מוטי נניקשוילי עבודה מסכמת תשע מונותאיזם - מבוא

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לעמוד הראשי

בשנת 457 [1]עזרא מגיע ליהודה כשבידו "פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן", אגרת מאת ארתחשסתא הראשון הנותנת בידיו של עזרא כח רב; לאסוף ולקבל תרומות גם מקופת המלך, למנות שופטים שישפטו על פי דתו וללמד את אלה שלא יודעים אותה [2]. אך בסופו של דבר בספר עזרא, מתוך ארבעת הפרקים המספרים לנו על קורותיו(ז-י) שניים מדברים על בעיית נישואי התערובת(ט-י). מדוע?

ראשית, בקצרה סיפור המעשה; עזרא,בערך ארבעה חודשים לאחר הגעתו ארצה, (מגיע באב סיפור הנשים בכסלו)מקבל פניה מהשרים שמספרים לו שהעם והכהנים והלויים נשאו להם ולבניהם נשים מבין עמי הארצות[3];עזרא , כמובן, נחרד ומתחיל להתאבל ולקונן ולמרוט את השיער והזקן ובפרק ט פסוקים י-יד אפשר לשמוע , שהוא מחשיב את החטא הזה לגורם ההיסטורי של החורבן (אין עוד איזכור שכזה במקרא[4]). עזרא גם מצדיק את העונש לעתיד:" עד כלה, לאיו שארית ופליטה". בערב מגיעים אליו החרדים, עזרא ממשיך להכות על חטא נישואי התערובת(אין שום זכר לעבודת אלילים), בסופו של דבר מגיע שכניה בן יחיאל ומציע לכרות ברית ולהוציא את אותן נשים ובניהם. עזרא מקבל את עצת שכניה, וכדרכן של החלטות שכאלה ממונה ועדה ולאחר ארבעה חודשים(ניסן) הועדה מציגה את מסקנותיה(נכון יותר לומר שמותיה?) 113 שמות.[5] 

עבודה זו תנסה לענות על השאלות שהתעוררו אצלי בהיוודעותי לפרשה זו:

  • בראש ובראשונה, מדוע גורשו? הרי רבים מן החוקרים הגיעו למסקנה שלא היו עובדות אלילים, לא היה איסור חיתון ועוד.
  • כדי לענות על השאלה הראשונה הייתי חייב להבין בעצם מי היו הנשים הנכריות?
  • וגם, האם היה מיסיון יהודי בתקופה זו?[6]

האם אותן 113 נשים הן הן המהוות סכנה כה מוחשית על עתיד העם היהודי? האם חששו של עזרא היה באמת ,כפי שאפשר להבין מן הפשט, היה חשש דתי? או אולי ישנם הסברים אחרים שונים או נוספים לאותה פרשה, הסברים פוליטיים, כלכליים,מעמדיים? והרי שמוצאן של אותן נשים היה ידוע עוד לפני הנישואין, ישנם גברים ישראלים שהתחתנו ביודעין עם אותן נשים נכריות, אך לא ראו בכך פסול, כלומר ישנם חילוקי דעות בתפיסת היתר הנישואין עם אותן נשים.

בסופו של דבר אנסה להביא כאן מדעותיהם של החוקרים המובילים בתחום ואראה כי ההסבר הטריויאלי של נשים נכריות, וחשש מעונש אלוהי, אינו ההסבר המתקבל על הדעת, אלא מדובר כאן במכלול של דברים שמובילים את עזרא שכניה והחרדים לדבר ה' לפעולת הגירוש.[7]

הערות שוליים


  1. כל התאריכים הם לפני הספירה אלא אם צוין אחרת. על התיארוך של תקופת עזרא נחמיה ראו דמסקי, 1983, עמ' 40-45, זהו סיכום ממצא של ארבעת האפשרויות היותר מקובלות במחקר. בעבודה זו הגישה המסורתית היא הקבילה
  2. עזרא ז', יב-כו; פרשנות ראו אצל קויפמן,1969, עמ' 279-280.
  3. עזרא ט' א
  4. קויפמן, 1969, עמ' 284
  5. על כל הפרשה ראו עזרא ט-י
  6. להגדרה של המושג מיסיון ראה את עבודתו של אייל מאיר כאן
  7. על עצם היות גירוש או לאו ראו קוגינס, 1976, עמ' 56; ודור 2006