ערבית מדוברת סיכומי שעור

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

6 נובמבר 2013

יא הַלַא - אמירה שהיא סוג של תחליף לחיוך, ללא תרגום ישיר, שכדאי לפזר בנדיבות בנסיבות חיוביות

אהְלֵין - כנ"ל

אַהְלא וסַהְלא - ברוכים הבאים. אמירה ששמורה למארחים בלבד. פניה לרבים או רבות, יחיד או יחידה.

וֵין סאכֵּן - לזכר, וֵין סאכְּנֵה, לנקבה : איפה את/ה גר/ה?

כּיף אל-חאל? - מה המצב? מה נשמע? לגבר ולאשה: כּיף חאלַכּ (ז) כּיף חאלֵכּ (נ).

אֵל-חַמְדֵלַّה - ברוך השם גרסא נשית

אֵל-חַמְדֻלִלַّה - כנ"ל אבל אמירה גברית יותר

תַמאם - מצוין

לשעור הבא: לאמר את המילים בדף בקול

13 נובמבר 2013

בלהג שלנו, ג', שנהגית כ-ז', נחשבת אחת מאותיות השמש!

שׂים לב: צבאח אל ח'יר : ח --> ח'

מְניחְ/מְניחַה - בסדר, טוב (בתשובה לשאלה כּיף אל חאל?)

עִנדי סֻאַאל - יש לי שאלה

מֻמתאז - מצוין

צַפְחַה - עמוד (בספר)

עַג'וּז - אשה זקנה (לא נגיד לפניה); ח'תיארה כנ"ל; שֵיחַ'ה - אישה זקנה ככינוי כבוד (כך נפנה אליה).

צֵעֵבּ - קשה

הטיית שמות תואר:

  • יחיד: סאכֵּן
  • יחידה: סאכּנֵה
  • רבים/ות: סאכְּנין

תַעְבּאן כְּתיר - עייף מאד

  • תעבאן, תעבאנֵה, תעבַּנין
  • מבסוט, מבסוטַה, מבסוטין

20 נובמבר 2013

שוּ לְ-אח'בּאר? (מה החדשות? מה חדש? מה העניינים?)

שוּ אח'בּארַכּ? (לגבר) שוּ אח'בּארֵכּ? (לאישה)

כֻּל ّוֹ תמאם - הכל בסדר

יעני... - לסייג את כּל ّו תמאם...

ואנא = ו + אנא = גם אני

בפרידה: מי שנשאר במקום אומר מַעַ (אל) ס ّלאמֵה. מי שעוזב אומר סלאמאת או ביי.

סוגי בוקר טוב:

  • צבאח אל-ח'יר
  • צבאח אל-יסמין
  • צבאח אל-פֻל ّ
  • צבאח אל-ורד

שוּ לְ-פַרֵק בֵּין ____ ובֵּין ____? - מה ההבדל בין לבין?

מוֹת - מוות, אבל משמש גם כשם-פועל (adverbial). עטשאן מוֹת - צמא מוות.

ג'וּעאן, ג'ועאנֵה, ג'וּעאנין - רעב (ה/ים)

סַמאח - מחילה, סליחה; גם שם פרטי נשי

ע'אד - שָם = הֻנאכּ

שאיֵף חאלוֹ - (מילולית "רואה את מצבו") - רואה את עצמו, מחזיק מעצמו, רואה רק את עצמו

שַבּאבּ וּצַבַּאיא - בחורים ובחורות

אל-יוֹם - היום

לַוּ סַמַחְת - (מילולית: אם תרשה...), בבקשה, ברשותך

בַּלַד (נ.) - כפר, ישוב לא-עירוני; בלד כבירה, בלד ג'מילה

מְנוֹזֵל - מנוזל, חולה; מִש מבסוט - לא מרגיש טוב; עִנדו גְריבּ - יש לו גריפּא

ח'אלה - דודה מצד האם, אבל גם "דוֹדה" במובן כללי, ככינוי כבוד למישהי מבוגרת יותר, יא ח'אלתי. כנ"ל יא עאמי לגבר.

אנשאללה מבסוט/ה? - מה נשמע, ספר/י דברים טובים... ("מה נשמע?" בגישה חיובית)

סלאמתַכּ, סלאמתֵכּ - רפואה שלמה, תרגיש/י טוב

טַבּ - קיצור של טייב, במובן "נוּ" היידי.

שוּ סַוֵ ّית - מה עשׂיתי?

זעלאנֵה מִנהו - "כועסת ממנו"; כַּזַ ّבּ עליהא - "שיקר עליה"

מג'נון, מג'נונֵה, מַג'ַנין - דוגמא לריבוי "שבור"

קַריב מִן - קרוב ל...

בֵּעיד עַן - רחוק מ...

יעטיכּ אל-עאפיֵה - שאללה יתכן לך בריאות - נאמר למי שטורח ועסוק בעבודתו. לחילופין, דרך לסגור שׂיחה. התשובה לברכה זו היא אללה יעפיכּ - אללה יתכן לך בריאות. (לא לאמר את הברכה הזו למרוקאים, שכן משמעותה היא "שתישׂרף").

שעורי בית: לכתוב ולאמר חמישה משפטים המשתמשים בקריב מן ובבעיד ען

11 דצמבר 2013

אִמבֵּירֵח - אתמול

נטיות ה.י.ה - כ.ו.ן

  • כֻּנְת - אתה היית, אני הייתי
  • כֻּנְתי - את היית
  • כָּאן - הוא היה
  • כָּאנַת - היא היתה
  • כֻּנַ ّא - אנחנו היינו

שארֵע, שַוַארֵע (ז) - רחוב

מַוּג׳וּד - נמצא

כּיף מִנְקוּל - איך אומרים?

נְסית - שכחתי

קרוב-רחוק

  • קַריבּ מִן - קרוב ל...
  • בְּעיד עַן - רחוק מ...

תַמרין, תַמַרין (ז) - תרגיל

שוּ אל-פֿארֵק בין X ובין Y- מה ההבדל

  • אנא - אִנתֵ - אִנתִ : אני, אתה, את
  • הֻוֵ ّ, הוּ - הִיֵ ّ, הי : הוא, היא
  • אִחנא - אִנתוּ : אנחנו, אתם/ן,
  • הִנֵ ّ : הם/ן

מָחַטַ ّה - תחנה

מִש הֵכּ? - לא ככה?

כיף חאל אל אולאד = כיף אל אולאד - מה שלום הילדים?

לַוֵין, מִן וין? - לאן? מהיכן?

בַּרַ ّה - בחוץ, בחו״ל

קֹצַ ّא - סיפור

25 דצמבר

מִש ג׳אי, מש ג׳איֵה, מש ג׳איִ ّין - לא נמצא, לא באה, הם לא פה.

לַא - תשובה שלילית חותכת לשאלות כן/לא

בַּעַרֵפְֿש - לא יודע

מְנאח - הריבוי של מְניח/מניחַה

עֻרְס, אַעְראס (ז) - חתונה

מן הון להנאכּ, רֻבְּע סֵעַה - מפה לשם, רבע שעה (דרך להביע מרחקים בין מקומות)

תְלַת ארְבַּע - שלושת-רבעי

גַ׳בַּל - הר (שׂים לב לתנועת a ב-בּ)

מֵיחֵ׳ד מן - לקח (אשה) מ… (כפר, עיר)

נַצ ّ, נְצוּצ (ז) - טקסט

עֻ׳נאי, עַ׳נאני (נ) - שיר

שעורי בית: לשמוע ולשיר את לֵילי נְהארי / עַמרוּ דיאבּ

1 ינואר

אל-חמדללה ע-ס ّלאמה - ברכה למי שחוזר מנסיעה או ממחלה
אללה יִסַל ّמַכּ / יסל ّמֵכּ - התשובה לברכה הנ״ל תִסלם / תסלמי - עוד תשובה אפשרית לנ״ל

עיד, אַעְיאד (ז) - חג

שַהֵר, אַשהֹר (ז) - חודש

סִנֵה (נ)- שנה

כֻּל ّ עאם/סִנֵה וִ(א)נתֵ בְּחֵ׳יר / ו(א)נתי, ו(א)נתוּ - ברכה ליום הולדת ולחג
כֻּל ّ עאם/סִנֵה וִ(א)נתוּ טַיְ ّבּין / סַלְמין - תשובה לנ״ל

ראס א-סִ ّנֵה אל-עִבּריֵ ّה / אל-מַסיחיֵ ّה - ראש השנה העברית / האזרחית

נֵהארַכּ (-רֵכּ) סַעיד - איחול פרידה עד צהרי היום
נהארכ אסעד - תשובה לנ״ל (שיהיה לך יום עוד יותר טוב)

גַ׳ואבּ - תשובה

ח׳פיפ - קל (מבחינת משקל, או לעומת קושי) --- ובערך היתרון --- אַחַ׳פ ّ - יותר קל

נַפס אֵ-ש ّי - אותו הדבר

ערך היתרון

כדי לערוך השוואה בין תכונות מסוימות, כדי להביע יתרון של תכונה מסוימת, נשתמש בערבית במשקל אַפְֿעַל שנגזר משם התואר, בתוספת המלה מִן. משקל זה מופיע בשמות תואר שבמקורם בערבית הספרותית הם בעלי שתי הברות.

  • אל-אֵכְּל פי (א)לבית אַטְיַב מן אל-אכל פי (א)למַטְעַם - האוכל בבית טוב מהאוכל במסעדה

משקל אַפְֿעַל הוא קפוא - אין לו הטיה לזכר/נקבה, או יחיד/רבים.

ערך ההפלגה

כדי לתאר דבר או אדם שהוא ״הכי...״, נשתמש בערבית במשקל אַפְֿעַל, בצירוף שם העצם ביחיד או רבים, אליו מתייחסת התכונה:

  • אחלא בִנת פי לְמדרסה - הילדה הכי יפה בביה״ס

שד ّה לשימוש כללי

  ّ

אכתיר