ערן שוורץ הממים בתרגום השבעים

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בחזרה לעבודה

גרסת השבעים (חיים שלי - תרגום השבעים; נתן סמית')

גרסת השבעים קצרה באופן ניכר מגרסת המסורה, בולטים בהעדרם ובכך שאין להם שום אזכור נוסף הם הפסוקים 12-31 בפרק י"ז. פסוקים אילו, אשר הושמטו, הם חלק משמעותי מהסיפור. XXX במאמרו מציין כי ממצאי הגרסה היוונית (גרסת השבעים) עתיקים בעשרות שנים מממצאי גרסת המסורת. נוסף לכך, ניתן לומר בוודאות כי הטקסט היווני בכללותו הושלם לפני הולדת ישו. XXX מציג אפשרות, בה הגרסה המסורתית ארוכה מה Hebrew vorlage שממנה גם תורגמה היוונית. מכאן ייתכן שנוספו סיפורים (הכוונה לעלילות משנה, או נופך נוסף לליבת הסיפור) לגרסה המסורתית. האפשרות האחרת היא, כי מהגרסה היוונית גרעו על ידי עריכה חלק מהסיפורים וקיצרו אותה.
אלמנט נוסף מעניין הוא, כי רמת ההבדלים בין הגרסה המסורתית והגרסה היוונית אינה משתנה במהלך הספרים עצמם. לדוגמא, הספר ירמיהו, נוטה בכולו להיות שונה מאוד בין הגרסאות. לעומת זאת שמואל א', באופן חריג נוטה להיות דומה מאוד בין הגרסאות (המסורתית והיוונית) ובאופן מפתיע רק בפרקים י"ז וי"ח קיימים הבדלים קיצוניים ומהותיים בין הגרסאות (הגרסה היוונית קצרה ב 43% מהמסורתית).
עיקר השוני בגרסת השבעים כאמור הוא ב"העלמת" הסתירות בדבר היכרות דוד ושאול. XXX מציין את ההבדלים כך:
Table 1.1. Old Greek Minuses from the Masoretic Text
Short minuses Ch. 17:2; 7; 37; 38; 48; 51;
Ch. 18:8; 12; 21; 26; 27a,c;
Long minuses Ch. 17:12-31; 41; 50; 17:55-18:6a11;
Ch. 18:10-11; 17-19; 29b-3012
ההשמטות חולקו לשתי קבוצות, קבוצה אחת על פי שינויים שמתאפיינים בגלל תהליך התרגום, לעומת הקבוצה השנייה שמתאפיינת בתהליך של עריכה.



Non-variants Variants
Ch. 17:7; 37; 51a
Ch. 18:27a,c Ch. 17:2, 12-31; 38; 41; 48; 50;
17:55-18:6a
Ch. 18:8; 10-11; 12; 17-19; 21;
26; 29b-30
חיסורים
Ch. 17:5; 8; 37; 45; 49
Ch. 18:21 Ch. 17:36; 43; 46
תוספות
Ch. 17:6; 39a; 40; 42a,b; 45; 52b
Ch. 17:4; 8; 32; 39b
Ch. 18:6; 7; 28
הבדלים



השכחה של שאול

לדעתו נובע מרצון לסדר את חוסר ההגיון או שבאמת שאול לא זכר

When David is pleading his case to Saul, there is a rather lengthy plus in 17:36: "Shall I not go and smite him and take away today a reproach from Israel? For who is this uncircumcised one who . . . ." In the OG, the last sentence is a question, while it is a statement in the MT.

The incident of Saul's forgetfulness is found in 17:55-58. Once again, this is a long minus, so there is no such problem in the OG. In the MT version, Saul must have forgotten who David was or never really took his identity to heart in spite of David entering the king's service as bard and armor-bearer in 16:21. Indeed, Saul is said to have "loved him greatly." Therefore it seems odd that when David went out to face Goliath, Saul had to inquire to Abner about the youth's identity.


הטיעון של סמית' בדבר הלבוש של דוד

דוד הולבש או לבש - לדעתו מדובר בטעות הבנה

The first of the less significant differences comes in 17:39b, where there is a
change in who removes the armor from David. In the OG it is Saul and David (as implied
by the subject-less plural verb) while in the MT it is David himself.


הטיעון של סמית' בדבר הבדלי הגובה

The first significant difference is found in 17:4 where Goliath's height is recorded.
The MT reads "six cubits and a span," whereas the OG reads "four cubits and a span,"
making for a shorter Goliath. This is an interesting difference in that the greater height
leaves the reader with a greater awe of David's victory. Some would take this as evidence
that the MT contains an exaggerated recording, meant to increase the readers' esteem for
David. Others understand the lesser height of the OG to be a redaction by a skeptic who
doubted the incredible height of Goliath and sought to make it more "realistic."
30. S.R. Driver, Notes on the Hebrew Text and the Typography of the Book of Samuel (Oxford:
Oxford University Press, 1960), 146.
31. BDB.
30
Both of these tracks are speculative, so it is best to look first for textual evidence.
J. Daniel Hays makes a convincing argument that this is a text-criticism problem as
opposed to a "literary development" problem. He presents the textual evidence and argues
convincingly that the MT reading of six cubits is the result of a textual corruption.32
Therefore this difference should indeed be regarded as a variant, but not the sort resulting
from an editor.


ההבדל בין התייחסות דוד לשאול

טוען כי נובע מטעות לא מכוונת

Another difference is found in 17:32 when David promises to go out and defeat
Goliath. The Hebrew reads "let no one's heart fail" (
אַל־יִפֹ֥ל לֵב־אָדָ֖ם ) while the OG
reads "let not the heart of my lord collapse" (μη δη συμπεσετω η καρδια του Κυριου
μου). Here it seems a scribe or translator read אדני in place of אדם , which results in the
difference. The OG is without external support in this reading, so it should be counted as
a secondary reading, though not a particularly significant one.

מתוך "תרגום השבעים לנביאים ראשונים"/ חיים שלי

א. ואוספים פלישתים את מחניהם למלחמה, ונאספים לשוכות אשר לאדום, וחונים בין שוכות ובין עזקה אפרמם.
ב. ושאול ואני ישראל נאספים וחונים בעמק, והם נערכים למלחמה לקראת פלישתים.
ג. ופלישתים עומדים אל ההר מזה, וישראל אל ההר מזה. סביב, ביניהם.
ד. ויצא איש גיבור ממערכת הפלישתים, גוליית שמו מגת. גובהו ארבע אמות וזרת.
ה. וכובע על ראשו, ושיריון- שרשראות הוא לבוש, ומשקל שיריונו 500 שקלים נחושת וברזל.
ו. ומצחות נחושת על רגליו ומגן נחושת בין כתפיו.\
ז. ועץ חניתו אורגים, וחניתו 600 שקלים ברזל, ונושא צינתו הלך לפניו.
ח. ויעמוד ויקרא אל מערכת ישראל, ויאמר להם: למה תצאו להערך למלחמה נגדנו? הלוא אנוכי לשתי ואתם עברים, ושאול ? בחרו לכם איש ויירד אליי.
ט. ואם יוכל להלחם אתי והכני, והיינו לכם לעבדים, ואם אני אוכל והיכיתיו והייתם לנו לעבדים, ועבדתם לנו.
י. ויאמר הפלישתי: הנה אני חרפתי את מערכת ישראל היום, היום הזה, תנו לי איש ונלחמה יחד.
יא. וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלישתי האלה ויחרדו וייראו מאוד.


לב. ויאמר דוד אלח שאול: אל ייפול לב אדוני עליו: עבדך יילך ונלחם עם הפלישתי הזה.
לג. ויאמר שאול אל דוד: לא תוכל ללכת אל הפלישתי להילחם עימו, כי נער אתה, והוא איש מלחמה מנעוריו.
לד. ויאמר דוד אל שאול: רואה היה עבדך לאביו בצאן. וכאשר הארי והדוב ונסע שה מהעדר,
לה. ויצאתי אחריו והיכיתיו והצלתי מפיו. ואם קם עליי והחזקתי בצווארו והיכיתיו והמיתיו.
לו. גם את הדוב היכה עבדך, גם את הארי והיה הפלישתי הערל כאחד מהם. הלוא אלך והיכיתיו והסירותי היום חרפה מישראל. כי מי הערל הזה, כי חרף מערכת אלוהים חיים?
לז. ה', אשר הצילני מיד הארי ומיד הדב, הואיצילני מיד הפלישתי הערל הזה. ויאמר שאול אל דוד: לך ויהי ה' עמך.
לח. וילבש שאול את דוד מד וקובע נחושת על ראשו.
לט. וייחגר את דוד את חרבו מעל למדו, וילא בלכתו פעם ושתיים. ויאמר דוד אל שאול: לא אוכל ללכת באלה, כי לא נוסיתי. ויסירום מעליו.
מ. וייקח מקלו בידו, ויבחר לו חמש אבנים חלקןת מן הנחל, ויישם איתן בכלי הרועים אשר לו- לילקוט, וקלעו בידו, וייגש אל האיש הפלישתי.
מא. ....
מב. ויראה גוליית את דוד ויבזהו: כי הוא היה נער, והוא אדמוני עם יפי- עיניים.
מג. ויאמר הפלישתי אל דוד: הכלב אנוכי? כי אתה בא אליי במקל ובאבנים. ויאמר דוד: לא, אכן רע מכלב. ויקלל הפלישתי את דוד ואליו.
מד. ויאמר הפלישתי לדוד: לכה אליי, ואתן בשרך לעופות השמיים ולבהמות הארץ.
מה. ויאמר דוד אל הפלישתי: אתה בא אליי בחרב ובחנית ובמגן, ואני בא אלייך בשם ה', אלוהי צבאות מערכת ישראל אשר חרפת היום הזה.
מו. וייסגרך ה' ביום הזה בידיי, יהיכיתיך, והסרתי את ראשך מעלייך, ונתתי את פגרייך, ואת פגרי מחנה פלשיתים לעופות השמיים ולחיות הארץ, ותדע כל הארץ, כי יש אלוהים בישראל.
מז. ויידע כל הקהל כי לא בחרב ובחנית יושיע ה', כי לה' המלחמה ונתן ה' אתכם בידינו.
מח. וייקם הפלישתי ויילך לקראת דוד.
מט. וישלח דוד את ידו אל הכלי, וייקח משם אבן אחת, ויקלע , ויך את הפלישתי אל מצחו. ותעבור האבן בעד הקובע אל מצחו. וייפול על פניו ארצה.
נ. ....
נא. וירץ דוד ויקם עליו וייקח את חרבו וימתתהו, ויסר את ראשו: ויראו הפלישתים, כי מת גיבורים- וינוסו.
נב. ויקומו אנשי ישראל ויהודה, ויריעו, וירדפו אחריהם עד בואך גת, עד שער אשקלון. וייפלו חיילי הפלישתים בדרך השערים, ועד גת, ועד עקרון.
נג. וישובו אנשי ישראל הדולקים אחרי הפלישתים ויבוסו את מחניהם.
נד. וייקח דוד את ראש הפלישתי ויבאו לירושלים: ואת כליו שם באוהלו.
נה. ...
נו. ...
נז. ...
נח. ...