מיתוס והיסטוריא - תשעט

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על הקורס

מה הוא מֻיתוס? מה תפקידיו בחברה? כיצד נוצרו ונוצרים מֻיתוסים? האם אפשר ללמוד היסטוריא ממֻיתוסים? כיצד עצבו מֻיתוסים את כתיבת ההיסטוריא? כיצד מעצבים מֻיתוסים את ההיסטוריא עצמה? איך אפשר לכתוב היסטוריא של מֻיתוסים? בקורס זה ננסה לענות על כל השאלות הללו, תוך דיון במספר מקרי מבחן מהעת העתיקה.

הקורס ניתן כסמינר משותף לב״א ולמ״א, ופתוח לתלמידות ולתלמיד החוג להיסטוריא כללית בפרט, ובית-ספר להיסטוריא בכלל. במהלך הקורס ידרשו התלמידות והתלמידים לקריאה מרובה, בעיקר באנגלית. הקורס בהחלא אינו מיועד למי שבא לסמן וי ולסיים תאר, או שחוששת מעבודה קשה ומקריאה מרובה.

נושׂאים לדיון

רקע תאורטי

כמה דקות על אמת, עובדות, והמערכת המורכבת בין גברים ונשים.

מֻיתוסים: מאין ולשם מה?

  • Anderson, Benedict. 1983. Imagined Communities. London: Verso. 1–7.
  • הררי, יובל נח. 2011. קיצור תולדות האנושות. אור יהודה: דביר, 29-47, 104-138, 211-247.
  • .Herman, Gabriel. 2011. “Greek Epiphanies and the Sensed Presence”, Historia 60: 1–31.
  • .Ustinova, Yulia. 2009. "Cave Experiences and Ancient Greek Oracles", Time and Mind: the Journal of Archaeology, Consciousness and Culture , 2: 265–286.



מנקודת מבטו של המֻיתוס

  • בלקמור, סוזן. 2009. מכונת המֵמים. אור-יהודה: כנרת-זמורה ביתן-דביר. (תרגום: עמוס כרמל. עם הקדמה מאת ריצ’רד דוקינס ומבוא מאת יוני מזרחי. מהדורה אנגלית: 1999). עמודים 9-43, 77-116, 300-322.
  • דוקינס, ריצ׳רד. 1991. הגן האנוכיי. ת״א: דביר. (תרגום: עמנואל לוטם. מהדורה אנגלית ראשונה: 1976; מהדורה אנגלית שניה: 1989). יש לקרוא את פרק יא (200-212), עם ההערות שלו (347-360). אפשר לדלג בין הפרק להערות, לקרוא את הפרק ואז את ההערות, או קודם את ההערות ואז את הפרק.
  • Lévi-Strauss, Claude. 1955. "The Structural Study of Myth", The Journal of American Folklore 68: 428-444.



אלכסנדר ועבדלונימוס

  • לצפות בשעור על אלכסנדר הגדול (מס׳ 5) בשעור העולם הקלאסי.
  • לקרוא את הגרסאות השונות של הסיפור, כפי שהן מסופרות על ידי הסופרים הבאים:
  1. קוּרטיוּס רוּפוּס 4.1.15-26 (באתר Lacus Curtius)
  2. יוּסטינוּס (11.10.9-11)
  3. דִיוֹדוֹרוֹס מסיציליא 17.47
  4. פְּלוּטָרכוֹס, על מזלו של אלכסנדר 340d (ליוונית) Plutarch, on the Virtue of Alexander the Great 340d
    • יש לערוך היכרות עם הסופרים השונים
    • יש לקרוא קדימה ואחורה מעבר לסיפור עצמו, כדי להבין את מקומו ברצף העלילתי (אם הקישור אינו נותן את ההקשר, הפגינו תושיה באיתור הטקסט!)
    • יש לערוך השוואה בין הסיפורים השונים: מה שווה ומה שונה?
  • לקרוא את המאמרים הבאים:
      1. עמ׳ 181-86 מתוך בוזוורת׳ 2003 = Bosworth, A.B., 2003. "Plus çça change… Ancient Historians and their Sources". Classical Antiquity, 22(2), pp.167-198. י פדפ, ג׳ייסטור
    • Stanley M. Burstein. 2007. "The gardener became a king, or did he?: the case of Abdalonymus of Sidon", in: Heckel W. (ed.), Alexander's Empire: Formulation to Decay. Claremnot: Regina, 139-149.
    • פרק 20 מתוך פרנקלין 2016 = Franklin, John Curtis. 2016. Kinyras: The Divine Lyre. Hellenic Studies Series 70. Washington, DC: Center for Hellenic Studies. בקישור זה



אלכסנדר בירושלם

לקראת השעור של 12 נובמבר:

  1. קראו את ארבעת הקבצים בספריה ״אלכסנדר בירושלם״ בגוגל-דרייב המשותף. כל קובץ מכיל גרסא שונה לסיפור.
  2. בררו לעצמכםן מי הכותבים השונים ומה הן היצירות השונות בהן מופיעות הגרסאות השונות.
  3. השווה בין הגרסאות השונות, ובין הנוסחים השונים של כל גרסא (בסיפורים החז״ליים). אילו חלקים בסיפור חוזרים על עצמם? אילו חלקים שונים?
  4. נסו לענות לעצמכםן: מה ניתן ללמוד מן הדומה והשונה בין הנוסחאות השונות?
  5. מה מכל זה מוכר לכםן מתוך ההיסטוריא של אלכסנדר הגדול, כפי ששמעתםן עליה בשעור המתוקשב שלי, וכפי שהיא מוכרת ממקורות אחרים?
  6. מה לדעתכםן הגרעין ההיסטורי העומד מאחרי הגרסאות השונות? (כולן כאחת, וכל אחת לחוד)


לקראת השעור של 19 נובמבר, יש לקרוא:

  1. בן שחר, מאיר. 2017. ״הכהן הגדול ואלכסנדר מוקדון״, בין יוספוס לחז״ל, בעריכת ורד נעם וטל אילן. ירושלם, יד בן צבי, 91-144.
  2. Tropper, Amram D. 2013. Simeon the Righteous in rabbinic literature: a legend reinvented. Leiden: Brill. עמ׳ 113-156.


אלכסנדר וצוֹר

אגדות יסוד רומא

נרון החוזר לחיים

רדיפות דומיטיאנוס