מגילת תענית כא כסלו

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים מ -- מתוך נעם 2003

טקסט

המגילה

בעשׂרים ואחד בו יום הר גרזים

סכוליון

Parma De Rossi 117

יום ששאלו הכותיים את בית המקדש מאלסכנדרוס מוקדון ונתנו להם. באו ישׂראל והודיעו את שמעון הצדיק. לבש בגדי כהונה ויצא לפניו, הוא וכל (וכל) גדולי ירוש'. וכשהם מהלכים בהרים ראו אבוקות של אור. אמ' המלך: מה זה? אמרו לו המסורות: הם הם יהודאין שמרד בך. הגיע לאנטפטרס, זרחה החמה. ראה את שמעון הצידק כשהוא לובש בגדי כהונה, נפל ממרכבתו והשתחוה לארץ לפניו. אמרו לו: לזה אתה משתחוה, והלא בן אדם הוא! אמ' להם: בדמותו של זה אני רואה כשארד למלחמה ונוצח. אמ' לו: מה אתה מבקש? אמ' לו: בית שאנו מתפללין בו על מלכותך, הטעוהך גוים ונתתו להם. אמ' להם: מי הטעוני? אמ' לו: הן הן כותיים! אמ' לו: הרי נתונים לך. נקב את (נקביהן) {עקביהן} ותלאום אחרי סוסים וגררום על הקוצים ועל הברקנים עד הר גריזים. כיון שהגיעו (שם) להר גריזים, חרשוהו וזרעוהו כדרך שחשבו לעשׂות לבית המקדש. יום שעשׂו כן עשׂאוהו יום טוב.

Oxford Bod. Michael 388, Neubauer 867.2

שבאו כותיים ואמרו לאלסכנדרוס מוקדון: (המשמרין) {חמש כורין} שבהר המוריה תנם לנו. נתן להם. כשבאו, יצאו יושבי ירושלם ודחפום במקלות עד שהגיעו לאנטפטרס. הביאו עליהן אלסכנדרוס מוקדון. שמע שמעון הצדיק ונהג עמו אלף בליטין מירושלם מכוסין ואלף פירחי כהונה מלובשין בכלי שרת ואבוקות אור בידם. הגיעו למשמר הראשון, אמרו לו: מי אתם? אמרו להם: +אנו+ אנשי ירושלם. באנו להקביל את פני המלך. הגיעום לפני אלסכנדרוס. כשראה אלסכנדרוס את ר' שמעון נשתטח לפניו על היד. אמרו לו עבדיו: אדוננו, לזה תשתחוה? אמ' להם: דמות דיוקנו מנצחת לפני במלחמה ומוציאנו לשלום. מיד נתנו סכין ברגלי הכותים וגררום, ונתן הר גריזים שהיה בית תפלתם ביד ישׂראל וחרשוהו וזרעוהו מלח.

הערות

הטקסט לקוח מתוך: נעם, ורד. תשס"ד/2003. מגילת תענית: הנוסחים, פשרם, תולדותיהם. ירושלם: יד בן-צבי. עמ' 100-103, 262-265. גישה לספר ממחשבים בקמפוס

סימני הפיסוק לקוחים מתוך מהדורת נעם. הניקוד לשׂ שׂמאלית הוספתי אני.

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

מילון מונחי הדיון התרבותי באתר "דעת" / עמירם דומוביץ