ניצן זימרן מבוא לעבודה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

דמותו של משה חורגת מגבולות דמות היסטורית. משה נחשב כמייסד המונותאיזם, תנועה שהשפעתה על העולם אדירה וממשיכה עד היום. דמותו אפופה אגדות רבות, מהן מופיעות במקרא ומהן מופיעות במקורות עתיקים אחרים. רבים החוקרים שהעלו את השאלה האם בכלל ניתן לבחון דמות כזו בחינה היסטורית.

ברור הוא כי סיפורי המקרא בצורתם הנוכחית עברו עריכות רבות, וגם ברור הוא כי עורכיהם של הטקסטים הכניסו פנימה אמונות ודעות שרווחו בתקופתם, או שהיה להם אינטרס להכווין אליהם את הקורא. אולי בשל סיבה זו בשכבה הנוכחית של סיפורי המקרא, שנערכה סביר להניח אחרי שהמונותאיזם היה לגישה הדומיננטית באמונה הישראלית, הטקסט המקראי נראה כלפי חוץ כמקשה מונותאיסטית אחת בראשה עומד אל יחיד.

בעבודה זו ניסיתי לבחון האם בסיפורי משה כפי שמופיעים במקרא המוכר לנו היום, ניתן להבחין בשכבות סיפוריות בהם מופיע משה כדמות אלהית/חצי אלהית, ולא רק כ'רועה נאמן' כפי שהוא מוכר בתפיסה היהודית המאוחרת יותר. האם ניתן להבחין בדמות החורגת מגבולות בשר ודם, שנבחר על ידי האל להוביל את עמו מארץ מצרים לארץ ישראל.

בעבודה שלושה פרקים. בפרק הראשון בחנתי מקורות ראשוניים מתוך הסיפור המקראי על משה, מקורות שבעיני פותחים את הפתח לדיון בשאלה שהצבתי לעיל. בפרק זה נותחו מספר מוקדים של סיפורים על משה, אשר בחלקם מעלים ומציפים את השאלה באופן מובהק, ובחלקם רק לאחר שהתחלתי במחקר ראיתי בהם סיפורים שיש בהם כדי להוכיח שאכן משה הצטייר כאל/חצי אל, ובכל אופן כדמות לא אנושית במובן המקובל.

בפרק השני בחנתי מקורות חוץ מקראיים, מהם השוואות מיתולוגיות בנות התקופה, או מיוחסות לבנות התקופה, ומהם מקורות מאוחרים יותר, שיש בהם כדי לתרום לדיון. בחנתי מקורות אלו ואת היחס בינם לבין סיפורי משה, וניסיתי להראות את המקור הסיפורי שיתכן ושימש את כותבי הסיפור, או לכל הפחות את המם המשתכפל בסיפור כפי שהוא מופיע בפנינו, הקשור ומיוחס לדמויות אלוהיות.

בפרק השלישי הכנסתי מספר מילות סיכום על העבודה.

אחזור כאן על מילים אותן כתבתי בפרק הסיכום. אין כוונתי בעבודה זו לפגוע בדמותו של משה, במשמעותה ובמרכזיותה, ומקוה אני שניגשתי לטקסטים העתיקים והמקודשים בהם עסקתי בעבודה זו בענווה הנדרשת, אולם בלא משוא פנים.






חזרה לתוכן העניינים