רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא עוצמה חמורית

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא\שיחת משתמש:Ronny Reshef\בבלי תמיד לא ב - לב ב

עוצמה

מסכת פסחים מ"ט ע"ב

תניא אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור אמרו לו תלמידיו רבי אמור ככלב אמר להן זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם:

בתנ"ך

יחד עם שמשון.

בראשית מ"ט, 14. - יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם [חמור חזק]--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם [גדרות הצאן] - סוג רביעי של חמור - יש חמור הבר, חמור היישוב, חמור לובי וחמור גרם.

מקראות גדולות

רש"י

יששכר חמור גרם - חמור בעל עצמות, סובל עול תורה (ראה בר' צ"ט, 9). כחמור חזק, שמטעינין אותו למשאוי כבד. רובץ בין המשפתים - כחמור המהלך ביום ובלילה (בלילה יש חושך...) ואין לו לינה בבית, וכשהוא רובץ לנוח, רובץ לו בין התחומים - בתחומי העיירות שמוליך שם חבילות פרקמטיא.

(תרי"ק): יששכר חמור גרם - דומה לחמור בעל עצמות, שיכול לסבול, טורח הרבה. רובץ בין המשפתים - לאותו חמור שבעליו דר על הספר ומטעינו מזה לזה ואין לו מנוחה, כך יששכר דר בין התחומים (...).

רשב"ם

יששכר חמור גרם - לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים (הקשר לים?) לסחורה, אלא עובד אדמתו יהיה, כחמור בעל איברים חזק(ים), מצוי בין המשפתיים - תחומי העיר, לחרוש ולעבוד את האדמה. כדכתיב: "זורעי על כל מים משלחי רגלי השור והחמור (יש' ל"ב, כ'). - לחרוש ולזרוע.

ראב"ע

חמור גרם - דמהו לחמור שיש לו עצם כבד. והנה חמור - סמוך, על כן רובץ. בין המשפתים - בין המערכות, ויתכן להיותו מגזרת "תשפות" (יש' כ"ו, 12).

רד"ק

יששכר חמור גרם - כחמור חזק בעל גרמים, שרובץ תחת משאו (ע"פ שמ' כ"ג, 5) כשירצה לנוח מעט, וקם עם משאו. והמשפתים - הם המשואות שנושא, ואמר בלשון שניים, משפתיים, כי שופתים ועורכים עליו שני משאות, אחד מימין ואחד משמאל. ודמהו הדמיון הזה, רוצה לומר, כי תהיה ארצו טובה, כמו שאומר, ויתעסק בעבודת ארצו, ולא יצא למלחמה עם שאר השבטים כשיצאו, אלא יתן מס למלך ישראל, שיניחהו בארצו.

ר' יוסף בכור שור

יששכר חמור גרם - בעל עצמות, כמו "לא גרמו לבוקר" (צפ' ג', 3). חזק לחרוש שדות ולשדוד תלמים, שבני יששכר עובדי אדמה (גם הגימנוסופיסטים קשורים לאדמה) היו ולא בעלי סחורה. בין המשפתים - הרצון בזה: בין המערכות. והכוונה, כי כשטענו עליו משאו בשתי מערכות משני צדדיו, הנה ירבץ תחת משאו. וכן לא יוכלו להעתיק יששכר מארצו.

למלחמה

דניאל י"א, 43: וּמָשַׁל, בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וּבְכֹל, חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם--וְלֻבִים וְכֻשִׁים, בְּמִצְעָדָיו. - לפי תוספת מסכת בכורות א', הכוונה היא לחמורים לובים. (?)

נחום ג', 9: כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה, פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ - תוספת מסכת בכורות פרק א' - הלוקח עובר חמורו, תשעים חמורים לובים - ע"ש (נחום ג') פוט ולובים היו בעזרתך, ולובים וכושים במצעדיו

בסימן שאלה

(כי לא ברור אם הכוונה לעם או לחמורים)

דברי הימים ב' ט"ז, 8. -הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים, הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים--לְהַרְבֵּה מְאֹד; וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל-יְהוָה, נְתָנָם בְּיָדֶךָ.

מקראות גדולות

מצודת דוד

והלובים - גם המה באו עם זרח הכושי ועם שלא נזכר למעלה: לחיל לרוב. לקבוץ חיל לרוב ולקבוץ רכב וכו'.

זה פירוש מהמאה ה-17.. דורש התייעצות נוספת


דברי הימים ב' י"ב, 2-4. - 2וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-יְרוּשָׁלִָם: כִּי מָעֲלוּ, בַּיהוָה. 3 בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב, וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים; וְאֵין מִסְפָּר, לָעָם אֲשֶׁר-בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם--לוּבִים סֻכִּיִּים, וְכוּשִׁים. 4וַיִּלְכֹּד אֶת-עָרֵי הַמְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיָּבֹא, עַד-יְרוּשָׁלִָם.- לפי אחד הפירושים הכוונה היא לחמורים לוביים, אך הוא מאוחר יחסית.

מקראות גדולות

מצודת ציון

לובים וגו' - שמות עבו"ג(עמים ...?) הם.

פירוש מהמאה ה - 17

שישק מלך מצרים בעלותו למלחמה על ארץ יהודה העלה עמו לובים גם רכב ופרשים - כנז' בדה"ב י"ב (לבדוק) והם חמרי לובא שהיא א' עם מצרים - תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים פרק ח' (מהשו"ת באינטרנט)

מקורות לא יהודיים שתומכים בשימוש חמורים למלחמה

פסל נחושת מתל אגרב, 2600 לפנה"ס, מוזיאון העתיקות של שיקאגו.