כתיבת ערך ויקיפדי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשית חכמה, יש לעיין בדף לעורכים/ות חדשים/ות בויקיפדיא: וק:אחמר

הגדרת הערך

השלב הראשון בכתיבת ערך חדש הוא, כמובן, הגדרתו. על-פי-רוב נוח להתמקד באישים, מאורעות, מקומות (בתקופה הרלוונטית) ומוסדות. יש לנקוט זהירות גדולה בערכים שהם רעיונות מופשטים, או תהליכים היסטוריים. לא תמיד מקומם של אלה בויקיפדיא דוקא.

  • בשלב זה : התיעצות חובה עם המנחה!

ידע כללי

השלב השני כולל בניית ידע כללי על הערך. שלב זה נותן תמונה ברורה אודות העובדות והדעות המקובלות בלב המחקר. לשם כך יש להתייעץ באנציקלופדיות ולקסיקונים, בדפוס וברשת.

לעת העתיקה ולעולם הקלאסי יש לפנות בראש ובראשונה לפריטים הבאים:

דפוס

  • אבי-יונה, מיכאל וישׂראל שצמן. תשמ"א (1981). אנציקלופדיה של העולם הקלאסי. ת"א-יפו: מעריב. 
  • Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 2012. The Oxford classical dictionary 4th ed. Oxford; New York: Oxford University Press.
    , או בקיצור OCD4
  • Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
    , או בקיצור  BNP.

ברשת

מחקר עומק

בשלב זה מסתעף המחקר לשני סוגי מקורות: עתיקים (וראשוניים), ומחקר מודרני. הרמזים הראשונים היכן לחפשׂ יהיו בערכים האנציקלופדיים הקיימים. עוד הפניות תמצאנה מאליהן בהערות השוליים (ולעתים גם בגוף הטקסט) בספרות המחקר. תהיינה שם גם הפניות למקורות עתיקים, גם לעוד פריטי מחקר.

  • כדאי להתחיל מפריטי מחקר מודרניים, המכילים התייחסויות למחקרים מוקדמים יותר.

כמו כן, יש לחפשׂ את הערך (או כל מונח או שם אחרים שאינם מוכרים) ב:

  1. קטלוג אלף, תחת subject
  2. Google
  3. Google Scholar
  4. האנציקלופדיות בדפוס המפורטות לעיל
  5. מאגר המאמרים Jstor
  6. L'Année philologique (כניסה דרך "מאגרי מידע", "חוגים", "היסטוריה כללית - עת עתיקה" באתר הספריה)

מן המקורות העתיקים יש להוציא כמה שיותר עובדות, והערכות היסטוריות של כותבי המקורות (אם יש כאלה).

מן המחקר המודרני יש לשאוב בעיקר דעות מחקריות, והערכה לגבי ערכן ההיסטורי של עובדות, כאשר אלה מוטל בספק.

ארגון הערך

בראש הערך צריכה להיות תמצית, המסבירה בפסקא או שתיים את מהות הערך, בליווי מספר פרטים מרכזיים. כאן יש לרכז שמות, תאריכים, ארועים מרכזיים וחשיבות היסטורית כללית.

המשך הערך מחולק לפרקים ולתתי-פרקים, בהתאם לצורך. מומלץ מאד לערוך חלוקה לפרקים כבר בתחילת העבודה. חלוקה זו מקלה על תפיסת התמונה קלה, ומהוה תבנית נוחה לשיבוץ פריטי המידע והדעות המחקריות.

תיעוד וביבליוגרפיא

יש לתת מראי מקום לכל עובדות והדעות הנוגעות לנושׂא הערך עצמו. בעניינים צדדיים אפשר לסמוך על קישור לערכים מקבילים, אך יש לודא שהמידע הדרוש קיים באותו ערך.

יש לערוך רשימה ביבליוגרפית מאורגנת תחת כותרת ראשית נפרדת : לקריאה נוספת.

יש לערוך רשימת קישורים לאתרים חיצוניים שיש בהם עניין ותועלת תחת כותרת ראשית נפרדת : קישורים חיצוניים.

הערות השוליים תופענה בסוף הערך.

תרשימים ותמונות

תרשימים ותמונות ניתן למצוא בקלות ברשת. עם זאת, חשוב מאד להקפיד בדייקנות שלא לפגוע בזכויות יוצרים.

האפשרות הבטוחה ביותר היא להשתמש בתמונות הקיימות כבר בויקיפדיא, או להשתמש בתמונות המופיעות ברשת תחת רשיון CC

עריכה והגשה

את העריכה מומלץ לעשׂות בדף טיוטא יעודי בויקיפדיא (משתמשין רשומין יראו אותו בשורה בראש הדף משׂמאל). לא לשכוח להרשם בשם המשתמש/ת לפני תחילת העריכה!

אין להעביר ערך למרחב הערכים הכללי ללא אישור מוקדם של המנחה!

לסיוע בעניינים שונים אפשר ורצוי לפנות לגב' חנה יריב, שגרירת ויקיפדיא באוניברסיטת חיפה.

ערכים נוספים שנכתבו מאוניברסיטת חיפה ראו כאן.

לדף הוראות כללי של ויקיפדיא: איך לכתוב ערך ויקיפדי

בדיקה

התרגיל יבדק בדיקה ראשונית לאחר ההגשה, ויוחזר לתיקונים אם יהיה צורך בכך. לאחר הבדיקה השניה ינתן הציון. ערך שיהיה ראוי לעבור למרחב הערכים ללא הגשה נוספת יזכה את כותב(ות)יו בציון גבוה במיוחד!

  • יש לכן/ם רק הזדמנות אחת לבדיקה מקדימה. השתמשו בה היטב!