שיחה:רוני רשף מיתוס והיסטוריא להגשה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
ד"ר א. 14:51, 17 באוקטובר 2010 (UTC)

הערות והארות

מבוא

  • רעיון מצויין להסביר כיצד הגעת לנושׂא ומה המסלול שעברת.
  • האם כשאת כותבת "מסכתות" הכוונה היא לספרות חז"ל באופן כללי?
לא, עברתי רק על המסכתות וכמה אזכורי חמורים נוספים, ייתכן שיש דברים שהם כתבו על חמורים ולא ראיתי. רוני רשף 06:32, 18 באוקטובר 2010 (UTC)

פרק א

  • אהבתי את השם "ירושלימוס". בתעתיק מיוונית Hierosolymos (כדאי להוסיף, כדי לתת לקורא/ת את הרושם הנכון). כנ"ל Ioudaios, שהוא בעצם "יהודי".
  • בניתוח סיפורו של פלוטרכוס, אולי כדאי להתחיל מהמובן מאליו: טיפון-שת מקושר עם יהודה וירושלם. כל השאר בגדר עדויות מסייעות.
  • נקודה יפה על "המספרים". גם מהיוונית עולה שמדובר בדעה מקובלת, שפלוטרכוס מסתייג ממנה.
  • עשׂרת המכות: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, איזה דף ועמוד?
  • מדרש האגדה על יששכר - דרוש מראה מקום מדוייק יותר. אפשר למצוא אצל גינזבורג, או בשו"ת.
  • חמורים ומציאת מים: אם כבר נכנסנו לתחום של חזירים ביהדות, יש עוד מגוון פסוקים להביא פרט ליש' סג ג.

פרק ב

  • בראשית ד 25: מדוע השושלת של שת אלהית ושל קין אנושית? בגלל "כי שת לי אלהים זרע"? אם כן, צריך לכתוב את זה בפירוש ולהסביר.
ההסבר מופיע בגוף העבודה, הוא השוואה בין מדרש השם של קין (קניתי איש את יהוה, הסבר שממוקד בחווה) מול זה של שת (כי שת לי אלוהים זרע אחר, הסבר שממוקד באל). רוני רשף 17:58, 17 באוקטובר 2010 (UTC)
  • שת כישוע - חובה להסביר את הקפיצה הזו בגוף העבודה. לא מספיק לשלוח לדפים אחרים. זו נקודה כבדת משקל.
  • ד 26: סימכוס נותר ללא מראה מקום. בכלל, כדאי לתת יותר מראי מקום, בגוף הטקסט, כדי להקל על בדיקתם.
שמתי בינתיים מראה מקום לסודא, האם בגרסא שבמשרד יש הפניות למקורות עליהם היא התבססה? האתר, כמו שאמרת, לא משהו. רוני רשף 18:07, 17 באוקטובר 2010 (UTC)
  • ו 1-4: מהיכן מגיע הזיהוי בין חוה לחיווים?
משום מה חשבתי שככה הם מכונים, כנראה בגלל הדמיון בין השמות. רוני רשף 18:02, 17 באוקטובר 2010 (UTC)

סיכום

  • קין והבל לעומת שת וטיפון - זה עניין שמקומו בעבודה עצמה. קל וחומר אם לחי חמור מעורבת בקטטה.

הערכה

לעבודה יתרונות וחסרונות. מצד היתרונות, טפלת בחומר קשה וסבוך, ומצאת דרכים להכניס הגיון בשגעון. בין ההצעות לקריאה עתידית יש פנינים, וכמובן גם בעבודה. בכל זאת, תשׂומת הלב נמשכת להצעות לקריאה נוספת, שכן שם חבויים רמזים שעשׂויים, אולי, לקשר בין שני חלקי העבודה.

לצד החסרונות, העבודה אינה קלה לקריאה. חלק מהטיעון סבוך מאד, ביחוד כאשר את פונה ללוגיקא. לא פעם את עוברת בזריזות רבה על עניינים קשים מאד, כנראה כיון שחשבת עליהם מספיק, והם נראים לך נהירים. לא כן לקורא, אפילו לזה שמבין משהו בחומר.

התרומה לאתר הויקי מרשימה מאד, והעבודה כוללת שלל קישורים מועילים.

חסרה לי הבעת דעה נחרצת יותר מצדך, גם כאשר קשה להגיע להכרעה. אל תתביישי לאמר את דעתך, גם אם היא מסתמכת על סבירות ותו לא.