רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא דין

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא\שיחת משתמש:Ronny Reshef\בבלי תמיד לא ב - לב ב


אשר מסמלים את חשיבותו בתרבות היהודית בתקופת האבות.

דברים כ"ב, 10 - לא תחרוש בשור ובחמר יחדיו.

מקראות גדולות

שמות כ"א 33 וכי-יפתח איש בור, או כי-יכרה איש בור--ולא יכסנו; ונפל-שמה שור, או חמור. 34 בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו; והמת, יהיה-לו. (דיני שור ובור וחמור)

מקראות גדולות

רש"י

וכי יפתח איש בור - שהיה מכוסה וגילהו. או כי יכרה. למה נאמר אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן אלא להביא כורה אמר כורה שהוא חייב (ב"ק נא) ולא יכסנו. הא אם כסהו פטור ובחופר ברשות הרבים דבר הכתוב (..) שור או חמור - הוא הדין לכל בהמה והיה שבכל מקום שנאמר שור וחמור אנו למדין אותו שור שור משבת שנאמר למען ינוח שורך וחמורך מה להלן כל בהמה והיה כשור שהרי נאמר במקום אחר וכל בהמתך אף כאן כל בהמה והיה כשור ולא נאמר שור וחמור אלא שור ולא אדם. שחמור ולא כלים (?)


שמות כ"ב, 3. - אִם-הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה, מִשּׁוֹר עַד-חֲמוֹר עַד-שֶׂה--חַיִּים: שְׁנַיִם, יְשַׁלֵּם. - דיני שור, בור וחמור.

מקראות גדולות

רש"י

אם המצא תמצא בידו - ברשותו, שלא טבח ולא מכר. משור עד חמור - כל דבר בכלל תשלומי כפל בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים שהרי נאמר במקרא אמר על שה על שלמה על כל אבדה וגו' ישלם שנים לרעהו. חיים שניים ישלם - ולא ישלם לו מתים אלא חיים או דמי חיים.

אבן עזרא

אם המצא - זה הפסוק כלל כל בהמה, חכמים קיבלו גזירת הכתוב לתשלומי ארבעה וחמישה לשור ושה בלבד.


שמות כ"ב, 8. עַל-כָּל-דְּבַר-פֶּשַׁע עַל-שׁוֹר עַל-חֲמוֹר עַל-שֶׂה עַל-שַׂלְמָה עַל-כָּל-אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה--עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר-שְׁנֵיהֶם: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. - החמור בחוקים.

מקראות גדולות

רש"י

על כל דבר פשע - שימצא שקרן בשבועתו שיעידו עדים שהוא עצמו גנבו וירשיעוהו מלכים על פי העדים. ישלם שניים לרעהו - למדך הכתוב שהטוען בפיקדון לומר כגנב סימני ונמצא שהוא עצמו גנבו משלם תשלומי כפל ואימתי בזמן שנשבע ואח"כ באו עדים שכך ד"ר. ונקרב בעל הבית אל האלהים, קריבה זו שבועה היא. אתה אומר לשבועה או אינו אלא לדין מכיון שבא לדין וכפר לומר כגנבה מיד יתחייב כפל אם באו עדים שהוא בידו.

אבן עזרא

אשר יאמר: העד - כי הוא זה. אם ירשיעון האלהים השומר כי הוא עצמו גנבו.

ספורנו

חמור או שור או שה -סתם אלה ישמרו אותם עניי עם בשכר.

בעל הטורים מאה 13

על חמור - ב' הבא ואידך עני ורוכב על חמור (זכריה ב'), איירי במשיח. כי היכי דכתיב הכא אשר ירשיעון התם כמי איירי במאן דכתיב ביה וברוח שפתיו ימית רשע. יאמר. בגים זה מין הטענה: אשר יאמר כי הוא זה.

פירוש על אבן עזרא- פירוש רשב"ם

ומת או נשבר. שטרפו ארי או חיה רעה שכשם שמת או נשבה מדבר שאבדה כל הבהמות הוא הדין לנשבר. שכל הבהמה הופסדר (?) שהרגה ארי או חיה רעה. שכן מצינו בנביא שהרגו הארי וחמור והאריה עומדים אצל הנבלה ולא אכל הארי את הנבלה ולא שבר את החמור.


שמות כ"ג, 5. - כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ. - דיני חמור. רש"י אומר, תעזור לו כאן

מקראות גדולות

רש"י

כי תראה חמור שנאך וגו' - הרי כי משמש לשון דלמא שהוא מד' לשונות של שימושי כי וכה פתרוהו שמא תראה חמורו רובץ תחת משאו. וחדלת מעזוב לו. בתמיה: עזוב תעזוב עמו. עזיבה זו לשון עזרא וכן (מלכים א' י"ד)עצור ועזוב וכן (נחמיה ג') ויעזבו ירושלם עד החומה מלאוה עפר לעזוב ולסייע את חוזק החומה כיוצא בו (דברים ז') כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני שמא תאמר כן בתמיה לא תירא מהם ומדרשו כך דרשו רבותינו כי תראה וחדלת פעמים שאתה חודל ופעמיים שאתה עוזר הא כיצד זקן ואינו לפי כבודו וחדלת או בהמת נוכרי ומשאוי ישראל וחדלת (מכילתא). עזוב תעזוב עמו - לפרק המשא מלמשקל ליה מליטול משאו ממנו.

בעל הטורים

שנאך ב' במסורה חמור שנאך. אם רעב שנאך האכילוהו לחם (שם כ"ה), משום דהכא מיירי בשני מיני שונאים נכרי וישראל. דבשונא נכרי דרשינן וחדל מעזוב לו ובשונא ישראל עזוב תעזוב עמו.

אבן עזרא

וחדלת - כמו חדל לך מעשות הדבר. וכן שמרת. והטעם חדל שתעזוב הדבר לו לבדו. (יחס טוב לחמורים ) רק תתיר עמו הקשרים ותעזור המשא ויפול מזה הצד ומזה הצד ויקום החמור. ויש אומר כמו ויעזבו את ירושלם - לטעון המשא בדרך רחוקה.

רשב"ם

חמור שנאך. דבר בהווה: עזוב תעזוב.

  • דומה לדברים כ"ב, 4. - לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ. - אותו מבנה לשוני, דיני חמור. רש"י אומר שזו מצווה להטעין במה שנפל

אולי שור וחמור זו עוד קטגוריא? מרוב עצים לא רואים את היער.

מקראות גדולות

רש"י

הקם תקים (ב"מ ל"ב) טעינה להטעין משאוי שנפל מעליו: עמו. עם בעליו אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון פטו'.

אבן עזרא

נפלים. כמו רובץ. ומלת נופלים כלל: הקם תקם עמו. ולא לבדך כמו עזוב תעזוב עמו.

איוב כ"ד, 3. - חמור יתומים ינהגו;יחבלו, שור אלמנה. -(מתקשר למדרש תנחומא נח יח, היתום חסר ישע והחמור הוא אחד הדברים היקרים שיש לו. כאן, כמו שאייל אמר, אפשר לקשר את זה לפרופיל של אלכסנדר שמתחנך אצל הגימנוסופיסטים.

מקראות גדולות

רש"י

חמור יתומים ינהגו - ועושין כל רעות האמורות בעניין. סוף דבר ואלוה לא ישים תפילה להודיעם עוונם ולהמציאם גמולם.

רלב"ג

יחבלו - יקחו למשכון.

מצודת דוד

חמור. גוזלים חמור היתומין וינהגו לעצמן בפרסום רב ומן האלמנה משכנו שורה כי יעלילו עליה לומר שהיא חייבת להם ולא כן הוא.

מצודת ציון