שיחה:רוני רשף תשעא א הפקת חשמל מפרות

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העבודה (חזרה גנראלית)

מבוא

בעבודה זו נבחן פרויקט הפקת ביוגז מזבל פרות כמקרה מבחן לקבלת החלטות במדיניות אנרגיה בישראל. הנושא נהגה בעקבות בקשה אישית מכותבת שורות אלה לעשות עבודה על פרות, שכן זו החיה החביבה עליה. התכנית הראשונית הייתה להתמקד בפרויקט מקומי וקטן יותר שנעשה בישראל בתחילת שנות ה-1980, אולם מפאת מחסור בחומר וכן חוסר עניין אקדמי המיקוד עבר לשנים האחרונות, ולמתקן הפעיל כיום בעמק חפר.

הטיעונים העיקריים בעבודה חולקו להיבטים כלכליים וסביבתיים, מכיוון שזו נראתה כחלוקה המיטבית לאור הנתונים. מבחינה כלכלית, קיימת עמימות בנוגע למעורבות הממשלתית בפרויקט. כמו כן, המחיר לאנרגיה המופקת מביוגז נמוך ביחס למחירה באיחוד האירופאי. זאת ועוד, המחיר נמוך באופן משמעותי מזה של אנרגיה סולארית, מסיבות שונות שיפורטו בהמשך. בנוסף, עניין הפרמיה לתועלת למשק נמצא בשימוש תקשורתי של החברה לשירותים ציבוריים חשמל במידה שאינה יחסית לשימושו דה פקטו, בו מעוגן גם עניין הפליטות.

מבחינה סביבתית, נמצא כי אין עדיין תקנות ממשלתיות בנוגע לפליטות גזי חממה (GHG) ולכן בהתאמה אין פיקוח על הפליטות, בייחוד למתקנים שנבנו לאחר אחד באוקטובר,2003 ואינם זכאים לפרמיה. נוסף על כך, לא נמצאה התייחסות ממשלתית לשיקולי מיקום על בסיס הרגישות ההידרולוגית של הקרקעות, תכונה שיכולה לגרום להורדת איכות מי התהום בישראל.

העבודה נעשתה בשלבים, כאשר השלב הראשון כלל את גיבוש הנושא ותחילת איסוף חומרים דרך האינטרנט. בהמשך, נערכו שני ראיונות עם מר צחי גרטלר, מהנדס ואיש הקשר מהמתקן בעמק חפר, אחד בטכניון ואחד בטלפון, שתרם מזמנו ואף סיפק מצגת מאירת עיניים. בנוסף, במהלך העבודה נשלחו מספר הודעות דואר אלקטרוני לגורמים שונים, חלקם זכו למענה. סייעה באופן משמעותי בכיווני מחקר והכוונה ממוקדת ד"ר אופירה אילון, חוקרת בכירה וראש הפרויקטים הסביבתיים במוסד שמואל נאמן. האתרים העיקריים שבהם נמצא החומר הם אתר הלשכה המכרזית לסטטיסטיקה, אתר המשרד להגנת הסביבה, אתר האו"ם לClean Development Mechanism ואתר החברה לשירותים ציבוריים חשמל. במהלך ובתום איסוף החומר, גובשו נקודות עיקריות מכל מסמך ואתר שנמצאו רלוונטיים לעבודה. לבסוף, נכתבו ראשי פרקים ולפיהם המוצר המוגמר.


רקע

משנת 2004, במסגרת הרפורמה במשק החלב ובפעילות משותפת של מספר משרדי ממשלה (הערת שוליים: נושא זה יפורט בפרק הבא), פועל בתחום מועצה אזורית עמק חפר מתקן ביוגז אנאירובי להפקת חשמל מזבל פרות. מטרותיו הפחתת פליטות גזי חממה (GHG) תוך יישום טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בזבל; מרכוז הטיפול במתחם יחיד, תוך מניעת חלחול רעלים מזבל הפרות למי התהום ולבסוף, שימוש בביוגז לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לרשת החשמל הישראלית. יתרונות הטיפול בפסולת במתקן הם הפחתת זיהום מי תהום ונחלים, שיפור איכות האוויר והפחתת זיהום ביולוגי וכימי. נוסף על כך, במסגרת הטיפול בזבל במתקן מחוסלות הפרעות ריח וזבובים. יתרונות חברתיים נוספים שנובעים מהפרויקט הם שיפור איכות החיים והזדמנויות תעסוקה נוספות באזור (א33,מצגתצחי1, א32, א3, צחי1).

נשאלת השאלה, מדוע דווקא זבל פרות? ראשית, בזבל הפרות יש אחוז גבוה של מתאן, המרכיב העיקרי של הביוגז. שנית, גז מתאן מזיק פי 21 מפחמן דו חמצני וטיפול אנאירובי מפחית את פליטתו לחלל האוויר (א19). לבסוף, בישראל זבל הפרות, שנמצא בשיעור יחסית גבוה (יש כ- 125,000 פרות לחלב נכון לשנת 2009 – למס1), מהווה בעיה. טרם הפרויקט, במסגרת הטיפול בזבל נפלטו לאטמוספרה יותר גזי חממה מאשר בתהליך שעובר הזבל במתקן שבעמק חפר (א33, אופירה1).

תהליך הטיפול בזבל במתקן בעמק חפר מתחיל במתקן העיכול האנאירובי, אליו הזבל נאסף. משם, הוא נכנס למפעל דרך מיכל הקבלה, בו הוא מעורבב. בשלב הבא, הביומסה מועברת למתקן הערבוב לקבלת תמיסה אחידה. לאחר מכן, ממתקן ההאחדה, הביומסה עוברת למיכל הפסטור. במיכל זה, החומר מחומם ל-C° ל70 לייצוב התמיסה וחיסול פתוגנים. בהמשך, עובר החומר למעכל מבטון למשך שלושה שבועות לפחות (שם מתבצע העיכול האנאירובי). לבסוף, הביוגז המיוצר במעכל נאסף לבלון אכסון בעל קרום כפול, הגז עובר ייבוש וניקוי. החומר שנותר במעכל נשאב בלחץ וניתן להשתמש בו כדשן אורגני לשדות. בסך הכל, למתקן נכנס 600 טון זבל פרות ביום שנהיה ל-40 מגה וואט חשמל (א33, מצגתצחי1, צחי1).

ממצאים

בפרק זה יוצגו הממצאים העיקריים של המחקר אודות הפקת ביוגז מזבל פרות כמקרה מבחן לקבלת החלטות במדיניות אנרגיה בישראל. חלוקת הממצאים היא להיבטים כלכליים וסביבתיים, על אף הקרבה ביניהם בכל הנוגע להחלטות ממשלתיות. הממצאים מצביעים בין השאר על העדר תמיכה רחבה בפרויקט הממוקם בעמק חפר, מסיבות עלומות. נוסף על כך, ניתן לזהות ליקויים בתחום הסביבתי, בעניינים שראוי לשקול כאשר מתעסקים בזבל פרות. כמו-כן, מהממצאים עולה כי הפרויקט נתמך על ידי מספר משרדי ממשלה ולכן יכול להיווצר מצב של אי סדר, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הסביבתי.

א. ממצאים בתחום הכלכלי

המתקן להפקת חשמל מזבל פרות הממוקם בעמק חפר הוקם במסגרת הרפורמה במשק החלב ובמסגרת פעילות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ורשות החשמל לקידום הפקת חשמל מביוגז. סייע להקמת המתקן משרד החקלאות, שסיפק מענק הקמה ואינו תורם לעלויות האחזקה. מעורבות המשרד להגנת הסביבה היא בכל הנוגע לתקנות, כלומר המתקן נבנה לפי דרישותיו לגבי אופי הפעולה והתפעול. בנוסף, המשרד לאיכות הסביבה יזם מתן מענקים למתקנים שמטפלים בזבל, אלה ניתנו על ידי משרד החקלאות. זאת ועוד, משרד התשתיות הוא האחראי על מערכת ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, והרשות לשירותים ציבוריים חשמל התחייבה לרכוש את החשמל למשך 20 שנה (סוג תערוף זה נקרא feed in taarif) בתנאי שהמתקן יעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה, אשר מעוגנות בתקנות וחוקים. על פניו, נראה שמצב זה יכול לפגוע בפרויקט, משום שיש צורך לתווך בין הבירוקרטיות השונות, מצב שיכול אולי להסביר את המחיר הנמוך בו נרכש החשמל (א19, א26,א30, ראיוןטלפוןצחי1).

במתקן מופק 23,560 MWh חשמל בשנה, ונמכר לרשות לשירותים ציבוריים חשמל ב-60 אגורות לכל קוט"ש. ב-4 באוקטובר, 2010, פורסם מטעם הרשות לשירותים ציבוריים חשמל מסמך להתייחסות (שימוע) לקביעת תעריף חדש עבור מתקנים לייצור חשמל מביוגז. מהמסמך עולה כי התעריף יקבע לפי עלויות נורמטיביות של מערך ייצור החשמל במתקן אנאירובי מייצג, שבחן צוות של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל והמשרד להגנת הסביבה. העלויות שיוכרו לצורך קביעת התעריף הן אחסון וטיפול בביוגז, עלויות הייצור והחיבור לרשת ועלויות תפעול ותחזוקה של המתקן. בנוסף, תהא התייחסות ל- 60% מעלויות הקמת מכלי העיכול (מהן40% במענק המשרד להגנת הסביבה), שכן בתהליך זה מופק הביוגז שמשמש כדלק לייצור החשמל. עם זאת, הרשות לא תכיר לצורך קביעת התעריף בתשלומים שהמפעל עשוי לקבל בעבור טיפול בפסולת, כמו מחירי כניסה לטון פסולת, תשלומים עקב מנגנון סחר בפליטות, תקבולים לתוצרי הטיפול (הדשן), או מענק ההקמה לשאר עלויות ההקמה. מטרת השימוע העלאת המחיר בו נמכר החשמל לרשות, שהוא נמוך מהמחיר באיחוד האירופאי (60 אגורות = 0.1216 אירו, בעוד המחיר לחשמל שמופק מביומסה באיחוד האירופי הוא 0.1356 אירו, כלומר 0.6692 שקלים, הבדל משמעותי בסכומים גדולים, א7) ונמוך מהמחיר לאנרגיה סולארית בישראל (א12, א19 , ראיוןטלפוןצחי1 ,א20, אופירה1).

מחירה של אנרגיה סולארית בישראל נע בין 70.05-87.6 אגורות לקווט"ש (תעריף 1, עמ' 27). נשאלת השאלה, מדוע המחיר לאנרגיה סולארית גבוה מזה של אנרגיה מביוגז? לכאורה, ניתן היה לשער שהסבר הגיוני יופיע באתר הרשות לשירותים ציבוריים חשמל. אך למעשה, בניגוד להסבר הנהיר אודות מחיר אנרגיה שמקורה ביוגז, הניסוח המופיע בנוגע למחיר האנרגיה הסולארית מעורפל (תעריף זה מתבסס על העלויות הקבועות והמשתנות של התחנה, אך ללא עלויות הון שנכללו בתעריף ... א16) או מעוגן בנוסחא מורכבת מאוד (ראי סולאר1). פתרון אפשרי נוסף יכול להיות טמון בהמלצת חברת הייעוץ העולמית Mckinsey, שקבעה כי הממשיות של שימוש בביומסה להפקת חשמל בישראל היא נמוכה (א11). יחד עם זאת, המלצת חברה מסחרית, גדולה ובעלת שם ככל שתהיה, היא אינה הסבר מספק לפער המחירים. יתכן שההסבר הטוב ביותר הוא הרצון לפיתוח ותעדוף הנגב והערבה, בהם יש מרחבים שמתאימים להפקת אנרגיה סולארית (א8). למרות שהסבר זה לכשעצמו הוא סביר, קשה לקבוע מה כדאי יותר במדינת ישראל, טכנולוגיה יקרה להפקת חשמל מביוגז, תוך שימוש בזבל פרות שכבר נמצא ברפתות, או ויתור על שטחים פתוחים במדינה ששטחה קטן, לטובת שדות סולארים שיפגעו בנוף.


נושא כלכלי אחר הוא הפרמיה לתועלת למשק שמקבלים עבור הפחתת זיהום, יצרנים יכולים לבחור בין קבלתה לבין קבלת feed in taarif. פרמיה זו מיועדת ליצרני חשמל באנרגיה מתחדשת בעלי רישיון ייצור פרטי או עצמי, שעומדים בתנאים מסוימים ומתקנם הוקם לפני אחד באוקטובר, 2003. במסגרת מתן הפרמיה, יהא פיקוח על שיעור הפליטות מהמתקן, הוא למעשה הבסיס לחישוב הפרמיה. משמעות הדבר היא שרמת הפליטות לא נבדקת במתקנים שהוקמו לאחר אוקטובר 2003. ראוי לציין כי על אף שהמתקן להפקת חשמל מזבל פרות בעמק חפר הוקם בשנת 2004 ולכן אינו זכאי לפרמיה, במסמך השימוע לצורך חישוב התעריף של חשמל מביוגז מ-4.10.2010, נכתב כי ציבור צרכני החשמל נושא בעלויות החיצוניות בצורת הפרמיה להפחתת מזהמים. ניסוח מטעה זה מצביע על פרסום שלא לצורך של הפרמיה, שכן היא מופיעה במסמך שמיועד לקביעת מחיר להפקת חשמל מביוגז, שיטה שנמצאת בשימוש בהיקף המשמעותי ביותר במתקן בעמק חפר, שכאמור הוקם לאחר אוקטובר 2003 ולכן מראש אינו זכאי לפרמיה (רפורמה1, א27, א24, א19, א26). עניין זה מדגים את הקשר שבין כלכלה וסביבה, שכן מוזכר בו עניין הפליטות.

ב. ממצאים בתחום הסביבתי

לפרה נחלבת יש זבל בעל מטען אורגני גבוה, שמגביר את פליטות גזי החממה. אולם הרפורמה במשק החלב, למרות שבמסגרתה הוסדר איסוף זבל הפרות, לא מכילה תקנות בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה שמתרחשות במהלך איסוף ואכסון הזבל. לב המדיניות הממשלתית בנוגע לפליטות הוא הפרמיה שהוזכרה לעיל, וכתוצאה מכך על מתקנים שהוקמו לאחר 01.10.2003 אין פיקוח מבחינת הפליטות, למעט בדיקה (כנראה חד פעמית) של המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, במסגרת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לא נמצאה במסגרת עבודה זו התייחסות לתכנית הפחתת מזהמים, למעט הצהרה כי סוגיה זו תבחן על ציר הזמן ואינה רלוונטית נכון לשנת 2004. עם זאת, מתרחש תהליך גיבוש מדיניות ממשלתי בעניין הפליטות ובמסגרתו, כשלב התחלתי, פועל מערך רישום התנדבותי למעקב אחר פליטות במסגרת מוסד שמואל נאמן בטכניון. הפיקוח המותנה בפרמיה על הפליטות, משמעו שמתקנים שנבנו לאחר התאריך הייעודי לא נמצאים תחת השגחה. כמו-כן, נראה כי אין כיום מדיניות מגובשת בעניין הפליטות ולכן אין תמלוגים למתקן בעמק חפר על טיפולו בזבל הפרות באופן שמפחית את פליטות גזי החממה (א33, א32, צחי1, א6, א24). יתר על כן, ישנם שיקולים סביבתיים הנוגעים לרגישות הקרקע שגם אליהם אין התייחסות ממשלתית.

בזבל פרות, למרות יתרונותיו הניכרים, ריכוז כלורין גבוה. כתוצאה מכך, חלחול הזבל לקרקעות רגישות מבחינה הידרולוגית עלול לתרום למליחות מי התהום הגבוהה מלכתחילה בישראל . בגלל תכונה זו של חלק מהקרקעות בישראל, בעת בחירת מיקום המתקן להפקת חשמל מזבל פרות, אחד השיקולים היה בחירת מקום בו הקרקע אינה רגישה מבחינה הידרולוגית, גם אם המקום המתאים מרוחק יותר מהרפתות (א32). אף על פי שניתן היה לשער שתהא התייחסות מצד משרדי הממשלה לנושא זה, במסגרת העבודה לא נמצאה כל התייחסות.

סיכום

עבודה זו הייתה הראשונה לדון בנושא הפקת חשמל מזבל פרות בישראל של שנות ה-2,000 כמקרה מבחן לקבלת החלטות במדיניות אנרגיה בישראל באופן אקדמי. המסקנות הנובעות מהעבודה הן:

א. בעוד שהמתקן להפקת חשמל מזבל פרות הוא יוזמה מבורכת לטיפול בבעיה קיימת, בשנים הראשונות של הרפורמה במשק החלב, ההשקעה הייתה במשטחי קומפוסטציה, אותם חייב המשרד להגנת הסביבה להקים. יתרה מזאת, בשנים אלה המשרד לא אִפשר להקים מתקנים אנאירוביים, ובשנים הבאות סייע בהקמתם בשיתוף גופים ממשלתיים נוספים. במילים אחרות, המדיניות בנוגע למתקן זה היא אמביוולנטית.

ב. במתקן, בו מוטמעת טכנולוגיה מתקדמת, רכיבים שעלותם ואחזקתם גבוהה, כמו בלון האכסון לגז שעלותו למעלה ממיליון ₪ והגנרטורים שעולים למעלה מ2.5 מיליון ₪. לפיכך, ללא רשת תמיכה רחבה, סביר להניח שהמתקן לא יממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו. נכון לשנת 2006, כמות החשמל המיוצרת מזבל הפרות בשנה מהווה כ-0.004547% מכמות החשמל הכללית המיוצרת בישראל (א19, חשמלמס1). אף אם תרומת המתקן מזערית ביחס לסך החשמל המיוצר בישראל, עובדה זו לא מצדיקה את התמיכה הנמוכה ביחס לתמיכה בהפקת חשמל מאנרגיה סולארית, הבאה לידי ביטוי בתעריף המוגדר לה.

ראשי פרקים

לחלק לכלכלה וסביבה.

(כלכלה)

מי (=אילו משרדי ממשלה) בעניין? למה עזרו להקים אם לא מעודדים? למה מחולק בין כל כך הרבה גופים? V

מחיר באופן כללי, כלומר בלי השוואה לסולארי: למה מחיר נמוך בהשוואה לעולם? (א7 - EREF) V


לפי סיכום מנהלים של מקקינזי, הממשיות של שימוש בביומסה להפקת חשמל בישראל נמוכה (ולכן יכולת הפחתת פליטות GHG נמוכה בהתאמה). אולי זו הסיבה למחיר הנמוך? (א11) V


פרות מול סולארי, מחיר (מחיר בחו"ל שמצאתי). טכנולוגיה יקרה מול שטחים רבים – ישראל כה קטנה.. V

ובכלל, איך אפשר למדוד מה משתלם יותר? (א7 - EREF)
העדפת הנגב והערבה, שמתאימים יותר לסולארי (א8). V

פרמיה – הדובדבן שבקצפת. גם EREF. אבל למה לנופף ולא לתת? V


סביבה

פליטות GHG והרפורמה במשק החלב, אין פיקוח. קשור לפרמיה. V

יש מערך רישום התנדבותי מטעם מוסד שמואל נאמן, כחלק מתהליך גיבוש מדיניות ממשלתי (א6). V

גם הפחתת מזהמים והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. V

ריכוז כלורין, מליחות. קרקעות רגישות הידרולוגית – באר טוביה 2007. אין התייחסות בישראל. V

למה השקיעו בתחילה במשטחי קומפוסטציה? (אופירה).

לסוף:

סה"כ עניין יקר, לא מקבל את מלוא התמיכה ולכן לא יכול לממש את הפוטנציאל הגלום בו. V

מרוב שקטן, בלמ”ס נתונים על ביומסה רק עד 1999 (אולי מצביע על חוסר גיבוי?).

להראות כמה אחוזים זה סה"כ מייצור החשמל בישראל ל-X זמן.V

רשימת מקורות

(רפורמה1) "הרפורמה במשק החלב- מה הלאה?" המשרד להגנת הסביבה, 22.06.2008, נצפה בתאריך 16.02.2011 http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l3642&enZone=dairy_branch_reform.

(רפורמה2) "הרפורמה במשק החלב- מה הלאה?" המשרד להגנת הסביבה. 22.06.2008, נצפה בתאריך 16.02.2011. http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l3642&enZone=dairy_branch_reform.

(סולאר1) "החלטת מספר 3 מישיבה 325 מיום 24-1-2011 לעניין עדכון לוח התעריפים למתקני ייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות" (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 24.01.2011), עמ' 1.

(סולאר2) "החלטת מספר 3 מישיבה 325 מיום 24-1-2011 לעניין עדכון לוח התעריפים למתקני ייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות." מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 24.01.2011.

(אופירה1) ד"ר אופירה אילון, הודעת דואר אלקטרוני, 21.12.2010.

(אופירה2) ד"ר אילון, אופירה. הודעת דואר אלקטרוני. 21.12.2010.

(למס1) "משק החי (קודם: בעלי חיים)" (לוח 19.12, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענפי הכלכלה, חקלאות, בעלי חיים, מתוך "השנתון הסטטיסטי לישראל" 2010).

(למס2)"משק החי (קודם: בעלי חיים)." לוח 19.12, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענפי הכלכלה, חקלאות, בעלי חיים, מתוך "השנתון הסטטיסטי לישראל" 2010.

(חשמלמס1) "מאגר נתוני האנרגיה בישראל, נתונים חודשיים" (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנרגיה, חשמל, הופק ב-08.01.2011).

(חשמלמס2) "מאגר נתוני האנרגיה בישראל, נתונים חודשיים." הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנרגיה, חשמל, הופק ב-08.01.2011.

(א24) “ישיבה 145, החלטה 3 – אנרגיות מתחדשות" (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 13.07.2004), עמ' רלוונטיים

(ב24) “ישיבה 145, החלטה 3 – אנרגיות מתחדשות." מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 13.07.2004.

(א25) “ישיבה 136, החלטה 2 – אנרגיות מתחדשות" (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 08.02.2004), עמ' רלוונטיים

(ב25) “ישיבה 136, החלטה 2 – אנרגיות מתחדשות." מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 08.02.2004.

(א27) “פרק ח': איכות הסביבה. סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום” (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 01.08.2004), עמ' רלוונטיים.

(ב27) “פרק ח': איכות הסביבה. סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום.” מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 01.08.2004.

(א29) “טיפול בזבל רפתות" (מכתב ליצרן החלב, המשרד להגנת הסביבה, 02.02.2009), עמ'

(ב29) “טיפול בזבל רפתות." מכתב ליצרן החלב, המשרד להגנת הסביבה, 02.02.2009.

(א30) “ביו גז מפסולת עירונית וחקלאית יפיק 160 מגוואט חשמל נקי" (הודעה משותפת לעיתונות רשות החשמל והמשרד להגנת הסביבה, ירושלים, 19.10.2010), עמ' רלוונטיים

(ב30) “ביו גז מפסולת עירונית וחקלאית יפיק 160 מגוואט חשמל נקי." הודעה משותפת לעיתונות רשות החשמל והמשרד להגנת הסביבה, ירושלים, 19.10.2010.

(א16) “החלטות הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל מישיבה 177 , תאריך 16.8.06” (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 16.08.2006), עמ' רלוונטיים

(ב16) “החלטות הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל מישיבה 177 , תאריך 16.8.06.” מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 16.08.2006.

(א26) “צעד מהותי נוסף בעידוד יצרני אנרגיות מתחדשות המשתמשים באנרגיות לא מזהמות” (הודעה לעיתונות, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 27.07.2009), עמ' רלוונטיים

(ב26) “צעד מהותי נוסף בעידוד יצרני אנרגיות מתחדשות המשתמשים באנרגיות לא מזהמות.” הודעה לעיתונות, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 27.07.2009.

(א23) אילן סולימאן, “דרכים לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל" (הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, כנס איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, ינואר 2009), עמ'

(ב23) סולימאן, אילן. “דרכים לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל." הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, כנס איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, ינואר 2009.

(א17)  ישראל ברזילי, "בחינת עמידת ישראל בהחלטות ובהמלצות ה-OECD בנושאים סביבתיים" (עבודה מסכמת, המשרד לאיכות הסביבה, מרץ 2004), עמ'

(ב17) ברזילי, ישראל. "בחינת עמידת ישראל בהחלטות ובהמלצות ה-OECD בנושאים סביבתיים." עבודה מסכמת, המשרד לאיכות הסביבה, מרץ 2004.

(א19) “מסמך להתייחסות (שימוע): קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז" (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, ירושלים, 04.10.2010), עמ' רלוונטיים.

(ב19) “מסמך להתייחסות (שימוע): קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז." מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, ירושלים, 04.10.2010.


(א5) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 02.01.2007” (הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 1/07, 2007), עמ' רלוונטיים

(ב5) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 02.01.2007.” הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 1/07, 2007.

(ראיוןטלפוןצחי1) צחי גרטלר (י.ת.ב. בע"מ) בראיון טלפוני, 07.11.2010.

(ראיוןטלפוןצחי2) גרטלר, צחי. י.ת.ב. בע"מ. ראיון טלפוני. 07.11.2010.

(צחי1) צחי גרטלר (י.ת.ב. בע"מ) בראיון פנים אל מול פנים, 26.11.2010.

(צחי2) גרטלר, צחי. י.ת.ב. בע"מ. ראיון פנים אל מול פנים, 26.11.2010.

(א4) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 20.04.2009” (הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 1/09, 2009), עמ' רלוונטיים

(ב4) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 20.04.2009.” הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 1/09, 2009.

(א3) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 04.09.2007” (הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 5/07, 2007), עמ' רלוונטיים

(ב3) “פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 04.09.2007.” הוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ישיבה מספר 5/07, 2007.

(תעריף1) “פרק לוחות תעריפים, לפי העלות מוכרת של ה- 1 בינואר 2010” (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 2010), עמ' רלוונטיים.

(תעריף2) “פרק לוחות תעריפים, לפי העלות מוכרת של ה- 1 בינואר 2010.” מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, 2010.

(א28) “נספח א' להחלטת הרשות מס' 2 , מישיבה 136 תאריך 8.2.04, לעניין אנרגיות מתחדשות - טבלת עלויות פליטות” (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 08.02.2004), עמ' 1.

(ב28) “נספח א' להחלטת הרשות מס' 2 , מישיבה 136 תאריך 8.2.04, לעניין אנרגיות מתחדשות - טבלת עלויות פליטות.” מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, ירושלים, 08.02.2004.

(א31) תמי צרי, “יוזמות לשימוש מושכל בפסולת, מיפוי מהלכים בתחום הטיפול בפסולת ברמת השלטון המקומי” (מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, עץבעיר, 2008), עמ' רלוונטיים

(ב31) צרי, תמי. “יוזמות לשימוש מושכל בפסולת, מיפוי מהלכים בתחום הטיפול בפסולת ברמת השלטון המקומי.” מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, עץבעיר, 2008.

(א18) “דוח מספר 3 – ביצוע החלטת ממשלה בנושא פיתוח בר-קיימא" (המשרד להגנת הסביבה, אשכול מדיניות ותכנון, מוגש לממשלה, אפריל 2009), עמ' רלוונטיים

(ב18) “דוח מספר 3 – ביצוע החלטת ממשלה בנושא פיתוח בר-קיימא." המשרד להגנת הסביבה, אשכול מדיניות ותכנון, מוגש לממשלה, אפריל 2009.

(א22) “פרוטוקול ועדת איכות הסביבה הסטטוטורית מ-31.5.2009” (המועצה האזורית עמק חפר, מחלקת תברואה ואיכות הסביבה, 07.06.2009), עמ' רלוונטיים.

(ב22) “פרוטוקול ועדת איכות הסביבה הסטטוטורית מ-31.5.2009.” המועצה האזורית עמק חפר, מחלקת תברואה ואיכות הסביבה, 07.06.2009.


(א20) “שימוע – קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז" (מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, ירושלים, 06.10.2010), עמ' רלוונטיים.

(ב20) “שימוע – קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז." מדינת ישראל, הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, ירושלים, 06.10.2010.

(א10) “Co2 emissions from fuel combustion, highlights” (International Energy Agency, Paris, 2010), pp.

(ב10) “Co2 emissions from fuel combustion, highlights.” International Energy Agency, Paris, 2010.

(א9) “Energy technologies at the cutting edge” (International Energy Technology collaboration, IEA implementing agreements, Paris, 2007), pp.

(ב9) “Energy technologies at the cutting edge.” International Energy Technology collaboration, IEA implementing agreements, Paris, 2007.

(א8) “הרפורמה במשק החשמל" (התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר), מחלקת כלכלה ומחקר, אוגוסט 2009), עמ'

(ב8)“הרפורמה במשק החשמל." התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר), מחלקת כלכלה ומחקר, אוגוסט 2009.

(א12) “Emek Hefer Biogas Project - simplified Project Design Document for Small-Scale Project activities, Version 02” (United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 28.09.2006), pp.

(ב12) “Emek Hefer Biogas Project - simplified Project Design Document for Small-Scale Project activities, Version 02.” United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 28.09.2006.

(א7) Doerte Fouquet, “Prices for Renewable Energies in Europe: Report 2009” (European Renewable Energies Federation, Brussels, 2009), pp.

(ב7) Fouquet, Doerte. “Prices for Renewable Energies in Europe: Report 2009.” European Renewable Energies Federation, Brussels, 2009.

(א6) אופירה אילון, מרים לב-און, פרי לב-און וטל גולדרט, “מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל תקנון הפעלה והנחיות לדיווח" (המשרד להגנת הסביבה ומוסד שמואל נאמן, הטכניון, חיפה), עמ' רלוונטיים.

(ב6) אילון, אופירה, לב-און, מרים, לב-און, פרי וגולדרט, טל. “מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל תקנון הפעלה והנחיות לדיווח." המשרד להגנת הסביבה ומוסד שמואל נאמן, הטכניון, חיפה.


(א33) “Animal manure anaerobic treatment facility – Ein Hahoresh - Project Design Document FORM, Version 03 - in effect as of: 28 July 2006” (United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 19.09.2008), pp.

(ב33) “Animal manure anaerobic treatment facility – Ein Hahoresh - Project Design Document FORM, Version 03 - in effect as of: 28 July 2006.” United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 19.09.2008.

(א32) “Eco Energy Beer Tuvia Animal Manure anaerobic treatment facility, Project Design Document Form, Version 03 - in effect as of: 28 July 2006” (United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 20.07.2007), pp.

(ב32) “Eco Energy Beer Tuvia Animal Manure anaerobic treatment facility, Project Design Document Form, Version 03 - in effect as of: 28 July 2006.” United Nations Framework Convention on Climate Change and Clean Development Mechanism, Executive Board, 20.07.2007.


(א11) McKinsey&Company, "Greenhouse gas abatement potential in Israel” (Translated executive summary, November 2009). pp.

(ב11) McKinsey&Company. "Greenhouse gas abatement potential in Israel.” Translated executive summary, November 2009.

(א13) Amit Mor and Shimon Seroussi, Eco - Energy M.S.(2001) LTD. Financial and Strategic consulting, “Mediterranean and National Strategies for Sustainable Development, Energy Efficiency and Renewable Energy, Israel National Study” (Working Document, Submitted to Plan Bleu & The Israeli Ministry of the Environment, 01.03.2007), pp.

(ב13) Mor, Amit and Seroussi, Shimon, Eco - Energy M.S.(2001) LTD. Financial and Strategic consulting. “Mediterranean and National Strategies for Sustainable Development, Energy Efficiency and Renewable Energy, Israel National Study.” Working Document, Submitted to Plan Bleu & The Israeli Ministry of the Environment, 01.03.2007.

(מצגתצחי1) אקו אנרגיה ישראל, "טכנולוגיית העיכול האנאירובי" (מצגת, 2010), עמ'

(מצגתצחי2) אקו אנרגיה ישראל. "טכנולוגיית העיכול האנאירובי." מצגת, 2010.

(א14) יובל לסטר, שמעון סרוסי ועמית מור, אקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ, יעוץ כלכלי אסטרטגי, “אנרגיה חלופית ושטחים פתוחים" (מסמך שהוגש למכון דמותה של ארץ, החברה להגנת הטבע, 2008), עמ' רלוונטיים


(ב14) לסטר יובל, סרוסי שמעון ומור עמית, אקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ, יעוץ כלכלי אסטרטגי, “אנרגיה חלופית ושטחים פתוחים." מסמך שהוגש למכון דמותה של ארץ, החברה להגנת הטבע, 2008.


(א15) ארז סברדלוב, עמית מור, שמעון סרוסי, דויד ברמן, אורי מרינוב וגיורא נשר, אקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ, יעוץ כלכלי אסטרטגי, “תכנית האב למשק האנרגיה בישראל" (סיכום ותכנית חומש, מוגש למשרד התשתיות הלאומיות 17.08.2004), עמ' רלוונטיים.

(ב15) סברדלוב ארז, מור עמית, סרוסי שמעון, ברמן דוד, מרינוב אורי ונשר גיורא, אקו אנרג'י מ.ס. (2001) בע"מ, יעוץ כלכלי אסטרטגי. “תכנית האב למשק האנרגיה בישראל." סיכום ותכנית חומש, מוגש למשרד התשתיות הלאומיות 17.08.2004.


(א21) “כנס המיחזור השני: סיכום הדיונים,” אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה, 14.06.2010, נצפה בתאריך 15.02.2011, http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=159&ArticleID=1126.

(ב21) “כנס המיחזור השני: סיכום הדיונים.” אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה. 14.06.2010, נצפה בתאריך 15.02.2011. http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=159&ArticleID=1126.