רוני רשף אלכסנדר במסכת תמיד ובפלוטרכוס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אלכסנדר והגימנוסופיסטים

(מול הסיפור בפלוטרכוס, 64-65) .

גימנוסופיסטים\שיחת משתמש:Ronny Reshef\תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר\בבלי תמיד לא - לב ב\Plutarch, Life of Alexander 64-65דעת\ אלכסנדר בבבלי תמיד

ההתחלה

פלוטרכוס, 64: אלכסנדר תפס עשרה גימנוסופיסטים, ששידלו את סאבוס למרוד בו ועשו צרות למקדונים. הם היו מפורסמים בתשובותיהם החריפות והקצרות.

(שאלות) מיהו אותו סאבוס? (שליט הודי) כיצד מרד באלכסנדר? מדוע הגימנוסופיסטים שידלו את סאבוס למרוד? כיצד יודע אלכסנדר שדווקא אותם גימנוסופיסטים שכנעו את סאבוס למרוד? אילו צרות נוספות הם עשו למקדונים?

ההמשך: אלכסנדר הציב לפניהם שאלות קשות והודיע שיהרוג תחילה את מי שלא השיב תשובה נכונה ואחר כך את האחרים לפי אותו סדר עצמו, והזקן ביותר היה שופט.

(שאלות) מזכיר את מונטי פייתון, גשר המוות. האם יועצי אלכסנדר סייעו לו להרכיב את השאלות הקשות? האם אלכסנדר עסק בפילוסופיא? (למד בנעוריו אצל אריסטו, אז כנראה שכן) האם היו אלה שאלות שהטרידו את אלכסנדר והוא חיפש להן תשובה?

עד כאן, לא מופיע בכלל בבבלי.

בבלי, ההתחלה: עשרה דברים שאל אלכסנדר את זקני הנגב.

מדוע ההקדמה הזו לא מופיעה בבבלי? מדוע הסיפור מופיע בבבלי, סדר קדשים- שעוסק בעבודת הקורבנות בבית המקדש ועניינים הקשורים לכך? מסכת תמיד עוסקת בענייני העבודה היום יומית במקדש. לפי מה נקבע סדר הנשאלים? נראה שבבלי הם עונים לו יחד ולא אחד אחד כמו אצל פלוטרכוס. מה אפשר ללמוד מזה?

השאלות

דברים מבחוץ

השוואה בין בבלי לנסיך הקטן פה, מאמר בנושא שכתב אבי פרידמן שם

פלוטרכוס ובבלי

גבולות הזמן והמרחב

(לפי בבלי)

שאלה ראשונה

1. בפלוטרכוס, מי מרובים יותר, החיים או המתים. התשובה הייתה – החיים, כי המתים שוב אינם קיימים.

בבבלי, האם המרחק גדול יותר מהשמיים לארץ או ממזרח למערב. התשובה, ממזרח למערב (כי לא מסתכלים על השמש כשהיא באמצע אלא כשהיא במזרח ומערב). חכמים אומרים, המרחק שווה, כי לא מסתכלים עליה בגלל שהיא לא מכוסה (מסנוורת? או שזה משל למשהו אחר?). תהילים ק"ג י"א י"ב, “כגבוה שמים על הארץ (וגו') כרחוק מזרח ממערב".

לכאורה, ההבדל בין השאלה הראשונה בין פלוטרכוס ובבלי גדול. אך מבנה התשובה דומה, הגימנוסופיסט הראשון נתן תשובה חד משמעית ואז פירש. האם זה גלגול של אותה תשובה שתפס אבק בדרך ושינה את צורתו? נראה הסבר קצת כפוי. ובכלל, אולי המתים רבים יותר, כי מצטרפים אליהם כל הזמן עוד- יותר מאלה שנולדים (בסכום הכולל). ההסבר לתשובה- המתים שוב אינם קיימים, מרמז אולי על חיים שלאחר המוות. האם יש עדויות נוספות לעיסוק של אלכסנדר בחיים שלאחר המוות?

שאלה שניה

2. בפלוטרכוס, מי מגדל חיות גדולות יותר, הארץ או הים? הארץ, כי הים אינו אלא חלק ממנה.

בבבלי, מה נברא קודם, השמיים או הארץ? השמיים, לפי בראשית פרק א' פסוק א'. (בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ).

בשתיהן יש עיסוק בארץ, אבל אצל פלוטרכוס הדיון הוא על הארץ מול הים ובבבלי הארץ מול השמיים. מה עומד מאחורי ההבדל בין השאלות? למי היה אינטרס?

אותו מבנה כמו השאלה הראשונה (פלוטרכוס), שלילה. איך הים הוא חלק מהארץ? (העולם שטוח, או עומד על צב שמתחתיו ארבעה פילים, או עגול?) הים הוא חלק מהארץ ולכן יש בו חיות קטנות יותר? בגלל שהוא קטן, או שהכל נחשב חלק מהארץ ולכן בעצם אין חיות בים? לכאורה, שתי התשובות מציעות הסבר חד משמעי וקצר, אבל בבלי מסתמך על ספר ופלוטרכוס- על מה?

נראה שהשאלה בבבלי קודמת מבחינה ממטית לשאלה אצל פלוטרכוס. (קודם, מה נברא לפני מה ואז החיות, לפחות בסדר הבראשיתי של העניין). עד כאן, התשובות בהחלט חריפות וקצרות (משאירות מעט נקודות תורפה, הסבר חסכוני).

שאלה שלישית

3. בפלוטרכוס, איזה בעל חיים הוא הערמומי ביותר. זה שאדם לא הכירו עד עכשיו (יפה!). בבבלי, האם האור נברא תחילה או החושך? אין פתרון. והרי יכלו לומר, החושך-לפי בראשית, שוב. חשבו שישאל מה למטה ומה למעלה, מה לפנים ומה לאחור. אם כך, גם על השמיים לא היו אומרים לו! חשבו שהוא (אלכסנדר) שואל באקראי, אך כשחזר ושאל לא אמרו לו, פן ישאל מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור.

בבבלי אנחנו לפי הסדר של בראשית פרק א', משאלה 2 וגם בשאלה הזו. התוספת של מה שהגימנוסופיסטים חשבו שישאל ולכן סרבו לענות לא ברורה, מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור (ניחוש) במלכות השמיים, סדר המלאכים? (ניחוש קצת רחוק) האם יש קשר לבני אלים (הראקלס)? הגימנוסופיסטים סרבו לענות את התשובה שכתובה בבראשית, מדוע? הרי כשהגיע אלכסנדר לירושלם הראו לו את ספר דניאל והוא הגיב יפה, האם זה היה לפני או אחרי הפגישה עם הגימנוסופיסטים? לאילו שאלות חששו הגימנוסופיסטים שאלכסנדר יגרור אותם? נראה שהמצב לא היה לטובתם והם היו חייבים לענות על כל שאלה, ומי שלא השיב תשובה נכונה יהרג, האין זו תשובה לא נכונה?

מדוע זה שהאדם לא הכירו עד עכשיו הוא הערמומי ביותר? (יש פה ריח של האשמה סמויה לאדם, שהורס את הטבע-אבל זה לאור מה שקורה היום). האם במסעותיו אלכסנדר הזיק לסביבה ולטבע? (מה שנבנה בצור, למשל, כל העצים שנגדעו בנסיונות לבניית הסוללה). הגימנוסופיסטים לא עונים שהאדם הוא הערמומי ביותר. האם יש חיה שהאדם עוד לא הכיר בשלב הזה של ההיסטוריא? (אם לא, זו התחמקות מתשובה. אם כן, מהי?), פון דניקן היה מצביע פה על חייזרים.

בפלוטרכוס השאלות נוגעות לחיים ולחיות (עד כה), גודל החיות (הפרות הכי יפות) ותכונות האופי שלהן (לפחות, ערמומיות) ובבבלי השאלות יותר כלליות, אולי פיזיקליות. אולי חושך מסמל ערמומיות, אך שוב- נראה הסבר כפוי, וגם מהות השאלה שונה – מה נברא קודם מול מי יותר ערמומי- גם פה, בבלי קודם לפלוטרכוס מבחינת סדר הדברים.

בשתיהן יש פה התחמקות, זו לא תשובה חד משמעית שמצביעה על חיה ואו סדר בריאה מסוים.

מידות טובות

(לפי בבלי)

שאלה רביעית

4. פלוטרכוס: הרביעי נשאל מדוע המריד את סאבאס. תשובתו- מפני שרציתי שיחיה חיים של כבוד או שימות בכבוד (בשביל כבוד צריך לעבוד).

בבלי: מי נקרא חכם? -איזהו חכם? הרואה את הנולד. (פרקי אבות ב' י"ב).

בפלוטרכוס, השאלה הרביעית מתחברת להקדמה שאין בבבלי. איך אלכסנדר יודע שדווקא הרביעי המריד את סאבאס? או שכולם עונים יחד וכל עונה מדבר בשם כולם? האם אותו סאבאס הושפל על ידי אלכסנדר? (חיים של כבוד). נראה שהגימנוסופיסטים ידעו שהם שולחים\מעודדים את סאבאס למות, מוות של כבוד. האם אנשים נהגו להוועץ בהם? איזה כוח היה להם באוכלוסיא ומה היה יחס העמים-שבטים-יהודים האחרים אליהם? מדוע הסכים סאבאס להיות מומרד? האם היו לו יועצים מלבד הגימנוסופיסטים? אפשר להבין מפה שכבוד הוא ערך עליון אצלם, אילו ערכים נוספים יש להם? למות בכבוד- בלי להתחנן? בלי לפגוע באחרים? למה התכוון הגימנוסופיסט?

בבלי עבר מבראשית לפרקי אבות (המסכת התשיעית בסדר נזיקין, הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה, עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ-לפי ויקיפדיא). גם פה, אפשר לקשר בין שתי הגירסאות אך הקישור (שכרגע עולה בידיי לעשות) לא נראה לי מספיק מבוסס, הגימנוסופיסטים ידעו שסאבאס ימות כתוצאה ממרידתו, לפי תשובתם בפלוטרכוס. אולי אלכסנדר היה צריך לראות את הנולד לפני שגרם לסאבאס לחיות חיים ללא כבוד? כך יכל למנוע את המרידה. האם זו האשמה כלפי אלכסנדר?

הרואה את הנולד- נבואה או תכנון של כמה צעדים קדימה? היש תיעוד של מקרה\ים שבהם אלכסנדר לא היה מוכן, לא ראה את הנולד? (ונפגע כתוצאה מכך). אולי בכלל התרחקתי, ויש פה כוונה למצב עצמו ולשאלות שנשאלות.. בשאלה הקודמת עסקנו באור וחושך, ופה בראייה- כשיש חושך, לא רואים (טוב כמו באור, אלא אם כן אנחנו חתולים).

שאלה חמישית

5. פלוטרכוס: האם היה קודם יום או לילה? היום, ביום אחד. אלכסנדר תמה והגימנוסופיסט השיב שעל שאלות קשות יש תשובות קשות.

בבלי: מיהו גיבור? -איזהו גיבור? הכובש את יצרו. (מסכת אבות ד', פסוק א').

השאלה של פלוטרכוס דומה לשאלה השלישית אצל בבלי (מה קדם, אור או חושך), אבל התשובה שונה לגמרי. במקום לענות שזה לא ידוע, או לענות (לפי התוספת, שיכלו לענות) שהחושך, הם עונים שהיום, ביום אחד. על רגל אחת, נשמע כמו תשובה סתומה. הרי בבראשית כתוב ההיפך! והארץ היתה חושך על פני תהום. אך גם בבבלי שאלה 3 וגם פה, הגימנוסופיסטים עונים בשונה ממה שידוע להם (בהנחה שהם נתקלו בבראשית), למרות שבפלוטרכוס, אלכסנדר מאיים שיהרוג את מי שלא השיב נכונה. מכאן, אפשר (אולי) להסיק שאלכסנדר לא הכיר את בראשית ולכן הגימנוסופיסטים העזו לענות תשובה שאפשר להוכיח שהיא לא נכונה (לפי המקורות), או לפחות שיש תשובה אחרת שכתובה במקורות לשאלה. גם המשך התשובה של הגימנוסופיסט, כשאלכסנדר מרים גבותיו בתמיהה, היא עזת מצח. נראה שהגימנוסופיסטים מנסים להקשות על אלכסנדר בכוונה (וגם הוא עליהם, כמובן).

ביום אחד- אלכסנדר לא שאל כמה זמן לקח עד שהיה יום או לילה, אלא מה היה קודם. האם היום הקדים את הלילה ביום אחד או שהיום היה (נוצר, נברא, נהיה..) ביום אחד ולא בתהליך ארוך יותר? נראה שיש פה איזשהו משחק מילים.

בבלי נותן לנו עוד מידה טובה, שההקשר שבינה לבין פלוטרכוס שוב נראה לי קצת מאולץ. אולי אלכסנדר יכל לכבוש את יצרו ולא לתמוה, שהרי הוא קיבל תשובה, גם אם היא לא ברורה. בתחילה (אצל פלוטרכוס) מסופר שהגימנוסופיסטים נותנים תשובות חריפות וקצרות. באילו מקרים אלכסנדר לא כבש את יצרו? (אלכוהול, פגיעה בכבודו שמובילה לרצח, האם יש מקרים שקשורים לנשים שבהם הוא לא כבש את יצרו?ולגברים?). גיבור- אולי כאחד הקריטריונים לתהליך ההאלהה.

שאלה שישית

6. פלוטרכוס: כיצד אדם יכול להתחבב על הבריות? - אם בהיותו חזק, לא יטיל אימה.


בבלי: מי נקרא עשיר? -איזהו עשיר? השמח בחלקו. (מסכת אבות ד', פסוק א', שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה; "וטוב לך", לעולם הבא).

בפלוטרכוס, עברנו מסדר הבריאה לאדם ורצונו להתחבב. שוב, נראה שיש פה האשמה של הגימנוסופיסטים, שאולי חשים אימה, בסיטואציא בה הם נמצאים. מבחינה נושאית, לדעתי יש פחות הבדל מאשר בשאלות הקודמות, שתיהן עוסקות באדם (קפיצה מפיזיקא\סדר הבריאה בפלוטרכוס). האם הייתה לאלכסנדר נטייה לנסות לרצות את מי שסביבו (להתחבב)? ולהטיל אימה? הרי אם הייתה לו כריזמא (והייתה), לא בכל מצב היה עליו להטיל אימה כדי שיצייתו לו. ובכל זאת, קשה להאמין שיש אדם (במצבו ובכוחו) שלעולם לא יצטרך להטיל אימה. חברות שבטיות שרגילות למשטרים שמבוססים על אימה שבהן אלכסנדר נתקל, למשל. אם בחברות כאלה אלכסנדר לא יטיל אימה, הבריות אולי יחבבוהו אבל כנראה שיזלזלו בו ולא יצייתו לו.

גם בבבלי, אולי אפשר לראות פה האשמה כלפי אלכסנדר (ואולי גם זה הסבר מאולץ), כי אם היה שמח בחלקו היה מפסיק לכבוש בשלב כלשהוא, ואולי לא היה יוצא למסעות הכיבושים בכלל והיינו שומעים עליו רק כמו ששמענו על מלכים "רגילים" ולא בולטים אחרים. מצד שני, התוספת שמצאתי במט"ח, אושר אמיתי אינו תלוי בכסף אלא בהרגשה(מתקשר גם לגן עדן בהמשך), קשור גם לשאלה אצל פלוטרכוס, כי אם אדם משדר עצמה בלי להטיל אימה, או משדר ביטחון בלי להיות גאוותן, הוא יכול להתחבב על הבריות (-איך שאדם מתנהג. חלקן, כמובן). השאלה שבבבלי מרמזת (לפי התוספת במט"ח) על העולם הבא.

מצד אחד, מי ששמח בחלקו הוא עשיר. מצד שני, תמיד יש רצון לעוד התקדמות, עוד הישגים, עוד אתגרים שאפשר לעבור. איפה עובר הגבול? האם יש באמת שלב כלשהוא שבו אפשר לשבת ולומר- חלאס, זה מספיק לי. ובאמת להרגיש ככה? את אלכסנדר כבר אי אפשר לשאול אם הוא הגיע לשלב כזה. (לפחות לא עד שנבנה את מכונת הזמן).

מוטיב חוזר פה הוא הרצון לאישור מאנשים אחרים.

חיים ומוות

(לפי בבלי ופלוטרכוס)

שאלה שביעית

7. פלוטרכוס: משלושה הנשארים, מי שנשאל (=אחד מהם נשאל) איך יכול אדם להיות כאלוהים. - אם יעשה דבר שאין ביד אדם לעשותו.

בבלי: מה יעשה אדם ויחיה? -ימית עצמו.

בפלוטרכוס יש שאלה שמעשי אלכסנדר כוונו תוך התייחסות אליה, התחרות עם הראקלס, אביו המיתולוגי. גם פה, תשובת הגימנוסופיסטים לא מפורטת, כמו שתואר בהתחלה. שהרי כשאדם עושה משהו, זה דבר שיש בידי אדם לעשותו, לכן הגדרה משונה וסתומה (אלא אם כן הכוונה פה היא למשהו שאף אדם לא עשה לפניו ולא יעשה אחריו, אך את זה-מנקודת זמן מסוימת, איך אפשר לדעת? על העתיד. ועדיין, התשובה נראית לי קצת ממולכדת.). תהליך ההאלהה שוב עולה לדיון.

בבבלי, השאלה הבאה היא הפוכה (מה יעשה אדם וימות? יחיה עצמו), מצאתי פרשנות שמשווה בין זוג השאלות האלה בבבלי (7-8), למפגש בין רבי עקיבא ופפוס בן יהודה, שמנגידה בין תפיסות עולמם על חיים ומוות. נראה שהשאלות לא זהות, אחת עוסקת בתהליך ההפיכה לאל (האם התכוון אלכסנדר, במהלך החיים או למיתוס שנשאר אחרי שהאדם מת? או גם וגם?) והשניה בחיים ומוות, שאולי תהליך ההפיכה לאל הוא נקודה נוספת בין החיים למוות, או מבטל את המוות (כי אלים לא מתים). אולי רפשר לקרוא פה נטייה להרס עצמי (נראה לי מאולץ), האם היו לאלכסנדר נטיות כאלה? (אלכוהול). אולי בכלל יש פה כוונה סמלית, שאדם מכוון את גורלו בעצמו או קריאה לסגפנות, כדי להגיע לחוויות רוחניות כלשהן (כמו הצופים המוסלמים, שצמים ומתבודדים ומסתגפים). ואולי סתם התרחקתי מדי.

שאלה שמינית

8. פלוטרכוס: מי עז יותר, החיים או המוות? - החיים, שכן נושאים וסובלים הם רעות מרובות כל כך.

בבלי: מה יעשה אדם וימות? -יחיה את עצמו.

בפלוטרכוס, משאלת האלוהות עברנו לשאלת החיים והמוות. לפי תשובת הגימנוסופיסטים, השאלה היא האם היצורים (האנשים?) החיים או היצורים המתים עזים יותר. טרם נתקלתי בסיפור על אלכסנדר וזומבים, אבל לא אתפלא אם יש כזה. שוב, נראה שיש פה רמיזה להאשמה כלפי אלכסנדר, כי הגימנוסופיסטים סובלים בתהליך התשאול של אלכסנדר. "עז"- באיזה מובן? חזק? רב? מעשה הלידה וחוויית המוות? מהלך החיים עצמם?

בשאלה הראשונה של פלוטרכוס, הוא שואל מי רב יותר, החיים או המתים (החיים, שכן המתים אינם קיימים). פה, השאלה דומה(חיים מול מוות), התשובה דומה (חיים) אך ההסבר לתשובה שונה. החיים הם אלה שסובלים כל כך. האם המתים סובלים פחות? האם פה המתים כן קיימים?

בבלי ממשיך עם קו החיים והמוות, מהכיוון ההפוך (שאלות 7-8 בבבלי מנוגדות זו לזו), ופה יש לנו עיסוק באותו נושא באותו מספר שאלה. לדעתי, עד עכשיו אלה זוג השאלות (8 בבבלי ובפלוטרכוס) שהכי דומות. אך תשובת הגימנוסופיסטים לא ברורה, הרי איך אדם יכול להחיות את עצמו? נראה שהם לועגים לאלכסנדר או אפילו (!) עונים בסרקזם, שקשה שלא להבחין בו, האם אלכסנדר לא התרגז מהתשובה הזו? או, שזו שאלה עמוקה יותר, ותשובה עמוקה יותר. למשל, מה יעשה אדם הסובל משברון לב? או ממוות של אדם קרוב (כמו הפייסטון, למרות שאין לי פה ציר זמן למקם את האירועים). אם כך, שתי השאלות עוסקות בסבל האדם, והתשובה של בבלי נותנת מענה לסבל (החיה את עצמך).

שאלה תשיעית

9. פלוטרכוס: עד מתי טוב לו לאדם לחיות? (זה האחרון, כי הזקן ביותר הוא שופט, לא ברור לי מה מסגרת תפקידו כוללת, אבל בטוח במה אמו עוסקת) – כל עוד אינו סבור שטוב המוות מהחיים.

בבלי: מה יעשה אדם (כדי) ויתקבל על הבריות? -ישׂנא את המלכות והשלטון. -(אלכסנדר עונה) שלי טוב משלכם: יאהב מלכות ושלטון, ויגמול טוב לבני אדם.

בפלוטרכוס, שאלה נוספת שעוסקת בחיים ובמוות, מזווית קצת שונה. לא מי עז יותר, אלא עד מתי טוב לאדם לחיות. תשובת הגימנוסופיסטים הפעם יותר ברורה (לפחות הפשט שלה, אולי יש כמה דרשים) – בעצם, כל עוד טוב לאדם לחיות. כמעט אפשר לומר שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. מתי אדם חושב שטוב המוות מהחיים, מלבד כשהוא בדיכאון או חולה במחלה סופנית ומכאיבה? (שלא נדע מצרות).

בבבלי חזרנו לשאלות על מידות טובות ותכונות חיוביות ופה לראשונה אלכסנדר עונה, מגיב לתשובת זקני הנגב, שנראית מגמתית ועזת מצח יותר מכל הקודמות. כשהשלטון והמלכות עומדים מולך, לומר שאתה שונא אותם זו עזות מצח. והרי אלכסנדר יכל לענות להם גם על תשובותיהם הקודמות, בשאלה חמש הוא הרים גבותיו (או לא, אבל תמה) בתמיהה אך לא מצוין שאמר דבר מה. פה בפירוש הוא משיב להם ההיפך ממה שאמרו ומוסיף שתשובתו טובה יותר משלהם. התשובה של אלכסנדר מחולקת לשני חלקים: הראשון הוא פשוט ההיפך ממה שהם אמרו (ישנא מלכות ושלטון- יאהב מלכות ושלטון) והשני הוא יגמול טוב לבני אדם. אולי, אלכסנדר רוצה לומר שעזות המצח שלהם היא לא מנומסת. או לא גומלת לו כגמולו, שבמקום להעניש אותם ישר (לפי פלוטרכוס, שמספר שהוא בא להענישם וכבר למדנו שיש לו רעיונות לא רעים עם סוסים ועקבים לענישה) הוא שואל אותם שאלות. ואפילו נותן להם בסוף מתנות ומשחרר אותם לדרכם.

בבלי 9 דומה לשאלה 6 של פלוטרכוס, אך התשובה שונה לגמרי. נראה שהתשובה בפלוטרכוס הייתה מה על אלכסנדר (או על אדם בעל שררה) לעשות ופה התשובה היא מהצד השני, מה על הנשלט לעשות.

פיראטים

(בבלי)

שאלה עשירית

10. פלוטרכוס: אלכסנדר אמר לשופט לחוות דעתו. -כל אחד מהם, תשובתו הייתה גרועה משל חבריו. אלכסנדר: אתה תמות (השופט), על שפיטתך הזו. השופט: הו, המלך, אינך יכול לעשות זאת, אם לא שיקרת כשאמרת (שהכל כל כך נפלא, שיר.) שתחילה תמית את זה שתשובתו תהיה הגרועה ביותר.

בבלי: יאה לדור בים או ביבשה? -ביבשה, שהרי כל יורדי ים לא מתישבת דעתם עד שעולים ליבשה (חרוז).

בפלוטרכוס, מתפתח עימות בין השופט לאלכסנדר. השופט טוען שאלכסנדר מפר את הבטחתו הראשונה (שוב עזות מצח, הוא לא ממש במצב של משא ומתן כשתפסו אותו והוא בחקירה) שהיא, הראשון למות הוא זה שתשובתו הגרועה ביותר. השופט טוען שהתשובה של כל אחד מהם גרועה מזו של כל השאר. נראה שהם עונים בחידות, איך התשובה של כל אחד יכולה להיות גרועה משל כולם? אולי כוונת (המשורר) הייתה שכל אחד מהם נשאל על תחום אחר ובו, השיב את התשובה הגרועה ביותר שאפשר. כך, בכל תחום בנפרד כל אחד מהם גרועה מזו של חבריו (מזו שחבריו יכלו לענות). האם אלכסנדר בחר לכל אחד שאלה מהתחום שהוא הכי חלש בו? ובאיזה תחום הם התמחו בכלל, זקני הנגב המסתוריים האלה? מה ערך האמירה של אלכסנדר, כשאמר שימית תחילה את זה שתשובתו הגרועה ביותר? האם הוא נשבע? האם השופט מנסה להציל את עורו? השופט נותן פסיקה, האם זו נחשבת תשובה לאחת מהשאלות?

בבבלי, אנחנו עדיין בעצות לחיים. כדאי\יפה\עדיף לגור ביבשה, שהרי יורדי הים, דעתם לא מתיישבת עד שעולים ליבשה. קשה (לי) לקשר בין שתי השאלות האלה, בשניהם אחד הגימנוסופיסטים חווה דעתו אך זו לא חכמה, כי בכל הקודמות גם- זה כל הסיפור, שאלות ותשובות. אני מניחה שתשובתם (בבבלי) היא גם משל לנמשל כלשהוא, ודווקא פה יש תשובה חד משמעית ולא מתחכמת כמו בפלוטרכוס. אולי (באמת אולי, די חלש) יורדי הים הם הגימנוסופיסטים והיבשה היא התחום שבו כל אחד מהם מתמחה (ממש לא מבוסס), ואז אם אלכסנדר היה שואל כל אחד על התחום שבו הוא מתמחה, התשובה של כל אחד מהם הייתה האופטימלית ואז תשובת השופט (בפלוטרכוס) אולי, הייתה שונה.

לפי אחד הפירושים שמצאתי (לעיל), אלכסנדר הוא יורד הים שמחפש את הגדולה במקומות רחוקים והגימנוסופיסטים והנשים הם יושבי יבשה. (אבי פרידמן).


יורדי ים קשור גם בבבלי לשאלה 1
(אמר להן: "מן השמים לארץ רחוק, או ממזרח למערב?" --- אמרו לו: "ממזרח למערב. תדע: שהרי חמה במזרח - הכל מסתכלין בה, חמה במערב - הכל
מסתכלין בה, חמה באמצע רקיע - אין הכל מסתכלין בה." ), -->מרחקים.
ושאלות 4-6 (אמר להן: "מי נקרא חכם?" --- אמרו לו: "איזהו חכם? הרואה את הנולד".
אמר להן: "מי נקרא גיבור?" --- אמרו לו: "איזהו גבור? הכובש את יצרו".
אמר להן: "מי נקרא עשיר?" --- אמרו לו: "איזהו עשיר? השׂמח בחלקו". ) --> מוסר ומידות טובות
ובפלוטרך-לשאלה 2
(מי מגדל חיות גדולות יותר, הארץ או הים. והוא השיב: 'הארץ, כי הים אינו אלא חלק ממנה'.), --> גיאוגרפיא ובוטניקא
וגם - איך יכול אדם להיות כאלוהים: 'אם יעשה דבר שאין ביד אדם לעשותו', ואולי גם השלח של קאלאנוס. --> דרכי השלטון, תהליך ההאלהה
ומה הלאה? רוני רשף 10:11, 24 ביוני 2010 (UTC)

הגימנוסופיסטים הפרוגרסיביים

קאלאנוס ודאנדאמיס, או: שאלה 11

11. פלוטרכוס: (65) אלכסנדר נתן מתנות לחכמים האלה ושחרר אותם לדרכם, אבל שלח את אוניסקריטוס לפילוסופים הכי מהוללים שלהם, שחיו בשלווה בינם לבין עצמם. אוניסקריטוס היה פילוסוף מאסכולת דיוגיניס הקיני, שמספר שקאלאנוס (גימנוסופיסט בכיר 1) דרש ממנו (בעזות ובגסות, לא בנחישות וברגישות) לפשוט את כותנתו ולהאזין לו כשהוא ערום, אחרת לא ידבר איתו על עיקר, אפילו אם יבוא מזיבס עצמו. אבל דאנדאמיס (גימנוסופיסט בכיר 2) היה נוח יותר ולאחר ששמע על סוקראטס פיתאגורס ודיוגיניס, אמר שהם נראו לו אנשים מוכשרים אבל עם בושת פנים יתירה מהחוקים. ויש אומרים, שדאנדמוס לא אמר אלא :”לשם מה עבר אלכסנדר דרך ארוכה כל כך ובא לכאן?” בכל זאת, טאכסיליס (מי?) שידל את קאלאנוס ללכת לאלכסנדר. שמו היה ספיניס, אבל בגלל שאמר למי שפגש "קאלי" (שלום בהודית), היוונים כינוהו קאלאנוס. מספרים שקאלאנוס הוא זה שהדגים בפני אלכסנדר את דרכי השלטון. הראה לאלכסנדר בעזרת שלח מכופף שהוא צריך ללחוץ על מרכז ממלכתו ולא להתרחק ממנה הרבה. בבלי: מי מכם החכם ביותר? -כולנו כאחד, שהרי כל דבר ששאלת אותנו, פתרנו לך כאחד.

ראשית, הדמיון בין שאלה 11 בבבלי, לבין שאלה 10 אצל פלוטרכוס. בפלוטרכוס, השופט אומר שכל אחד מהם, תשובתו היתה גרועה משל חברו. בבבלי, הגימנוסופיסטים עושים רושם מאוחד יותר, (כמו הפרפרים שלא נפרדים לפרחים שונים) לכאורה. אפשר גם לפרש אותם באופן דומה: כולם פתרו כאחד=כולם (כל אחד בנפרד, באופן שווה לכל השאר)ענו תשובה גרועה (כל אחד מכל חבריו). שוב, נראה לי קישור קצת חלש.. הגימנוסופיסטים המהוללים ביותר חיו בינם לבין עצמם, וכל השאר? כמה מרוחקים הם היו ממרכז ישוב?

מי זה זיבס?

בפלוטרכוס, אלכסנדר משחרר את החכמים וקורא לחכמיהם הבכירים. כאן מתואר לראשונה עניין העירום ויש ביקורת על הפילוסופים היוונים המפורסמים, שהיו כפופים מדי לחוקים. זה מחזק את עזות המצח של הגימנוסופיסטים שראינו בשאלות הקודמות. בגירסא אחרת (ויש אומרים, האם יש מקור נוסף לסיפור הזה?) דאנדמוס (שהיה נוח יותר מקאלאנוס) רק שאל למה אלכסנדר עבר דרך ארוכה כל כך ובא לכאן. האם אלכסנדר סטה ממסלולו כדי להגיע לגימנוסופיסטים בנגב? היכן למד ספיניס (קאלאנוס) הודית, או לפחות לומר שלום בהודית? וכמה יוונים כבר הכירוהו כדי שיהיה לו כינוי על שם מילה שנהג לומר? מדוע נתן אלכסנדר מתנות לחכמים שתחילה איים להרוג? איך מעז קאלאנוס-ספיניס לדרוש משליח אלכסנדר לפשוט את כותנתו?

רגע.. קצת סדר

סדר בדמויות: גימנוסופיסטים בכירים: דאנדמוס, קאלאנוס (בפי היוונים) ששמו המקורי ספיניס. שליח אלכסנדר: אוניסקריטוס. שליח אלכסנדר 2 (כנראה) טאכסיליס (לא מוצג לנו באופן רשמי, בניגוד לאוניסקריטוס). בבבלי, כולם עונים כאחד – ובפלוטרכוס יש בכירים יותר ופחות (היררכיא).

מכאן, רק בבלי

שאלה שתיים עשרה

12. בבלי: מה דין (=מדוע?) אתם מתריסים נגדי? -סטנא נצח. -הריני הורג אתכם בגזרת מלכים! -השלטון ביד המלך, ולא יאה למלך לכזב.

בשאלה ישירה זו עוד לא נתקלתי, אלכסנדר שואל מדוע הם מתריסים (את סאבוס, ואולי היו עוד מקרים?) נגדו. התשובה היא יריבות נצח. מדוע יש בין הגימנוסופיסטים לבין אלכסנדר יריבות? על איזה רקע? האם הם התעסקו בפוליטיקא? תשובת אלכסנדר, גזרת מלך (מצוות שטעמן לא ידוע, כל מצווה), לא ברורה לי. האם הוא מנסה לדבר איתם בשפה שלהם? התשובה של הגימנוסופיסטים, מזכירה את התשובה של השופט בפלוטרכוס 10, אך לא זהה לה. איך הם יודעים שאלכסנדר משקר? ואיך יש להם אומץ לומר לו ישירות? ומה הקשר(ההגיוני) בין זה שהשלטון ביד המלך לבין זה שלא יאה לו לשקר? כדי להראות דוגמא? (סטנא-סאבאס, לקרוא שוב את המאמר)

אירוע שלושה עשר (בסדר הזה), זהב לגימנוסופיסטים

13. בבלי: אלכסנדר הלביש אותם (=הגימנוסופיסטים) מלבושי ארגמן ונתן (מילולית, השליך) רביד זהב בצוואריהם.

זה פירוט למה שתואר בפלוטרכוס 11, אולי, המתנות. אבל פה אין הפרדה להיררכיא של גימנוסופיסטים. האם אלכסנדר יכל לקנות את לב הגימנוסופיסטים בכאלה מתנות גשמיות? השליך רביד- מדוע השליך ולא נתן או הניח? נשמע קצת אלים.

שאלה-דיון ארבע עשרה, אפריקא

14. אלכסנדר: אני רוצה ללכת למדינת אפריקי (=אפריקא). - אתה לא יכול ללכת, כי הרי חושך מפרידים (בין פה לשם). - לא יכול להיות שלא אלך, ולכן אני שואל אתכם, מה אעשה? - קח חמורים לוביים ההולכים בחושך, והבא צרורות חבלים, וקשור בצד זה, שכשתבוא בדרך (חזרה), תאחז בהם, ובאת למקומך.

בפלוטרכוס 11, אחד הגימנוסופיסטים הבכירים (קאלאנוס) ייעץ לאלכסנדר לא להתרחק ממרכז ממלכתו. שוב, אולי זו פרשנות רחוקה מהמציאות, אך אני רואה פה דמיון, שכן בבבלי 14 (חלוקה מטעמי נוחות) שלעיל, התשובה הראשונה של הגימנוסופיסטים להצהרת אלכסנדר שהוא רוצה ללכת לאפריקא (רחוק ממרכז ממלכתו) היא שאין באפשרותו לעשות את זה, מנימוק גיאוגרפי (הרי חושך). למה הכוונה פה בהרי חושך? האם הגימנוסופיסטים לא שמעו על אלכסנדר שאין אתגר (כמעט, או לא כמעט) שהוא לא יענה לו? זה כמו לנופף בבד אדום לפני השור, לומר לאלכסנדר שיש משהו שהוא לא יכול או שלא עשו לפניו.

ואכן, תשובת אלכסנדר נחרצת, לא יכול להיות שלא אלך. הוא מתעקש לקבל עצה. העצה כוללת חמורים לוביים שהולכים בחושך (כדי להתחבא מאויבים שבהרי החושך? שיירות שודדים?) לדרך לשם וחבלים בשביל הדרך חזרה, שעליה אלכסנדר לא שאל (תודה לאבי פרידמן) אבל להם ברור שזה חשוב, לדעת לחזור. אפשר לקשר את זה לשאלה בנוגע ליורד הים (10) שהוא אלכסנדר שממשיך לנדוד, מול הגימנוסופיסטים, שהם מיושבים, מעדיפים ביטחון ושלווה. זה מתחבר להמשך שתיכף אתאר, ובו דעת אלכסנדר לא מתיישבת עד שובו מהמסע (שוב, תודה לאבי פרידמן).

עוד על חמורים לוביים למטה

ארץ הנשים, ארץ יצורי הפרא

15. כך עשה, ובא והגיע לאותו מחוז שכולו נשים. רצה לערוך קרב נגדן. אמרו לו (הנשים): אם תהרגנו, יאמרו עליך שהרגת נשים, ואם נהרגך, יאמרו עליך שהרגוך נשים. -הבו לי לחם! -הביאו לו לחם של זהב על שולחן זהב. -האם אוכלים אנשים לחם של זהב? - אמרו לו: הייתי שוטה, עד שבאתי למדינת אפריקי (אפריקא) ולמדתי עצה מנשים.

אלכסנדר לקח את עצת הגימנוסופיסטים (רק לגבי החמורים הלוביים או גם בקשר לחבלים בשביל הדרך חזרה? בינתיים לא ידוע מהטקסט), והגיע למחוז שכולו נשים. כתוב, “לאותו מחוז", כאילו שזה מחוז ידוע בכך שכולו נשים. האם אלה אותן אמזונות? מיד רוצה לערוך נגדן קרב, בדומה לקרב המוחות מול הגימנוסופיסטים. הנשים מסבירות לו למה לא כדאי לו להלחם בהן, זה מצב שנקרא בגישור lose-lose, בכל מצב אלכסנדר יוצא מפסיד. הורג נשים או נהרג על ידי נשים. ואז יש תפנית חדה בסיפור, אלכסנדר מבקש לחם (למה לחם? האם כדי להכניס את הנשים למטבח? או ששוב נכנסו לעולם המשל.).מקבל לחם של זהב על שולחן זהב, שוב חוזר מוטיב הזהב מסעיף 13. אלכסנדר שואל, אם אנשים אוכלים לחם מזהב (נשמע, נקרא כמו שאלה רטורית, איך אפשר לאכול זהב? אפילו שיניי זהב לא יועילו פה). התשובה היא בניסוח קצת שונה, כאילו שהנשים מקריינות את אלכסנדר, שהיה שוטה עד שבא לאפריקא ולמד עצה מנשים. ולמה שלא ילמד עצה מנשים? מאחורי כל גבר מצליח.. יש אשה. (כך נהוג לומר).

אם כן, אלכסנדר לא הרג את הגימנוסופיסטים ולא את הנשים האפריקאיות. מאיפה היה להן לחם של זהב על שולחן זהב? האם הן ניסו ללמד את אלכסנדר שלפעמים, לזהב אין ערך ויש דברים שאי אפשר לקנות בו? האם זו הפעם הראשונה שבה אלכסנדר לומד משהו מנשים? אמו לא למדה אותו מאומה?

שערי גן עדן

16. כאשר נטל (עצמו) ובא, ישב על המעין ההוא, והוא אוכל לחם, ובידו דגים מלוחים. בעודו מלבין אותם (מנקה אותם מהריח?) נפל בהם ריח. אמר: למד מכך, מעיין זה בא מגן עדן! ויש האומרים: נטל מהמים הללו ושטף פניו. ויש האומרים: עלה (לאורך המעיין) כולו עד שהגיע לפתח גן עדן. קרא: פתחו לי את השער. אמרו לו: זה השער ליהווה...(תהילים קיח כ)- אמר: אני גם מלך אני, אני חשוב, הבו לי משהו. נתנו לו גולגולת אחת. בא לשקול את כל זהבו וכספו נגדה, ולא היו כמשקלה. אמר לחכמים: מה זה? אמרו: גלגל עינו של בשׂר ודם, שאינו שׂבע. אמר להם: מנין שכך הוא? -קח קמצוץ אפר, וכסה אותה. נשקלה (נמצא משקלה) לאלתר. דכתיב: שאול ואבדון לא תשׂבענה.

פה יש שתי גירסאות לסיפור שמתחיל אותו הדבר. אלכסנדר יושב ליד המעין (איזה?), אוכל לחם ודגים מלוחים (מוטיב הלחם חוזר מהסיפור עם הנשים). למה דגים מלוחים ולא דגים טריים מהמעיין (אם יש בו)? הריח של הדגים (אז הם כן מהמעיין והמעין מלוח? או שהכינו אותם לפני זה עם ההמלחה כדי שיחזיקו יותר זמן בתנאי השטח?) גורם לאלכסנדר להבין שזה מעיין שבא מגן עדן. פה הפיצול לשתי גירסאות.

גרסא א'

אלכסנדר שוטף את פניו, וזהו. מסתפק בלהתעטף בריח גן העדן, אפשר לומר- מבין שיורדי ים, לא מתיישבת דעתם עד שעולים ליבשה. ומבין שלא צריך ללכת להרי החושך. (קצת מתקשר לקטעים הקודמים).

גרסא ב'

אלכסנדר התקדם לאורך המעין והגיע לפתח גן עדן. השער נעול (אחרת לא היה מבקש שיפתחו לו) ואלכסנדר בעמדת נחיתות, קורא ומבקש מבעד לשער נעול (גן נעול) שיתנו לו להכנס. אפשר לומר, שאלכסנדר נפטר לפני שהגשים את כל מה שרצה להגשים, אבל בעצם מי לא? כשמסבירים לו שזה השער לה', צדיקים יבואו בו, הוא מסביר שגם הוא מלך (וחשוב). האם אלכסנדר התעמק במה שנאמר לו או ענה בפזיזות? מדוע לא התייחס לקטגוריא השניה לכניסה בשערי גן עדן, היות האדם צדיק? אלכסנדר קיבל גולגולת (או גלגל עין), שהוא כנראה משל לו עצמו (לפי אבי פרידמן).

העין הזו לא נשקלת מול כל הזהב והכסף, אבל כשמכסים אותה באפר היא נהיית קלה. כמו אלכסנדר, שכשימות- הכל יהיה חסר ערך. גולגולת- סמל של מוות. עין – רמז לכוח הפיתוי של העיניים (של הנשים או באופן כללי?), "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”. (במדבר, ט"ו ל"ט). שאול ואבדון לא תשׂבענה. -(ועיני האדם לא תשׂבענה, משלי כז כ) הן מקבלות את כל המתים ורוצות עוד, והאדם גם אם יקבל כל מה שהוא רואה ורוצה, יראה וירצה עוד. זה מחזק את הרמז של העיניים.

טבלא

כי אולי בה אפשר לראות דברים שלא ראיתי קודם.

פלוטרכוס
בבלי
מה זה אומר, סיווג

1. מי מרובים יותר, חיים או מתים?

(חיים, כי המתים לא קיימים)

מרחק- שמיים לארץ או מזרח למערב?

(מזרח למערב, חכמים אומרים מרחק שווה)

פלוטרכוס, חיים ומוות. בבלי, מרחקים ופיזיקה,
גבולות הזמן והמרחב (פשט). אותה צורת תשובה (דרש)

2. חיות, גדולות יותר בארץ או בים?
(בארץ, כי הים רק חלק ממנה)
מה קדם, בריאת השמיים או הארץ?
(השמים, בראשית)

פלוטרכוס, גודל חיות, יבשה מול ים. בבלי, שמיים מול ארץ,
גבולות הזמן והמרחב, בראשית. הים כחול בגלל השמיים..
3. איזה בע"ח הכי ערמומי?
(זה שהאדם טרם הכיר)

מה קדם, או או חושך? (אין פתרון, פן ישאל מה לפנים ומה לאחור, מה למטה ומה למעלה. אבל לפי בראשית יש, חושך).
פלוטרכוס, תכונות אופי של חיות. בבלי, אור מול חושך, עדיין גבולות הזמן והמרחב, בראשית.

4. מדוע המריד את סאבאס?

(שיחיה חיים של כבוד או שימות בכבוד.)

מי נקרא חכם?
(איזהו חכם? הרואה את הנולד, פרקי אבות ב' י"ב)

פלוטרכוס, הסיבה שלשמה נתכנסו הגימנוסופיסטים ואלכסנדר. בבלי, מידות טובות, תכונות מיוחדות.
5. מה קדם, היום או הלילה?
(היום, ביום אחד. אלכסנדר תמה, על שאלות קשות יש תשובות קשות)
מיהו גיבור?
(איזהו גיבור? הכובש את יצרו, מסכת אבות ד' פסוק א').
פלוטרכוס, יום מול לילה (ביצה ותרנגולת), הזמן והמרחב, דומה לשאלה 3 של בבלי, בראשית. בבלי, מידות טובות. לראשונה, אלכסנדר תמה ומקבל תוספת לתשובה.

6. כיצד אדם יכול להתחבב על הבריות?
(אם בהיותו חזק, לא יטיל אימה)
מיהו עשיר?
(איזהו עשיר? השמח בחלקו, מסכת אבות ד' פסוק א', אשריך וטוב לך).
פלוטרכוס, מידות טובות. בבלי, מידות טובות, מוסר ודרך ארץ, רמז לעולם הבא.
7. איך יכול אדם להיות כאלוהים?
(אם יעשה דבר שאין ביד אדם לעשותו)
מה יעשה אדם ויחיה?
(ימית עצמו)

פלוטרכוס, תהליך ההאלהה. בבלי, תפיסת החיים והמוות, המלצות לאדם (יחד עם השאלה הבאה בבבלי), אולי דומה למפגש בין רבי עקיבא ופפוס בן יהודה. -לפי ההשוואה לנסיך הקטן

חיים ומוות ביד הלשון?

8. מי עז יותר, החיים או המוות?
(החיים, שכן נושאים וסובלים הם רעות מרובות כל כך).
מה יעשה אדם וימות? (יחיה את עצמו).
פלוטרכוס, חיים ומוות. בבלי, מוות וחיים (לפי הסדר הזה), המלצות לאדם.
9. עד מתי טוב לאדם לחיות?
(כל עוד אינו סבור שטוב המוות מהחיים)
מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות?
(ישׂנא את המלכות והשלטון. -(אלכסנדר עונה) שלי טוב משלכם: יאהב מלכות ושלטון, ויגמול טוב לבני אדם. )

פלוטרכוס, חיים ומוות. בבלי, המלצות לאדם. לראשונה, אלכסנדר משיב במילים לתשובת הגימנוסופיסטים, כמעט דיון.

10. השופט חווה דעתו, שכל אחד, תשובתו גרועה משל חבריו. אלכסנדר מאיים להרגו והשופט אומר שהוא לא יכול, אם לא שיקר כשאמר שיהרוג קודם את זה שתשובתו הכי גרועה.
יאה לדור בים או ביבשה?
(ביבשה, שהרי יורדי ים לא מתיישבת דעתם עד שעולים ליבשה.)

פלוטרכוס, השופט ואלכסנדר, כל אחד תשובתו גרועה משל חבריו. בבלי, המקום הראוי לאדם. רמז מטרים למסע לאפריקא וחזרה.

11. אלכסנדר נותן לאלה מתנות, שולח את אוניסקריטוס לחכמים הבכירים שלהם. דאנדאמיס העביר ביקורת על הציות לחוק של הפילוסופים היווניים (סוקראטס, פיתאגורס ודיוגיניס), או שאל למה בא אלכסנדר. קאלאנוס ייעץ לאלכסנדר באמצעות שלח להשאר קרוב למרכז ממלכתו.
מי מכם החכם ביותר?
(כולנו, שכן פתרנו לך כאחד את השאלות ששאלת אותנו)
פלוטרכוס, הגימנוסופיסטים הבכירים, ביקורת על פילוסופים יוונים, שלח, מרכז הממלכה. בבלי, הצטנעות החכמים (בניגוד למה שאמר השופט קודם)

12
מה דין אתם מתריסים נגדי?
(סטנא נצח. -הריני הורג אתכם בגזרת מלכים! -השלטון ביד המלך, ולא יאה למלך לכזב.)

שוב, דומה לשופט בפלוטרכוס 10.

13
אלכסנדר הלבישם מלבושי ארגמן ונתן\השליך רביד זהב בצווארם.

ראי פלוטרכוס 11
14
אפריקא!
(-לא יכול, יש הרי חושך בדרך. -לא יכול להיות שלא אלך, תנו לי עצה. -קח חמורים לוביים שהולכים בחושך וחבלים כדי לדעת איך לחזור)
עצה איך לצאת ו ג ם איך לחזור, למרות שלא ברור שאלכסנדר ביקש עצה איך לחזור.
15
אלכסנדר עשה כך והגיע למחוז עם נשים. רצה קרב, הסבירו לו שיפסיד בכל מקרה, כי או שיהרוג נשים או שיהרג על ידי נשים. מבקש לחם, מקבל לחם של זהב על שולחן זהב. האם אוכלים אנשים לחם של זהב? -(הנשים) הייתי שוטה, עד שבאתי לאפריקא ולמדתי עצה מנשים.

הנשים, לפעמים לזהב אין ערך ויש דברים שאי אפשר לקנות. אלכסנדר מבין שאין טעם להלחם בהן.

16
אלכסנדר יושב על מעין, אוכל לחם ומחזיק דגים מלוחים. הריח גורם לו להבין שזה מעיין גן עדן. גירסא א': שטף פניו במים והסתפק בכך. גירסא ב': הלך לאורך המעיין, הגיע לשער גן עדן, דפק עליו, לא קיבל את ההסבר מדוע לא יכול להכנס, ביקש משהו כי הוא חשוב, קיבל גולגולת או גלגל עין. המשמעות: כשאלכסנדר מת, כל הזהב לא שווה כלום. נגד חמדנות.

גירסא א', אלכסנדר מסתפק בהתעטפות בריח גן עדן.

גירסא ב' (יותר מתאימה למיתוס של אלכסנדר), אלכסנדר שואף ליותר, מקבל מתנה שממחישה לו שכשימות כל הזהב שצבר יהיה שווה כקליפת השום.























































































חמורים לוביים

במרחב העבודה שלהם, כדי שלא יפריעו לפרות:

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

מדיטציא על השוואה בין חמש הגירסאות

קובץ:Alexander and Gymnosophists Table.doc\ קובץ:Bavli Tamid 31b-32b Eng Trns.doc


  • חיים ומוות - רומאנס 2 מנוגד לפלוטרכוס 1 במבט ראשון. במבט שני, זו אולי גירסא מפורטת יותר שלו. קשור גם לפפירוס1, 8,9, 10 ולפלוטרכוס 8,9, 10. ואפיטומת מץ 1, 8,9 ,10,בהתאמה (מהמעט שהבנתי בלטינית). בבלי 5 א', ב'. בבלי 10. רומאנס 3.
  • אור וחושך (שזה בעצם פחות אור) - בבלי 3, 4 א' (כי כדי לראות את הנולד צריך אור), פלוטרכוס 5, פפירוס 5 (יום ולילה ולא אור וחושך), אפיטומת מץ 6 (יום ולילה), רומאנס 2 (אחרת לא רואים את הנראים, בלי אור לא רואים- למעט עטלפים), 3, 7, 8.
  • קצוות העולם (מזרח ומערב) - בבלי 1, 7 (קצת), פלוטרכוס 7 (קצת ומכיוון אחר לגמרי), פפירוס 7 (כנ"ל), אפיטומת מץ 7, רומאנס 1, 8.
  • ים ויבשה - בבלי 2 (השמיים הם המראה של המים, בלי מים אין שמיים כחולים), בבלי 4 ב', ג' (בדרש ולא הפשט - רמז לאלכסנדר להפסיק לכבוש, כמו השלח בהמשך), בבלי 7, פלוטרכוס 2, פפירוס 2, אפיטומת מץ 2, רומאנס 1,7 (רק יבשה, חצי קשור), 4.
  • תגובת אלכסנדר - בבלי 6, פלוטרכוס 5, 10. פפירוס 5, 10. אפיטומת מץ 5, 10. רומאנס 5.
  • תשובות סתומות או מתחכמות - בבלי 1, 3,4, 5 (השליטה הגדולה בחיים היא להחליט מתי למות. והאתגר הגדול הוא להתגבר על מחלה ולהחליט לחיות בגלל הרצון לחיות), 8, 9, 10. פלוטרכוס 1,2,3,5, 7 (פרקדוקס),9, 10. פפירוס 2,8,3,5,7,9, 10. אפיטומת מץ 2,3,5,7,8,9,10. רומאנס 2, 3, 4, 6 -נטל מזהב? קשור לכתר שיש אחר כך בבבלי?, 7.
  • לידה ואמהות- רומאנס 7, 8. רומאנס 1 - אמא אדמה. גם פפירוס 2, בבלי 2, פלוטרכוס ואפיטומת מץ 2, רומאנס 4.
  • יוצאי דופן במיוחד - תשובה שהיא שאלה: פפירוס 1. תשובה משולשת: רומאנס 6.
  • רמזים מטרימים - בבלי 2, 3 (כי פחדו שישאל עוד), 4, 7. פלוטרכוס 6 (הנשים!), 7 (גן העדן?),8 (גם), פפירוס 6 (נשים), 7, 8 (כמו הגולגולת ששוקלת הרבה ואז כלום - כשאלכסנדר מת), אפיטומת מץ 6,7,8, רומאנס 1 (הגימנוסופיסטים נשארים באותה סביבה כל החיים ובמוות), 5, 6 (תשובה משולשת),
  • הפכים (שדנים באותה שאלה והתשובה הפוכה במהותה או בתוכנה, כלומר ברורה מול מעורפלת או ממש הפוכה הלכה למעשה) - פפירוס 5, פלוטרכוס 5. בבלי 1, רומאנס 8 (בערך). בבלי 3, פלוטרכוס 5 ורומאנס 7. בבלי 6, פלוטרכוס 6 (יחד עם פפירוס ואפיטומת מץ 6). בבלי 8, פלוטרכוס 10 (עם פפירוס ואפיטומת מץ 10). בבלי 5, פלוטרכוס 9 (יחד עם פפירוס ואפיטומת מץ 9). רומאנס 2, פלוטרכוס 1. רומאנס 3, פלוטרכוס 8 (עם פפירוס ואפיטומת 8). פלוטרכוס 3 (יחד עם פפירוס ואפיטומת מץ 3), רומאנס 5. בבלי 10, פלוטרכוס 10, יחד עם אפיטומת מץ ופפירוס 10.
  • מלוכה ופוליטיקא - בבלי 4, 6, 7, 9, 10 (חלק בדרש וחלק בפשט), פלוטרכוס 4, 6. פפירוס ואפיטומת מץ 4, 6. רומאנס 5, 6, 9.
  • פרספקטיבא, דו משמעות - בבלי 1, 4 (בפרספקטיבא של מסכת אבות זה חכם, גיבור ומאושר), 5, 6. פלוטרכוס 1 (תפיסת החיים שלאחר המוות), 5, 8 (לך תדע מה סבלו המתים), פפירוס ואפיטומת מץ 1, 2 (למרות שמבחינה גיאולוגית זה נכון, בכל זאת רוב כדור הארץ הוא בים. גם פלוטרכוס 2 ורומאנס 4), פפירוס 5, 6,8. רומאנס 2, 3, 4, 8.
  • האלהה - בבלי 5 (מאוד מאוד דרש), פלוטרכוס 7, יחד עם פפירוס ואפיטומת מץ 7.
  • חיות - פלוטרכוס 2, 3 (יחד עם פפירוס ואפיטומת מץ 3), רומאנס 5, חלאס.