משתמש:Shlomy Kaufman

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מטלה מסכמת

רקע כללי:

בשנת 9 לפנה"ס נחנך ברומא "מזבח השלום" (Ara Pacis Augustae) אשר היה מוקדש לאוגוסטוס (הוזמן 4 שנים קודם לכן בכדי לציין את שובו של אוגוסטוס מספרד, שסופחה לאימפריה והפכה לפרובינקיה לטינית לאחר שנים של מלחמות). חנוכת המזבח היא אבן דרך בתהליך שעבר על החברה הרומאית בתקופת האוגוסטוס- מחברת לוחמים המקדשת את המלחמה לחברה בה השלום מהווה ערך. יחד עם זאת- גם לאחר חנוכת המזבח וקיום פולחן לשלום (פולחן האלה Pax) עדיין הייתה לחימה- הצבא הרומאי לא פורק ולא הפסיק להילחם. נראה לכאורה שיש כאן סתירה.

שלושה עניינים: ד"ר א. 10:46, 15 בדצמבר 2010 (UTC)
  1. מדוע האוגוסטוס? (זו אינה שגיאה לגמרי, כיון שמדובר גם בשם-תאר, אבל בעיקר מדובר כאן בשם-פרטי).
  2. לא סביר לצפות שהצבא הרומי יפורק. הרי לאיזו מדינה אין צבא? אולי לקוסטא-ריקא. מאידך, אוגוסטוס אכן שחרר למעלה ממחצית המגוייסים (אולי אפילו שני-שליש) בשנותיו הראשונות כשליט יחיד.

הצגת הבעיה:

נשאלת השאלה מהו אותו "שלום" שמייצג המזבח? כיצד נתפס ערך זה בקרב החברה הרומאית תחת שלטונו של אוגוסטוס?

אלו שתי שאלות ד"ר א. 10:51, 15 בדצמבר 2010 (UTC)

האוגוסטוס:

גאיוס יוליוס קיסר אוקטוויאנוס, בנו המאומץ של יוליוס קיסר אשר תקופת שלטונו הארוכה (44 שנים כשליט יחיד– מ-31 לפה"ס עד מותו בשנת 14 לספירה) מזוהה עם השכנתו של השלום הרומאי (PAX ROMANA) ומהווה את הכוח המניע של השינוי, של הפיכת השלום לערך בחברת הלוחמים הרומאית. תקופה זו- סוף המאה הראשונה לפה"ס ותחילת המאה הראשונה לספירה קדמו מאה שנים סוערות- שקיעתה של הרפובליקה הרומית הייתה תקופה של מרידות ומלחמות אזרחים, של רציחות פוליטיות ומתיחות בלתי פוסקת, וקולע במדויק המונח "המהפכה הרומית", שנטבע ב-1939 ע"י סר רונלד סיים (עת פירסם ספר הנושא שם זה). תקופה זו הייתה הרסנית לחברה הרומית וגבתה את מחירה בחיי אדם ובנזקים כלכליים. מקובל לראות את סיום התקופה עת תפס שליט יחיד את כס השלטון לתקופה ממושכת- עליית אוקטוויאנוס בשנת 31 לפה"ס. דמותו ואופיו של אוקטוויאנוס היו גורם חשוב בהנחלתו של ערך (ופולחן) השלום, אך אין לשכוח שעלייתו לשלטון והתבססותו היו בכוח הזרוע- ניצחונות צבאיים על יריביו מבית ועל יריבים מחוץ.

המזבח והפולחן:

חנוכת המזבח הייתה תחילתו של פולחן שנתי אשר שם את הדגש על השלום והשגשוג, את השפע ממנו נהנית רומא בניגוד לסבל של המלחמות (בעיקר מלחמת האזרחים). המזבח עשוי שיש לבן ומעוטר בתבליטים מכל עבריו.התבליטים מציגים דמויות המתכוננות לטקס אשר רבות מהן זוהו (במפנה הצפוני, המזרחי והמערבי של המזבח). הדמויות עטויות טוגה וחלקן עוטות זרי דפנה המסמלים נצחון (השלום בעצם נכרך בנצחון). הדמויות כוללות את הקיסר, משפחתו (כולל נשים וילדים) וכן אנשי ממשל. המפנה המזרחי מציג סצינות מיתולוגיות. התבליטים משופעים בפרטים, וכן יש תבליטים עם עיטורים סביב להם- עיטורים של צמחים ובעלי חיים הם הבסיס לסצנות המוצגות והם גם תוחמים את התמונות. הדגשת הצמיחה והחיים מסמלת מצב של שלום עם האלים אשר הוא המשמעות המרכזית של מושג השלום.

יפה שציינת את שלום האלים בהקשר זה ד"ר א. 11:12, 15 בדצמבר 2010 (UTC)

קיים שימוש מובהק בסמליות פוליטית. רבים מהתיאורים הם בעלי משמעות מיתולוגית וטקסית- נעשה שימוש באלגוריות כמו דמות האישה על המפנה המזרחי המייצגת את אמא אדמה (Tellus)

הפולחן עובר מהאל מארס- אל המלחמה, שהיה האל המרכזי של הפולחן הרומי, לאלה פקס- אלת השלום שלפני כן לא נזכרה כמעט בפולחן והייתה משנית בחשיבותה. פולחנה מיוצג בהקרבה של פרה לבנה. ניתן ללמוד מהדגשת השפע והפוריות שעצם החזרת השקט מבית והאפשרות לחיות ע"פ הערכים הישנים ענו להגדרה של שלום. חשוב לציין שהשלום, בנוסף להיותו קשור לניצחון קשור גם לאחראי לו- לדמותו של הקיסר אוגוסטוס ואחד מתפקידי המזבח הוא להדגיש את חלקו של אוגוסטוס במצב. להתמקדות בדמויות המשתתפות בטקס תפקיד נוסף והוא מתן תוקף פוליטי ומעמדי לאוגוסטוס ולשושלת הקיסרית שהחלה עם אביב מאמצו יוליוס קיסר. למעשה- מתן לגיטימציה לסדר החדש ברומא.

הצבא ברוב הפרובינציות לא נאלץ להפעיל את מלוא כוחו ודי היה בנוכחותו כדי לשמר את השקט האימפריה אכן נהנתה מיציבות ושקט פנימי. במרבית הפרובינציות והגבולות הושג השקט באמצעות מלכים קליינטים שהיו נאמנים לרומא ולא נחשבו עוד זרים (כבתקופת הרפובליקה) אלא חלק מהאימפריה. עיקר הפעילות המלחמתית התרכזה בגרמניה- מקום בו לא הועילו איומים וטכסיסים פוליטיים בהבסת השבטים. נדרשה לחימה קשה וההוראה לחדול מלחימה והרחבה של גבולות האימפריה יצאה מאוגוסטוס ליורשיו רק אחרי מפלה צבאית קשה- אובדנם של 3 לגיונות ביער הטאוטובורגי בשנת 9 לספירה, 18 שנים לאחר חנוכת המזבח. כך שבעצם השלום שדובר בו היה גם חלק מתעמולה, והקמת המזבח והפולחן בו אין פירושם שתמו המלחמות. התעמולה הייתה רכיב חשוב בדרכי הפעולה של אוגוסטוס, שייחס חשיבות לדרך בה מוצגים הדברים ולא רק לפעולה עצמה- כך גם הצליח לשלוט כשליט יחיד וגם לאחר מותו דאג לדרך בה יוצג וייתפס וטרח על בניית התדמית שלו כמשחרר ומשכין שלום (דו"ח עלילות אוגוסטוס האלוהי).

ביבליוגרפיה

יעבץ, צבי, ניצחונה של מתינות. ישראל, הוצאת דביר, 1988.

עמית, משה, תולדות הקיסרות הרומית. ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2001.

צלניק, רחל וישראל שצמן, רומא-אימפריאליזם ואימפריה. ישראל, הוצאת האו"פ 2002.

Elsner, John. "Cult and Sculpture: Sacrifice in the Ara Pacis Augustae." The Journal of Roman Studies 81 (1991): 50-61.

Holiday, Peter J. "Time, History, and Ritual on the Ara Pacis Augustae." The Art Bulletin 72 (1990) : 542-557.

Syme, Ronald, The Roman Revolution. Great Britain, Oxford University Press, 1939.

Weinstock, Stefan. "Pax and the 'Ara Pacis'." The Journal of Roman Studies 50 (1960) : 44-58

כותרי הספרים או כתבי-העת צריכים להגיע עם קו תחתון (מה שלא נוח בויקי) או באותיות נוטות. ד"ר א. 11:12, 15 בדצמבר 2010 (UTC)

מקור לתמונות: . Ara Pacis Browser" , accessed October 28, 2010 "

http://arachne.uni-koeln.de/arapacis

הערכה

ד"ר א. 11:13, 15 בדצמבר 2010 (UTC)

את השאלה, שהיא בעצם שתי שאלות, יש לנסח מחדש. הניסוח מחדש צריך להיות מוכתב מהתשובה (רק אחרי שעונים על השאלה מבינים עד הסוף מה היא היתה). כפי שהשאלה עומדת, לא באמת העמדת מתווה לתשובה, וגם לא רצף טיעון לוגי (כנדרש כאן).

אם הבנתי היטב את כוונתך בשאלות, הרי שהתשובה היא שהשלום המדובר הוא שלום ממלחמות אזרחים, שלום פנימי. ציינת ששלטונו של אוגוסטוס שׂם סוף לתקופה ארוכה של אלימות פנים, אבל לא הצגת את הדברים כתשובה לשאלה. חסרה אמירה ברורה, בסגנון: הדגש ששׂם אוגוסטוס על שלום מסמל את השלום ממלחמת אזרחים ואת הפתרון של הבעיות הפוליטיות והחברתיות שהניעו אותה. מעבר למסר המיידי שלו בא דגש תעמולתי זה לענות על טענות אפשריות כלפי הדרך האלימה בה רכש אוגוסטוס את שלטונו.

הביבליוגרפיא מאפשר בהחלט התחלת כתיבת עבודה ואיתור של המקורות העתיקים ופריטים מחקריים נוספים.