שיחה:יוספוס פאולינה ופולוויה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אוריגן - יוספוס על ישו (אנגלית)

http://mb-soft.com/believe/txua/origenmt.htm

תאוותיה המיניות של ברניקי

אצל יוספוס

Josephus, Antiquities 1.145-146

קדמוניות 20.7.3/20.145-146:

(145) אחרי מות הורדוס, שהיה בעלה ודודה של ברניקי, ישבה זו זמן רב באלמנותה. וכשהתהלכה שמועה שהיא נזקקת לאחיה, פיתתה את פולימון - שהיה מלך קיליקיה - להימול ולקחת אותה לאשה. (146) כי חשבה שבדרך זו תסתור את דיבת השקר. ופולימון נתפתה בעיקר בגלל עושרה. אולם הנישואין לא נמשכו זמן רב, וברניקי, כפי שסיפרו, עזבה בפריצותה את פולימון, והוא, עם (ביטול) הנישואין, פסק מלחיות על פי מנהגי היהודים.

(מהדורת שליט, עמ' 364)

אצל יובנאליס

סטירות 6.157-159

157: שהתיקר כי קישא את קמיצת ברניקה הן פעם

158: לאחותו פילגשו נתנו הברברי אגריפס;

159:שם בשבץ של שנת שבתון בלי מנעל הוא המלך.

(מהדורת בירנבאום, עמ' 134)

הדעווה של יוספוס

ליהדות:

Feldman 1988-9, כבר באבסטראקט.

Feldman 1992, למשל בעמ' 306 (אם כי קצת יותר בעקיפין):

If Josephus had reproduced the rabbinic tradition of having Moses seize Pharaoh's crown, the parallel (Nonnus, Dionysiaca 6.269 and 27.228) with Zagreus-that is, Dionysus-who, soon after his birth, ascended the throne of his father Zeus and mimicked him by brandishing lightning in his little hand, might well have suggested itself to his pagan audience.

רוני רשף 06:40, 25 בינואר 2011 (UTC)

על טריומפים והפלאבים

Makin 1921/

רוני רשף 06:40, 25 בינואר 2011 (UTC)

על סגול ומגע דומיטיאן

או, במילים אחרות, שונות:

סגול:

Jensen 1963

מגע דומיטיאן:

Robathan 1942, Domitian's "Midas-Touch"


רוני רשף 06:40, 25 בינואר 2011 (UTC)

מחשבות לקראת השיעור

  • למה יוספוס תוקף דווקא את פולחן איסיס?
    • התשובה תלויה באותנטיות הסיפור. לא סביר שהוא בדה את הסיפור כולו מליבו.
      • ??? מעלה סברה שהוא הסתמך על רכילות שהסתובבה בשטח.
      • מוהרינג (עמ' 299) אכן מציין שיוספוס משתמש בפולחן איסיס למטרתו, אך מנמק את בחירה בכך שיוספוס חשב שמקדש איסיס הוא המקום שבו יכול היה להתרחש אירוע שכזה.
      • פאר (עמ' 145) מציין שהמקור לסיפור היה סיפור נקטנבו, ושיוספוס השתמש בסיפור מוכר כדי לנגח את הטענה למוצאו האלוהי של ישו.
  • מצד אחד דומיטיאנוס (ושאר הפלאוויים) היו אוהדים לפולחן איסיס, מצד שני זה לא הפריע לו להעריך את טיבריוס כמודל לחיקוי, אותו טיבריוס שחירב את מקדש איסיס לפי יוספוס.
    • הייתכן שבחירת פולחן איסיס כנפגע העיקרי על ידי טיבריוס הייתה ניסיון נוסף לפגיעה בדת מצרית זו?
      • למרות זאת, יש לזכור שיוספוס טוען בדיווחו שהפולחן המצרי ספג עונש קל יחסית לפשע שביצע.
  • למה יוספוס מציין שוספסיאנוס וטיטוס בילו את הלילה שלפני הטריומף בקרבת מקדש איסיס?
    • פתרון חסכוני - הציון של מקדש איסיס סייע לקוראים להבין איפה בדיוק ברומא בילו הקיסרים את הלילה שלפני הטריומף.
    • פתרון פחות חסכני - הבלטת הקשר שבין הפלאוויים לפולחן איסיס.
      • אם כן, לא היה יותר הגיוני שכבר היה מספר שהם בילו את הלילה בתוך מקדש איסיס? הרי אם הביקורת היא רק למביני דבר, לא סביר שהיו מותחים ביקורת חריפה על יוספוס בשל דיווח לא נכון של המקום שבו שהו הקיסר ובנו בלילה לפני הטריומף (והטעות הכרונולוגית של האירוע במקדש איסיס מחזק טענה זו - דיווחו של יוספוס לא חף מטעויות כאלו ואחרות, אם בטעות ואם במתכוון).
      • גם אם המטבעות יאששו שמדובר במקדש שבקמפוס מרטיוס, יוספוס מציין בפירוש שהם בילו את הלילה ליד המקדש ולא בתוכו.
    • פשרה: הפתרון החסכוני הוא הנכון. הפתרון לכך הוא שאמנם וספסיאנוס וטיטוס היו קשורים אף הם לאיסיס, אך יוספוס לא רצה להכפיש את שמם (סתם מחשבה: וספסיאנוס וטיטוס אכן בילו את הלילה בקדש איסיס, ויוספוס הוסיף את ה"ליד" בעצמו כדי להרחיקם מפולחן איסיס). מייסון (2003, עמ' 563) מראה כמה יוספוס נפגע לאחר שדומיטיאנוס עלה לשלטון. סביר שהוא ירצה להשחיר את פניו של דומיטיאנוס ולהימנע מלהכפיש את וספסיאנוס וטיטוס.
      • חוסר הוודאות סביב המקום בו בילו את הלילה וספסיאנוס וטיטוס לא תורם ואף מחליש את הטיעון המרכזי ואולי עדיף להשמיטו ולהתרכז רק בדומיטיאנוס, שבמקרה שלו לא חסרות עדויות הקושרות אותו לפולחן איסיס.

הטקסט ביוונית: οὐ τῶν ἄνω βασιλείων ἀλλὰ πλησίον τοῦ τῆς Ἴσιδος ἱεροῦ

  • בנוגע לשריפת מקדש איסיס בשנת 80 והשיפוץ: יש לבדוק האם רק המקדש של איסיס זכה לשיפוץ או שהיה מעין גל של "עשייה" שנקטו בו הקיסרים כדי להראות להמונים כמה מיטיבים עימם הקיסרים מהשושלת הפלאווית. במיוחד לאור העובדה שלראשונה מכהן קיסר שלא מהשושלת היוליו-קלאודית, וכתוצאה מכך אין להם את הלגיטימציה שביסס אוגוסטוס בעמל רב (לגיטימציה שהצליחה לשרוד את שלטונם של טיבריוס וגאיוס).
    • אם באמת החל מפעל בנייה גדול, השיפוץ של מקדש איסיס מקבל פחות משמעות ונכנס למפעל בנייה אחד מני רבים.
  • בנוגע לתחרות בין המקדשים. אני לא מצליח לחשוב על הצדקה לטענה שיוספוס חשב ששיפוץ המקדש של איסיס ברומא בא על חשבון המקדש בירושלים. אני סבור ובטוח ששיפוץ המקדש בירושלים היה תלוי רק ברצון הקיסרים ולא כתלוי בבניית מקדש איסיס.
  • בנוגע לאחרית הדבר: מדוע מותם של גלבריו וקלמנס זירז את מותו של דומיטיאנוס?
    • אפשר לטעון שדומיטיאנוס פעל נגד אלו שאיימו עליו פוליטית ובכך שחיסל את המנהיגים והחליש את החוג 'היהודי', שחתר תחתיו, האריך את שלטונו וכתוצאה מכך את חייו.
    • מנגד ניתן לומר שמכיוון שהחל לפעול נגד בכירים בשלטונו הוא גרם לשאר הקושרים, שעצם קיומם הוא עובדה כי דומיטיאנוס אכן נרצח, לפחד לגורלם ולהאיץ את תוכניתם לפני שדומיטיאנוס יחסל גם אותם.
  • אם איסיס המשיכה לפרוח ברומא לאחר רצח דומיטיואנוס, האם זה לא מחליש את מידת השפעתם של הפלאוויים על פולחן זה ולראותם כסוכנים של מגמה רחבה וכללית יותר, שהחלה עוד לפני עלייתם ונמשכה לאחר לכתם.

--אייל מאיר 22:10, 15 בינואר 2011 (UTC)

פולחן איסיס ברומא

מהי העדות הראשונה לפולחן איסיס ברומא?

לקוח מתוך

Heyob, Sharon Kelly. 1975. The Cult of Isis among Women in the Greco-Roman World. Leiden: Brill.

עמ' 10

דלוס

ישנה אפשרות שכבר במאה השנייה לפנה"ס הרומאים יצרו מגע עם פולחן מצרי. אחד הנתיבים הסבירים יותר שבו פולחן איסיס יכול היה להגיע לרומא הוא האי דלוס, שבו שגשגה כת איסיס במאה השנייה לפנה"ס. במחצית הראשונה של מאה זו הגיעו מתיישבים איטלקים לדלוס, אך ישנו קושי מסוים מכיוון שכל האיטלקים נקראו Romaios בפי המקומיים ולכן אי אפשר לקבוע שהם היו רומאים. הקדשות נעשו על ידי איטלקים לאלים מצריים הופיעו רק בחצי השני של המאה (הערה 52 - מראה מקום לכתובות). אפשרי שחלק מהאיטלקים הנ"ל חזרו לחצי האי האפניני והפיצו את פולחן איסיס.

סיציליה

נמצאו מטבעות מסוף המאה השלישית לפנה"ס ותחילת השנייה עם דמותה של איסיס וספראפיס בעיר Catana (היום Catania - ממוקמת במרכז חופה המזרחי של סיציליה).

עמ' 11

בתקופה הרפובליקנית הופיעו Romaioi במרכזי פולחן לאיסיס בחאלקיס (Chalkis) ובארטריה (Eretria).

[Malaise 1972, עמ' 265]

העדות הראשונה לפולחן איסיס ברומא מגיעה מהעיר Puteoli משנת 105 לפנה"ס. עיר זו הפכה למרכז מסחרי במאה השנייה והראשונה לפנה"ס, ובתחילת המאה השנייה לפנה"ס הפכה למושבה רומית.

עמ' 13

ואלריוס מקסימוס (9.14.3) מספר על רומאי שקיבל את השם Serapio, והתמנה לקונסול של שנת 138 לפנה"ס.

קיקרו, De Divinatione 1.58.

עמ' 15

מטבעות משנת 80' ו-70' לפנה"ס עם דמותה של איסיס.

על פי: Handbook to life in ancient Rome

פולחן איסיס הגיע לרומא במאה הראשונה לפנה"ס. (להוסיף מספר עמ')