נעה אילת ואמיר גורן- קנטוריה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

קנטוריה

המושג קנטוריה מקורו במילה- centum- שפירושו בלטינית מאה. מתייחס במקור לכמות הנמדדת על פי יחידת מידה זו (מאה), או חלוקה על פיה.

בהיסטוריה של רומא ניתן לראות כי המושג "קנטוריות" מתאר הן את היחידות הקטנות ביתר של הלגיון הרומאי, אך גם תפקדו כגופים המרכיבים את "אסיפת הקנטוריות", כלומר, זמן רב לאחר כינון הלגיון הרומי. לכן נשאלת השאלה- כיצד שתי יחידות אלו, בעלות שם זהה, קשורות זו לזו? על פי סדר כרונולוגי של היווצרות, נתחיל מן ההקשר הצבאי

  • חשוב לציין כי בשלב מסויים הקשר הינו בלתי נפרד ולכן החלוקה למובן צבאי .vs פוליטי אינה מוחלטת.
  • הדיון בערך "קנטוריה" להלן שוטח את את הפרטים בתמצות. כל אחד מתת הסעיפים נידון בהרחבה בפרק המהפכה של סרוויוס טוליוס באתר זה.


הקנטוריה בהקשר הצבאי

לאורך ההיסטוריה הרומאית, הלגיון היה מורכב מ-60 קנטוריות של חיל רגלים כבד, אשר היו מגובים בכמות מצומצמת יותר של חיילי חי"ר קל- velites. כותבים עתיקים, בתיאורם את ההיסטוריה של רומא, קישרו בין מבנה זה של הצבא, עם שלושת השבטים שנוסדו כנראה בתקופת המלוכה. על פי כתביהם, כל שבט סיפק אלף חיילים- כלומר- 100 מכל אחת מ-30 הקוריות. עם השתנות מבנה הלגיון, כך בהתאם השתנה גודל הקנטוריה, ולא נשאר בגודל המקורי שלו- אשר ממנו נבע השם במקור. מכאן יוצא שהלגיון בתחילה ריכז תחתיו 3000 לוחמים. בתקופות מאוחרות יותר גודל הלגיון הוכפל. (לעיון בדיון על כך- ראו פרק- "המהפכה של סרוויוס טוליוס").

לקנטוריה יוחסה חשיבות רבה בנוגע לארגון הצבא ולמוראל לוחמים. בכל קנטוריה הייתה חלוקה פנימית ל-10 חוליות. חיילי כל החוליה חלקו את הבקתה או האוהל בהם חיו. בנוסף לכך, הם התאמנו, לחמו ואכלו יחדיו. לקנטוריה היה מפקד- centurio, וככלל הייתה הקנטוריה מזוהה על פי שמו, לדוגמה- "centuria of faustinus".

ניתן לאמוד את חשיבות הקנטוריה בצבא הרומאי על ידי הסטטוס ורמת השכר של ה- centurio. כמו כן, חשיבותה הושפעה גם מתכיפות ההתייחסויות לקנטוריה או חייליה במסמכים שונים.

הקנטוריה, בנוסף, הייתה בעלת חשיבות ארגונית חיונית ליחידות אשר היו ממוקמות ברומא. האחת- המשמר הפריאטוריאני (praetorian guard), אשר היה כוח של שומרי ראש ששימשו את הגנרלים הרומאים, יחידות צבאיות (cohorts) של העיר וה- vigilis, שהיו כוחות הביטחון של העיר (בנושאים משטרתיים וכיבוי אש).

בשלב זה יש לחזור לשאלה הראשונית- מהו הקשר בין החלוקה הצבאית לקנטוריות, לבין החלוקה הפוליטית? לפנינו השלב הראשוני, אשר מחבר בין החלוקה החברתית פוליטית הרלוונטית לאותה תקופה (טרם המהפכה של סרוויוס טוליוס) לבין היחידה הצבאית-

כאמור, על כל שבט לתרום אלף חיילים ללגיון, כלומר, היה על כל אחת מ-30 הקוריות לתרום מחבריה מידי שנה ללגיון רומא תחת השלטון המונרכי. על כן, המונח כנראה נשאב מאותה נציגות של מאה החיילים. ניתן למעשה לראות כי כבר בנקודה זו נוצר חיבור בין הקוריות, כיחידות פוליטיות בתפקודן דאז, לבין הארגון הצבאי.

ייתכן כי במהלך הזמן "קנטוריה" הפך להיות מושג המתאר את כלל האזרחים בגיל גיוס לצבא, אשר היו שייכים לקוריה מסויימת והתקבצו ב Campus Martius לצורך אימונים והתאספות צבאית. על פי השערה זו, ניתן להבין את הקשר מ- curiatim ל- centuriatim, אשר התבצע עוד בתקופת המלוכה המוקדמת.

קנטוריה כיחידה פוליטית - חברתית

לאחר הצגת הזיקה המוקדמת של המונח- "קנטוריה" הן למישור הצבאי וסנונית ראשונה לזיקה לפן הפוליטי-חברתי, יש לבחון מהו הקשר בין אותן קנטוריות צבאיות לבין אלו שמיוצגות באותה "אסיפת הקנטוריות" הנידונה.

במובן הפוליטי, המושג "קנטוריה" בחוקת הרפובליקה הרומית מתייחס ליחידות שאליהן חולק ציבור בוחרים, שהרכיבו את אסיפת הקנטוריות (comitia centuriata). ההצבעה התבצעה על ידי הצבעה פנימית. הקנטוריה מצביעה באסיפת הקנטוריות על פי תוצאת ההצבעה הפנימית, והיא נותנת לטובתה קול אחד.

תחום סמכותה כלל הענקת אימפריום למגיסטרטים, והמשיכה בתפקודה עד סוף הרפובליקה. למעשה, החליפה עוד בתקופת המלוכה את אסיפת הקוריות אשר הענקת אימפריום בסמכותה. שתי האסיפות, הקוריות והקנטוריות, המשיכו להתקיים במקביל. לאסיפת הקוריות היה תפקיד טקסי בלבד בנושא זה, באישורה את החלטת אסיפת הקנטוריות בבחירת המגיסטרט.

יש לשים לב לפרט חשוב- "אסיפת הקנטוריות" בצורתה המגובשת ביותר הייתה רלוונטית רק בסוף המאה ה-5. הדמות אשר הניחה את היסודות להיווצרות אותה אסיפה היה סרוויוס טוליוס, מלכה ה-6 של רומא, באמצעות רפורמות מהפכניות שחולל בזמן כהונתו. הרפורמות שיזם היו הן פוליטיות והן צבאיות , וביניהן קשר הדוק. על כן, ההכרה בכלל הרפורמות והקשרן הינה הכרחית לשם הבנה של מנגנון אסיפת הקנטוריות ומשמעותו. להלן פירוט הרפורמות שבוצעו על ידי סרוויוס טוליוס (להרחבה ראה פרק באתר הקורס- "המהפכה של סרוויוס טוליוס)-

  • רפורמה צבאית-

סרוויוס טוליוס ביסס את שיטת הלחימה המבוססת על מערך ה"פלנקס", אשר הפכה לשיטת הלחימה המרכזית ביוון עוד בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. סרוויוס לא הציג את שיטת לחימה זו לראשונה, אלא ביצע ארגון מחדש של המערך הצבאי. מכך נגזר גם הצורך היה צורך בהתארגנות מחדש בנוגע לציוד. ההתחמשות הייתה מבוססת על מימון עצמי. מובן כי הציבור הרומאי נבדל ביכולת לרכוש את פריטי הציוד השונים אשר היו דרושים ללחימה. כך, נוצרה האבחנה בין האזרחים אשר היו כשירים ללחימה והיו בעלי האמצעים הכלכליים להתחמשות, לבין אלו שלא.

בקרב החיילים אשר היה ביכולתם להתגייס הייתה חלוקה נוספת ל- classic, ול- infra classem, אלו אשר היו מסוגלים לשרת בחי"ר הכבד והרכיבו 60 קנטוריות, ואלו שיועדו לחי"ר הקל- הווליטים, בהתאמה. הלגיון כלל גם את ה- equites- קנטוריית הפרשים, לוחמים מהמעמד הגבוה ביותר, אשר תפקידם בלחימה, טרם הרפורמה הלחימה, היה דומיננטי ביותר. אחד היתרונות של המעבר לשיטת הפלנקס היה יתרון כלכלי מובהק על לחימה אשר מבוססת על פרשים. לצד כל אלו- היו שאר העם אשר לא היה כשיר לשירות צבאי.


ניתן להבחין שבשלב זה להתארגנות הצבאית קיים פן חברתי-כלכלי, ועל כך נדון בהמשך.


  • רפורמה פוליטית- חברתית-

התבססה על ביסוס שיטת ה"פלנקס", היא כללה שני תחומים עיקריים-

    • רפורמה בחלוקה חדשה של שבטים ברומא, אשר החליפה "השבטים הרומולואים". כנראה השבטים ה"סרוויאניים" היו ארבעה במספר (מערכת השבטים הלכה והתפתחה עם הזמן עד להגעה ל-35 במספר. האזורים ב- Ager Romanus, אשר לא כלולים בהם השבטים העירוניים, נחלקו ל-26 (Pagi) בתחילה. החידוש בכך היה שאוכלוסיה שלא זכתה עד כה לאזרחות רומאית (עקב אי השתייכות לקוריה), כעת נכללה במעגל זה. דיון בנושא זה ב- המהפכה של סרוויוס טוליוס).
    • יצירת הקנסוס- הקנסוס היה מפקד לאזרחי רומא ושימש כאמצעי לחלוקת הרומאים למעמדות וקבוצות חברתיות בהתאם לממון ורכוש, בהתאם לצורך הצבאי המתבקש כמצוין לעיל.

כפי שניתן להבין, לרפורמות שצויינו קשר הדוק זו עם זו-

  • רפורמת השבטים שינתה את בסיס האזרחות הרומית והגדירה מחדש הן את הקשר בין האזרח הרומאי למדינה, והן את הקשר בין האזרחים. בחלוקה לשבטים הרומולאים, אשר היו מחולקים לקוריות, היתה השליטה נתונה בידי בתי-האב האריסטוקרטיים. בחלוקה החדשה לעומת זאת, אזור מגורים והרשמה בקנסוס היו אלו שקבעו את ההשתייכות לשבטים, ובהתאם עלתה מידת ההשפעה של אזרחים שהם בעלי ממון, אך לא בהכרח השתייכו למשפחות הפטריקיות האריסטוקרטיות.
  • כאמור, על בסיס מעבר לשיטת לחימה חדשה, ולאור הצורך להצטייד מחדש, נוצרה החלוקה ל- classic ו- infra classem. לשם כך נוצר הקנסוס- שהיווה רשימת כשירות ללחימה ברמה הפיזית וברמה הכלכלית על פי השבטים החדשים. על פי אומדן הרכוש והגיל כאמור- נקבעה ההשתייכות למעמדות, והן השתייכות לקנטוריה ספציפית. אין מידע רב בנוגע למנגנון הפעולה של מוסד אסיפת הקנטוריות בזמנו של סרוויוס טוליוס. ככל הנראה היה בסמכותה הענקת אימפריום. החידוש ברפורמה היה בקשירת ארגון הצבא עם הגדרת האזרחות. נוצרת תמונה הקושרת את הפן הצבאי של רומא, יחד עם הפן הכלכלי, הפוליטי והחברתי.

כתוצאה מכלל הרפורמות הללו נוצר בתקופת סרוויוס טוליוס ארגון קנטוריאלי המתפקד הן כגוף לוחם והן כגוף מצביע. אין פרטים רבים לגבי מנגנון ההצבעה וצורת החלוקה המדוייקת לקנטוריות בתוך אסיפת הקנטוריות הראשונית. עם זאת, ידועה החלוקה הגסה למעמדות כפי שתוארה לעיל, וכי היא תיפקדה כאסיפת העם המצביעה ובכך החליפה בתפקודה את אסיפת הקוריות.


התפתחותה של אסיפת הקנטוריות לגוף פוליטי גרידא

בסוף המאה ה-5 BC, אסיפת הקנטוריות הפכה לגוף בעל צביון פוליטי, והשילה מעליה את ההקשר הצבאי שלשמו נוסדה. הגורם העיקרי לשינוי זה היה מהפכה בתחום המימון של הלוחמה הרומית. החלוקה הפנימית בארגון הקנטוריאלי ומשמעותה • להלן טבלה המפרטת את מבנה אסיפת הקנטוריות- אשר יוצרת רושם של חלוקה צבאית (לקוחה מתוך הפרק באתר זה "המהפכה של סרוויוס טוליוס)-


מעמד
רכוש (asses)
שריון
נשק

ותיקים

(46 עד 60)

צעירים

(17 עד 45)

סך-הכל
I
100,000
קסדה, שריון מעגלי, מגני רגלים, אפוד מגן
חנית וחרב
40
40
80
II
75,000
קסדה, שריון מלבני, מגני רגלים.
חנית וחרב
10
10
20
III
50,000
קסדה, שריון מלבני.
חנית וחרב
10
10
20
IV
25,000
[שריון מלבני] חנית וכידון [חרב]
10
10
20
V
11,000 [12,500]
אין
קלע, אבנים, [כידון]
15
15
30

הפרטים בסוגרים מרובעים [ ] מופיעים אצל ליוויוס (1.43) אך לא אצל דיוניסיוס (4.16-18).

בסה"כ קנטוריות רגלים: 170. יחידות נוספות מנו:

  • קנטוריות פרשים: 18
  • מהנדסים: 2
  • מוזיקאים: 2
  • פרולטריון (חסרי-רכוש פרט לצאצאיהם): קנטוריא אחת.


העובדות שהטבלה מספקת:

  • ישנה החלוקה על פי מעמדות- גובה המעמד תואם את המעמד הכלכלי של האזרח, אשר נקבע על פי שווי הרכוש שבבעלותו (עמודה 2)
  • ככל שהמעמד גבוה יותר, היקף הציוד הצבאי ושוויו עולה.
  • ישנה חלוקה לצעירים וותיקים על פי גילאים, כחלוקה פנימית בתוך כל מעמד. מעל 45- סניורים. עד 60. היוניורים- 17-44
  • לכל קבוצה (למשל ותיקים ממעמד הראשון) מוקצה מספר קנטוריות.

מסקנות מהנתונים של הטבלה-

ניתן לראות בטבלה חלוקה אשר לא תואמת את מבנה האוכלוסיה הטבעי- מבחינת מעמד ומבחינת גיל, בהשוואה למספר הקנטוריות שביד אותה קבוצה.

  • סביר להניח, על פי חוקי הטבע, שהיו קיימים יותר יוניורים מסניורים. קורנל מעריך יחס זה כלפחות 3:1. אם זאת, בולט ביותר שחלוקת הקנטוריות ביניהם לא מתחשבת ביחס זה. מספר הקנטוריות שמחזיקה כל אחת מתת הקבוצות הינו זה.
  • בבחינה של המעמדות הכלכליים עולה דיסוננס דומה. בחברה באופן טבעי התפלגות המעמדות נבנית בצורת פירמידה- ככל שהמעמד גבוה יותר- כך משתייכים אליו פחות אנשים. בבחינה של יחס זה בטבלה עולה בשנית יחס הפוך. המעמד הגבוה זוכה ליותר קנטוריות.

אילו הטבלה הייתה למטרה צבאית- והקנטוריות היו במובן המקורי שלהן (מייצגות כמות של אנשים לגיוס לצבא)- היה לצפות להתאמה בין מספר הקנטוריות להרכב הדמוגרפי האוכלוסיה. לא סביר לשער כי המעמדות הגבוהים נתנו פי 4 יותר חיים מהנמוכים, כאשר ייצוגם בחברה נמוך יותר, ובאותו אופן לא ייתכן כי בעוד כמות הצעירים עולה על זו של המבוגרים- דווקא המבוגרים יהיו אלו שישלחו את אותה נציגות ללחימה.

על כן, מה הייתה משמעותן של הקנטוריות? בבחינת מנגנון ההצבעה, בו על פי הצבעה פנימית המתנהלת בכל קנטוריה, היא נותנת קול לאסיפת הקנטוריות. עולה מכך שעל אף שהם מהווים קבוצה מצומצממת יותר- בני המעמד הגבוה זוכים להשפעה גדולה בהרבה משאר האסיפה. באופן דומה, בתוך הקנטוריה ישנו משקל רב יותר לסניורים. זאת, מאחר ומשקל ההחלטה שלהם זהה בתוך הקנטוריה, אך הקבוצה שלהם מכילה פחות מצביעים. התוצאה הכוללת מההעדפה של המעמדות הגבוהים והאזרחים המבוגרים היא, מתן משקל משמעותי יותר לקולות השמרנים והחזקים בחברה. עם זאת, יש לזכור כי ההצבעה בקנטוריות התבצעה על פי חלוקה רוחבית של מעמדות, המקבצת בקרבה את בני אותה שכבה מהשבטים השונים. שיטה זו החליפה את החלוקה הישנה בה היו דומיננטיים ראשי המשפחות האריסטוקרטיות הפטריקיות. בכינון אסיפת הקנטוריות למעשה צומצם את הכוח של אותה שכבה שלטת, אשר ריכזה בידה כוח פוליטי ודתי רב. ערעור המונופול התאפשר כתוצאה מהמבנה של אסיפת הקנטוריות, אשר הטה את הכף לטובת קולות שלא הייתה בידם הדומיננטיות קודם לכן. כמו כן- עלה הייצוג של מעמד הביניים.

חלוקת אסיפת הקנטוריות כבעלת קשר רופף המובן הצבאי של היחידה הקנטורית המקורית, בא לידי ביטוי גם בפירוט הציוד שעל הלוחמים להתחמש באמצעותו. ההבדלים בין המעמדות מבחינת ציוד לא גדולים במיוחד. ניתן לראות הבדלים לא מהותיים בהצטיידות של המעמדות השונים. המעמד הראשון נבדל בסוג שריונו מהאחרים, בהיותו מעוגל, וההבדל בין המעמד השני לשלישי הינו רק במגיני הברכיים שברשותו. סביר להניח שההבדל בין סוגי פריטי הציוד נעוץ בכך שהסקוּטוּם (השריון המלבני) הינו פיתוח מאוחר, שהחליף את המגן העגול. שינוי זה התרחש כאשר הפלנקס פינה את מקומו לצורת לחימה חדשה במאה ה-4 BC . המסקנה היא שאותם הבדלים היו פרטים שנוספו מאוחר. מכאן יוצא-החלוקה הכלכלית והצבאית היא מלאכותית בלבד. יוצא שהמונח "קנטוריה" מתייחס מנקודה זו לשתי משמעויות נפרדות- האחד ליחידה צבאית, בעוד השני ליחידה פוליטית בעלת זכות הצבעה באסיפת הקנטוריות.

עד כה תוארה החלוקה הפנימית של הארגון הקנטוריאלי ומשמעותה הפוליטית. יש לבחון את הגורמים אשר הביאו ליצירת מערכת זו.

כיצד נוצר אופיו הפוליטי של הארגון הקנטוריאלי?

כאמור, השינוי המרכזי אשר הביא להיוצרות האירגון הקנטוריאלי הפוליטי היה גורם כלכלי.

על פי הייצוג בטבלה, בצבא הרומי נלחמו זה לצד זה המעמדות הגבוהים והנמוכים. ישנו הגיון בהשתתפות האמידים כלכלית, מאחר והאינטרס להילחם היה בעיקר של העשירים. הסיבה לכך היא שהיו אלא בעלי הרכוש, ולהם היה מה להפסיד בעת כיבוש אדמת רומא ובזיזתה על ידי האויב. עם זאת, ישנה בעיה בסיסית בשליחת בעלי הממון להילחם, מאחר והם מעטים, ועל כן הם נשחקים יותר. כתוצאה מכך, הייתה הורדת מתמשכת של הרף הכלכלי לכניסה לצבא. דרישות ההתחמשות הונמכו, בכדי להקטין את המתח בין הנלחמים לאלו שלא. על כן, נוצר צורך במימון הציוד הצבאי לכלל החיילים בעלי אמצעים נמוכים מבעבר.

בשנת 406 BC , בזמן הרפובליקה, החלה מגמה שנתנה מענה של מימון ההתחמשות של כלל החיילים. הדבר התאפשר עקב החלטה למתן משכורת לחיילים. מהלך זה התרחש כנראה במקביל למעבר לשיטת לחימה חדשה- "מערך מניפולארי". המקור לכספים היה מקופה ציבורית, שנאספה מגבייה של מס מכל המעמדות- מס הטריבטום (הtributum). המעמדות הגבוהים פוצו על נטל המס ע"י ייצוג גדול יותר באסיפה. המס נגבה מהמעמדות על פי החלוקה לקנטוריות כפי במופיעה בטבלה. המשמעות היא המס אשר נפל ברובו על העשירים. להחלת מס הטריבוטום היו מספר השלכות-

  • איפשר למעמדות הנמוכים להתגייס.
  • איפשר שירות ממושך יותר בצבא עקב קבלת הפיצויים.
  • בעקבותו צומצם ייצוג המעמדות הגבוהים בצבא.

בעקבות המהפכה הזו- איבד מבנה הקנטוריות קשר לגיוס צבאי והפך למוסד פוליטי.

ברגע שנכנסה שיטה זו, לפיה הצבא מגויס לא לפי אסיפת הקנטוריות, ומשלמי המיסים בעלי השפעה פוליטית גדולה יותר- אותו מיעוט שואף להיפטר מנטל המס. באותה תקופה, מתבצעים כיבושים רבים על ידי הצבא הרומי. הכיבוש מימן את צרכיו של הצבא, עקב תשלומי הפיצויים ומכירת שבויים לעבדות. כתוצאה מכך, בוטל המס, מאחר והצורך בו הפך ללא הכרחי. כתוצאה מכך שפקטור המס הפך ללא רלוונטי, ונותר בידי הקנטוריות הכוח הפוליטי לבדו.


במהלך המאה ה-4 אומץ מנגנון ההצבעה של אסיפת הפלבאים, להיווסדה של אסיפת השבטים- comitia tributa. שיטת ההצבעה בה מבוססת על השבטים הסרוויניים, ולא תלויית מעמד. גוף זה הפך להיות אסיפת העם העיקרית שכונסה לשם קבלת ההחלטות. עם זאת, אסיפת הקנטוריות נותרה להתקיים לצידו עד לסוף הרפובליקה.

ביבליוגרפיה-

אתר הקורס- amitay.haifa.ac.il- פרק "המהפכה של סרוויוס טוליוס".

Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 1996. The Oxford classical dictionary 3rd ed. Oxford; New York: Oxford University Press.
- centuria (pages 310-311),

Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
- rome history (pages 670-679), comitia (pages 622-623),centuria (pages 125-126) )

Cornell, Tim. 1995. The beginnings of Rome : Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (c. 1000-264 BC). London; New York: Routledge. (chapter 7.1-4)

Noa Eilat 17:22, 25 בדצמבר 2010 (UTC)