רוני רשף קצת על אלכסנדר בירושלם מקורות עתיקים

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שיחת משתמש:Ronny Reshef

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)

קצת על כמה מקורות שקשורים בדעת, אנציקלופדיא יהודית

וקצת על מגילת תעניתעצמה

יוספוס,קדמוניות 11.302-347

יוחנן נפטר, בנו ידוע מונה לכהן הגדול אחריו. מנשה הוא אחי ידוע. סנבלט- כותי (שומרוני), פחה שומרון שמינה דריוש. סנבלט ידע שירושלם מפוארת ומלכיה עשו בעיות לאשורים ולתושבי חילת סוריה, לכן נתן למנשה את בתו ניקאסו כדי לקנות את חיבת היהודים כולם. (מדוע סבור סנבלט כי אם ייתן אשה לאחי כהן הגדו[1]ל כל היהודים יהיו לצידו? האם אין פלגים וזרמים בקרב היהודים?) במקביל, פיליפוס מת באיגי (פבסניאס בן קראסטוס מהאורסטיים רצח אותו) ובנו אלכסנדר (הגדול!) חצה את ההלספונטס, ניצח את צבא דריוש על הגארניקוס, אחרי שכבש את לודיא, יוניא, קאריא פאמפיליא. (ממי שמע יוספוס על ההתפתחויות ביוון?)

לזקני יהודה חרה שאחי ידוע הכהן הגדול נשא נכריא והוא שותף לכהונה הגדולה. הם עוררו מהומה מחשש שנישואים אלה יצרו תקדים לנשיאת נשים נכריות, מה שיוביל לערבוב עם הנכרים. (האם באותה התקופה היהודים נשמרו לעצמם וזה אכן המקרה הראשון של נישואי יהודי\ה עם לא יהודי\ה? או שמא זה רק המקרה הראשון בו אדם נכבד ומוכר נוהג כך? כמה כוח היה לזקני יהודה? מדוע הסכים מנשה לשידוך? האם הופעל עליו לחץ מצד סנבלט?) לפי זקני יהודה, הגלות הראשונה ופורענויותיה (על אילו פורענויות מדובר?) נגרמה בעקבות זלזול שכזה במוסד הנישואין. (“נשאו נשים שלא מבנות המקום" – אילו נשים? והאם זו באמת הסיבה לגלות הראשונה?). דרישתם הייתה: הפרד מאשתך או שמור מרחק מהמזבח. (אילו תפקידים דתיים מילא מנשה? מדוע הייתה חלוקת תפקידים בין שני האחים? האם זה היה מקובל או שלידוע היה קשה להתמודד עם כל האחריות לבד?) ידוע, הכהן הגדול, שיתף פעולה עם העם (זקני יהודה) ומנע ממנשה להתקרב למזבח. מנשה פנה לסנבלט והסביר לו שלמרות שהוא אוהב את ניקאסו (כמה זמן הם הספיקו להיות יחד ולהכיר? או שזה רק ניסוח מנומס?) אבל לא מספיק כדי להפסיד את משרת הכהונה, “הגדולה שבמשרות בעם ונחלת משפחתו מאז". (מאז מתי זו נחלת משפחתו?)

סנבלט בתגובה מבטיח למנשה שישמור לו את הכהונה וגם ישיג לו שלטון עם משרת הכהונה הגדולה וימנהו מושל על כל המקומות בהם הוא שלט, אם יסכים (מנשה) לגור עם ניקאסו. בנוסף, הבטיח סנבלט לבנות בית מקדש על הר גריזים, שיהא דומה לזה שבירושלם, על דעת דריוש. (על הר גריזים – כי הוא שומרוני, כנראה. מדוע זה מפתה את מנשה? האם בית המקדש בירושלם לא מספיק למלא את צרכי העם? האם לפני כן מנשה וניקאסו ניהלו נישואין בשלט רחוק ולא דרו יחד? מה האינטרס של מנשה להשאיר את ברית הנישואין השעטנזית הזו, אם מטרתו הראשונית – להתחבב על היהודים, לא נראית באופק?) מנשה נשאר אצל סנבלט והאמין שיקבל את הכהונה הגדולה כמתנה מדריוש, כי סנבלט כבר היה זקן. (כמה היה דריוש מעורב בסבב המשרות בקרב היהודים? מדוע האמין מנשה לסנבלט?) "והואיל וכוהנים וישראלים (ישראלים = יהודים?) רבים היו קשורים בנישואין אלה..” - (אם כן, מדוע התנגדו זקני ישראל לנישואי מנשה וניקאסו? הרי אם המנהג כבר קיים..כמה תקדים שכזה יכול לחזק אותו? לפי משפט זה, המנהג היה קיים בקרב כמה משכבות האוכלוסיא, כולל הכוהנים. כל הזוגות המעורבים עברו למנשה (לאן?), סנבלט נתן להם כסף (כמה? איזה אחוז מהאוכלוסיא היהודית הכוללת הם היו? האם מעבר זה דלדל באופן משמעותי את אוכלוסיית ירושלם?), אדמה לעבוד ולשבת עליה (האם במקביל ניסה סנבלט לקנות את לב היהודים האחרים בדרכים אחרות?) כדי לשמח את חתנו (מנשה). במקביל, דריוש שמע שאלכסנדר עבר את ההלספונטוס וניצח בקרב על הגארניקוס ובתגובה יצא עם חיל פרשים ורגלים כדי למנוע מאלכסנדר לכבוש את אסיא כולה (האם דריוש לא חשב על האופציא השנייה שניצבה בפני אלכסנדר – כיבוש הערים שעל הים התיכון ומצרים?) הם נפגשו באיסוס. סנבלט שמח שדריוש יצא לקרב (האם הוא באמת שמח? האם לא הגיעו שמועות על הצלחות אלכסנדר בשדה הקרב? האם היו לסנבלט מניעים אחרים לשמוח בגלל שדריוש יצא מהשטח לעת עתה?) והסביר למנשה שכשדריוש יחזור הוא ימלא את הבטחותיו.

כולם באסיא (מי הם אותם כולם ואיך יודע יוספוס מה כולם חושבים?) חשבו שאלכסנדר לא יכנס לקרב עם הפרסים בגלל מספרם הרב. אך כידוע, דריוש הפסיד, ברח לפרס, אמו, אשתו וילדיו נפלו בשבי והוא איבד הרבה מצבאו. (מדוע ברח דרויש? האם עשה מאמץ למנוע את נפילתם בשבי של בני משפחתו?) אלכסנדר הגיע לסוריא, כבש את דמשק, ניצח את צידון וצר על צור. אז, שלח לכהן הגדול של היהודים מכתב עם בקשה לחיל עזרה ומזונות לצבא (האם היהודים היו העם העשיר ביותר באותה התקופה באזורינו? הגדול ביותר?) ולהעלות לו את מה שנהגו להעלות לדריוש וכך להביע תמיכה במוקדונים, צעד שעליו לא יתחרט הכהן הגדול (ידוע). ידוע ענה שנשבע לדריוש שלא יפנה נגדו וכל עוד זה האחרון בחיים הוא לא יכול להפר את שבועתו. (האם אכן נשבע ידוע שבועה כזו, או שהיו לו מניעים אחרים? אם כן, אילו? וכיצד ידע שדריוש בחיים – כמה מהר חדשות הגיעו בתקופה ההיא?) אלכסנדר כעס ואיים שאחרי שיסיים את המצור על צור (עניין של כמה חודשים), יצא למלחמה נגד הכהן הגדול ויראה לכולם לקח, למי עליהם לשמור את שבועתם. (מה הייתה הגישה ההלניסטית כלפי שבועות? הרי אלכסנדר היה אדם דתי, האם לא הכיר את מושג השבועה וכוחה?) לאחר שסיים את המצור על צור, עלה אלכסנדר על עזה וצר על מפקד המצודה, באבימסיס. סנבלט הגיע לאלכסנדר עם תחילת המצור על צור אחרי שהתייאש מדריוש (מדוע התייאש? כמה זמן חיכה? אילו שמועות ואו חדשות הגיעו אליו שגרמו לו להתייאש כך?) עם שמונת אלפים מנתיניו ואמר לאלכסנדר שהוא מוסר לו את המקומות בהם הוא מושל וישמח (!) לקבלו לאדון במקום דריוש. (האם קרה משהו בין סירוב היהודים לכניעת סנבלט שגרם לתגובה שונה כל כך מהשומרוני הזה? ומדוע חוזר פה יוספוס אחורה חזרה לתחילת המצור על צור, אחרי שסיפר כבר שהוא נסתיים בהצלחה מקדונית והקרב עבר לעזה?)

אלכסנדר קיבל אותו בסבר פנים יפות וסנבלט סיפר לו על מנשה אחי ידוע (הכהן הגדול) שרוצה לבנות בית מקדש נוסף. זה ייתן יתרון לאלכסנדר: היהודים יהיו חצויים לשניים, העם לא יהיה מאוחד ויהיה קל לדכאו אם יתמרד. (שוב, האם לא היו פילוגים בקרב היהודים באותה התקופה? שאלה רטורית. האם ההשקעה הכלכלית בבניית בית מקדש שני היא של אלכסנדר, או שמא הוא רק מאשר והמקדש נבנה ממסים נוספים? אם כן, האם אין התנגדות בקרב מי שמשלם את המסים לבנות את המקדש? כמה יהודים היו סביב הר גריזים? לדכאו אם יתמרד – לא נשמע כמו ניסוח מעולה כדי לשכנע, אם ליהודים היסטוריא של מרידות אולי כדאי לטפל בהם בדרך קשה יותר מאשר לבנות להם מקדש נוסף) אלכסנדר הסכים, סנבלט בנה את בית המקדש, מנשה מונה לכהן. (האם איש לא התנגד למינוי מנשה לכהן? האם הוא היה מוכר בסביבת הר גריזים? במקרים כאלה היה נוהל קבוע למינוי, מכרז כלשהו או פשוט החלטה שמונחתת מלמעלה?) אחרי 7 חודשי מצור על צור וחודשיים של מצור על עזה, סנבלט מת. היעד הבא של אלכסנדר היה ירושלם, ידוע נבהל, איך יפייס את אלכסנדר אחרי שהעלה את חמתו בעת המצור על צור? העם נקרא לתפילה, הוקרב קורבן וידוע ביקש עזרה מאלוהים (מאין, מאין יבוא עזרי?) (האם לא היה ליהודים צבא מאורגן בירושלם? מדוע מוצג ידוע ככזה אובד עצות מבחינה צבאית? היה מישהו אחר שהיה ממונה על היבטים צבאיים של ירושלם?) כשישן ידוע, אלוהים הודיע לו בחלום (ווחי!) לקשט את העיר, לפתוח את השער כשכולם לובשים לבן והכוהנים וידוע את בגדיהם המסורתיים ולא לחשוש כי עין אלוהים עליהם. (האם לכל כהן גדול היו יכולות נבואיות? כמה נפוץ היה המנהג להפיץ חלומות מבשרי טוב, או רע, בקרב העם?)

ידוע שמח, סיפר לכולם ועשה כמו שחלם. כששמע שאלכסנדר מתקרב, יצא לצופים (מצפה, לירושלם ובית המקדש) עם הכוהנים והעם לעשות לאלכסנדר קבלת פנים כזו.. שהוא טרם ראה. הפיניקים והכשדים שבאו אחרי אלכסנדר קיוו לקבל רשות לבזוז את העיר ולהרוג את ידוע בעינויים (מדוע? אלכסנדר נהג לתת כאלה פריבילגיות לעמים כבושים שלו? ואולי הם פרשו את כעסו בעת המצור על צור כך שייתן להם להחריב את העיר?) אבל ההיפך קרה (מוזיקא דרמטית). כשאלכסנדר ראה את כולם מרחוק, ובייחוד את ידוע שלבש בגד תכלת רקום זהב ומצנפת עם ציץ זהב בו כתוב שם אלוהים (which one?) התקרב אליו, כרע לפניו והקדים בשלומו. כשכל האנשים בירכו את אלכסנדר בקול אחד (האם זה היה מתוכנן מראש כך? או סתם צירוף מקרים, או שיוספוס קצת מנפח לנו את הסיפור?) מלכי סוריה ושאר האנשים (שבאו לבזוז, כנראה) נבהלו. פרמניון שאל מה הסיפור, אלכסנדר הסביר שהוא לא משתחווה לידוע אלא לאל שהוא הכהן הגדול שלו, כי אותו ראה בחלום כשהיה בדיון שבמוקדון והוא חיזק את ידיו לפני היציאה למסע לאסיא. הוא הנהיג את צבאות אלכסנדר ומאז לא ראה (המלך) איש בבגדים אלה. שליחות האל. Mission. (גם ידוע וגם אלכסנדר חלמו חלומות מעודדים, בחלום של אלכסנדר הופיע ידוע כשליח האל ובחלום של אלכסנדר התגלה אליו האל, כמו תחנת ממסר שבין לבין. (האל -ידוע-אלכסנדר), למרות שחלף זמן בין החלומות וזה של אלכסנדר היה קדום יותר. מה המשמעות המיתולוגית של כל זה?) אחרי ההסבר הזה לפרמניון, אלכסנדר נתן יד (ימין) לידוע ונכנס לעיר כשהיהודים רצים לידו. אז עלה לבית המקדש (האם ביקש או שידוע עצמו החליט על כך? האם הם שוחחו במהלך ההליכה? האם אלכסנדר אכן אחז את ידו של ידוע במהלך כל הטיול?), הקריב קורבן לפי הוראות ידוע וחלק לו כבוד ולכוהנים. (מה היה יחסו של אלכסנדר לבני דתות אחרות? האם היה הבדל בין היחס לדת המונותיאיסטית הראשונה לבין היחס לדתות פוליתאיסטיות כשלו? ממה נבע הבדל כזה, אם הוא היה?) אז הראו לאלכסנדר את ספר דניאל, בו רשום שאחד ההלנים יחריב את ממלכת הפרסים, אלכסנדר התעודד ושילח את העם. (האם כששמע אלכסנדר על מה שכתוב בספר דניאל, שינה בעקבות כך את המשך תוכניותיו?) למחרת, קרא (אלכסנדר) להם ואמר להם לבקש ממנו מה שהם רוצים. הכהן הגדול (ידוע) ביקש שייתן להם לקיים את חוקי אבותיהם ושהשנה השביעית תהא פטורה ממסים. (מה היה היחס למסורות של עמים אחרים שנכבשו?)

אלכסנדר אישר, גם לגבי היהודים שבבבל ובמדי. (כמה משמעותית הייתה שם אוכלוסיית היהודים? וכמה קשר היה בינה לבין אוכלוסיית היהודים שבישראל?) כשגייס אלכסנדר חיילים יהודיים לצבאו, רבים התגייסו. בהמשך, יצא להלחם בערים הסמוכות (אילו ערים?) שקיבלו אותו בחיבה. (כנראה ניסו לחקות את מנהג ידוע כדי לקבל הטבות דומות). השומרונים, שהיו בשכם ליד הר גריזים ומיושבת באנשים שפרשו מהיהודים, הכריזו על עצמם שהם יהודים. השומרונים מחשיבים את עצמם עם היהודים כשנוח להם וכנפרדים מהיהודים כשנוח להם, לפי מצב היהודים באותה תקופה. (האם היו עמים נוספים שנהגו כך, לאו דווקא כלפי היהודים? והאם לא גילה איש את תרמית השומרונים?) הקשר היהודי של השומרונים: אפרים ומנשה, בני יוסף. ובכן, השומרונים פגשו את המלך בפאר רב ובהתלהבות. כשקיבלו תשבוחות מאלכסנדר, אנשי שכם צירפו את החיילים שסנבלט שלח אליו (אותם שמונת אלפים?) וביקשו ממנו לבוא לעירם ולכבד את בית המקדש שלהם. אלכסנדר הבטיח לראות בהזדמנות אחרת, כשיחזור. כשביקשו (השומרונים) פטור ממס בשנה השביעית, אלכסנדר שאל אם הם יהודים. הם השיבו שאינם ואלכסנדר הבטיח לבדוק גם את זה כשיחזור (מאיפה?) חיילי סנבלט הלכו עמו למצריים, שם התכוון לתת להם נחלות אדמה. בתיבאיס הם קיבלו נחלות והופקדו כשומריה. כשאלכסנדר מת, האימפריא נחלקה בין יורשיו והמקדש שעל הר גריזים נשאר. (מה לא נשאר?) כשמישהו מתושבי ירושלם נאשם באכילת טרפה, חילול שבת או עברה אחרת, הוא ברח לאנשי שכם וקיבל מהם תמיכה. אז מת (נפטר) ידוע, הכהן הגדול, ובנו חוניו ירש את הכהונה הגדולה.


  1. וואחד

מגילת תענית על כ"א בכסלו

המקור, בויקי טקסט

פירוש קל

יום כ"א בכסלו נקבע ליום טוב האסור בצום ומספד, לפי שביום זה העלילו הכותים לפני אלכסנדר מוקדון על היהודים שכביכול מרדו בו, וכשבא אלכסנדר מוקדון לירושלים יצא לפניו שמעון הצדיק לבוש בבגדי כהונה ואלכסנדר מוקדון כרע ברך לפניו ואמר כי דמותו נוצחת לפניו את מלחמותיו.

לאחר מכן גררו היהודים את הכותים קשורים בזנבות סוסיהם עד להר גריזים שם שכן מקדשם של הכותים, וחרשו את מקדשם וזרעו אותו כרשינים, יום זה נקרא 'יום הר גריזים' והוא נקבע כיום טוב. עשרים ואחד בכסלו, יום טוב (דלא למספד = שלא למספד)

שאלות\תהיות\נקודות חשובות

בנוסח הזה, מככב שמעון הצדיק ולא ידוע.

הכותים (שומרונים) ניסו להעליל על היהודים שהם מרדו באלכסנדר (מדוע?) כשהסתבר לו שהשומרונים שיקרו, הוא נתן ליהודים להתנקם בהם.

מדוע תגובת היהודים הייתה כה אלימה?

האם רק הכותים שנתפסו בשקר נענשו או יותר?

מדוע זרעו דווקא כרשינים (צמחי מספוא ממשפחת הקטניות, המשמשים בעיקר למאכל בהמה, ובשעת הדחק משמשים הם גם למאכל אדם.) ולא השאירו את האדמה בלי כלום? האם זה מעשה שנועד להשפיל?

גם בסיס (הסריס הפרסי, כמדומני) נענש כך, לפני כן – בעת מצור עזה. האם היהודים חיקו את אלכסנדר בעשותם כך או שזה היה עונש נהוג בתקופה ההיא? (ניקוב העקב ותליה על זנבות הסוסים)

בבלי יומא סט א

בבלי יומא סט א

(נעזרתי בפגישת שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון, שכתב אריאל ברטוב)

קצת על בבלי יומא

בוא שמע: בגדי כהונה, במקדש מותר (אם כך, שמעון-ידוע לא היה אמור לצאת בבגדים אלה מבית המקדש, וגם לא הכוהנים – סותר את החלום. לפי פירוש אריאל ברטוב, אי בעית אימא: ראויין לבגדי כהונה; ואי בעית אימא: עת לעשות לה' הפרו תורתך -קיפוח החיים או מצב מיוחד אישרו התנהגות כזו, או שבכלל היו אלה בגדים דומים לאלה של בית המקדש, אך לא זהים.)

באיזה מרד מואשמים היהודים?

גם פה, שמעון הצדיק.

האם הכותים טוענים שלהם שייך בית המקדש(לפי גירסת כתב היד, באתר שיח-מפי אריאל ברטוב), או שמא הם רוצים להחריבו (“גם לי גם לך לא יהיה", צרת רבים..)

האם לטענת הכותים משהו בבית המקדש עצמו מהווה מרידה?

האם בגלל שבית המקדש הוא פרקטיקולרי (במקום, בשנה ובנפש, יום כיפור)?

Alexander-Romance epsilon 20

מה זה בעצם אלכסנדר רומאנס?

Alexander-Romance epsilon 20

19.2 איך הגיעו המקדונים ממצב של אחוות רעים למלחמה?

20.1 באילו מלחמות אבד שאר ההמון? (קרב איסוס, ומה עוד? אנחנו אחרי 332 לפנה"ס)

20.2 מרגלים במסווה של שגרירים (?), חיילי אלכסנדר הצעירים והנועזים מטילים עצמם לתהום. (מדוע ההאשמה הזו? איך ריגלו היהודים ולמה זה לא מוזכר באף אחד מהמקורות האחרים? )

20.3 מקדונים שלא חוששים למות, שינוי תוכניות של היהודים. (האם הייתה תוכנית להלחם עד חורמה במצביא הגדול?)

20.4 הכוהנים יוצאים לקבל את פני אלכסנדר עם ההמון, אלכסנדר פוחד ומבקש שלא יתקרבו אליו. - חופש פולחן ביהודה, שהיה מאלכסנדר ועד לאנטיוכוס הרביעי. (לפי הויקיפדיא)

לפי מרקוס 1937, קשור ליהודי אלכסנדריא ששאפו לשוויון זכויות.

מדוע זה מפחיד את אלכסנדר? (מראה כמו אלוהי) "והוא אמר" (מי זה הוא?כנראה הכהן הגדול, שפה לא מצוין בשמו, לא ידוע ולא שמעון.) הכרת רעיון המונותאיזם לאלכסנדר. אלכסנדר מכיר ברעיון ומאמץ את אותו האל. אפילו קורא לו- האל החי (כל השאר מתים? לא קיימים? מפוליתאיזם למונותאיזם באבחה אחת? או שאלכסנדר זיהה באל הזה את הרקלס וזאוס ושות'?)

20.5 נותנים לאלכסנדר מתנות והוא מסרב לקחת אותן (אצל יוספוס אלכסנדר מציע ליהודים לקחת מה שהם רוצים)

21.1 אלכסנדר ממשיך לירושלם (אצל יוספוס הוא קודם יוצא להלחם בערים הסמוכות)