו חלק מהקבוצה הפלבאית, כי הם היו בסדר עם הסטטוס קוו הקיים.


לאיזה צורך הוגדר?

  • כדי להגן על האינטרסים של מי שנכלל בפלבס (הפלבאים).
  • האפשרות להבחר לקונסולט. (במאה הרביעית בעיקר).
  • הגנה מפני שרירות לבו של השלטון, בייחוד במקרים של פגיעה פיזית.
  • גישה חופשית לאדמת הציבור (AGER PUBLICUS)

למה הכוונה? חלק גדול מאדמות הכיבוש מוכרזות כאדמות ציבוריות ששייכות לעם הרומי, ולכולם מותר לעשות בהן שימוש. בפועל, מי שמפיק את מלוא התועלת מהאדמה הוא מי שיכול להשתלט עליה, שיטה שנותנת עדיפות לבעלי הכוח.

במדינה הרומית יש כל מני מוזרויות, בשנים הראשונות של הרפובליקה הייתה השאלה מאיפה צצה פתאום צורת השלטון המוזרה הזו. הם היו עם בעלי ראיה מקורית ברמה הפוליטית. זו תופעה שאין לה מקבילות ידועות (לאורי), זה אפילו לא זהה לתפיסה הקומוניסטית של רכוש משותף, כיוון שתפיסה זו כופרת ברכוש פרטי. הרומאים כובשים אדמות שאת חלקן הם מחלקים לאנשים ועל רובן הם מכריזים כעל אדמות ציבוריות ששייכות לעם הרומי, כאשר לכולם מותר לעשות בהן שימוש. מצב כזה הוא שדה קורא לבריון, אם לכאורה הגישה לשם פתוחה לכולם, מה שיקרה בשטח הוא שמי שיוציא את מירב התועלת מהאדמה הוא מי שיכול להשתרר עליה.

מתוקף מה שואב הפלבס את כוחו?

  • LEX SACRATA התרת דמו של מי שפוגע בנציג הפלבס.
  • מדינה בתוך מדינה. מייסדי הפלבס מייסדים ישות עצמאית בתוך המדינה הרומית, שזו מהפכה.
  • מוסדות הפלבס:
  1. 1. טריבונים 2-->10
  2. מועצת הפלבס (CONCILIUM PLEBIS)<span id="fck_dom_range_temp_1264620846421_214" />, אסיפת השבטים (COMITIA TRIBUTA)
  3. האידילים ורישום החלטות הסנאט.


הטריבונים:

מול 2 הקונסולים של הפטריקים, הציבו הפלבאים 2 טריבונים (בהמשך הוגדל מספרם עד ל-10). כמו משרות אחרות ברפובליקה, גם למשרת הטריבון הבחירה היא שנתית.(אחת מהגדולות של הפלבס - הקימו את מוסדותיהם לא באופן מנוגד לחלוטין, אלא באופן דומה ומקביל לזה של המדינה) .גופו של הטריבון –קדוש. אסור לגעת בו, מי שיעז לעשות כן, דמו מותר, הוא SACER.

מועצת הפלבס

יתרונה של אספת הפלבס על אספת הקנטוריות: לא הייתה בידי בעלי ההון. החלוקה הייתה לפי שבטים - חלוקה גאוגרפית, וכתוצאה מכך התקבלו בה החלטות שייצגו את הריבוד המעמדי אחרת לגמרי. באופן טבעי, מועצה כזו משכה אנשים שלא היו מרוצים מהסטטוס קוו ולא היה להם סיכוי להשפיע באספת הקנטוריות,( כאן יש להם סיכוי להשפיע. בשטח).

אסיפת השבטים

אסיפה נוספת, שנוצרה עם הזמן. דומה למועצת הפלבס, אך נוספו לה גם הפטריקים. זה הופך לגוף בו מתקיימות רוב הצעות החקיקה ברפובליקה התיכונה והמאוחרת.

אידילים

האידילים הם כנראה מפקחי המקדש, או אנשים שכוחם נבע מהמקדש של קרס ליבר וליברה. האידילים דורשים ומקבלים את הסמכות להחזיק ארכיון. לפני כן, החלטות סנאט לא נרשמו בשום מקום. ידע הוא כוח.  

  • השפעה יוונית ברורה (רישום חוקים הוא משהו שהחל ביוון).
  • היווצרות ארכיון רשמי ועלית מעמדו של החוק הכתוב.
  • הכרה בהחלטות הפלבס כחוקים המחייבים את כל העם הרומי. (מאוחר יותר) 

.

לסיכום: יש לנו קבוצה מהפכנית שמקימה מוסדות משלה בתוך המדינה, מכניסה שיטות ממשל מתקדמות מאוד לדורה ובסופו של דבר, בזכות העבודה הנכונה שלה, היא צוברת כל כך הרבה כח ותמיכה שהמדינה מאמצת אותה.