שוורצפוקס 1989

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ש / מחקר מודרני S

שוורצפוקס, שמעון. 1989. "מקומם של מסעי הצלב בדברי ימי ישראל." בתוך תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים: קובץ מאמרים לזכרות של חיים הלל בן ששון. עורכים: ראובין בונפיל, מנחם בן ששון ויוסף הקר. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל. עמ' 251-268.

סיכומים

עמ' 251-252

בהיסטוריוגרפיה היהודית אירועי תתנ"ו מציינים מעבר בין תקופות, כשהמפנה הוא לרעה ובמצבם הבטחוני והמשפטי של היהודים החמיר.

סקירה של ההיסטוריוגרפיה בנוגע לחשיבות מסע הצלב הראשון – רובם מצביעים על תחילתה של תקופה חדשה.

עמ' 252

ההשקפה הזו הייתה כל כך מקובלת שהפכה להנחת יסוד שעליה נבנו מחקרים ללא בדיקה חוזרת.

עמ' 253

יש מקום לבחון מחדש את ספרי ההיסטוריה שנתחברו על ידי יהודים בימי הביניים כדי ללמוד כיצד התייחסו היסטוריונים אלו למאורעות הנזכרים.

הדיון יתמקד במסע הצלב הראשון בלבד (מסע הצלב השני נופל ממנו בחשיבותו ובמספר קורבנותיו היהודים באזור הריין ובקהילות שו"ם – שפייר, וורמס ומגנצא).

א

עמ' 255

היסטוריון של הקהילה במגנצא כתב ש:

So scheint, sie sich doch bald wieder zi ihrem alten Rang erholen zu haben.

So it seems, yet they recovered soon to revert to its old rank.

בוורמס נתקיימה קהילה כבר בשנת 1112.

בשפייר:

Die Gemeinde scheint sich bald wieder erholt zu haben

The community seems to have soon recovered.

ובית כנסת נוסף נחנך בשנת 1104.

עדויות אלה מצביעות על כך שהקהילות שוקמו בזמן קצר ושהחיים חזרו למסלולם.

ב

עמ' 256

החיבורים שהגיעו אלינו אינם עדויות ממקור ראשון אלא חיבורים שיש בהם מיזוג של מסורות עממנויות וסיפורים של עדי ראייה, ושנתחברו תקופה ארוכה למדי אחר המאורעות.

יצחק בער מעריך ששלושת הנוסחים הם שלב שלישי בתיאור המאורעות: עורך לא ידוע השתמש בתעודות שונות בנות זמנן של הרדיפות וערך אותן בתוך סיפורו; שלושת מחברי הכרוניקות שהגיעו לידיו ביססו את כתיבתם על דברי העורך.

הסיפורים מדגישים את אומץ ליבם ואת קדושתם של אנשי המופת שהקריבו עצמם למען קידוש השם.

עמ' 260

בשישה בינואר 1103 נשבעו הקיסר, בני המלך וגדולי המלכות במיינץ שבות שלום. שבועה זו חלה על המגזרים הרגילים בקיסרות והפעם נוספו גם היהודים, תוספת שהיא תוצאה למאורעות שנת תתנ"ו.

כרוניקות של מסעי הצלב נעלמו מן התודעה ההיסטורית עד התקופה המודרנית. מסעי הצלב נתקבלו ונתפרשו בהרבה קהילות כפורענות אחת בין פורענויות אחרות.

ספרי הזיכרון, שתחילתם ברשימות שמות הקדושים שנקראו בבתי הכנסת של אזור הריין שבועות ותשעה באב. כבר זמן נוספו רשימות של קהילות אחרות שבהם היו רדיפות נוספות אבל תחום ההתפשטות של ספרי הזכרונות נשאר בגרמניה.

כלומר טקסי הזכרון המקוריים נשארו מקומיים אזוריים.

עמ' 261

השיקום המהיר של הקהילות שנפגעו, בנייתם מחדש של בתי הכנסת שנפגעו, העובדה, כי אלה שהמירו את דתם הורשו לחזור ליהדותם כבר בשנת 1097 מעידים על המסגרת המוגבלת של רדיפות שנת תתנ"ו.

המכה של תתנ"ו הייתה קשה ולפעמים קשה מאוד, אבל בשום אופן לא הייתה אנושה.

רדיפות תתנ"ו היו בעלות אופי מקומי אזורים מובהק (המידע על הארות האחרות הוא כל כך משני ולפעמים כל כך מעורפל, שאין בו כדי לשנות את התמונה הכללית.

ג

עמ' 263

עיון במקורות המתעדים את המעמד הכלכלי של היהודים במאה ה-12 מלמד דווקא על הסתגלות קלה לתנאים החדשים.

הצלחת היהודים בתחום הכלכלי הביאו לכך שמלכים ושליטים שונים אפשרו להם לא רק לנהל בשקט ובביטחון את עסקיהם, אלא רצו להיות גם שותפים שלה ולקבל חלק מהכנסתם באמציות שיטת הביור, שהייתה נהוגה בזמנם והוסוותה תחת השם "חותמת היהודים".

השתתפותם הבטיחה ליהודים יציבות בעסקיהם.

לצד שגשוג כלכלי ישנו תור של זהב בתחום הרוחני של היהודית במאה ה-12 עד למאה ה-13.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה