שיחה:אברהם והרקלס

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אוֹרי אמיתי דף עבודה אישי -- תשעא ב - מיתוס והיסטוריא (מתודולוגי MA)

אכספוזיציא

  • תאור אגרות יונתן וארווס
  • תאור הופעתו של אברהם באגרת השׂפרטנית
  • כיצד ניתן להסביר פרט תמוה זה?

מחקר מודרני

המקבלים

  • רשימת כל החוקרים שקיבלו את ההיסטוריות של מכתב ארווס
  • ההסברים שנתנו לרצון השׂפרטני בקשר
  • ההסברים להופעת אברהם

השוללים למחצה

  • רשימת כל החוקרים ששללו את ההיסטוריות של מכתב ארווס, אך מקבלים את מכתב יונתן
    • פועל יוצא: יונתן זייף את מכתב ארווס
  • ההסברים השונים לצעד של יונתן
  • ההסברים להופעת אברהם

השוללים מכל וכל

  • ואלה שמות...
    • פועל יוצא: גם התשובה השׂפרטנית לשמעון מזויפת
  • נימוקים מרכזיים
    • לגבי הטיעון מ"חוסר אופייניות":
      1. תרגום הלוך וחזור מקשה מאד על כל טיעון לשוני
      2. מחסור גמור בספרות שׂפרטנית כ-comparandum (מחקר על Spartan literacy)
      3. קירבה אידאולוגית שׂמאלנית[1]
  • הכוונה של מזייף כל התכתובת
  1. והשווה Bickerman 1988 197 על ירושת אלמנות ביהודה ובשׂפרטא

טקסים וטקסטים

התפילות לשלום שׂפרטא

יחסי החוץ של החשמונאים תופסים מקום חשוב במק"א, המספר במידה מרובה את סיפור השׂגת העצמאות המדינית מידי השלטון הסלווקי. הכותב נותן במה מרכזית לבריתות עם רומא כסמל לריבונות ועצמאות. התכתובת עם שׂפרטא תופסת מקום חשוב בהקשר זה.

  • החיבור נכתב במקורו בעברית, כלומר לצריכה מקומית ביהודה, זמן לא רב במיוחד לאחר המאורעות המתוארים.[1] אם לא נערכו תפילות וטקסים מעולם, הקהל המקומי היה יודע זאת מיד, ותוהה על הפרט המוזר.
  1. ואלה שמות...

טקסטים בפרהסיא

לאסוף את כל האיזכורים ללוחות נחושת, הקראות פומביות, וכל עדות שהיא שיש בה כדי להקשות על טענת הזייפן

  • הרבה טקסטים מסתובבים, חלקם על לוחות נחושת - אמצעי זכרון, שיקשו מאד על קבלת זיוף גמור בבחינת לא היה ולא נברא

טענה

מכל הטקסים והטקסטים עולה עולה מכך שהיו טקסים, ואם כך עלינו לשאול: מה מקורם ומה מטרתם? על איזה רקע הם באים? למעשׂה, על רקע קשר קיים כבר בימי יונתן, שהולך קדימה ואחורה בזמן.

עדויות נסיבתיות לקשר

בריחתו של יאסון

פריט מידע זה מעיד על מודעות יהודית-שׂפרטנית.

  • Michell, H. 1964 Sparta ע 92 מסיק על סמך בריחת יאסון ומכתבו של קלפורניוס פיסו (מק"א 15:16-23) קיומה של קהילה יהודית בשׂפרטא. מסקנה מרחיקת לכת משהו.
הוזמן מהספרייה. רוני רשף 06:03, 25 במרץ 2011 (UTC)

התנגדויות:

  • אבל קודם הוא ברח למקומות אחרים, ומשׂפרטא לא יצא לו כלום
    • נכון. כל עוד חשב שיש לו סיכוי, נמשך לעבר-הירדן (הקשרים טוביאדים) ולמצרים (הקשרים חוניואידים בסופו של דבר) - איזורים קרובים לזירה. לשׂפרטא הוא יוצא לפנסיא.
  • ואולי בכלל מדובר בהמצאה של יאסון מקרנה או בעל מק"ב?[1]
    • בהעדר איזושהי הוכחה לכך (ואין), נימוק זה הוא petitio principii. הסיבה היחידה להטיל ספק בידיעה היא ההנחה הבסיסית שמכתבו של ארווס מזויף ושכל הקשר חסר אחיזה במציאות.
  1. גרואן, היכנשהו--- שוורץ 2004 143 על ה ט ללקדאימונים... הקרבה המשפחתית

העדות ממנלאוס

גם הכהן הרשע, וגם אולי חוניו ג (אצל יוספוס, מלחמה - למצוא! אבל יתכן שהוא מבולבל כאן, שכן הוא הופך את מנלאוס הרשע לאח שלישי של חוניו ויאסון) נקראים בשם מנלאוס. שם זה מקושר, עוד מהאיליאדא, לשׂפרטא כמובן.

  • לחפשׂ עוד מנלאוי במתולוגיא ובהיסטוריא היוונית
  • לעבור על רשימות אונומסטיות ופרוסופוגרפיות יהודיות מראשית ימי בית שני ולראות מהם בדיוק השמות היהודיים הפופולאריים בארץ ובכלל.
  • לבדוק ב-LGPN עד כמה נפוץ שם זה באופן כללי, והיכן

אורֻקלס

מקורות:

  • יוספוס, מלחמה 1.512-532 (=1.26)
    • מלחמה 1.515: Καὶ γὰρ ὁ βασιλεὺς διὰ τὴν πατρίδα καὶ πάντες οἱ περὶ αὐτὸν ἡδέως προετίμων τὸν Σπαρτιάτην
  • יוספוס, ענתיקות 12.226
  • פלוטרכוס, אנטוניוס 67; סטראבו 8.5.1; פאוסניאס 2.3.5
  • כתובות וביבליוגרפיא ב-Amitay 2007 עמ 133-134, הע 14-20.

לפי האמור ב"מלחמה" 1.515 היתה מלאכתו של אורקלס הנבל קלה במיוחד, שכן המלך ואנשיו נטו לו חסד מיוחד בשל מולדתו: Καὶ γὰρ ὁ βασιλεὺς διὰ τὴν πατρίδα καὶ πάντες οἱ περὶ αὐτὸν ἡδέως προετίμων τὸν Σπαρτιάτην. אמנם, אין כאן איזכור מובהק של הקשר האברהמי.

  • ריינך הציע שזה הקשר (Loeb הע' A) ו-Thackeray (שם שם) מודה באפשרות (Pherhaps).
  • מי עוד הביע דעה על זה? להתחיל מבוורסוק וקרטלדג'-ספאפורת' בAmitay 2007 הע 14, ועוד ספרות על שׂפרטא המאוחרת, לראות אם אפשרות זו הועלתה כבר.

(ר)בני-לקוניא

עיקר העדויות מתוך Amitay 2007

בת-לקוניא

כנראה לא אצל ביקרמן. מאיפה זה הגיע? כתובת מאיטליא על "בת-לקוניא".

המכתבים במק"א

השאלה המרכזית, היחידה כמעט שהעסיקה את המחקר בעניין חלופת המכתבים בין יהודה לשׂפרטא, היא שאלת העובדתיות ההיסטורית: האם המכתבים מזוייפים או אמיתיים? אין מנוס מלהודות שכל תשובה לשאלה זו תלויה בהסתברות. ודאות אין להשׂיג ללא עדויות חיצוניות נוספות.

עם זאת, יש לשאול את השאלה לגבי כל אחד מהמכתבים, ולבחון את שרשרת ההשפעות של האחד על השני. לדוגמא, אם המכתב השלישי מקובל, הוא גורר גם את קבלת השני.

המחקר עד כה

Gruen 2011

Momigliano, Alien Wisdom, 1975 113-4 נוטה להאמין במכתבים - אין בספריה משום מה

ראה גם ג'ונס 1999 = Kinship diplomacy in the ancient world = 75-79.

טקסטים, טקסים, מיתוסים

מק"א יב 8-9: "וחוניו קיבל את האיש שנשלח בכבוד ויקח את האיגרת, אשר בה נאמר בבהירות על אודות הברית והידידות. ואנחנו אמנם איננו צריכים לאלה, בהיות לנו הספרים הקדושים, אשר בידינו, נחמה."

  • האם יתכן שיונתן אומר כאן שאין ליהודים צורך בכתבים המוכיחים את הקשר? (להבדיל מ"אין צורך בעזרה צבאית") הדבר עולה בקנה אחד עם פסוקים 11-12, בהם מדגיש יונתן שהקשר לא נשכח מעולם. לפי פרשנות זו אין כאן התנשׂאות יהודית, אלא מתן סיבות לקשר שנשכח והוזנח.

מק"א יד יח-יט: השׂפרטנים עונים לשמעון, בכתובת על לוחות נחושת, המוקראת בפני העם!

  • האם יעלה בדעת בעל מק"א לשקר כאן? והלוחות, מן הסתם, מוכרים לציבור.

יחסו של בעל מק"א לשׂפרטא

  • יב א-ב: המחבר טוען שרומי היא יעד המשלחת. בפסוק ב מוזכרת רק שׂפרטא בין היעדים הנוספים.
  • יב ב: "בני שׂפרטא". כנ"ל יב ה, ו, כ, כא; יד כ (פעמיים), כג ("עם השׂפרטיים); טו כב-כג (כל הערים בשמותיהן, רק השׂפרטנים כ"בני-"). לוודא כל זה מול היוונית
    • יוצא דופן: יד טז
  • יד טז: עצב ברומי ובשׂפרטא על מות יונתן - רק שתי הערים הללו מצוינות. רומי היא לב המהלך הדיפלומטי; שׂפרטא חשובה מסיבות אחרות.

אברהם

חלקו של אברהם במסמך:

  • ניתוח קפדני של מה שאכן נאמר במכתב
  • תפקידו כאבי-המון-עמים בספר בראשית - דגש על קטורה
    • על מוצאה של קטורה ראה Westermann. C. Genesis 12-36: A Commentary. Minneapolis. עמ 395-396.
  • פרגמון: מראה מקום מיוספוס ליחסים בימי הורקנוס
    • השווה מק"א טו כב (אטלוס מקבל מכתב הרומיים).
  • תקדימים אצל הגוים למציאת אב-קדמון מתולוגי משותף

באיגרת התשובה לשמעון - מק"א יד כ-כג - לא מזכירים השׂפרטנים את אברהם.

  • מה להגיד על זה?

התפילות לשלום שׂפרטא

מכתבו של יונתן מציין שיהודים ירושלמים נוהגים להתפלל (ולהקריב?) לשלום השׂפרטנים. אם המכתבים אמיתיים, הרי שיש לנו כאן עדות לעומק הקשר, ולכך שהוא מגיע מעבר לתוכן המוזר לעתים של המכתבים. ואם המכתבים מזוייפים? כיון שהמכתבים מצויים במק"א, שנכתב מתישהו בחצרו של הורקנוס א (כלומר דור או שניים אחרי יונתן), וכיון שהמכתבים הללו - והמהלכים הדיפלומטיים של יונתן ושמעון באופן כללי - משׂחקים חלק חשוב בטענה שמשמיע בעל מק"א בעד הלגיטימיות השלטונית של החשמונאים, סביר מאד להניח שזייפן בן התקופה לא היה בודה פרט מוזר שכזה מלבו, מעשׂה שהיה ממעיט מאד מערכו בעיני בני התקופה.

לפיכך, אפשר לקבל כקרוב לודאי שאכן היו תפילות בירושלם לשלום השׂפרטנים. עדויות נוספות על עומק הקשר, כבר במחצית הראשונה של המאה ה-2 (כמה דורות לפני כתיבת ספרי מקבים), ניתן למצוא ב:

הבקר המשותף

גרואן: אף שׂפרטני לא היה נתפס מת...

  • אבל מה שׂרד עד ימינו מהתרבות השׂפרטנית בכתב?
    • מחקר על אוריינות בשׂפרטא
  • מסורת ארוכה של מחשבה שׂמאלנית בשׂפרטא, החל בלֻקורגוס
    • בדורות שאחרי ארווס - אגיס IV, קלאומנס III, נאביס
  • עזרא, נחמיה והחקיקה החברתית בתורה
    • שמיטה עד לפרוזבול (מונח כמובן מאליו לסיפור אלכסנדר ואילך אצל יוספוס)
    • יובלות בימי נחמיה לפי סדר עולם רבא?
  • במאמרו מציע Katzoff 1985 את האפשרות ללימוד הדדי חברתי - לפחות מלומד אחד שרואה אפשרות להפריה הדדית תרבותית ופוליטית
    • Katzoff, R. 1985. "Jonathan and Late Sparta", American Journal of Philology 106(4):485-489.

יוספוס

התכתובת עם שׂפרטא

מה מוסיף יוספוס על הנאמר במק"א?

גרואן 1998 264 ה 81: יוספוס משנה את "הם לנו נחמה" לכך שליהודים אין צורך בהוכחת הקשר עליה מדבר ארווס, שכן יש להם הוכחות לכך בכתבי הקודש שלהם!!!

רפפורט 2004 א 10, עם מראי מקום בהע' 13: עוד במאות ה-3 וה-4 לספירה היו בנמצא עותקים של מק"א בעברית. יוספוס אמנם השתמש בתרגום היווני (כמו שהשתמש בתרגום ה-70), אך אין מניעה שהכיר את הנוסח העברי ועשׂה בו שימוש. ראה במיוחד הערה 17.

  • מקור אפשרי למידע הנוסף שמכיל יוספוס על מכתב השׂפרטנים.

אורֻקלס בחצר המלך הורדוס

  • שלל עדויות על משפחת אורקלס - יש מראי מקום במאמר הרבנים הלקונים שלי.
  • הוא יודע שהיהודים מרגישים קרבה לשׂפרטנים - ותקוותיו שתלה בכך אינן מתבדות!

הקשר הקֻרני

הטיעון של ביקרמן: מקור הקשר דוקא בקרנה.

אברהם והרקלס - סיפורו של קלאודמוס מלכוס

דוגמא לאופן בו אברהם משמש מחוץ להקשר המקראי הקלאסי בדיוק למטרה של תיווך תרבותי בין יהודים לבין יוונים. הרקלס הוא, כמובן, הגיבור השׂפרטני הקלאסי ואבי שני בתי-המלוכה.


על קטורה ובניה המשולחים מפני יצחק (עם מתנות), ואיזורי התישבותם, ראה ספר היובלים פרק כ.

  • לגיאוגרפיא: Retsö, Jan. 2003. The Arabs in antiquity: their history from the Assyrians to the Umayyads. New York: Routledge עמ 338.


על מקור השם אפריקא: Cancik, Hubert. “Africa.” In Brill's New Paully (Leiden, The Netherlands: Brill, 2002-2010),1:291-295. -- -- -- התחיל במאה השלישית, נקבע בטרמינולוגיא הרומית ב-146.

  • מה תדירות השימוש בשם לפני146?
    • מעניינת הסמיכות של שנת 146 לתכתובת של יונתן. היתכן שמדרש השם מומצא על-ידי קלאודמוס, כדי להדהד עם יסודה של פרובינקיא "אפריקא" הרומית?
  • לקרוא שוב את ולתת קרדיט לאוּרי זהבי
  • עוד מראי מקום לאנטיאוס:
    1. אפולודורוס ספריה 2.5.11
    2. דיודורוס 4.17.4-5
    3. פלוטרכוס סרטוריוס 9.3-5

גרואן 1998 260 ה 65: גולדשטיין מק"א 458, הנגל יהדות והלניסם 2.50-51, פלדמן 1993 143 כבר העלו את השערת קלאודמוס מלכוס. לבדוק בדחיפות

אברהם במקורות יווניים

לפי יוספוס ענתיקות 1.159 כתב הקטאיוס מאבדרא ספר על אברהם. אליבא דשטרן 1974 א 22-23 מדובר בכתב תעמולה יהודי שהעמיד פני הקטאיוס.


אפולוניוס מולון כותב בראשית המאה ה-1 על אברהם כאבי האומה הערבית - מעיד, לכל הפחות, על מודעות שלו לדמות ולטענת מוצא משותף של יהודים עם לא-יהודים.

  • אצל Eusebius, Praeparatio Evangelica 9.19.1-2
  • Gruen 2011 301 סבור שהוא שואב המידע ממקור יהודי הלניסטי

תיאוריית הרשת

מלכין

לנתח את מכתב הרומיים במק"א טו טו-כג, בו יש גם רומא, גם שׂפרטא, גם תלמי (המכותב הראשי), גם פרגמון, גם קרנה.

  • האם רשימה זו היא טבעת מצור כנגד מתחרהו של דמטריוס (איזה אנטיוכוס?) - לבל יעז מישהו לשת"פ נגד יהודה עם הכח הסלווקי המתנגד לעצמאות?
  • האם יש רגליים לטענה שהתלמים מהווים מוצב דיפלומטי קדמי עבור רומא במזרח?
  • רומא-תלמים-שׂפרטא כציר המסייע ביחסים. רומא מצטרפת טריה. במאה ה-3 עוד היה די בתלמים ובקרנים, שמסתבר עדיין בתמונה.
  • פרגמון: מוזכר כאן אטלוס (בשמו ולא כעיר). האם קשור ליחסי הקרבה "מימי אברהם" אצל יוספוס?
  • האם יש ידיעות על מערכת יחסים בין התלמים לבין שׂפרטא בימי יונתן (ונאמר מאז 146)?

מחשבות על ראשית הקשר

ממתי יהודים מתועדים בבירור בקרנה?

  • עדויות מפרוקופיוס ליהודים בצפון-אפריקא

יסוד קרנה (הרודוטוס ואחרים):

  • חיבור דרך כרתים - מקביל למוצא הכרתי של היהודים אצל טקיטוס ואחרים.
  • ממים משותפים ליסוד קרנה וסיפורי משה ויציאת מצרים

תקופה הלניסטית:

  • תמיכה תלמית בשׂפרטא (ועל כך כבר היו הערות)
  • שלטון תלמי בקרנה - האם יש מעורבות שׂפרטנית בו?
  • תלמי II וארווס מלך שׂפרטא - כל מה שאפשר למצוא
  • מוצב ימי תלמיי באי תרה - קשר כלשהו?

מפה ומשם

בעקבות הרצאה של רדי:

  • לבדוק אצל ברודל וב-Corrupting Sea מה אפשר להשתמש
  • Middle Ground יכול להיווצר בואקום פוליטי. איך נשתמש בתובנה זו בהקשר של מזרח הים התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-3, הזמן בו פעלו ארֵוּס וחוניו?
  • להשוות את הקשר בין יהודה לרומא דרך שׂפרטא לפניה של אנשי למפסקוס לרומא דרך מסליא

טקיטוס, היסטוריות, 5.2.1 קובע שמוצא היהודים בכרתים, ושמשם עברו ללוב. מסלול זהה להתיישבות בקירנה. האם יש כאן רמז למערכת הקשרים שהביאה לזה בין יהודה ושׂפרטא?

  • צריך לבדוק נקודה זו לאור הביבליוגרפיא אצל שטרן

האפשרות שנקודת המפגש בין שׂפרטא וירושלם היא בקֻרנה דווקא הועלתה על-ידי ביקרמן 1988 184-185


מיתוס אנטאיוס - עבודה של אוֹרי זהבי

שטרן 1979:

  • עמ' 1 הע' 1: "הזיקה ההדוקה בין הקולוניזאציה הפיניקית לבין התפשטותה של היהדות הודגשה בעיקר על-ידי: G.Rosen, Juden und Phoenizier, neu bearbeitet und erweitert von F. Rosen und G. Bertram, Tuebingen 1929. וגם: S.W. Baron, A Social and Religious History of teh Jews, New York 1952, I 175f.
  • עמ' 2 הערה 3, מביא עדות על יהודיה לאקונית שהתיישבה ברומא והשאירה שם כתובת. ראה אצל: Moretti, L.1973. Inscriptiones Graecae Urbis Romae I no 771. (הוזמן מהספרייה של האוניברסיטה העברית).

יוספוס, ענתיקות 20.235: חוניו כהן גדול, שהודח על-ידי אנטיוכוס ושׂר-צבאו לֻסיאס, נקרא גם מנלאוס. להביא גם מראה המקום הרואה במנלאוס הרשע אח של הכהנים הגדולים, ולברר אם יש עוד מראי מקום נוגעים לעניין.

מראה מקום בדרך לזיהוי אתר המקדש בבוריאון (פרוקופיוס, בניינים 6.2.21-23) בספר של Andrew Chugg (מקושר כאן)



יתכן שהקשר עם יהודה בשנות ה-140 העניק לשׂפרטנים הרגשת חשיבות, בעולם בו כבר אין להם עוד כל הזדמנות לרכוש תהילה בשׂדה הקרב. המכתב הרומי מדגיש את שׂפרטא במידת מה (הם היחידים הנקראים לא כשם עיר אלא כחבר אזרחים) - אולי סימן לחשיבות שתפקיד המתווך מעניק להם.


היה היה במאה ה-3 גולה שׂפרטני בשל Kleonymos שהיה מעורב איכשהו עם גונטס ועם פירהוס. האם יתכן קשר כלשהו לכך ש-Clemens אבי-אונקלוס נקרא דוקא קלונימוס? (מחשבה פרועה משהו...)

מחקר מודרני

לפי שנת פרסום

Freudenthal 1875
Reinach 1911
Rosen 1929
Ginsburg 1934
Abel 1949
Schüller 1956
Hadas 1959
Bowersock 1961
גוטמן 1963
Michell 1964
שטרן 1965
Cardauns 1967
אפלבאום 1969
Wirgin 1969
Oliva 1971
Schürer 1973
Hengel 1974
Büchler 1975
Goldstein 1976
Leaney 1976
שטרן 1979
Goldstein 1983
Doran 1983
Holladay 1983
Katzoff 1985
Herman 1987
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Orrieux 1989
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 (שמור ב-פד"פ)
Feldman 1993
אילן 1993
שטרן 1995
Gruen 1996
Gruen 1998
Nickelsburg 1998
Jones 1999
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
Amitay 2007
Bremmer 2010
Gruen 2011

לפי שם מחבר

אילן 1993
אפלבאום 1969
גוטמן 1963
רפפורט 2004 א
שוורץ 2004
שטרן 1979
שטרן 1965
שטרן 1995
Abel 1949
Amitay 2007
Bickerman 1988
Bousquet 1988
Bowersock 1961
Bremmer 2010
Büchler 1975
Cardauns 1967
Cartledge & Spawforth 1989
Curty 1992 - (שמור ב-פד"פ)
Doran 1983
Feldman 1993
Freudenthal 1875
Ginsburg 1934
Goldstein 1976
Goldstein 1983
Gruen 1996
Gruen 1998
Gruen 2011
Hadas 1959
Hengel 1974
Herman 1987
Holladay 1983
Jones 1999
Katzoff 1985
Leaney 1976
Michell 1964
Nickelsburg 1998
Oliva 1971
Orrieux 1989
Reinach 1911
Rosen 1929
Schüller 1956
Schürer 1973
Wirgin 1969