קלאודמוס מלכוס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני

Ahl 1972

Aune 1982

Denis 2000

Doran 1983

Feldman & Reinhold 1996

Freudenthal 1875

Georgi 1964

Gruen 2011

Herzfeld 1857 II, 575

Holladay 1983

Lancel 1998

Malkin 1994

Malkin 2011

Miles 2010

Rawlins 2005

Saylor 1982

Scullard 1930

Scullard 1970

Walter 1976

גוטמן 1963

ליפינסקי 2004, 372-73

מקורות עתיקים

Justin 22.5

Livius 29.27

Livius 29.29

Diodorus Siculus 19.6

Plutarch, Sertorius 9

Polybius 1.29.2-3

Livy, Per. 18

Livius 26.19

Silius Italicus 6.140-160

Lactantius, Divine Institutes 1.18.11-13

Silius Italicus, Punica 13.634-649

Silius Italicus, Punica 15.18-129

Julius Caesar, Civil Wars 2.23

Xenophon, Memorabilia 2.1

סיליוס איטליקוס 3.259-264


יוספוס, ענת. 1.240-41

אוסביוס, הכנה לבשׂורה 9.20.2-4

אולוס גליוס, לילות אטיקא, 4.18

אפיפניוס, נגד ההרסיות 55.2

פרוקופיוס, מלחמות 4.10.24 (עמ' 289-91)

לוקאנוס, פרסליא 4.592

דיודורוס 20.6.3

האיש והטקסט

קלאודמוס מלכוס, סופר אלמוני כמעט ששׂרד בפרגמנט בודד, ואף הוא דרך מתווכים ולא בציטוט ישיר.

האיש

קלאודמוס הגוי

לפי Herzfeld 1857 II, 575 קל"מ אינו יווני או מצרי (משום שמו מלכוס), וסביר יותר שהוא סורי. מביא את פילו מביבלוס כ-comparandum (סופר גוי הכותב על יהודים סביב שנת 100 לפ'), אך לא מעלה שום נימוק לזיהוי הסורי מעבר לזה.

לפי Ewald, Geschichte VII2 80 Anm @@@לאתר בספרים אחרים מראה מקום מדויק יותר, אם אפשר@@@ מדובר בסופר פניקי.

@@@וואכהולדר@@@


קלאודמוס השומרוני

Freudenthal 1875 טוען כך כיון ש: (א) הנטיה האברהמית מעידה מן הסתם על סופר מהזרם המונותאיסטי; (ב) יהודי לא היה נוטה לסנקרטיזם כזה, שומרוני כן; (ג) ודאי שלא יהודי המתקרא "נביא", אם בכלל יש דבר כזה אחרי מלאכי; (ד) הרקלס זה הוא מלקרת אליו היו קשורים השומרונים שהציגו עצמם כצידונים כידוע

  • נטיה אברהמית מתקבלת על דעתי, אבל:
  • שומרונים לא נוטים יותר לסנקרטיזם מאשר יהודים (ויעיד הזיהוי זאוס-יהוה באריסטאס, שלא לדבר על סיעת המתיוונים בירושלם, שלחוגיה קישר הנגל 1974 את קלאודמוס)
  • בכל מקרה אין פה סנקרטיזם מעבר לזה של ספר בראשית, שכן הקשר לאברהם הוא דרך קטורה, לא דרך יצחק (או אפילו ישמעאל)
  • יש נבואה ביהדות אחרי מלאכי, ובכל מקרה קלאודמוס יכול, ואף סביר שמייצג זרם שוליים ביהדות (שוליים מנקודת מבטנו כיום). בנוסף לזה: דניאל, יוחנן הורקנוס
  • על הרלקס ומלקרת עוד למטה

עם כל זה, יתכן עדיין שמדובר בשומרוני (גם אם לדעתי לא ממש סביר).

קלאודמוס היהודי

מהיכן קלאודמוס?

וולטר 1976 מסיק מהעיסוק ב"אפריקא" שהגיע מקרתגו או מסביבתה. קונזלמן 1981, 143 סבור שהדבר אפשרי, כמו גם דניס 2000, 1152.

הטקסט

הצגת הטקסט ותרגומו לפי שכבותיו השונות: יוספוס, אלכסנדר פולֻהיסטור, וקלאודמוס מלכוס.

Λιβυκα של פּוֹלֻהיסטוֹר

בפתיחת דברי אוסביוס הוא מביא את הציטוט מיוספוס, ולא ישירות מפולֻהיסטור (מקרה יחודי, כך הולדיי 1983 259 ה18).. מדוע? האם זו הסיבה לכך שחשבו מי שחשבו שהקטע אינו מגיע מספרו של פולֻהיסטור על היהודים אלא על לוב? (לנקודה זו הפנה את תשׂומת לבי לראשונה Daniel Barbu).

  • תשובה: בדיוק כך. הציע זאת ראשון Gutschmid, Kleine Schriften, 2.181, ומובא אצל Holladay 1983: 256 no.7, עם ביבליוגרפיא נוספת. מסכימים לדעתו גם: (א) Walter 1976: 115; (ב) Adler 2011: 239.
    • אם קלאודמוס אכן צוטט על-ידי פּוֹלֻהיסטוֹר בחיבור על עניינים לוביים, גדול יותר הסיכוי שהגיע ליובא (שסביר יותר שקרא חומר על לוב מאשר שקרא חומר על יהודים; אם כי - אשתו השניה היתה נשׂואה בעברה לנסיך הרודיאני, כך שחיבור אפשרי משני הכיוונים).
      • קונזלמן 143, 1981 לא מכריע לכאן או לכאן (ולא אכפת לו).
    • מה עוד ניתן ללמוד מהחיבור הלובי? אולי על ריחוק מסויים מהקשר יהודי דווקא?

הבדלי גרסאות

הבדלי גרסאות בין כתבי היד של יוספוס ואוסביוס - ההבדלים אמורים להיות בעיקר בשמות. העלילה אמורה להיות זהה.

  • לתת רשימת שמות - עם השוואות בתרגום ה-72

המחקר עד כה

זמן

  • לפני אלכסנדר פּוֹלֻהיסטוֹר - כלומר מחצית ראשונה של המאה הראשונה לפ' או קודם לכן
  • וולטר 1976 טוען לתלות אפשרית בתרגום ה-72. דניס 2000 בעקבותיו.
    • השמות בתרגום השבעים: Ασσουριιμ – Γαιφα / Γεφαρ -- Αφερ
      • האם השמות בכלל קרובים? האם יתכן שפולהיסטור שיפץ אותם? השמות שונים מאד מאלה שמציע יוספוס כמה שורות קודם לכן.
    • בכל מקרה, אין לנו ציטוט מדוייק של קלאודמוס אלא פרפרזא של פּוֹלֻהיסטוֹר. ה

שם

  • שם כפול מעיד על חיים דו-לשוניים.
  • מלכוס/מלכס שם יהודי טוב
  • @@@@@@@לבדוק ב-LGPN היכן מסתובבים עוד קלאודמוי
  • "הנביא": בניגוד לדעה רווחת במחקר, הנבואה לא פסה כלל ועיקר, ויוכיחו דניאל (באופן כללי ובמיוחד אצל יוספוס ובסידור המסורתי של תרגום ה-72), יוחנן כהן גדול הרקנוס, יוחנן המטביל ועוד כמה וכמה דמויות מטושטשות אצל יוספוס.

זהות

העתיקים, וואכהולדר טוענים שהוא שמי גוי.

טענת פרוידנטל על השומרונות

  • הטיעון הסֻנקרטיסטי הכושל:
    • אין פה באמת סֻנקרטיזם - הצד הלא-יהודי של אברהם הוא המעורב, וממילא אברהם הוא אב-המון-גוים גם בבראשית. החיבור ליווניות מעיד על שינוי לא בגישה התאולוגית אלא באופק הגאוגרפי.
    • גם אילו היה סֻנקרטיזם, אין שום סיבה להניח שדוקא השומרונים נוטים לכך יותר.
  • הטיעון ממלכיצדק:
    • השומרונים הם צידונים הם צורים הם מחוברים למלקרת שהוא הרקלס של אברהם.
    • פגישת אברהם ומלכיצדק בהר-גריזים אצל פסודו-אופולמוס אצל אלכסנדר פּוֹלֻהיסטוֹר אצל אוסביוס, הכנה לבשׂורה 9.17 (הולדיי 1983: 157-187), יחד עם אפיפניוס, על ההרסיות המזהה את מלכיצדק עצמו עם הרקלס

אין אמנם סיבה לטעון שקלאודמוס שומרוני דוקא, אבל אין סיבה לפסול את האפשרות.


Aune 1982 טוען שהוא שמי (ערבי או סורי) שהתגייר!

מאי אפריקא?

סיפורו של קלאודמוס עוסק ביחסים בין האברהמידים לבין הרקלס באפריקא:

  • הסיוע להרקלס נגד אנטיאוס
  • מדרש השם "אפריקא"
  • יסוד העיר "אפרא"
    • מדרש השם אפריקא עומד בלב הפרגמנט של קלאודמוס - הרבה יותר חשוב ממדרש השם המקביל לאשורים-סוריא.
  • הרקלס, נכדת-אברהם וראשית השושלת הסופאקית

מבחינת האברהמיות, החידוש הגדול הוא בנדידת מתוס אברהם מערבה, לחוף הדרומי של הים התיכון. עד אז, בבראשית כה, אצל אפולוניוס מולון, @@@והיכן עוד???@@@, בני-קטורה הגיעו לערב המאושרת. זירה גיאוגרפית חדשה, charter myth - זיהוי תפקודי בין מתוס אברהם למתוס הרקלס (Malkin 1994).

תשׂומת לב מיוחדת צריך לתת למדרש השם, מקשר בין הולדת רעיון "אפריקא" לבין הארוע המתולוגי. נקודת המפתח: השם "אפריקא" אינו יווני כלל ועיקר (וזו שׂפתו של קלאודמוס לפי כל הסימנים)!

  • ב-Suda אין ערך ל"אפריקא"
  • כנ"ל גם ב-LSJ
  • בפפֻרוסים מופיע השורש Aphrik רק מהמאה השניה לס', וגם אז ביחס לאפריקנוס (רק פעם אחת ביחס לזית "אפריקני").

מקורות ספרותיים ביוונית

השם היווני לארץ המדוברת הוא, כמובן, לוב. רוב ההתייחסויות לשם "אפריקא" מגיעות דרך שמות הסקיפיונים - אפריקאנוס. דוגמא אופיינית אפשר לראות אצל דיודורוס 34/5.33, המגיע אולי מפוסידוניוס @@@כשיגיע יעקובי, לבדוק אם משם מגיע היחוס@@@, קצת אחרי אלכסנדר פּוֹלֻהיסטוֹר או אפילו בזמנו ממש:

Diod. 34/35.33: ὅτι Νασικᾶς ὁ ὕπατος … ἐξ ἐκείνου γὰρ ἦν τοῦ γένους ἐξ οὗ τοὺς Ἀφρικανοὺς καὶ τοὺς Ἀσιαγενεῖς καὶ τοὺς Ἱσπανοὺς ὀνομάζεσθαι συμβέβηκεν, ὧν ὁ μὲν τὴν Λιβύην, ὁ δὲ τὴν Ἀσίαν, ὁ δὲ τὴν Ἱσπανίαν καταστρεψαμενος ἔτυχε τῆς ἀπὸ τῶν πράξεων φερωνύμου προσηγορίας.

הסופר היווני מתייחס לארץ כ"לוב", על אף שהכינוי הוא "אפריקנוס". זו, ככל הנראה, ההתייחסות המוקדמת ביותר ל"אפריקא" כרעיון גיאוגרפי בספרות היוונית.

אלכסנדר-רומאנס 1.30 @@@לבדוק באלפא@@@': אפריקא כארץ שסביב קרתגו, להבדיל מלוב.

אם כך, ככל הנראה, מדרש השם של קלאודמוס הוא האזכור המוקדם ביותר הידוע לנו ל"אפריקא" בספרות היוונית.

אצל הגיאוגרף תלמי יש שימוש ב"אפריקא", כנראה 4.6.1. מוסיפים ברגרן וג'ונס 2001, 145 ה 1, על תלמי 1.8:

Libye nomrally means the African continent for Ptolemy, though there was also a district by this name west of Alexandria, and Ptolemy calls the Sahara "desert Libye". The simplest explanation of the word here, howeer, is that it was used by Marinos as a Greek name for the Roman province of Africa.

"אפריקא" בלטינית

  • נאום של סקיפיו אפריקנוס הראשון, אצל אולוס גליוס, לילות אטיקא, 4.18
  • כמו כן מצויין הנ"ל בשמו ב-Fasti Consulares Capitolini (שהם: CIL I p. 23) כהאי לישנא: P.Cornelius.P.F.L.N.ScIpio QuI Postea African Appell. est. כ
    • כלומר, רעיון אפריקא כארץ, וקריאת סקיפיו על שמה, תקפים ככל הנראה לכל המאוחר מקרב זאמה ואילך.

Oxford Latin Dictionary

Africa ~ae, f. The continent of Africa or the part of it known to the ancients. B. (spec.) the Roman province of Africa. C. (meton., for the ihabitants).
In divisione orbis terrae plerisque in parte tertia Africam posuere (Sal. Jug. 17.3); Vitr. 8.3.24; Mela 1.8; Luc. 9.874; Plin. Nat. 2.173. B. Africam tum praetor ille obtinebat (Cic. Cael. 10); Caes. Civ. 2.32.3; Suet. Gail. 7.1. C. Africa ipsa .. quae .. cum maioribus nostris bella gessit (Cic. Scaur. 45); Liv. 28.42.12; Ov. Fast. 1.593; Plin. Nat. 11.124.

Africanus ~a ~um¬¬¬¬ a. ¬¬¬¬ 1. of or connected with Africa, esp. the Roman province, African. 2. A Roman agnomen, esp. of the two Scipios.

  1. Bellum Africanum (Cic. Deiot. 25); Cic. Fam. 10.24.8; Nep. Att. 12.4
  2. (elder) P. Cornelius. P. F. L. N. Scipio Qui Postea. Africanus Apell(atus) east (Fast. Cos. Cap. 17b = CIL I p.23); (younger) P. Cornelius. Paulli. F. Scipio. Africanus (Elog. 25 = CIL p. 198).

Afri, ~orum: @@@@@@@@ראה עמ' 76@@@@@@@@

סיכום ביניים: מתועד בשמו של סקיפיו אפריקנוס הראשון (יש כתובת ב-CIL, ראה OLD) ואצל אֵנְיוס - כלומר ראשית המאה ה-2, בעקבות המלחמה הפונית ה-2

נקרא על שם ה-Afri, המתועדים לראשונה אצל טרנטיוס אַפֵר - האפריקני (לפי TLL, מה אומר OLD?), גם הוא במחצית הראשונה של המאה ה-2.

Thesaurus Linguae Latinae

כ

ה-Bellum Africanum של קיסר אף הוא מתייחס רק לאזורי הפרובינקיא.

שאלת המשך: באילו נסיבות התגלגל שם רומי זה ליוונית?

פרובינקיא אפריקא

השם נכנס לשימוש נרחב יותר עם כינון הפרובינקיא הרומית בעקבות המלחמה הפונית ה-3. יוצא אם כן שאפשר לתחום את זמנו של קלאודמוס בין 146 לבין אלכסנדר פּוֹלֻהיסטוֹר. סוף סוף יש terminus post quem!

יתר על כן, ההקשר מקרב אותנו להשערתו של וולתר 1976: 116 כי קלאודמוס חי ופועל בסביבת קרתגו, אולי אף בעיר עצמה.

מאיפה פולשים לאפריקא?

אייל מאיר - תרומות

אגתוקלס

  • Justin 22.5
    • הפלישה של אגתוקלס מאפריקה. מעניין שהוא לא גילה לחיילים שלו להיכן הם שטים, כשסרדיניה ואיטליה היו היעדים היותר סבירים בעיני החיילים.
    • יוסטינוס מציין שהם הגיעו מסיציליה אך לא מציין במפורש היכן הם נחתו.
  • Diodorus Siculus 19.6
    • אגתוקלס נוחת עם צבאו באוגוסט של שנת 310 לפנה"ס ב-Latomiae, מחצבות שממקומות בקייפ בון.
    • מסתיר מצבאו את היעד האמיתי (אפריקה) שאליו הוא מתכנן לפלוש.

רגולוס

  • Polybius 1.29.2-3
    • הצי הרומאי נוחת באספיס, שמה היווני של קלופאה.

רגולוס ונחשים באפריקא:

  • Livy, Per. 18
  • Silius Italicus 6.140-294 - רגולוס וצבאו נלחמים בנחש יליד האדמה (שורה 254), המייצג את לוב במאבקה נגד איטליא (ש' 242-244).

Bassett 1955:

  • 2: סיליוס איטליקוס נסמך מאד על הפרסליא של לוקאנוס.
  • 3: זיהויים של הרקולס עם רגולוס ועם סקיפיו אפריקנוס, בתוספת הערה על מוצא ה-gens Fabia מהרקלס ובתו של אוונדר.
  • 4: עוד על הקשרים בין מלחמת רגולוס בנחש לבין האקסקורסוס הלובי של לוקאנוס.
  • 6: שורות 181-187 – שלוש התייחסויות רצופות להרקלס (הקרב נגד הענקים, ההֻדרא, הנחש השומר על תפוחי-הזהב) – הנחש האפריקני מזכיר את שלושתם.


אהל 1972: 1004: Like Antaeus (Regulus' monstrous snake) devours lions, and Regulus' struggle with him evokes in Silius a parallel with Hercules' struggle agaisnt teh Hydra. In fact, Regulu's fight with the snake becomes symbolic of Italy's struggle against Africa.

סקיפיו הסב

סקיפיו מקבל את השם "אפריקנוס":


Castra Cornelia:

  • לפי קיסר, מלחמת האזרחים 2.24 קוריו בדק את המקום. ולפי אפיאנוס (???) המקומיים צפו את בואו והרעילו הבארות.
  • לפי לוקאנוס, פרסליא, 4.585-90 המסורת העתיקה והאמינה (non vana vetustas) זהתה את הקסטרא קורנליא עם Antaei regna.
  • פרוקופיוס, מלחמה ונדלית, 2

הזיהוי המוקדם ביותר של מקום זה עם אנטיאוס מגיע, לפיכך, מאמצע המאה הראשונה לספירה, כמאה שנה או יותר לאחר אלכסנדר פולֻהיסטור. כמה היא הולכת אחורה, ה-vetustas של לוקאנוס? הוא עצמו מדבר על כך שאיכר מקומי מספר את הסיפור, אותו שמע מאביו וכו'. אבל זוהי טענה ספרותית (על האיכר כדמות ספרותית ראה Ahl 1972: 1002). אילו עוד מסורות היו? קל"מ יכול להיות מסורת כזו.

לפי סיליוס איטליקוס 3.259-264 יש אחד אנטיאוס המפקד על חטיבה בצבאו של חניבעל. לפי Ahl 1972: 1001,1009 העובדה שהוא מפקד על כוחות הן מזאמא הן מתפסוס מסמלות את הקו הנמתח בין חניבעל ומטלוס סקיפיו, בין מכניע אפריקא לבין מי שמכפר על הנצחון הותיק בדמו ברבות הימים.

אצל Grimal 1949: 57: לפי Lact. Plac. Ad Stat. Theb. 6.869(894) נערך הקרב בין הרקלס לבין אנטיאוס באזור קרתגו באתר שנקרא Simithu, מרחק 100 מיל ומעלה בקו ישר מה-Castra Cornelia. אבל המיקום המדוייק פחות משנה, שכן מיקומו של אנטיאוס אצל המתוגרפים הוא מעורפל מיסודו. לדעתו, Antaei regna הוא כינוי של לוקאנוס ללוב בכלל, ולא למקום מסויים זה או אחר.

אהל 1972: 1001 הע' 1: What LUcan does achieve, however, is a nice inversion of epithets. Africa and the site of Hercules' triumph earn maiora cognomina from Scipio, whose own cognomen was Africanus. כ


  • Livius 29.25, Livius 29.27
    • ליוויוס מספר לנו שסקיפיו הסב נחת בקייפ בון.
    • Scullard 1930 ו- Scullard 1970 דוחה את דיווחו ומראה כיצד למעה סקיפיו נחת באוטיקה, דעה שמקובלת במחקר.
      • Lancel 1998 לא מזכיר את סקלרד אבל כן מציין את הטיעונים של גסל (שמופיעים אצל סקלד ולא סותרים את טיעוניו).
  • גוטמן 1963, 139:
    • לצאצאי הברית בין אברהם והרקלס נודע תפקיד חשוב במלחמה הפונית ה-2.
    • לסופאקס נקרא במטבעות כנעניים "ספק"

סקיפיו והרקלס

Castra Cornelia:

  • לפי קיסר, מלחמת האזרחים 2.24 קוריו בדק את המקום. ולפי אפיאנוס (???) המקומיים צפו את בואו והרעילו הבארות.
  • לפי לוקאנוס, פרסליא, 4. הקסטרא קורנליא היוזוהו עם Antaei regna.

Even Cicero allied himself to such nonsense. 'It is so indeed, Africanus,' he said; 'that same door lay open also to Hercules.' As if he himself were doorkeeper of heaven when it happed, of course!

  • Livius 26.19
    • בדומה לאלכסנדר, נחש ענק עיבר את אימו של סקיפיו.
  • Silius Italicus, Punica 13.634-649
    • כמו הסיפור על זאוס ואלקמנה, יופיטר ביקר את אימו של סקיפיו מחופש לבעלה החוקי. אימו של סקיפיו התעברה אך ידעה שהיה זה יופיטר, ולכן היא מתה בעת שילדה את סקיפיו.
  • Silius Italicus, Punica 15.18-129
    • בדומה לדילמה שעימה התמודד הרקלס, גם סקיפיו היה צריך לבחור בין עונג (Pleasure) לבין המידה הטובה (Virtue). סקיפיו כמובן בחר במידה הטובה.
    • הסיפור על הרקלס: Xenophon, Memorabilia 2.1

סקיפיו הנכד

Appian, the Punic Wars 113

  • סקיפיו הנכד נוחת באוטיקה.

קוריו

לקרוא את Grimal 1949; Saylor 1982.

קלאודמוס ואברהם באפריקא

קלאודמוס בהקשרו

יהודי דובר יוונית בקרתגו הפונית ואח"כ רומית?

  • לפי שֻׁרר 1973-86 כרך 3.1 עמ' 62-64 העדויות הראשונות לישוב יהודי בקרתגו והסביבה הן מהתקופה הקיסרית, מהמאה ה-2 לס'. עם זאת, משערים שגל הישוב הראשון הגיע בעקבות ההגירה היהודית לקֻרנאיקא בימי התלמים.
  • ואולי הוא יהודי קֻרני שרגיש למתרחש בשכונה?
  • הקשר האברהמי לזירה הדרום-ים-תיכונית ניכרת גם במכתבים במק"א: בֻּכלר, ביקרמן (ואני גם) על הקשר הקֻרני של המכתבים היהודו-שׂפרטניים.
    • רוב עצום במחקר במאה הקודמת והנוכחית (כולם חוץ מקרדאונס, גרואן, ברמר) רואה לפחות במכתב יונתן מסמך היסטורי אמין, מה שאומר שהטענה לקשר בין אברהם לשׂפרטא כבר קיימת בשנות ה-140ים, ולמעשׂה כבר עם בריחת יאסון. כלומר: יש תשתית רעיונית לאברהם מול היוונים.
  • המכתבים השׂפרטנים באים בהקשר רומי מובהק - כחלק מהרחבת תחום ההשפעה הרומי בים התיכון.
  • מעניין לראות: למרות שהסיבה לשינוי השם הוא מעורבות רומית, אין לרומאים זכר בסיפור, אלא רק לאברהמידים, הרקלס ואנטיאוס.

אברהם והרקלס

רשת קשרים בין השניים מעבר לסיפור קלאודמוס:

  • מכתב ארווס במק"א - אברהם נמצא במקום בו היינו מצפים למצוא את הרקלס: אבי השׂפרטנים. זיהוי אפשרי? לגזור ולעבד חלק מהמאמר על המכתבים.
  • אפיפניוס, נגד ההרסיות 55.2: מלכיצדק הוא בנם של הרקלס ועשתרת, מקושר עם שלם - בין אם זו ירושלם ובין אם זו שכם.
    • מלכיצדק מלך שלם מקושר עם אברהם בבראשית.
      • הגיל הפוך - אצל קלאודמוס אברהם דור-שניים מעל הרקלס. כאן הרקלס דור מעל מקבילו של אברהם.

@@@לבדוק עוד אצל הנגל מה העניינים@@@

גאורגי 1964: 65 ביחס לאברהם כגיבור מפיץ תרבות במקביל להרקלס או לפניו

הרקלס ומלקרת

  • ההקשר של אנטאיוס (גם אצל יובא/פלוטרכוס) הוא יווני לגמרי
  • הקישור הקרתגני מצביע על מלקרת דוקא
    • אברהם ומלכיצדק, כשמלכיצדק מזוהה אצל אירנאוס כמלקרת
      • האם אברהם-מלכיצדק משליך באיזשהו אופן על האפשרות שקלאודמוס שומרוני?

גנאלוגיות

אצל הרקלס נפגש עם בנו של אברהם מקטורה, ונושׂא לאשה את נכדתו, מה שמציב אותו מקביל מבחינת הזמנים, פחות או יותר, לישׂראל - מעמד זהה ליהודים וליוונים (הרקלס) או קרתגנים (מלקרת). את אברהם, לעומת זאת, התמונה מציבה כאב קדמון לכולם (ולפיכך קובע עליונות מתוך עתיקות למֻתוס העברי).

בבראשית כה ד עיפה ועפר הם נכדים של אברהם, ואילו אשׁוּרִם הוא נין. אצל קלאודמוס שלשתם בנים. יוצא מזה שקלאודמוס מפשט את התמונה, מוציא ממנה את מי שלא נחוץ לו מיידית, ומצמצם פערי דורות.

  • האם מדובר אולי במסורת חלופית בעלת ותק? אין לדעת.
  • הצירוף של "אשורם", שאין לו מקום משלו בפרגמנט שנשתמר, מעלה אפשרות שבהקשר רחב יותר של קלאודמוס נודע גם לו איזה תפקיד חשוב.


א-פרופו Bickerman Origines Gentium 77 ומקומות אחרים במאמר: יחד עם מכתב (אצל יונתן) והכתובת בפרגמון, קלאודמוס מלכוס הוא מהלך ראשון במה שיהפוך להשתלטות של בראשית י על תפקיד הסמכות המרכזית להתווית תמונת העולם, ולמעבר מתפיסה הלנוצנטרית לתפיסה המעמידה את המֻתולוגיא העברית במרכז. זה קורה הרבה לפני הנצרות!

  • עמ' 77: The Bible taught the unity of mankind. We all are sons of Adam, and the chosen people is only a secondary branch on the common stem. This meek idea made pre-history static for the Hebrews. The Greek world view was aggressive and Hellenocentric. Na- tions continued to be formed through expansion and division. As a rule, the motor force of change was some Greek hero. כלומר, קלאודמוס משתמש בכלים יווניים כדי להחדיר את המֻתוס העברי.
    • לשאלת מוצאו: האם הוא יהודי קרתגני מיֻוַן? או שמא יהודי קֻרני (במובן הרחב של המילה) שהושפע קשות מהכיבוש הרומי?

גאוגרפיא

איפה למקם כל העסק?

  • החיבור עם ה-Afri, שם לשבטים שסביב קרתגו, מחזק את האפשרות שקלאודמוס הוא יהודי (או שומרוני?) מקרתגו או סביבתה.
  • הסיפור המקביל של המלך יוּבּא השני (אצל פלוטרכוס, סרטוריוס) לוקח את הרקלס מערבה, לטנג'יר.
  • שום דבר לא לוקח מזרחה.

עניינים נוספים

אנטיאוס

מתוס אנטיאוס עוסק בקונפליקט בין מי שמגיע לאפריקא מבחוץ לבין המקומיים.

  • לבדוק בכל אחד מגלגולי המתוס הרלוונטיים מה מערך הכוחות, מי הם השׂחקנים הפועלים.
    • אצל קל"מ, למשל, אנטאיוס מוזכר רק במילה, ואילו המקומיים (הסופקים) הם תוצר הרקלידי-אברהמי. אצל יובא המצב אחר: הוא צאצא של אשתו של אנטיאוס. יתכן שיש כאן הבדל גישה בין המתוס המסופר על-ידי מקומי (יובא) לבין מתוס המסופר על-ידי מי שרואה עצמו כמהגר-זר (קל"מ).

אגדת אנטיאוס נודדת מערב מאזור קֻרנה לטינגיס. ההקשר הרומי-קרתגני מופיע באמצע הדרך, בתווך בין התקופה הארכאית-קלאסית לבין יובא (אוגוסטוס).

Antaios in LIMC : Ricardo Olmos & Luis J. Balmaseda

Gantz 1993, 416: about Attic vase painting: "in virtually all instances Heakles is pushing or attempting to push Antaios toward the ground.


קליפאה/אספיס

המיקום של אנטיאוס בקליפאה, אצל פרוקופיוס (מלחמות 4.10.24; עמ' 289-91 כאן), מתאים להקשר המוצע לקלאודמוס.

  • לפי פרוקופיוס המורים הם צאצאי האוכלוסיא הפלשׂתינית שנמלטה מפני יהושע בן-נון, והוא מתאר כיצד הרשו לקרתגנים של דידו להתיישב, וכיצד הסתכסכו אתם לאחר מכן, הפסידו במלחמה ונדחקו לשטחי הספר. עם הכיבוש הרומי, מוסיף פרוקופיוס, יושבו בקצה מערב ונתנו לארצם החדשה את השם מאורטניא.
    • אנטיאוס הרי הוא בן-האדמה, סמל האוכלוסיא האוטוכתונית. פרוקופיוס מנתק בין אנטיאוס לבין המורים, וטוען שהוא מייצג קבוצה קדומה עוד יותר של האוכלוסיא, לפני ההגירה מפלשׂתינה. האוכלוסיא הקדומה לא נזכרת עוד בסיפורו.
    • והרי כל זה מתאים ככפפה ליד לגורלם של שבטים שונים בימי אוגוסטוס! יובא השני מתייחשׂ על הרקלס ואשתו של אנטיאוס - והרי לנו שוב מיזוג מושלם בין הגורם החיצוני לבין האוטוכתוני.
  • מהיכן יודע פרוקופיוס את כל זה? אין לדעת. אבל כבר אצל לוקאנוס, פרסליא 4.592 מתואר סיפור אנטיאוס כפי שעבר מדור לדור בקרב השכבות העממיות: Cognita per multos docuit rudis incola patres.

לפי דיודורוס 20.6.3 נוחת אגתוקלס מסרקוסאי ב-Latomiai - שיט בן יום קצר מקליפאה לפי ליפינסקי 2004, 372-73.

סֻפקס ומסיניסא

  • ליוויוס 24.48-49: איך עבר סֻפקס מהצד הקרתגני לצד הרומי (213 לפ'), ואיך הזדרז מסיניסא לחבור לקרתגנים בתגובה
  • ליוויוס 25.34.2: מסיניסא בספרד, עדיין בעל-ברית של קרתגו - deinde clarum potentemque Romana fecit amicitia.
  • ליוויוס 27.4.5-7: סֻפקס שולח לרומא לחדש ידידות ואנשיו מתקבלים בברכה
  • ליוויוס 31.11.8: הסנאט הרומי מברך את מסיניסא לא רק על שמירתו על ממלכת אבותיו אלא גם על הרחבתה על חשבון סֻפקס
  • ליוויוס 31.11.13-18: ורמינא, בנו של סֻפקס, מבקש להיות בעל-ברית של רומא, וננזף על חטאי אביו
  • ליוויוס 31.19.3-4: מסיניסא שולח מתנות ופרשים לרומא למלחמה נגד פיליפוס
  • ליוויוס 31.19.5-6: ורמינא ממשיך לנסות להתחבב על הרומים, ומסכים לכל תנאים שיכתיבו
  • ליוויוס 32.27.2: מסיניסא שולח פרשים, פילים וחיטה לצבא הרומי ביוון
  • ליוויוס 33.47.3-10: שליחים רומיים מגיעים לקרתגו, כביכול כדי לפשר בינה לבין מסיניסא, למעשׂה לבקשתם של גורמים מושחתים שרצו להעיף את חניבעל (שבינתיים הפך לשופט לוחם בשחיתות).
  • ליוויוס 34.62: מסיניסא מנצל הזדמנויות לתפוס שטחים מקרתגו, ושני הצדדים רצים לבוררות ברומא. מסיניסא משתמש במֻתוס היסוד של קרתגו (עור הפר והבֻרסא) כדי לטעון שהאדמה לא שלהם. (כל מֻתוס מתחרה עשׂוי להניב לנומידים יתרון!)
  • ליוויוס
  • ליוויוס
  • ליוויוס
  • ליוויוס

העיר אפרא

לא ברור באיזו עיר מדובר.

  • בישעיהו ס ו נאמר: "שפעת גמלים תכסך, בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו". דניס 1970, 260; 2000, 1151 מציע לקשור בין מקום זה לעיר הנזכרת אצל קלאודמוס.
  • אצל אפלבאום 1979: 58, 130-131 אנו קוראים על עיר בשם Pyrgos Euphrantas, על הגבול בין קרתגו לקרנה, שיש בה רמזים לישוב יהודי. אפשרות מעניינת.
  • אצל גוטמן יש הצעה לזהות את העיר עם הסיפורים של דיונסיוס סקתוברכיון (אצל דיודורוס) על עיר מסתורית של אמון (לא מאד משכנע), וגם עם הסיפור המוזר מאד ממסכת סופרים. @@@שני ערוצים אלה יש לחקור היטב@@@.

יובא

Grimal 1949, 56: אנטיאוס מגיע למרוקו במאה ה-2 לכל המוקדם, ככל הנראה בדמיונם של היסטוריונים יווניים בחצר מסיניסא או מלך מאורטני אחר. המתוס זולג מערבה יחד עם ההלניזציא.

  • ראה פליניוס, HN 5.2 על טינגיס וליקסוס - שתי ערים הקשורות בהרקלס ואנטיאוס.
  • פליניוס 5.49 ודיודורוס 1.21 על אנטיאוס במצרים העילית - אנטיאופוליס


גוטמן 1963, 140:

  • (על קלאודמוס ויובא): הדמיון בשמת הדמויות, ובמידת מה גם בתוכן הכללי ... ששניהם שאבו ממקורות משותפים ברב או במעט ... השלד העיקרי ... נמצא לשני סופרים אלה מן המוכן".
  • "יובא ודאי שלא העתיק את דבריו מתוך קליאודימוס, שכן רב ההבדל בין שניהם". פרט משותף, ממקור משותף: שניהם רואים בסופאקים צאצאים של הרקלס.

בכך שותף גם סולינוס (סוף מאה 2 או תחילת 3 לס'), "שמבחין בין לוב ואפריקה. ארץ לוב נוסדה, לדבריו, על-ידי ליביאה נכדת יו וזיוס, ואמו של בל אבי מצרים. ואילו אפריקה נוסדה על ידי אפר, בנו של היראקליס" (C. Jul. Solinus, Collectanea rerum memorabilium 24.2 קישור)

אבל -

  • ההשערות על גלפֻרה: Denis 2000 1152, ו@@@ראה עוד למעלה@@@
  • ראה (כנראה ב-Origines Gentium של ביקרמן) מראה המקום מפליניוס על העברת הספריות הקרתגניות לידי איזה מלך נומידי.

ביבליוגרפיא

כבר סוכם

קישורים

ויקיפדיה האנגלית על האטימולוגיא של "אפריקא"

אתר המרכז את כל הפרגמנטים על קלאודמוס

העבודה של אוּרי זהבי