שיחה:אלכסנדר בבבלי תמיד מאמר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

דיון

יורדי ים

אחר צהריים טובים אוֹרי, שמתי לב שאצל סטונמן 1995, בעמוד 111 התשובה לשאלה "מי מרובים יותר, החיים או המתים?" היא - תלוי אם מחשיבים את יורדי הים. עוד לא נתקלתי בגרסא הזו לפני כן..מה דעתך?

תודה, רוני רשף 12:39, 21 ביולי 2010 (UTC)

נגב 2

צהריים טובים אוֹרי,

נתקלתי בעוד הסבר לנגב:

ישעיהו פרק ל', 6 מַשָּׂא, בַּהֲמוֹת נֶגֶב: בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף, יִשְׂאוּ עַל-כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל-דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם, עַל-עַם לֹא יוֹעִילוּ.

מקראות גדולות

רש"י

משא בהמות נגב - מטולין על בעירהון באורח דרומא לפי שארץ מצרים בדרומא של ארץ ישראל .. רד"ק

משא בהמות נגב- נבואה זו, שנתנבא שיצאו בהמות נגב, רוצה לומר, חיות המדבר שיאכלו שהולכים לבקש עזר ממצרים, ונגב, פירוש ארץ יבשה וחרבה, כמו ארץ הנגב נתתני. והיא מדור החיות הרעות יקרא נגב מצרים, לפי שהיא דרומית לארץ ישראל. מצודת דוד

משא בהמות נגב- רוצה לומר, הכלימה תהיה על אשר נשאו משאות מכסף וזהב בשמחה להוליך שוחד למצרים אשר יושבת בנגב ארץ ישראל. היו נושאים עושר רב על עירים וגמלים אל עם אשר לא יושיעו.

תודה ולהתראות, רוני רשף 09:14, 11 ביולי 2010 (UTC)

נגב

בוקר טוב אוֹרי, קצת על ארץ הנגב:

רש"י על שופטים א':

(15) ארץ הנגב - אדם שביתו מנוגב מכל טוב שאין בו אלא תורה.

יהונתן על יהושע ט"ו:

(19) ארץ הנגב - יונתן תרגם: "ארי לארע דרומא יהבתני". ופירוש גלות מים: מעיינות, כמו "גל נעול" (שה"ש, ד', 12).

ר' יוסף קרא על יהושע ט"ו:

ותצנח מעל החמור - ותכנע ראשה, בעוד שהיא רוכבת על החמור, לדבר אל בעלה עתניאל, ותדבר אליו שישאל מאת אביה שדה בטרם יביאנה עתניאל אליו הביתה. וירא אביה אותה, וירע בעיניו מאוד שמתלחשת עמו בפני רבים קודם כניסתה לחופה, ויאמר לה כלב מה לך? והיא השיבה לו- תנה לי ברכה. פתרונו: ארץ מבורכת במים, כי ארץ הנגב נתתני - פתרונו: ארץ צמאה למים. כמו "כאפיקים בנגב" (תה' קכו, ד') וכן כל דבר נגוב פתרונו: יבש.

וגם ר' יוסף אבן כספי:

(19) ארץ הנגב- המקום ההוא לעולם יבש כי שם שפל הרום.

רוני רשף 08:06, 6 ביולי 2010 (UTC)

על יהדותם של חכמי הנגב

אמנם לא נאמר במפורש שחכמי הנגב הם יהודים, אך בכל זאת ישנה הרגשה שמקור התשובות שאלכסנדר מקבל מהם הוא יהודי. בגרסאות הרומאנס, הכוללות דמויות יהודיות, מתרחש מעין היפוך יוצרות. אלכסנדר, מהכובש הכול יכול ושליט העולם, מתגלה בחולשתו אל מול היהודי הנבון והחכם, שהבנתו מגיעה אל מעבר לעולם החומרי. תכונותיו השליליות של האלכסנדר כגון: שחצנות, יוהרה, אי דחיית סיפוקים וכו' מודגשות ומביאות לתוצאות לא חיוביות מבחינתו של אלכסנדר. הפתרון לתסבוכת מגיע בעזרתו של אותו יהודי תורן שמלמד את אלכסנדר לקח, ועל הדרך מסביר לו, ובמיוחד לקוראים, שכול מה שאלכסנדר השיג בחייו ניתן לו על ידי אלוהים, ובכך הופך את אלכסנדר לאנושי, בעוד הדת היהודית והאל היחיד שלה מקבלים את הבכורה.

מספר דוגמאות מספר עלילות אלכסנדר מוקדון

בעצם הפניית השאלות המעין פילוסופיות שאלכסנדר מפנה לאותם חכמי הנגב (שהם לכאורה יהודים) הוא מכיר בכך שיש שאלות שאין ביכולתו לענות עליהם, אלא בעזרתם של מקורות חיצוניים שלא נמנים על חייליו ויועציו. כך הערכים היהודיים מוצגים בפני הקוראים כערכים הנכונים והאמיתיים שאפילו אלכסנדר הגדול, כובש העולם הידוע, מקבל.

--אייל מאיר 10:53, 27 ביוני 2010 (UTC)