מוטי נניקשוילי עבודה מסכמת תשע מונותאיזם - פרק שלישי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לעמוד הראשי


אם כן, נשאלת השאלה מדוע הן גורשו? שהרי ראינו בפרקים הקודמים שאותן נשים היו או יהודיות/ישראליות או כאלה שקיבלו עליהן את תורת יהוה, מה שבטוח הן ודאי וודאי לא היו עובדות אלילים. בנוסף מדוע גורשו? מדוע לא ניתנה בידם אפשרות אחרת? גיור למשל?

קויפמן מסביר שהוצאת הנשים הנכריות בימי עזרא וגם דחיית השומרונים בימי זרובבל לא היו אפשריות בתקופת הגיור הדתי. שתי הפעולות נובעות מתוך מבוכת הזמן שבין הגיור הארצי הקדמון לבין הגיור הדתי המאוחר. שתיהן נובעות מתקופת הביניים:תקופת ההתיהדות. בתקופה זו האמונה הישראלית מתחילה להשפיע על הגויים. היא רוצה לפרוץ החוצה, להפסיק להיות אמונה של עם אחד וארץ אחת[1] הוא ממשיך ומסביר שההוצאה היא בלי תנאי, אין כאן שום דרישה לעזוב את האלילות, אין בידיהן שום אפשרות אחרת גירוש וזהו, והסיבה היא, שוב, פשוט לא ידעו מה לעשות עימן.[2] בהמשך מביא קויפמן גם הסבר פרקטי יותר לגירוש, לטענתו קבלת הנשים לחיק הקהילה כמוה כהודאה בזכות אדנותם על האדמה שנלקחה מישראל.[3]

ישנו גם הניתוח החברתי, שאותו מביא הולמגרן בצורה ממצה, הוא רואה מספר נקודות שיכולות להוביל בסופו של דבר לסופה של הקהילה:

  • הנישואים בעת ההיא הובילו להצטרפות החתן למשפחתה של הכלה לכן אין ספק שהושפע או יושפע ממנהגיהם.
  • מספר הנשים הנכריות מצוין 113, למרות המספר הנמוך היוו נישואים אלה איום ממשי על המרקם החברתי כיוון שאותן 113 התחתנו עם האליטה החברתית.
  • הנשים הנכריות כל כך הפחידו את עזרא בגלל שבגידולן את הילדים לא יוכלו ללמדם עברית, ולא ידעו ויחנכו על פי המסורת היהודית
  • נישואי תערובת מהווים איום ממשי על קהילות קטנות.
  • בסופו של דברהוא מאמין שאם ימשיכו בדרכם זו ויתחתנו ויתערבבו עם עמי הארץ יגיע סופה של הקהילה.[4]

גם טרונטוויט מביא את הפחד מפני איבוד הזהות כגורם המרכזי להתנגדות לנישואים, אך כאן הוא מוסיף שעזרא פועל גם ממניעים הומניטריים, הוא טוען שרבים מהחוזרים התגרשו מנשותיהם ולקחו לעצמם נשים נכריות כאשר הם הגיעו לארץ, אז ניתן לקבל את מה שעושה עזרא כתיקון המעוות[5] הלצר טוען שהמניעים הם גם כן פוליטיים חברתיים,[6] שמקבלים חברים לקהילה כל עוד יש בכאך צורך, אך ברגע שהקהילה רחבה מספיק/מדי מצמצמים אותה חזרה, הדבר אינו ייחודי לעזרא ויהודה אלא היה קיים בפוליס היוונית, וחוק פריקלס הוא דוגמה מובהקת לכך.[7]

קרטר מציין שקיום חוקים וטכסים חדשים הם שתי אסטרטגיות אשר קבוצות חדשות יכולות באמצעותן לצבור כח אידיאולוגי. בזמן של מעבר ממקום אחד לאחר האליטה השלטת צריכה להפוך:"כח לסמכות וספק לזכות"[8] ואחת הדרכים לעשות זאת היא בדר"כ כתיבה מחדש של החוקים או להשתלט על עמדות המפתח של אלו שחוקקו אותם. זוהי דרכו של עזרא באמצעות התורה שהביא וההיבדלות שהוא דורש מבני הגולה הוא ממקם את השבים במרכז ומזיז הצידה את האליטה השלטת. בנוסף, השימוש במוסדות שקובעים את דעת הקהל יכול להביא ללגיטימיות של האליטה החדשה תוך מספר חודשים.[9] הבצ"ל טוען שאכן היה מאבק כוחות בין עזרא והגולים לבין הכהן הגדול ומשפחתו. אלישיב ואחיו הכהנים בנו את שער הצאן ואת החומה, בנוסף ניתן להבין מן הכתוב שאלישיב היה בין המלהיבים והמעוררים את העם בבניית החומה, אך על האמנה שהביא נחמיה, אין הוא חתום.[10] האמנה דנה בארבעה נושאים:

  • נשואי תערובת
  • שמירת השבת
  • קיום מצוות שביעית
  • ועניני בית המקדש

הבצ"ל מסכם שרק לגבי הנשים הנכריות היו יכולים להיות חילוקי דעות.

הבצ"ל מוסיף ואומר שלמרות שיהושע בן יהוצדק חיתן את בניו עם נשים נכריות, לא נמצא כל פגם בהתנהגותו במקדש ובעם, זכריה הנביא מהלל אותו. רק אחרי שעזרא עולה ארצה ומביא את תפיסת "זרע הקדש" מוצאים בו פסול, כלומר ,כך על פי הבצ"ל עושים ליהושע בן יהוצדק דה-לגיטימציה בדיעבד, הם מתחתנים בנשים הנכריות, אחרי שנים עולה עזרא לארץ והנישואים הללו הופכים להיות לא לגיטימיים.

על עזרא הסופר נאמר ש"ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא (לא) קדמו משה"[11] רבים מן החוקרים המודרנים זיהו את הקשר שניסה מחבר עזרא לקשור עם משה ויציאת מצרים[12], אותה כניסה לארץ(בתקופת משה רבינו) לוותה באזהרות חיתון עם תושבי הארץ, כפי שעושה עזרא. ישנו רצון אדיר של המחבר לדמות את עזרא למשה[13].

הערות שוליים


  1. קויפמן 1969 עמ' 300
  2. שם עמ' 291-293, על נקודה זו שההחלטה היא גירוש ללא תנאי דיברו גם חוקרים אחרים ראה למשל הלצר 1986 עמ' 89
  3. שם עמ' 296-298
  4. הולמגרן 1987 עמ' 71-80 ראה גם בוסמן 1979 עמ' 33-34
  5. טרונטוויט 1992 עמ' 57 זוהי הפעם היחידה שנתקלתי בטענה זו, וטרונטוויט לא מאריך בהסברים, הוא מביא אותה וזהו.
  6. הלצר 1986 עמ' 86 הוא מציין כאן את הבידול ככורח, קהילה קטנה, כדי לשמור על קיומה חייבת להבדיל את עצמה, אחרת תיבלע.
  7. שם עמ' 91-92.
  8. קרטר 2003 עמ' 314-315. באנגלית זה נשמע יותר טוב:"transforming force into authority and might to right"
  9. שם עמ' 315
  10. לוריא 1983 עמ' 106
  11. סנהדרין כא' ב
  12. ראה למשל טרונטוויט 1992 עמ' 51, קוגינס 1976 עמ' 56 ועוד
  13. על הדרכים בהן הוא משתמש ראה טרונטוויט 1992 עמ' 51-52