מיתוס דיוניסוס בעקבות אלכסנדר הגדול

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב
ד"ר א. 13:40, 10 באוגוסט 2010 (UTC) 

מחליף את מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר

מטרת המאמר: לבדוק את השפעת ההיסטוריא של אלכסנדר על התפתחות המיתוס של דיונסוס

דיוניסוס ואלכסנדר


דיוניסוס כאבי דיאניירה:

Plutarch, Moralia 332a-b; Hyginus, Fabula 129; Apollodoros, The Library 1.8.1 ; Alexander Romance 1.46a (ed. Kroll). Euripides Cyclops 39  

הנטיות הדיוניסיות של אולימפיאס: פלוטרכוס Alexander 2.7-9 (chapter division according to Ziegler’s Teubner ed. 1968). Goukowsky (1978-81: ii 8-11)

דיוניסוס במדיא ובקטריא - תקדים לשאיפת אלכסנדר לכיבוש המזרח: Euripides’ Bacchae 15-16 שורות אלה הן תוספת מאוחרת: Bosworth 1996: 120, with notes 102, 106

הבככות של אוריפידס היו מוכרות לאלכסנדר.

המלחים האתונאים בסיציליא ידעו לצטט את אוריפידס: Plutarch Nikias 29

אלכסנדר הכיר היטב את אוריפידס ופעם אף ציטט סצנה שלמה מהזיכרון:  Athenaios 12.537d; cf. Plutarch Alexander 10.6

קלייטוס ציטט מאוריפידס טרם הירצחו: Plutarch Alexander 51.8, קלייטוס ציטט את Andromache 693 .

זעמו של דיוניסוס היה התירוץ הרשמי למאבק מול קלייטוס, משום שהאירוע התרחש באחד מחגיו. Curtius 8.2.6; Arrian 4.8.1-2, 9.5.

אלכסנדר הושווה לדיוניסוס משום שגם הוא, יחד עם הראקלס, היה בנו של זאוס שהפך לאל בתהליך הפרוסקינסיס.  Curtius 8.5.8,11,17; Arrian, Anabsis 4.10.6.

אלכסנדר ציטט את אוריפידס בדיון על פרוסקינסיס Plutarch Alexander 53.2-4.

רמזים לנוכחות דיוניסוס במזרח

בקיץ או סתיו 329, אלכסנדר הגיע לגדות נהר היאקסרטס, כיום סיר דאריא. Arrian 4.4; Curtius 7.7.1-7.9.16. הוא חשב שהגיע לטנאיס, הדון שלנו.

במהלך המרדף אחר הסקיתים, אנשי אלכסנדר גילו אבנים במרווחים שווים זו מזו ועצים גבוהים שצמרותיהם מכוסים קיסוס. Curtius 7.9.15. Cf. Metz Epitome 12 אפיטומת מספר על עמוד של דיוניסוס.

בקיץ 327, שנתיים לאחר ההגעה המשוערת לקצה מסעו של דיוניסוס, אלכסנדר חצה את הרי ההינדו קוש מבקטריא להודו (לתאריך: Bosworth 1995 (: 142). ). כשעצר שם באלכסנדריא שייסד מעט לפני כן בקאוקסו, משלחת של שליטים מקומיים בירכה אותו כבן השלישי של זאוס שמבקר בארץ משחר ההיסטוריא. השניים הקודמים היו דיוניסוס והראקלס. Curtius 8.10.1 . Radet (1931: 283–84) , Bosworth 1996: 122-23, From Alexander to Jesus (Amitay), 39-45

אלכסנדר משפיע על המיתוס של דיוניסוס

זו השפעת אלכסנדר על המיתוס של דיוניסוס – הטענה שדיוניסוס הגיע להודו ( Goukowsky (1978–81: ii 11-14) טען שדיוניסוס הגיע להודו לפני אלכסנדר, טענה מופרכת לפי (Bosworth 1995: 200)).עד אז, זה לא היה חלק מהמיתולוגיא של האל.

סביר גם שבהודו המיתוס של דיוניסוס בהודו קיבל את ביטוייו האמנותיים הראשונים, קיים תיעוד על שישה משוררים שהשתתפו בהרפתקאות אלכסנדר. אריאנוס מספר שלפחות חלקם כתבו על דיוניסוס בהודו.Arrian, Indica 1.4-7 (Tarn 1948: 45-7, 55-62 על תפקיד המשוררים כמקורות משניים אך לא התייחס לאינדיקא.) על המשוררים: Pranichos and Pierion: Plutarch Alexander 50.8; Kleon: Curtius 8.5.8; Agis: Curtius 8.5.8, Plutarch Moralia 60b-c; Choirilos: Curtius 8.5.8, Horace Epistulae 2.1.233 , Ars Poetica 357 לא נותר דבר מעבודותיהם, שאולי מעולם לא הועלו לכתב.

המקורות בהם השתמשו קורטיוס ואפיטומת מץ לסיפור הבן השלישי הם עדיין בגדר תעלומה. אך מגסטנס ציין את הגעת הראקלס ודיוניסוס להודו לפני אלכסנדר, לפי Strabo 15.1.6.

דורות ספורים מאוחר יותר, הקמפיין ההודי היה קיבעון רגיל לפי Argonautika of Apollonios of Rhodes (2.905-6) 700 שנים מאוחר יותר, הקמפיין ההודי של דיוניסוס נהיה איליאדא בDionysiaka of Nonnos שממנה ברובו הורכבה עבודה זו.

היבט נוסף של מיתוס דיוניסוס שהשתנה בעקבות אלכסנדר היה תפקידו כמפקד העליון. בEuripides Cyclops 5-9 , דיוניסוס מופיע כלוחם אך לא כמפקד. בBacchae (302-305) , דיוניסוס נהיה לסיוט הגדול ביותר של המפקד כשהפיץ פחד סביבו (?).

לא ברור האם הקידום הצבאי המהיר של דיוניסוס התרחש בזמן אלכסנדר, אך מגסטנס תיאר אותו כעומד בראש משלחת צבאית, תקדים הן להראקלס והן לאלכסנדר. בתהלוכה של תלמי 2 פילופאטור בא לידי ביטוי דימוי המלך הלוחם שכבש את הודו ושב למערב כמנצח ( Rice 1983 )

ניתוח התהליך

אפילו בזמנים האוגוסטיים:

סטראבו טען נגד הסיפור משום שלא נשארו ראיות שאנשי המקום יכלו להראות (15.1.9).

אריאנוס ( 5.1.1-2 ) היה גם הוא בספק האם ייתכן שדיוניסוס הוביל צבא דרך עמים רבים והכניע בכוח רק את ההודים.

התשובה לשניהם טמונה בהשפעת אלכסנדר על המיתוס של דיוניסוס והפיכתו ממפיץ הציוויליזציא לכובש ומפקד דגול.

דיודורוס כתב שדיוניסוס (אוסיריס) לא היה מלחמתי ולא הזדקק לכך משום שקיבלו אותו בזכות חסדיו (1.18.5, לזיהוי דיוניסוס עם אוסיריס ראי 1.11.3, 1.13.5). במסעו, מלווה האל בשני בניו החמושים, אנוביס ומקדון. השימוש בשם מקדון מחזק את הטענה לפיה שורשי המיתוס הצבאי של דיוניסוס הם אלכסנדר.

עדות נוספת להשפעת אלכסנדר על דיוניסוס היא יישוב וטרנים (ביוונית, apomachoi ) בעיר החדשה ניסא, אריאנוס Indika 1.5 and in Abanasis 5.1.5

אלכסנדר נהג כך בשתי ערים באזור ניסא (אלכסנדריא בקאוקסו ובאריגאיון) ובעיר אלכסנדריא הרחוקה (Alexandria Eschate ). Eschate: Arrian, Anabsis 4.4.1; Paropamisadai: Curtius 7.3.23; Arrian 4.22.5; Arigaion: 4.24.7.

מוטיב זה נתווסף גם להראקלס: Curtius 9.4.2 .

תקרית הבן השלישי הייתה כאין וכאפס לעומת גילוי העיר ניסא והר מרוס.

מקורות לסיפור: Curtius 8.10.7-18; Arrian, Anabasis 5.1.1-3.1 (קורטיוס 8.10.7-12) , and Indika 1.4-7; Metz Epitome 36; Plutarch, Life of Alexander 58.6-9; Justin 12.7.6-8. דיודורוס בתוכן העניינים של הספר: 17 (2.33) . מקורות מודרניים שמסכימים שהביקור לניסא היה מאורע היסטורי: Nock 1928: 24; Goukowsky 1981: 25-28; Bosworth 1995: 199 (with further bibliography).

הסיפור בקצרה: אלכסנדר לא ידע את מעמדו בעיר וכשחנה לידה חייליו לקחו עצים מקברי אנשי המפתח שלה והציתו אש. אנשי ניסא נחלצו להגן על עירם, אלכסנדר הורה על אנשיו להטיל מצור. מנהיגות ניסא החליטה לנסות לפתור את העניין בדרכי שלום ושלחה משלחת נציגים בראשות אקופיס, לאחר שראו כיצד שכניהם לא נפגעו כשפעלו בדרך זו. השגרירים סיפרו על מקור העיר, שדיוניסוס ייסד וקרא לה על שם המיינקת שלו. ההר נקרא מרוס על שם לידת דיוניסוס מירך זאוס. אריאנוס אישר את הסיפור כבדרך אגב, 6.2.3. Nock 1928: 24; also Bosworth 1995 (: 205) כתבו על עיר ששמה נשמע דומה.

ההוכחה: ההר מכוסה בקיסוס, שלא גדל בשום מקום אחר בהודו.

אלכסנדר וצוותו הלכו לראות ואכן, ההר היה מכוסה בקיסוס – דיוניסוס היה שם קודם.Pothos: Arrian 5.2.5. Ivy: Theophrastos, Enquiry into Plants 4.4.1; Kleitarchos (FGrH 137 F17); Strabo 15.1.8 (from Eratosthenes); Curtius 8.10.13-15; Arrian 5.2.6; Justin 12.7.7.

בעקבות הגילוי התרחשו טקסים דתיים שלפי חלק מהעדויות במהלכם המקדונים איבדו שליטה והחלו בהתפרעות דיוניסית Curtius 8.10.15-18; Arrian 5.2.6-7; Justin 12.7.8 . לפי Bosworth 1995 (: 212): החגיגות נמשכו למעלה מעשרה ימים ולכן סביר שהיו הגזמות דיוניסיות.

יכולת המודיעין של אקופיס הצילה את עירו. הקיסוס שיחק בתפקיד מפתח. אנשי ניסא ידעו לספק הוכחה קיסוסית (במאמר, ציטוט בעניין מBosworth 1996: 122)) לפני ניסא, המקדונים לא ראוהו מאז חציית היאקסרטס ולפני כן, מאז שעזבו את הים התיכון. Theophrastos, Enquiry into Plants 4.4.1 על הרגלי צמיחת הקיסוס. (Bosworth 1995: 207).

כיצד ידעו אנשי ניסא על חשיבות הקיסוס?

הצבא הפרסי בגאוגאמלא כלל 15 פילים Arrian, Anabsis 3.8.6, כלומר – היו קשרים בין ההודים לפרסים וכך עבר גם ידע.

בחורף 329/8 אלכסנדר הכריז שהוא מתכוון לכבוש את הודו. זמן קצר לאחר מכן הגיעה משלחת מהמלך טקסילס אמבהי לדון בתנאי שלום. בנוסף, נכח במחנה אלכסנדר סיסיגופטא ההודי ששירת תחת בסוס בעבר. סביר להניח שהיו הודים נוספים במחנה ובסביבה ששמותיהם לא הגיעו אלינו.Intent to invade: Arrian 4.15.6. Taxiles-Ambhi: Diodorus17.86.4, Curtius 8.12.5, Metz Epitome 49,

Arrian 4.22.6; Sisigupta (=Sisikottos): Arrian 4.30.4. Bosworth 1996: 122-123, with notes 112-114. מבקטריא ואילך, הטקסים והמיתוס של דיוניסוס קיבלו תשומת לב רבה במחנה דיוניסוס. השם הגיע למרגלים ושגרירים ששהו במחנה בשלב זה או אחר.

בחורף 330-329, לפני שחצה אלכסנדר את ההינדו קוש לבקטריא, הוא ייסד שתי ערים או יותר במחוז פארמופאמיסדאי.

אלכסנדריא בקאוקסו וניקאיא הן הידועות לנו. Diodorus 17.83.1-2 (Alexandria and some other cities); Curtius 7.3.23 (Alexandria); Arrian 3.28.4 (Alexandria), 4.22.4-6 (Alexandria and Nikaia). Fraser 1996: 140-151, 161-62.

המתיישבים הראשונים בערים אלה היו הוטרנים של הצבא המקדוני, כמה סוחרים וכ-3,000 איש שהלכו בעקבות המחנה. כשחצה שוב את ההינדו קוש, אנשים אלה כבר חיו באזור במשך כשלוש שנים, זמן די והותר להעברת מידע תרבותי עם ההודים באזור.

ההר מרוס

יחד עם זאת, יתכן שהיה גורם נוסף, שלישי, שהעצים את עניין ניסא. שם ההר בסיפורו של אקופיס, מרוס לא היה ידוע במסורת היוונית לפני שאלכסנדר היה בהודו. מיתולוגיא יוונית דנה בהר ניסאיון ולא בהר מרוס.Iliad 6.132-133, Homeric Hymn to Dionysos (in Diodorus 1.15.7); Kleitarchos (FGrH 137 F17). החוקר Goukowsky 1978-81: ii 28-30 ניסה לטעון שהיו שני הרים – ניסא ומרוס אך אין מקור שמזכיר הר נוסף וArrian Indika 1.5 ציין בבירור שהיה הר אחד עם שני שמות.

יתכן ששם זה הומצא על ידי הודי חכם, אך הסבר אפשרי יותר טמון בהר מרו שבקוסמולוגיא ההודית ממנו נבע העולם(הראשונים שהציעו את זה: Wirth & von Hinuber (ed.) Arrian, Der Alexanderzug. Indische Geschichte, 1985, 1083. לתפקיד המיוחד של ההר במיתולוגיא ההודית בשלביה הראשונים: Washburn Hopkins 1910: 347-374; Mabbett 1983; Haussig 1984: 134-5 (s.v. Meru). ). יכול להיות שקשיי תרגום הפכו את הר מרו להר מרוס, עניין שיצר חוסר הבנה ובלבול עמוק (לקשיי התרגום: Strabo 15.1.64 ).Bosworth 1996: 66-132

הראשון שהתבלבל היה אלכסנדר, שרצה להאמין בסיפור, ניסוח המצביע על כך שאלכסנדר לא המציא אותו והתפלא ממנו כששמעו (אריאנוס 5.2.1).

הנקודה הבעייתית הראשונה הייתה נוכחות האל דיוניסוס בהודו; אפילו לאחר קבלת הפנים בקאוקסו היה ספק בעניין. השנייה הייתה ייסוד ניסא על ידי דיוניסוס, דבר שהתפרש כסימן שזה המקום הרחוק ביותר אליו הגיע האל ואותו יש לעבור כדי לעקוף את הישגיו. הדבר בו אלכסנדר לא הטיל ספק היה קיום הר מרוס, בגלל עקביות סיפורו של אקופיס: דיוניסוס העניק להר את זיכרון לידתו שהונצח גם באמצעות הקיסוס (אינדיקא 1.6 בהגיון דומה, גם מץ אפיטומת 36). כותבים אחרים נקטו בגישות שונות לסיפור דיוניסוס בהודו, הר מרוס והקיסוס.

קיסוס: דיודורוס המשיך בהיגיון של סיפורו של אקופיס (1.19.7) על דיוניסוס שייסד ערים, אחת מהן ניסא ושתל בה קיסוס. בהמשך 2.38.3-4, דיודורוס מספר מפי ההודי המלומד ביותר איך הגיע דיוניסוס כמפקד צבא ענקי להודו והתקשה להתמודד רק עם החום, משום שהציוויליזציא ההודית טרם הייתה מפותחת דיה להלחם בו. לכן המשיך להרי הצפון כדי להקל על החיילים, למחוז מרוס בו מצאו מקלט מהחום. - ולכן מספרים היוונים שדיוניסוס נולד בירך. כאן תפקיד ההר הוא הפוך: הוא ההסבר למקור הסיפור על לידת הירך ולא מוסבר לפיו.

קורטיוס נקט בגישה השוואתית לסיפור ניסא-מרוס 8.10.11-12, קיבל את טענות אנשי ניסא על מוצאם הדיוניסי וטען שמשום קרבת העיר להר מרוס המציאו היוונים את סיפור לידת הירך מזאוס (inde).

פליני הזקן (באופן דומה אך ללא קשר לאלכסנדר) נקט בקו מחשבה דומה (unde), מסיפור ניסא והר מרוס נבע סיפור לידת הירך. Pliny the Elder, Natural History 6.23/79

פרשנות דבריהם של קורטיוס ופליני תלויה בהבנת המילים inde, unde. האם הכוונה להר מרוס (ואז היוונים הושפעו משמו והמציאו את מיתוס לידת הירך)? פרשנות זו יוצרת בעייתיות משום שההר לא היה חלק מהמסורת הדיוניסית לפני אלכסנדר וקיים תיעוד לסיפור לידת הירך כבר סביב 500 לפנה"ס על פריט קרמיקא, קובץ:Volute Krater at Taranto - Trendall.pdf, בשירת פינדר (Pindaros F85 Maehler(p. 86;  Herodian 2.375.12L [Et.M. 274.44]; Cyrill. cod. Vind. 319). ), אצל הרודוטוס 2.146 ובבככות של אוריפידס (שורות 94-97, 522-527 בפרסאוס). קריאה זו מעלה שאלות בלתי פתירות. מי היו היוונים שלקחו את השם מרוס מהודו להלאס והמציאו ממנו את מיתוס לידת הירך? אין תיעוד לתהליך כזה. ואיך השם נעלם והופיע שוב רק במהלך ביקורו של אלכסנדר?

האפשרות השנייה היא שמקור מיתוס לידת הירך הוא לא משמו של הר מרוס אלא מסיפור אנשי ניסא אודות מוצאם הדיוניסי. הבעייתיות כאן היא שעבודותיהם של הרודוטוס ואוריפידס באשר למיתוס לידת הירך היו ידועות הן לקהל הרחב (הרודוטוס: Murray 1972; Hornblower 2006. אוריפידס: הערה 2) והן לפליני (שהזכיר את הרודוטוס בספרים 2, 5, 7, 8, 12, 13, 19, 36.) וקורטיוס.

קורטיוס (8.1.28) התייחס לאוריפידס בסיפור הרצח של קלייטוס.

האם הם לא הבינו שמיתוס לידת הירך סופר לפני זמנו של אלכסנדר ביוון העתיקה?

בגלל השפעת ההיסטוריא של אלכסנדר על המיתוס של דיוניסוס בהיבטים אחרים, נחישותם להתייחס למיתוס לידתו של דיוניסוס ושילוב ניסא והר מרוס בהיסטוריא של אלכסנדר, קורטיוס ופליני טעו והציעו ששם ההר הוא מקור המיתוס על לידת הירך. טאופרסתוס (Inquiry into Plants 4.4.1 ) הוא המקור לשכיחותו הנמוכה של הקיסוס באסיא. בקטע זה יש גם הערה לגבי דיוניסוס (בהודו יש קיסוס על הר מרוס, בו לפי המיתוס דיוניסוס גם נמצא). גם הוא התרשם מהדיווח אודות קיסוס על ההר והכניס לספרו הערה על דיוניסוס ומוצאו ההודי.

הגיאוגרף הלטיני פומפוניוס מלא (Pomponius Mela 3.66) הביע את אותה הדעה, בלי התייחסות לקיסוס. לפי מקורותיו, דיוניסוס נולד בניסא וגדל לנוף הר מרוס. לכן המיתוס המוטעה (כך פומפוניוס) בנוגע לירכו של זאוס. כמו קורטיוס ופליני, פומפוניוס מלא קישר את מיתוס לידת הירך המקורי להר מרוס. בניגוד אליהם, הוא לא ציין שמוצאו של דיוניסוס אכן משם.

טענתם של טאופרסתוס ופומפוניוס מלא שונה מהסיפור שייחס אריאנוס לאקופיס ומהמסורת על מוצאו המערבי של דיוניסוס. למי μυθολογούσι של טאופרסתוס וhabent של פומפוניוס מלא מתייחסים?

מקור הודי?

דיודורוס (1.19.8) הציע שהמקור לדיוניסוס הודי מקומי הוא הודי (Philostratus, The Life of Apollonius 2.9 סיפר על דיוניסוס מקומי ודיוניסוס מערבי).

פתרון זה הגיוני, משום שאקופיס וחברי משלחת קבלת הפנים היו הודים​. אך למרות שאלכסנדר ואנשיו נפגשו עם הודים, קשה להאמין שגם טאופרסתוס ופומפוניוס מלא נפגשו עם אנשי הודו או נתקלו בכתביהם. המידע שלהם כנראה הגיע באמצעות מדיא יוונית.

מקורות ראשוניים לתגליות אודות דיוניסוס

אלכסנדר לא היה היחיד שהגיב בעצמה לתגליות אודות דיוניסוס. במחנהו היו משוררים והיסטוריונים שכתבו גרסאות משלהם של מהלך האירועים. ישנם שישה היסטוריונים שנחשבים למקורות ראשוניים: פטולמי, אריסטובולוס, נראכוס ואונסיקריטוס (עדי ראייה), קלייטרכוס ומגסטנס (מקורות שניוניים אך בני התקופה - Nock 1928: 27;  Strasburger 42-3; Kornemann 1935: 147; Tarn 1948: 45-49; Pearson 1960: 215-17; Stadter 1980: 84; Goukowsky 1981: 32 and 158 n. 80 Brunt 1983 (Arrian Loeb) ii 439-440; Hammond 1983: 104, 114, 148, 186 n. 39; Badian 1987: 121 n. 13; Sacks 1990: 67; Hammond 1993: 248-51; Bosworth 1995: 197-213, especially 198-9 ). (סטראבו, 15.1.9) לאור ריבוי המקורות והגרסאות קל להבין את ריבוי הדעות.

המיתוס של דיוניסוס עורר תהיה ופליאה בקרב חלק מההיסטוריונים העתיקים ובחלק אחר תרעומת. סטראבו ביטל את הסיפור כלאחר יד משום שארסתוטנס סיפר אותו (15.1.8-9, לדעתו של סטראבו על ארסתוטנס: 2.1.9; 15.1.10. ראה גם Nock 1928: 24 ), טען שאלה הרצו להחניף לאלכסנדר המציאו את הסיפור על הר מרוס, הקיסוס וניסא וביטל כל קשר לדיוניסוס וביקור קודם שלו באזור. סטראבו לא קיבל גם את הרעיון לפיו המקומיים המציאו את הסיפור על דיוניסוס. כעסו ניתן להבנה משום שנתקל בסיפורים משונים שכתבו אנשים שביקרו בהודו (2.1.9-האשים את מגסטנס, נארכוס ואונסיקריטוס). לכן בחר לבטל כל סיפור שהיה לו ריח של מיתוס.

שיטה זו הושאלה מארסתוטנס, שהשווה בין גרסאות שונות לאותו סיפור וביטל כאלה שסתרו זו את זו. כך פעמים רבות בוטלו גרסאות של עדי ראייה. ריבוי הדעות יכל להצביע ולהדגיש חלקים בסיפור שלא הייתה עליהם מחלוקת, למשל קיום העיר ניסא והר מרוס בהודו כשאלכסנדר הגיע לשם.

אריאנוס הגיע למסקנה דומה לזו של ארסתוטנס וסטראבו (5.3.1-4) והשווה את המיתוס על דיוניסוס לסיפורים על הראקלס ופרומתאוס, אלכסנדר והסלע אורונוס וסימון הבקר של סיבאי לכבוד הראקלס (סטראבו 15.1.8).לפי ארסתוטנס, כל הסיפורים הללו היו המצאות; אריאנוס נקט בגישה מתפשרת יותר, אם מוסיפים את הגורם האלוהי הסיפורים ייתכנו (5.1.2).

אמון

יחד עם זאת, השפעתו של אלכסנדר על דיוניסוס לא הייתה מוגבלת רק לתחום הצבאי. בסיפורים הלוביים של כותב המיתוסים דיוניסיוס סקיטובראכיון (אמצע המאה השלישית לפנה"ס) דיוניסוס מתקרב לאלכסנדר – נטען כי גם הוא היה בנו של אמון (Nock 1928: 27-9. Rusten 1982.).

בשייר שנשתמר על ידי דיודורוס, (3.73.1-3) מסופר העניין לפרטיו בו מתואר דיוניסוס כבנו של אמון ומייסד האורקל המפורסם שלו. לדיוניסוס זה היו קרניים, כמו לאמון (מצביע על השפעה אלכסנדרית). בנוסף, דיוניסוס ישיג אל תמותה אם יוכיח שהוא מיטיב האנושות. הדמיון לביקור אלכסנדר בסיווא והנבואה שקיבל שם יותר ממקרי. סיפור זה על דיוניסוס מבוסס על ביקור אלכסנדר אצל האורקל של אמון.

מסקנה זו ברורה יותר בקומנטר של סרביוס לאיניד של וירג'יל Aeneid (4.196), בו מתווספים פרטים שנובעים מאלכסנדר, כמו הצמא במהלך המסע במדבר, היעד: הודו והאבחנה שהיו כאלה שייחסו את הסיפור להראקלס.

יסוד מקדש ליופיטר אמון

שלוחה מעניינת של סיפורו של סקיתובראכיון אודות מיתוס דיוניסוס מופיעה בFabula 133 של היגינוס. בסיפור זה, ראם סייע לדיוניסוס (ליבר) למצוא מים בהודו והוא ייסד את מקדש יופיטר אמון במקום בו נמצאו המים. ייסוד מקדש ליופיטר אמון בהודו הוא השפעה אלכסנדרית, משום שהאל המצרי לא היה קשור להודו לפני כן. גם לסיפור על מציאת המים יש מקבילה אלכסנדרית Curtius 7.10.13-14; cf. Arrian 4.15.8,  Plutarch Alexander  57.8.

דיוניסוס ופילים

Diodorus 3.65.7: דיוניסוס שב מהודו לטבאי על פיל. 1.20.1 : דיודורוס – לאוסיריס היה עניין בציד פילים. זיהוי דיוניסוס ואוסיריס הוא מעניין במיוחד כאן, משום שלאל המצרי לא היו נטיות פיליות לפני התקופה ההלניסטית (Prof. Nili Shupak and Prof. Janice Yellin ). כנ"ל דיוניסוס היווני. איך נקשר דיוניסוס אוסיריס לפילים? התשובה טמונה באלכסנדר.

ביוון העתיקה, העניין העיקרי בפילים היה השנהב, משם גם שמם (LSJ9, s.v. ). הרודוטוס היה היווני הראשון שכתביו שרדו והזכיר פילים (3.97; 4.191) אבל כנראה לא ראה כאלה. קטסיאס, שכתב על הודו והיה רופא המלך הפרסי לכל הפחות שוחח עם אנשי מקצוע שראו פילים. אריסטו הוסיף מידע מדעי על החיה, אך הפילים נותרו בגדר שמועה אקזוטית (Scullard 1974: 32-52. On Aristotle and elephants see Romm 1989.).

המצב השתנה באופן דרמטי לאחר מסעו של אלכסנדר למזרח. המפגש הראשון עם החיה היה בקרב בגאוגמלא אך בקנה מידה קטן שלא השאיר רושם רב (Arrian 3.8.6). בעמק ההינדוס, בקרב על גדות נהר ההידאספס מול צבאו של פורוס ופיליו אנשי אלכסנדר התקשו, זה היה מבחן שכמותו הם טרם עברו. Hydaspes: Diodorus 17.87.4-88.1; Curtius 8.13.3, 6-7, 14.23: magnum beluae iniecere terrorem, 14.27: praecipue terribilis illa facies erat; Plutarch, Alexadner 60.1; Arrian 5.10.1-2, 11.4, 15.4-5, 16.2, especially 17.3. Bosworth 1996: 15-19.

את ההשפעה שהיה למפגש ניתן לראות בסדרת מדליונים שהוטבעו לאחר מכן והשתמשו במוטיב הפיל באופן מוגבר. Holt 2003: esp. 139-165.

באחד מהם (שנתון במחלוקת לגבי אמיתותו) מופיע אלכסנדר עם כובע בצורת ראש פיל במקום ראש הארי המפורסם של הראקלס שהופיע על מטבעות קדומים יותר של אלכסנדר. (Mir Zakah II הוא מקור המטבע לכאורה,176-193: Bopearachchi & Flandrin 2005 פרסמו אותו לראשונה, Fischer-Bosser 2006, Hurter 2006 and Dahmen 2007: 9 טענו שמדובר בזיוף. שמועות אודות הצבאות שמאחורי נהר ההידאספס שהכילו פילים רבים זרעו פחד בקרב חיילי אלכסנדר והיו אחת הסיבות העיקריות להפסקת המסע מזרחה. Diodorus 17.93.2; Curtius 9.2.4: praecipuum terrorem elephantos cf. 9.2.8, 16, 21, 3.12; Plutarch Alexander 62.1-3; Arrian, Anabsis 5.25.1-2.

הקשר של אלכסנדר וכתוצאה מכך של דיוניסוס לפילים צבר חשיבות במצרים התלמיית. מטבעות שעליהם אלכסנדר חובש כובע ראש של פיל רווחו במערכת הכלכלית של תלמי 1 סוטר. Mørkholm 1991: 63-67, pl. 90-95; Stewart 1993: 231-243, 434-435; Arnold-Biucchi 2006: 60-61; Lorber 2005.   Dahmen 2007: 10-15, 42, 112-115.

התלמיים החלו להשתמש בפילים בצבאותיהם, לא רק אסייתים אלא גם אפריקאים.Scullard 1974: 123-133. לכן אולי דימוי אוסיריס צייד הפילים. הקשר המפורש הראשון של דיוניסוס לפילים הופיע בתהלוכה של תלמי 2 פילדלפוס (271-270 לפנה"ס) בה היה פסל של דיוניסוס ששב מהודו על פיל יחד עם סממנים נוספים כזהב וקיסוס.Athenaeus 5.200b-d, with references to Rice 1983.

נראה כי דימוי דיוניסוס ופילים הגיע מהודו והושפע מההיסטוריא של אלכסנדר שהוצג בתהלוכה עם כתר מקיסוס.

עוד צריך לבדוק

~