רוני רשף פרויקט מסכם אוסף מקורות עתיקים עד 300 BC

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


אינדקס מקורות עתיקיםעד 400BCעד 300BCמ-300BC עד ישועמאה ראשונה לספירה
פריט מחקר מודרנימקור עתיקתבנית למושג
מקורות עתיקים ברשתמקורות עבריים-יהודיים
דף העבודהשיחת משתמש:Ronny Reshefהעבודה של ניבה
זכויות היוצרים שליהסבר לזכויות היוצרים



Aristophanes

Aristophanes (ca. 446 BC – ca. 386 BC) Acharnians 1000-2, frogs 217-9, 357,

Aristophanes lysistrata 1-3

Aristophanes, Ecclesiazusae 389:

Aristophanes, Frogs 1:

Aristoph. Frogs 354

Aristophanes,Knights 507:

Aristophanes, Peace 431:

Lysistrata 1279

Thucydides

(c. 460 BC – c. 395 BC)

The Peloponnesian War 2.15

Hippocrates

ca. 460 BC – ca. 370 BC

21 doc=Perseus:text:1999.01.0251:text=Epid.:book=1:chapter=3&highlight=dionysus De morbis popularibus epid. 1.3

Lysias

ca. 445 BC – ca. 380 BC

Defence against a Charge of Taking Bribes 21.2

Isaeus

early 4th century BC

Cleonymus 1.31

Dicaeogenes 5.41

Ciron 8.35

Euripides

Euripides (ca. 480 BC – 406 BC) Bacchae 421-3; 707 (cf.142), 274-9, 1064-75, 921-2, 699-702, 137-9, 724-7, 39-40, 48, 114, 209-10, 443-7, 498, 649, 419-20, 279-83, 680, 686, 609, 208, 1295, 1109, 319-21, 21, 52, 500-2, 47-8, 470, 566, 583, 608, 630-1, 500-2, 850-1, 924, 1124, 38, 1161, 1147 (victory), 72-3, 465-74, 353, 4, 822, 857, 922, 700, 491, 623, 284, 279-83, 686-713

Euripides Iphigeneia in tauris 947-60,

Phoenissae 226

Euripides Cyclops 73-75

Bacchae 1:

Euripides, Cyclops 1:

Euripides, Electra 487:

Euripides, Heracles 875:

Euripides, Hippolytus 313:

Sophokles

Sophokles (c. 497/6 BC – winter 406/5 BC) fragment 253: magic vines

Sophokles antigone 964, 963

Sophokles ot 174 = Oedipus Tyrannus

Antigone 955

Oedipus at Colonus card 668

(DATE?( Tragicorum Graecorum Fragmenta

Invention of wine with Dionysos: TrGF ( Tragicorum Graecorum Fragmenta) II 646a

Xenophon

Xenophon (c. 430 – 354 BC)

symposium 9.2-7

Anabasis 1.2

Hellenica 5.3

On the Cavalry Commander 3

Timotheos

Timotheos (c. 446-357 BC) fragment 780

Theocritus

Theocritus (flourished in the 3rd century BC) 26.8-9, 13-14

To Semelè three, to Dionysus nine. 26

let no man dare defy Great Bacchus,

Herodotos

Herodotos (c. 484 BC – c. 425 BC)


1.23

תרגום לעברית מהספר שחיברו בנימין שימרון ורחלק צלניק אברמוביץ:

1.150: את סמירנה הפסידו האיולים בדרך זו: אנשי סמירנה קיבלו לערים פליטים מקולופון, שנחלו מפלה בסכסוך פנימי אלים וגורשו מעירם. אחרי כן המתינו הפליטים מקולופון להזדמנות, וכאשר אנשי סמירנה חגגו חג לדיוניסוס מחוץ לחומות, סגרו את השערים והשתלטו על העיר. כשכל האיולים באו לעזרה, הגיעו להסכם, שהאיונים ימסרו את כל נכסי דניידי וסמירנה תצא מברית האיולים. אחרי כן חילקו האיולים את אנשי סמירנה בין 11 עריהם והעניקו להם זכויות אזרח.

2.42: כל אלה המייסדים מקדש לזאוס התבאני, או שוכנים במחוז תבאי, מקריבים עזים, אבל נמנעים מכבשים. כי המצרים אינם עובדים כולם את אותם האלים באופן שווה, חוץ מאיסיס ואוסיריס, שאותו הם מזהים עם דיוניסוס. את שני אלה עובדים כולם באופן שווה. כל אלה שיש להם מקדש למנדס, (...)

2.48: בערב החג לדיוניסוס, כל אחד שוחט חזירון לפני שער ביתו ונותן אותו לרועה החזירים שממנו קיבל אותו, כדי שישא אותו משם. את שאר החג לדיוניסוס מנהלים המצרים באופן דומה למדי ליוונים, חוץ מהריקודים; אבל במקום פאלוס הם המציאו בובות על חוטים, באורך אמה, הנישאות בין הכפרים בידי נשים, ולבובות איבר מין מתנדנד שאורכו לא נופל בהרבה מזה של הגוף כולו; הנשים הולכות בעקבות חלילן ושרות על דיוניסוס. יש סיפור מקודש, המסביר מדוע איבר המין גדול יותר ורק הוא נע ולא כל הגוף. (הערה 48: לפאלוס, איבר המין הזכרי, הייתה חשיבות רבה בפולחן היווני לדיוניסוס, כסמל פריון. בתהלוכות לכבודו נשאו פאלוי מפוסלים. אותו יסוד מופיע בפולחן אוסיריס המצרי. (...)

2.49: לפיכך אני סבור, שמלאמפוס בן אמיתיאון הכיר היטב את הלכות הקורבן הזה. כי מלאמפוס הוא שהורה ליוונים את שמו של דיוניסוס, כיצד להקריב לו וכיצד לערוך את תהלוכת הפאלוס. לא הייתי אומר שהוא באמת לימד את כל הפולחן, כי המלמדים שבאו אחריו הוסיפו דברים; אבל הוא זה שהדריך את היוונים לשאת פאלוס בתהלוכה לכבוד דיוניסוס, וממנו למדו היוונים לפעול כפי שהם נוהגים. אני טוען אפוא, שמלאמפוס היה אדם חכם; הן מפני שרכש לעצמו את אומנות הניבוי והן מפני שלימד את היוונים את פולחן דיוניסוס, שאותו למד מן המצרים ביחד עם דברים רבים אחרים, ושינה אותו אך במעט. כי אכן אינני סבור, שהדמיון בין מנהגי המצרים לבין מנהגי היוונים בפולחן זה הוא מקרי; אילו כך היה הדבר, היה הפולחן ייחודי ליוונים ולא משהו שהוכנס רק לאחרונה. אף אינני טוען, שהמצרים שאלו מנהג זה או אחר מהיוונים. אבל לדעתי למד מלאמפוס את פולחן דיוניסוס בעיקר מקדאמוס איש צור, ומאלו שבאו איתו מפיניקיה אל הארץ הקרויה עתה בויוטיה.

2.52: קודם לכן, כפי שאני יודע ממה ששמעתי בדודונה, נהגו הפלאסגים בכל פולחניהם להתפלל לאלים, מבלי לקרוא בשם לאף אחד מהם; כי עדיין לא שמעו על כך. הם כינו אותם "אלים", משום שהם מכניסים סדר בכל וקובעים את מקומו של כל דבר. אחר כך, לאחר שחלף זמן רב, הם למקו מן המצרים את שמות האלים, אבל את שמו של דיוניסוס רק הרבה יותר מאוחר. (...)

2.61: כך נעשה במקום זה, ואילו כיצד חוגגים לאיסיס בעיר בוסיריס סיפרתי קודם לכן. שם, לאחר הקרבת הקורבנות, מקוננים כל הגברים והנשים, רבבות רבות של אנשים; אבל אסור לי לספר על מי הם מקוננים. אלה מן הקארים הגרים במצרים מגדילים עוד לעשות וחותכים את מצחיהם בסכינים, ובכך הם מגלים שהם זרים ולא מצרים. הערה 61: הקינה הייתה על מות אוסיריס, בן זוגה של איסיס.

2.81: הם לובשים כותנות פשתן, עם גדילים סביב הרגליים, הנקראות קאלאסיריס; עליהן הם עוטים מעילי צמר לבנים פתוחים. אבל שום דבר צמר איננו מובא אל תוך המקדשים ולא נקבר ביחד עם המצרים, כי דבר זה אסור עליהם. בכך הם נוהגים כמו בפולחן הנקרא אורפאי וכמו בפולחן הבקכאי, שלמעשה הם פולחנים מצריים ופיתגוראים, כי גם למי שהוכנס בסוד פולחנים אלה אסור להיקבר במעיל צמר. יש למצרים סיפור קדוש על דברים אלה.

2.123: את הדברים האלה של המצרים יקבל מי שדברים כאלה נראים לו מהימנים. עלי מוטלת בכל חיבורי החובה למסור כל מה ששמעתי מכל צד שהוא. המצרים אומרים, שבשאול שולטים דמטר ודיוניסוס. המצרים הם גם הראשונים שטענו שנשמת האדם היא בת אלמוות;....

2.132: גוף הפרה עטוי כולו בגד ארגמן, ורק הצוואר והראש גלויים ומכוסים בשכבת זהב עבה. בין קרניה ניצב גלגל השמש עשוי מזהב. הפרה אינה עומדת, אלא כורעת על ברכיה ומידתה כמו של פרה חיה גדולה. פעם בשנה מוציאים אותה מן החדר, כשהמצרים מבכים את האל, שבשמו אינני נוקב בספרי על עניינים כאלה. אז הם מוציאים את הפרה לאור היום; הם מספרים, שבמותה ביקשה הבת מאביה מיקרינוס לאפשר לה לראות פעם בשנה את השמש. הערה 128: החג היה מוקדש לאוסיריס, אל המתים.

2.144: הם הראו איפוא, שכל המיוצגים בדמויות היו כאלה, רחוקים מאוד מישות אלוהית. לפני האנשים האלה היו שליטי מצרים אלים והם דרו בין בני האדם, ותמיד אחד מביניהם היה המושל; האחרון שבהם היה הורוס בן אוסיריס, שהיוונים קוראים לו אפולון. הוא הדיח את טיפון ושלט אחרון במצרים; אוסיריס ביוונית הוא דיוניסוס.

2.145: ביוון נחשבים לאלים הצעירים ביותר הראקלס, דיוניסוס ופאן, אבל במצרים פאן הוא הקדום ביותר מהאלים ואחד משמונת האלים שנחשבים לראשונים; הראקלס נחשב לאחר מ-12 האלים של הקבוצה השנייה, ואילו דיוניסוס נמנה על הקבוצה השלישית, שהם צאצאי ה"שניים עשר". כבר הראיתי לעיל, כמה שנים עברו, לדבריהם, בין זמנו של הראקלס לזה של המלך אמאסיס; נאמר, שבין זה לפאן עברו עוד יותר שנים, ואילו בין דיוניסוס לאמאסיס עברו פחות שנים מכולם, ולפי חשבון המצרים עברו בינו לבין אמאסיס 15,000 שנים. המצרים טוענים, שהם יודעים זאת בדיוק, משום שתמיד חישבו ורשמו את מספר השנים. ואולם בין זמנו של דיוניסוס, שנחשב לבנה של סמלה בת קאדמוס, לבין זמני, עברו כ-1000 שנים; בין הראקלס בן אלקמנה לביני – כ-900; ובין פאן בן פנלופה לביני עברו פחות שנים מאשר מימי מלחמת טרויה, לכל היותר כ-800.

2.146: הברירה בין שתי הגרסאות האלה בידי כל אחד; אני הבעתי את דעתי בעניין זה. אילו היו דיוניסוס בן סמלה ופאן בן פנלופה גלויים לעין והזדקנו ביוון כמו הראקלס בן אמפיטריון, כי אז יכול מישהו לומר, שגם הם היו בני אדם שקיבלו את שמותיהם של אלים קדומים. אבל היוונים מספרים, שמיד אחרי לידתו תפר זאוס את דיוניסוס לירכו והביא אותו לניסה שבאתיופיה, מדרום למצרים, וכלל אינם יודעים לאן הגיע פאן אחרי לידתו. לפיכך ברור לי, שהיוונים למדו את שמותיהם עוד יותר מאוחר מאלה של שאר האלים, והם קבעו את הזמן שבו נודעו השמות לזמן לידתם.

2.156: מבנה פולחן זה הוא איפוא בעיני המופלא ביותר מכל מה שראיתי באתר קדוש זה; השני בדרגתו הוא אי הנקרא כמיס. האי נמצא בתוך אגם עמוק ורחב ליד המקדש שבבוטו, והמצרים אומרים שהוא צף. אני, מכל מקום, לא ראיתי אותו לא צף ולא נע והתפלאתי לשמוע שיש באמת אי צף. על כל פנים, באי הזה עומד מקדש גדול של אפולון ובו שלושה מזבחות; גדלים בו עצי תמר רבים, וגם עצים אחרים – נושאי פרי ועצי סרק. המצרים מוסיפים סיפור זה על סיבת הניידות של האי: לטו, אחת משמונה האלים הקמאים, אשר גרה בבוטו שבו נמצא האוראקולום שלה, קיבלה מידי איסיס את אפולון למשמר. כשהגיע טיפון וחיפש בכל מקום כדי למצוא את בנו של אוסיריס, היא הצילה את אפולון על ידי הסתרתו באי, שקודם לכן לא צף, אבל מתואר עתה כצף. המצרים אומרים, שאפולון וארטמיס הם ילדי דיוניסוס ואיסיס, ולטו נעשתה למטפלת שלהם ולמושיעתם. המצרים קוראים לאפולון הורוס, לדמטר איסיס ולארטמיס בובאטיס. ממיתוס זה, ולא משום סיפור אחר, גזל איסכילוס בן אופוריון את הדבר הבא, אשר לא נמצא אצל המשוררים הקדומים: הוא עשה את ארטמיס לביתה של דמטר. זו הסיבה שבגללה הוא נעשה צף וזהו הסיפור.

3.8: הערבים מכבדים שבועות אמונים לא פחות מבני האדם האחרים. הם נשבעים אמונים בדרך זו: בין שני הצדדים הרוצים להישבע אמונים עומד אדם נוסף; הוא חותך את כפות ידיהם באבן חדה ליד האגודלים; אחרי כן הוא חותך חתיכה מבגדו של כל אחד מהם ומורח בדם שבע אבנים המונחות בתווך, ובאותו זמן הוא קורא לדיוניסוס ולאוראניה. אחרי סיום הטקס מציג הנשבע אמונים את הידיד הזר, או גם את בן השבט, אם נשבע אמונים לבן שבטו, לפני ידידיו, וגם ידידיו מקבלים על עצמם לכבד את השמועה. דיוניסוס ואוראניה הם אליהם היחידים, והם טוענים שתספורתם היא כמו זו של דיוניסוס; הם גוזזים את השיער בעיגול ומגלחים את רקותיהם. הם הוקראים לדיוניסוס אורוטאלט ולאוראניה – אלילת.

3.97: אלה איפוא המחוזות והיטלי המס. רק את ארץ פרס לא ציינתי כחייבת במס, כי הפרסים חיים בארץ פטורה ממס. לעומת זאת, העמים שאינם חייבים במס, אבל שולחים מתנות, הם האתיופים הגובלים עם מצרים, שקאמביסס הכניע במסעו נגד האתיופים המאריכים חיים, וכן אלה היושבים מסביב להר ניסה הקדוש והעורכים חגים לכבוד האל דיוניסוס. מוצא אתיופים אלה ושכניהם זהה למוצא הקאלאנטים ההודים, והם חיים במגורים תת קרקעיים. (...)

3.111: את הקינמון הם אוספים בדרך מוזרה עוד יותר: הם אינם יודעים לומר מנין הוא בא ובאיזו ארץ הוא גדל; הם רק נוהגים לומר, שככל המתקבל על הדעת הוא גדל בארצות שבהן גידלו את דיוניסוס. (...)

4.79: אבל כשפנה גורלו לרעה, קרה דבר כזה: התעורר בו חשק להכנס בסוד פולחן דיוניסוס הבקכאי; כשעמד לקבל על עצמו את הקידושים, ראה חיזיון מפליא. היה לו בעיר בוריסתנס בית גדול ויקר, שאותו הזכרתי זה עתה, המוקף מכל צד ספינקסים וגריפינים משיש לבן; אל תוך הבית הזה זרק האל ברק, והבית נשרף כולו, אבל סקילס לא ויתר על סיום טקס הקידושים. הסקיתים מגנים את ההשתוללות היוונית לכבוד באקכוס; לדעתם, אין זה הגון להמציא אל, המניע את האנשים להשתגע. אחרי שסקילס נתקבל לפולחן המיסתורין, אמר איש מבוריסתנס לסקיתים בלעג: "אתם הסקיתים לעגתם לנו, שאנחנו חוגגים חגי באקכוס ושהאל משתלט עליכם - עכשיו תפס הדאימון הזה גם את מלככם, והוא חוגג לבאקכוס ומשתגע על פי מצוות האל. אם אינכם מאמינים לי, בואו איתי ואראה לכם." ראשי הסקיתים הלכו אחריו, והוא הוביל אותם בסתר את מגדל והושיב אותם למעלה. כשהופיע סקילס בתהלוכה החגיגית והסקיתים ראו אותו חוגג לבאקכוס, הזדעזעו מאוד, יצאו מהעיר והודיעו לכל הצבא את מה שראו.

4.108: הבודינים, עם גדול ורב אנשים, הם בעלי עיניים בהירות מאוד ושערות אדומות. בארצם עומדת עיר הבנויה כולה עץ ושמה גלונוס. כל צלע של החומה אורכה 30 סטאדיות; החומה גבוהה וכולה בנויה עץ, וגם הבתים והמקדשים שלהם עשויים עץ. שם עומדים מקדשים לאלים יוונים, מצויידים, על פי המנהג היווני, בפסלים, מזבחות ומבני קודש עשויים עץ, ושם נערכות חגיגות תלת שנתיות לדיוניסוס עם הילולות באקכנטיות. כי תושבי גלונוס היו לפנים יוונים, שעזבו את תחנות המסחר והתיישבו בין הבודינים; הם מדברים בלשון שחצייה סקיתית וחצייה יוונית.

5.7 (התראקים): הם עובדים רק את האלים האלה: ארס, דיוניסוס וארטמיס; (...)

5.67: (...) קליסתנס העביר את ההצגות לפולחן דיוניסוס, ואת יתר הטקסים למלאניפוס.

7.111: אלה, ככל שאנו יודעים, הם היחידים מבין התראקים שלא היו נתיני אף אדם, אלא הם חיים כאנשים חופשיים גם בימי. כי הם חיים בהרים גבוהים המכוסים יערות מסוגים שונים ובשלג, והם למודי מלחמה. הם בעלי האוראקולום של דיוניסוס, השוכן בגבוה שבהרים; הבסים, שבט סאטרי, הם המפרשים שלו, וכוהנת מכריזה את מאמרי האל כמו בדלפי, והם אינם מסובכים יותר משם.

Andocides

Andocides (440–390 BC)

Andocides, On the Mysteries 1 38:

Isocrates

Isocrates (436–338 BC) 11.39

Trapeziticus 17.33

On the Peace 8.14

Plato

Plato (424/423 BC – 348/347 BC) Philebus 61c,

plato laws 671e1, 665,637b, 815, 790e, 672b.

plato symposium 218b, 213d 692-4, 725-7, 748

Plato republic 363cd, 364b-e

Plato Phaedo 69c (TIRSOS!!), 108b1 and a, 62b, 67cd collecting pieces - like osiris, 69d

Plato meno 81ab

Plato Phaedrus 244e, 244a9,

Plato Cratylus 400c

Laws 1.637b

Cratylus 406b

Statesman 274.c

Phaedrus 265b

Philebus 61c

Symposium 175e

Gorgias 472a

Ion 534a

Timaeus 21b

___________________________________________________________________________________________________________

אינדקס מקורות עתיקיםעד 400BCעד 300BCמ-300BC עד ישועמאה ראשונה לספירה
פריט מחקר מודרנימקור עתיקתבנית למושג
מקורות עתיקים ברשתמקורות עבריים-יהודיים
דף העבודהשיחת משתמש:Ronny Reshefהעבודה של ניבה
זכויות היוצרים שליהסבר לזכויות היוצרים