מדרש עשׂרת מלכים

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

על הנוסחים

פרקי דרבי אליעזר

לעדכן מחדש את הנוסח לפי מהדורת הורוביץ - BM517.P7 1972

לנוסח המדרש

המדרש מופיע בפרק י או יא, בהתאם לכתבי-היד השונים. ההבדלים בין כתבי-היד של פדר"א משתקפים גם בנוסחים של מדרש עשׂרת מלכים.

לסקירה של כתבי-היד ומקצת ההבדלים ביניהם ראו: L.M. Barth, ‘Is Every Medieval Hebrew Manuscript a New Composition? The Case of Pirqé Rabbi Eliezer’, M. L. Raphael (ed.), Agenda for the Study of Midrash in the 21st Century, Williamsburg Virginia 1999, pp. 43-62.

הנוסח המובא כאן על פי כ"י 75 HUC, דפוס ראשון (קושטא 1514) (שניהם ברשת באתר פדר"א של Lewis Barth), דפוס קונטי (סביוניטה 1567), ומהדורות הרד"ל, ווארשא תרי"ב (צילום הדפוס: ירושלם תשכ"ג) והיגר (מובאת בתקליטור השו"ת).

הערות לכתב-יד 75 HUC:

  • אגב אלכסנדר גם אמצעיתו של הפסוק (דניאל יא ): 'ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל'.
  • מלך העשׂירי חוזרת מלכות לבעליה. מי שהיה ראשון מלך הוא אחרון שנ' 'כה אמר יי צבאות מלך ישראל וגאלו יי צבאות שמו אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים'. וכתו' 'והיה יי למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד'.
דינה שטיין טענה שפדר״א נמנע מלהתייחס לרומא. למצוא ולקרוא.

הערות של ארנון עצמון: ביחס לפדר"א ישנה מהדורה "מדעית" של רח"מ הורוביץ, שהיא בעצם צילום של דפוס שעליו הוא סימן שינויי נוסח ממספר כ"י כדאי לך לעיין, וכן מהדורה באנגלית של ג'רלד פרידלנדר המבוססת על הספריה בווינה. בחלקים שאני בדקתי (פרקים מט-נ) אלו נוסחים עדיפים על אלו שהשתמשת בהם. כדאי להיוועץ בדיסרטציה של אליעזר טרייטל.

תרגום שני

מדרש ארמי למגילת אסתר, הידוע בכנויו "תרגום שני".
מתוארך לסוף התקופה הבֻּזנטית או ראשית האשׂלאם אצל: B. Ego, Targum Scheni zu Ester, Tübingen 1996, 144-45.
ראה גם: Grossfeld, Bernard. 1991. The Two Targums of Esther. Edinburgh: T&T Clark, ועדיף: Grossfeld, The Targum Sheni to the Book of Esther: A Critical Edition Based on Ms. Sasson 282 with Critical Aparatus, New york: Sepher Hermon Press, 1994

ארנון עצמון מעיר: ראה במהדורת תורת חיים של מוסד הרב קוק שם השתמשו בכ"י וטיקן אורבניטי 1, ומובאת גרסה "כורש" במקום "יון" (לפי זכרוני הוא אינו נופל ואף עולה על ששון 282 של גרוספלד (שאכן לא תמיד דייק).

מדרש עשׂרת מלכים‏ מופיע מיד בהתחלה, אגב המקרא: "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש" (אסתר א א), וכך הוא דורש:‏ ‏ ‏

והוה ביומי אחשורוש הוא אחשורוש, חד מן עסר מלכין די מלכו ועתידין בעלמא, ואילין אינון עסר מלכין: ‏

  1. מלכותא קדמיתא דמלך מלכיא יי צבאות, דבעגלא תתגדל מלכותיה עלן. ‏
  2. תנינא דנמרוד. ‏
  3. תליתאה דפרעה, מלכא דמצרים. ‏
  4. רביעאה דישׂראל. ‏
  5. חמישתא דנבוכדנצר מלכא דבבל. ‏
  6. שתיתאה דאחשורוש. ‏
  7. שביעאה דיון. ‏
  8. תמינאה דרומי. ‏
  9. תשיעאה דבן דוד משיחא. ‏
  10. עשׂריתא דמלך מלכיא יי צבאות דבעגלא תתגלי מלכותיה עלן ועל כל דיירי ארעא. ‏

בראשית רבתי

נוסח זה מבוסס על ה-Pugio Fidei 2.10.5 של הכומר הדומיניקני ריימונדוס מרטיני, שיצא לאור אחרי שנת 1278 (הנוסח כאן על פי דפוס ראשון, לייפציג: 1687).

מובא אצל ח.מ. הלוי הורוויץ, אגֻדת אגדות, ברלין תרמ"א, עמ' 54-55, בשנויים אורתוגרפיים קלים:

הורוויץ מקבל את יחוס המדרש לר' משה הדרשן, בן המאה ה-י"א. יחוס זה מקובל במחקר, וראה: .L Strack & G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991, pp. 388-389. נוסח המדרש מופיע גם אצל י"ד אייזענשטיין, אוצר מדרשים, ניו-יורק תרפ"ח, חלק ב' עמ' 461 (אם כי הוא טוען, בטעות, שהמדרש מגיע מכ"י די-רוסי 327).

ויוסף הוא השליט על הארץ: תני עשׂרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו ואלו הן: ‏

  1. המלך הראשון זה הקב"ה, מי שאמר והיה העולם. ר' אליעזר אומר: העולם לא נברא אלא בדבריו של הקב"ה, ‏שנאמר: 'בדבר יי שמים נעשׂו'. ר' שמעון אומר: נפח הקב"ה ברוח פיו, ונברא העולם, שנא': 'וברוח ‏פיו כל צבאם'. ‏
  2. המלך השני נמרוד הרשע וכו'‏
  3. המלך השלישי זה יוסף וכו'‏
  4. המלך הרביעי זה שלמה מלך ישׂראל וכו'‏
  5. המלך החמישי זה נבוכדנאצר מלך בבל וכו'‏
  6. המלך הששי זה דריוש אשר המלך על מלכות כשׂדים.
  7. המלך השביעי זה כורש, שמשל מסוף העולם ועד סופו, שנ': 'כה אמר כרש מלך פרס - כל ממלכות ‏הארץ נתן לי יי' וגו' (עזרא א 2, דברי הימים ב לו 23). ‏
  8. המלך השמיני הוא אלכסנדרוס מקדון שמשל מסוף העולם ועד סופו, שנ': 'ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ' וגו' (דניאל ח 5).‏
  9. המלך התשיעי הוא קיסר אגוסטא דרומי, שיתפשט בכל העולם כולו, שנאמר: 'ומלכות רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא; כל קבל די פרזל מהדק ומחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדיק ותרע' (דניאל ב 40).‏

המלך העשׂירי מלך המשיח, שהוא עתיד למשול מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: 'וירד מים עד ים' וגו' (תהלים עב 8); וכתיב אחר אומר: 'ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא' (דניאל ב 35); ואומר: '‏וביומיהן די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדיק ותסף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא' (דנ' ב 44).‏

  1. ובמלך הזה העשׂירי חוזרת המלוכה לבעליה. מי שהיה ראשון מלך, הוא יהיה אחרון מלך, שנ': 'כה אמר יי ‏מלך ישׂראל וגואלו, יהוה צבאות – אני ראשון ואני אחרון' וגו' (ישעיהו מד ו). 'יהיה יי ‏למלך על כל הארץ' וגו' (זכריה יד ט). ‏

גם כאן נוספת ההערה בדבר מלכותו של אחשורוש: ואחשורוש בנו שלט בו בחציו. למה? ר' נחוניא אומר: אמר לו הקב"ה – אני אמרתי הוא יבנה עירי וגלותי ישלח, והוא אמר – מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל וגו'. ויבן את בית ה' וגו'. לפיכך אני חולק את המלכות מיד בנך שנאמר: הוא אחשורוש המולך מהדו ועד כוש וגו'.

עקטאן דמר יעקב

נדפס על-ידי אליקים כרמולי, ספר אגודת אגדות, ירושלם תרמ"ה: על פי כתב יד אשר 'נמצא ע"י סולויסטר די-סאצי, אשר מצא אותו ג"כ בכ"י אחד מבית עקד הספרים של המלך בפריס הבירה, מס' רפ"ה למספר ספרי כתבי היד בלשון עברי' (שם, עמ' 5). 'עקטאן דמר יעקב, ר"ל תלאות מר יעקב... והנה מר יעקב לא ידעתי מי הוא, ואפשר שהוא רבי יעקב הנזכר במכתב מלך אלכזר לרב חסדאי בר-יצחק בר-עזרא בן-שפרוט, כי שם אביו כשם אבי רבי יעקב אליעזר, ואולם אם שם מר יעקב נקרא עליו, מגוף הספר הקצר נראה שאין הוא המחבר אלא איש אחר' (שם, עמ' 8). נדפס שוב אצל איזענשטיין (לעיל, הערה 8), עמ' 437. נזכר גם אצל גינזברג (לעיל, הערה 6) שם.

  • בכתב-יד זה לא מופיע הקטע הרלוונטי, אותו טוען כרמולי בהקדמה שראה בכתב-יד על קלף של עמודי גולה = ספר מצוות קטן של יצחק בן-יוסף מקורביל (כתבי-יד בספריה הלאומית)

גרסא זו מובאת יחדיו עם רשימות שונות בנות עשׂרה פריטים: עשׂרה צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן, עשׂרה ‏הרוגי מלכות, עשׂר מדות בתלמידי חכמים, ועוד.

עשׂרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו ואלו הן: נמרוד אחד, פרעה שנים, שלמה שלשה, אחאב ארבעה, ‏נבוכדנצר חמשה, אחשורוש ששה, כורש שבעה, אלכסנדר שמונה, אספסיינוס תשעה, ארדשר עשׂרה.‏


  • מהדורה מקורית של כרמולי יצאה בבריסל ב-1842. יש עותקים ב-Yale University Library וב-Yeshiva University

כ"י De Rossi 327

כתב היד משנת 1290 נדפס על-ידי ח"מ הלוי הורוויץ, בית עקד האגדות, פראנקפורט תרמ"א, חלק א' עמ' 38-55. לתאור כתב היד ראה ראש דבר למדרש עשׂרת מלכים, שם, עמ' 16-33. ראה גם ב. ריצ'לר, כתבי-היד העבריים בספריית הפאלאטינה בפרמה, ירושלים תשס"א, מס' 1540 סימן 31.

נוסח זה של מדרש עשׂרת מלכים שזור דברי אגדה רבים ממקורות רבים בספרות חז"ל, המגיעים מימי התנאים ועד זמן כתיבת המדרש (אמצע המאה ה-8), ועל כן נתארך מאד.


יש פירוט אגב ישעיהו כא ז: "וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל", המתחיל ביוון, עובר דרך אדום-רומא, ומשם לגמל-ישמעאל; כלומר: המדרש הזה מודע לכך שצריך להשלים פער מאז אלכסנדר

נושׂאים כלליים

איפרכיות

המונח איפרכיא יכול להיות תעתוק של ὑπαρχία (מונח שנמצא בשימוש אצל התלמים והסלווקים) או של ἐπαρχία, כלומר פרובינקיא רומית. מה שכן, בתגובה לכיבוש הערבי מאורגנת האימפריא הבֻזנטית מחדש לפי העקרון התמטי. כלומר, בזמן חיבור פדר"א והמדרש בד"ר327, ואולי גם תר"ש, כבר יצאו האיפרכיות מן האופנה. מדובר, אם כן, בשׂריד לשוני מוקדם לכיבוש האשׂלאמי.


המספר 232, אגב האיפרכיות המרכיבות את כל העולם, לקוח ממל"א כ טו: ויפקד (אחאב) את נערי שׂרי המדינות, ויהיו מאתים שנים ושלשים.
לפיכך, עלינו לחפשׂ תקופה בה היו הרבה איפרכיות. האימפריא הרומית בשׂיאה מנתה כ-50 פרובינקיות - לא מספיק.

בתקופה התלמית היתה ההֻפרכיא יחידת משנה במרחב של קוילה-סוריא (כלומר, יחידה קטנה מספיק).

בתקופה הסלקווקית, לפי אפרגהיס 2004: 206 כל אחת מהסטרפיות הסלווקיות - עשׂרים ומשהו במספר - היתה מחולקת לשלוש עד ארבע הֻפרכיות בממוצע. 267: אצל אריאנוס אנאבאסיס 3.16.9-10 מוזכר הֻפארכוס של סוריא, פניקיא וקיליקיא. 271: בארץ-ישׂראל הסלווקית היו הֻפרכיות כירושה מהממשל התלמי, שהיו אולי גדולות יותר מההֻפרכיות של אסיא הקטנה. 276-7: ב-OGIS 238 נזכרת הֻפרכיא של Eriza; מדובר במחוז קטן יחסית. 280: It is likely that Seleukid satrapies were subdivided into administrative dis- tricts referred to as hyparchies in Asia Minor and pahatu in Babylonia (section 7g below), which were probably quite small and often centred on a city. ע' 289 ה' 70: דוגמאות נוספות להֻפרכיות שהן יחידות מנהלתיות קטנות. 317-318: "כתובת ההֻפרכוס", שגם ממנה עולה רושם של יחידה אדמיניסטרטיבית קטנה.

  • Aperghis, Gerassimos G. 2004. The Seleukid Royal Economy: The Finances and Financial Administration of the . Seleukid Empire. Cambridge: University Press.

עוד על איפרכיות, והחלת השיטה האיפרכית בעקבות הכיבוש הסלאוקי בימי אנטיוכוס 3, אצל דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 437, עם הפניות נוספות.

ראה גם דוא״ל מארנון עצמון, שכותרתו ״בתר-אמשׂטרדם״, ובו מקבילה מאסתר-רבה

מקובל שהרביעית היא רומי

עזרא הרביעי 11 - העדות המפורשת המוקדמת ביותר לזיהוי המלכות הרביעית של דניאל (פרקים ב, ז) עם רומא.

השווה גם יוספוס ענתיקות 10.210 - שם הדבר נרמז אך לא נאמר בפירוש.

ראה Swain, Mendels בביבליוגרפיא למטה, כנ״ל Sivertsev 2011 ע׳ 10 ואילך.

פסאודו-מתודיוס (10.2-3, 14.2-6) על הקיסר הרומי האחרון, שיעביר מלכות עולמית לידי רבש״ע לנצח. ראה עוד אצל סיברצב 2011, 36.

עוד ביחס לפסאודו-מתודיוס: הוא כבר מתייחס לאשׂלאם, וביחוד לבניית המסגד על הר הבית בשנת 691 (טיעון של Reinink, לברר היכן בדיוק). לעומת זאת, הגרסאות המתפתחות של הרשימה אינן מוצאות מקום לאשׂלאם ולגיבוריו, פרט לגרסא של כ״י דה-רוסי - ודוקא היא נמצדת לרשימה המקורית, ומגשרת על פערי הזמן באמצעות מדרשים וגליונות. הרי לנו נימוק נוסף נגד האפשרות שהגרסא העיקרית של הרשימה הורכבה בתקופה האשׂלאמית.

קץ ההיסטוריא

Sivertsev 2011 ע 56: אצל פסאודו-מתודיוס (XIV.2,4-6,8) הקיסר האחרון מחזיר מלכותו לרבש״ע - כמו במדרש עשׂרת מלכים (מע״מ). בעקבות כך יגיע שלטון האנטיכריסט, ואח״כ ביאתו השניה של ישוע ויום הדין.

במע״מ אין זכר למשיח בן-יוסף, או לכל משיח אחר פרט לדוידי.

Sivertsev 2011 ע 200: להשוות את טשטוש הגבולות בין משיח לבין רבש״ע בפיוט המיוחס לקלירי, לעומת האבחנה החדשה ברוב נוסחי מע״מ.

חז״לים להשוואה

מקבילה מן הגניזה

ראה בדוא״ל של משה לביא שכותרתו ״מדרש עשרת המלכים מן הגניזה״

פיוט משיחי

אולי של הקלירי, פורסם על-ידי פליישר, עזרא. 1984/5. ״לפתרון שאלת זמנו ומקום פעילותו של ר, אלעזר בירבי קיליר״, תרביץ נד, 383-428 (ג׳ייסטור). פרטים נוספים אצל Sivertsev 2011 ע 173 ואילך.

רומא בראש סולם יעקב

Sivertsev 2011 ע 19, אגב בראשית כח כב. השווה ויקרא רבה כט ב (מרגוליס 670-71), בראשית רבה עה ד (תאודור-אלבק 882).

יוסף

בבלי, פסחים קיט א - יוסף אוסף את כל הזהב והכסף בעולם. האוצר עובר ידיים, ומסמל את מעבר השליטה העולמית. השווה קראוס, פרס ורומי, 258-60; Sivertsev 2011 ע24.

מגדל בבל כרומא

Sivertsev 2011 ע 31: מגדל בבל מסמל אצל יניי הפיטן את האימפריא הרומית הנוצרית.

אחשוורוש וכס שלמה

Sivertsev 2011 ע 22, בוסתן 363, אסתר רבה א יב (וגם Ginzberg, Legends 6, 296-98).

Sivertsev 2011 ע 22, שיר השירים רבה א א י - כס שלמה שמור רק למי שמולך מסוף העולם ועד סופו.

ראה גם דוא״ל בנושׂא בעקבות אמשׂטרדם EABS.

מסוף העולם ועד סופו

השווה לנוסח נ״י של ׳אותות׳, אות שמיני - כנראה שיש שם נבואה ששלטונו של נחמיה בן-חושיאל יתפרס ״מסוף העולם ועד סופו״ (לפחות בתרגום אצל סיברצב 2011 ע48: will spread to the ends of the world״.

לפי ספר זרובבל אצל סיברצב 2011 ע154 ה78 הקיסר הרומי האחרון ארמילוס ימשול על הכל וממלכתו תתפרשׂ מסוף העולם ועד סופו (כ״י Lévi 136).

בעקבות Sivertsev 2011 ע 189, לבדוק אצל Schäfer, Peter, Margarete Schlüter, and Hans Georg von Mutius. 1981. Synopse zur Hekhalot-Literatur. Tübingen: Mohr §124,125 (בספרייתנו BM525.A15S3 1981), והשווה בראשית רבה 3:4 (תאודור ואלבק עמ 20).

בעקבות Sivertsev 2011 ע 202 ראה פסיקתא רבתי 37.

ראה מק״א פרק יד על שמעון החשמונאי, שתהילתו מגיעה עד קצה הארץ

ישוב לבעליו

לבדוק את הביטוי בויקרא רבה וב׳אותות המשיח׳, וגם באופן כללי.

מלכים

נמרוד

המלך הראשון שמלך בכל העולם לפי האפוקלפסא של פסאודו-מתודיוס, נוסח סורי, ורסו 120 (=פ.ג׳יי. אלכסנדר 1985 ע 37)

אספסיאנוס

  • יוספוס מלחמה ג 402: חזק את השמירה עלי ושָמרני עִמְּך, שכן אתה תהיה אדון לא רק עלי, הו קיסר, אלא גם על ים ויבשה ועל האנושות כולה.
  • יוספוס מלחמה ו 312-313: אך הדבר אשר עורר אותם יותר מכול למלחמה היתה נבואה סתומה הנמצאת גם היא בכתבי הקודש, [שבה נאמר] כי בעת ההיא יקום בארצם אדם אשר ישלוט על העולם הנושב כולו. 313) הם הבינו כי הכוונה לאחד מבני עמם, וחכמים רבים טעו בפירוש [הנבואה]; אלא שהיא בישרה למעשה את שלטון אַסְפַּסְיָאנוּס, אשר הוכרז כשליט בארץ יהודה.
    • מעירה אולמן שהחוקרים הציעו כאן את בראשית מט ח, במדבר כד יח, תהלים עב ח, ״אך כיון שמדובר בפרשנות של חכמים, קשה לדעת על אילו פסוקים במקרא הסתמכו. הנוצרים מצאו חיזוק בדברי יוספוס כאן לפרשנותם לפסוקים בספר ישעיהו (ט ה, יא א ואילך).
  • סויטוניוס, וספסיאנוס 5
  • קסיוס דיו 65.1
  • טקיטוס היסטוריות 1.10, 5.13

ביבליוגרפיא והערות

להוסיף למאמר הקיים מראה מקום ב: Silver, Abba Hillel. 1927. A History of Messianic Speculation in Israel, from the 1st through the 17th centuries. New-York: Macmillan עמ' 45.

Grabbe 2011

לואיס 1988 (1976)

אלבוים 1996

קצות חוט למשוך בהם:


  • קרויס, שמואל. 1948. פרס ורומי בתלמוד ובמדרשים. ירושלים: מוסד הרב קוק. גרסא מקוונת -- BM509.I6K7
  • שרמר, עדיאל. 2007. ״מדרש והיסטוריה: כוח האל ותקוות גאולה בעולמם של התנאים בצל האימפריה הרומית, ציון 72: 5-36. (יש לי פדפ)
  • Adelman, Rachel. 2009. The Return of the Repressed: Pirqe de-Rabbi Eliezer and the Pseudepigrapha. Leiden, Boston: Brill. = Adelman 2009
  • Boustan, R. 2007. "The Spoils of the Jerusalem Temple at Rome and Constantinople: Jewish Counter-Geography in a Christianizing Empire", in G. Gardner and K. Osterloh (eds.) Antiquity in Antiquity: Jewish and Christian Pasts in the Greco-Roman World (Tübingen: Mohr Siebeck) 327-372
  • Lewis, B. 1976. "An Apocalyptic Vision of Islamic History", Studies in Classical and Ottoman Islam. London: Variorum Reprints. vol. 5 308-338 (ויש גם תרגום עברי בתוך: ברנרד לואיס, עלי ההיסטוריה = DS124 L6414).
  • Mendels, D. 1981. "The Five Empires: A Note on a Hellenistic Topos", American Journal of Philology 102: 330-37.
  • Reinink, G.J. 2003. "Alexander the Great in Seventh-Century Syriac Apocalyptic Texts," Byzantinorossica 2: 150-78. Reprinted in G.J. Reinink. 2005. Syriac Christianity under Late Sasanian and Early Islamic Rule (London: Variorum). BR1110.S95R45 2005
  • Sacks, Daniel Steven. 2009. Midrash and Multiplicity. Berlin: De Gruyter. BM517.P73S33 2009
  • Sivertsev 2011 = Sivertsev, Alexei. 2011. Judaism and Imperial Ideology in Late Antiquity. Cambridge: UP.
  • Stemberger, G., 1979. "Die Beurteilung Roms in der rabbinischer Literatur," in Aufstieg und Niedergang der römischen Welt II, 19/2 (Berlin: De Gruyter), 338-96. DG209.A8
  • Strootman 2014 - Hellenistic Imperialism and Ideal of World Unity - יש פדפ, לראות אם אפשר לקשר את רעיון האוניברסליזם לתקופה המדוברת
  • Swain, J. 1940. "The Theory of the Four Monarchies: Opposition History under the Roman Empire", Classical Philology 35: 1-21.


פרידמן, שמא יהודה. 2014. ״תעלומות עולם״, מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית. ירושלם: האקדמיה ללשון העברית. 3-116.

  • 43 ה 210: פרעה
  • 54 ה 273: שתי המשמעויות יחד?
  • 60-63: לב העניין
  • 73-4: עזרא ד - חשוב!
  • 84: בבלי נוטה לתבל; מתחיל פרק חשוב