ניצן זימרן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה הערות

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

לדף העבודה

מבוא ושאלת המחקר

  • שאלת המחקר פוצלה לשניים. בנוסח הראשון שלך גלשה השאלה להערה צדדית, ולא היה סימן שאלה כלל.
  • משה נחשב כמייסד המונותאיזם רק בחוגים מסויימים ומוגבלים. הדעה הרווחת ביהדות ובאשׂלאם היא שהכבוד הזה מגיע לאברהם. ההיסטוריוגרפיא המודרנית מעניקה אותו לאחנאתון, או לחילופין לדאוטרונומיסט, או אפילו לישעיהו השני.
    • בסיכום אתה מדבר על מסירת התורה ואפילו על יסוד היהדות, מה שקל יותר לקרוא למשה. אבל אין דין מתן תורה כדין מונותאיזם.

פרק א

  • (שמות יח 11): "עתה ידעתי כי גדול יה-וה מכל האלהים" - יתכן שלא התייחסות לאלהים שקריים יש כאן, אלא עוד שׂריד לתקופה בה נחשב רבש"ע לגדול שבין אלים קיימים, ולא לקיים היחיד.
  • פרק א הערה 2:
    • רשומה שלא לפי שיטת שיקגו (או כל שיטה אחרת המקובלת בתחומנו)
    • האם יש שם סקירה של המחקר, ועליו נשענת המסקנה ש"רוב החוקרים..."?
  • כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצריים לא ידענו מה היה לו: אם נשׂים פסיקים, או מקפים, לפני האיש ואחרי מצריים, נקבל משפט הגיוני מאד מבחינה תחבירית. צריך להסביר כאן מה הוא הקושי התחבירי.
  • אהלאה --> הלאהה
  • פרק א הערה 3 - קבילה עלי האבחנה שעשׂית בדבר השימוש המובהק בשורש י.ד.ע. אבל מה תסיק מכך? הגבלת הדיון להערת שוליים פוטר אותך לכאורה מהמשך הדיון, אלא שיתכן שיש בו כדי להאיר את הסוגיה הכללית.
  • לעניין הקרניים: ראה שמ"א ב א, שמ"ב כב ג, ישע' ה א, יחז' כט כא, עמוס ו יג, זכ' ב ב-ד, תה' עה ה (ועוד מקומות בתה', וביחוד קמח יד - הבכדורגל עסקינן?). עניין הקרניים חשוב מאד, ודורש עיון מדוקדק יותר.
  • קבורת משה והצנזורא המקראית: השווה יוספוס קדמוניות 18.85-86.

פרק ב

  • הערות 6-7 אמיצות ומעניינות מאד.
  • יחזקאל והתמוז - ראה שני פסוקים אחורה (יב), שם מחזיקים עובדי האלילים היהודאים בדעה שיהוה עזב את הארץ. יתכן שפולחן התמוז אינו זהה, או מעורב בזה של יהוה, אלא מחליף אותו. צ"ע מעמיק.
  • דיוניסוס ואוסיריס מזוהים במפורש במספר גדול של מקורות עתיקים.
  • רדיפת משה: השווה גם יוס' קד' 2.225. כל סיפור רדיפת משה והגזירות שנגזרות כתוצאה מחשש מוקדם ממנו, אכן דומים לסיפורים על ישוע. חשוב לזכור:
    • הקדמוניות נכתבו בשלהי המאה הראשונה לס', כשהנצרות עוד היתה בחיתוליה. הדמיון מרתק במיוחד לאור כך שיב"מ לא היה, כידוע לנו, חסיד של ישוע כמשיח.
    • סיפור זה עומד בניגוד מפורש להנמקה שמביאה התורה, בתשובה לשאלה מדוע נגזרו הגזרות.
  • ממ נוספת --> מם נוסף
  • מבחינה ממטית, אין דין רדיפת אשה הרה כרדיפת ילוד שכבר נולד.
  • אובידיוס - מראה מקום בבקשה...
  • "הקשר בין חיי נצח לאלוהות נראית לי ברורה ושאין צורך להוכיחה." --> הקשר ברור, כפי שעולה מ...
  • המלך המת הוא אוסיריס, אבל בנו החי הוא הורוס (חור). הורוס מזוהה לעתים קרובות מאד עם הרקלס - וכאן יש רדיפת הילוד ולא רק האם ההרה.

פרק ג

זהיר מאד מצדך. בהחלט מתקבל על הדעת במסגרת הנסיבות.

ביבליוגרפיא

  • באופן כללי, הביבליוגרפיא אינה רשומה כראוי, וזקוקה לשיפוץ רציני.
  • שׂים לב, בראש ובראשונה, לאיות נכון של שמות לועזיים, ולרישומם באותיות רישיות בתחילת כל תיבה.
  • כנ"ל רישיות בראש תיבה בשמות עצם ותאר.

הערכה

לצד החובה עומדת בעיקר הביבליוגרפיא, גם בנוסח רישומה, גם בהיקפה (נקודה שעלתה כבר במבחן, ולא באה על סיפוקה המלא בעבודה). בנוסף, יש מקומות (וראה בהערות) בהם יש מקום לדיון מעמיק יותר.

לצד הזכות עומדות תעוזה, חופש מחשבה, כיווני מחקר עצמאיים ומרעננים, שאלת שאלות אמיצה וחדה, התווית דרך אפשרית למחקר עתידי, כתיבה נהירה ונעימה לקריאה, ושימוש בתכנת ויקי.