שיחה:Wettlaufer 2000

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחשבות על ממים במאמר - יאיר ברנס

  • אמונות העוסקות בבתולין של נשים - מם הקיים בכול התרבויות ולאורך כול ההיסטוריה. לבתולין מיוחסות משמעיות מיסטיות/דתיות, המשמעיות יכולות להיות חיובית או שליליות.
  • יתכן וזכות הלילה הראשון זה מם התפתח ככלי ענישה/הרתעה. מכיוון שלא ידוע על הוכחות היסטוריות לקיום בפעול של זכות הלילה הראשון יתכן וזהו מם הנוצר מסיפור/משל שמטרתו הייתה להפחיד או להרתיע חברים בקהילה החברתית ולדאוג שלא יהיו נסיונות למרוד כנגד המוסכמיות החברתיות ("אם לא תיהיה ילד/ה טוב אז המלך/צ'ף לא משנה, יבוא ויקח את הבתולין שלך/אישתך", סוג של - "אם לא תסיים את כל מה שעל הצלחת תבוא מפלצת".)מם זה יכול היה להווצר גם ע"י שליט וגם ע"י הנשלט וזאת משום שהוא יכול להועיל מסיבות שונות לשני הצדדים.
  • זכות הלילה הראשון כמם אשר התפתח מתוך היצר הגברי השורשי להוכיח דומיננטיות. התפיסה הזו של צורך חברתי (גם של נשים וגם של גברים) להבחנה של מנהיג (יצר להקתי) עבר אבולוציה כאשר המסגרות החברתיות הלכו והשתכללו, בעבר מעמד זכר האלפא נקבע באמצעים פיזים, בימי הבינים זה נקבע בין היתר עם זכות הלילה הראשון.
  • זכות הלילה הראשון כמסווה לרצון להדוניזם ו/או סדיזם. לא מקובל בחברה מערבית ויודו-נוצרית להיות גלוי לגבי יצרים אלו, לכן שליטים אשר יש בכוחם לקבוע ולאכוף חוקים/מסורות מסווים את היצרים שלהם בדרכים שונות כגון זכות הלילה הראשון.
    • אבל מקור המנהג כנראה בתקופה טרום-מונותאיסטית ד"ר א. 08:28, 4 במאי 2010 (UTC)
  • יתכן והתפתח כדרך להשחיר את את מעמד האצולה - עוברים על איסורים חברתים דתיים - מחללים את קדושת הנישואים ועל הדיבר אל תחמוד את רעך.
  • זכות הלילה הראשון כאבולציה של תפיסת נישואים כעל בעלות. כבר ביהדות משמעות של השמות בעל ואישה בעלות משמעות של קניין, ובתולין נתפסים כעל הערך חשוב מאוד "במוצר". ניתן לראות זאת גם בנדוניה אשר מסמלת את כבוד האישה - ככול שהנדוניה יותר גדולה כך גם כבודה של האישה.
    • מה חשיבות הבתולין באופן "אובייקטיבי"? האם ערך המוצר עולה דוקא משום שהוא מוכיח ריחוק ממנהג הדפלורציא? ד"ר א. 08:29, 4 במאי 2010 (UTC)
  • נאמר במאמר שיתכן וזכות הלילה הראשון זהו מם שהתפתח מתוך בדיחה (למרות שאין הוכחות לכך), יתכן ולמעשה זה התפתח לא כבדיחה אלא אלא השלכה של רצונות של אנשים על מצבים היפותטים, אך הרעיון הכה שורש וקיבל חיים משלו - משהו כמו שני חברים שמדברים ואחד אומר לשני: "אם אני הייתי מלך הייתי מעביר חוק שכול הנשים צריכות לשכב איתי", ואז לפני ששמים לב זה חוק שקיים אך משהו אחר נהנה ממנו.

מחשבות על ממים במאמר - אסף גזית

  • קשר בין כסף לנישואים. תשלום כסף עבור נישואים.
  • קשר בין נדוניה לכבוד האישה. לקיחת אחוזים מהנדוניה = פגיעה בכבוד הכלה.  מעורבות האדון בנישואי הכפופים לו. משלם עבורם.
  • שימוש בזל"ר כאיום על אי תשלום חוב לאדון הקשור בנישואים.
  • קניית זכות החתן לשכב עם הכלה. משלם למשפחתה
  • דם בתולין כדבר מסוכן, רעיל. ביתוק הבתולין כחובה כפויה.
  • איבוד הבתולין כטקס התבגרות.
  • אין הוכחות ממשיות לקיום מנהג הזל"ר. הפך למעין קוריוז. נחשב למסורת עתיקה שלא מקיימים יותר. נעשה באופן סמלי בלבד.
    • אילו הוכחות תהיינה? האם תתכן התפתחות מוסד כזה ללא שום עובדות בשטח? מה מעמדן של עדויות מהעת העתיקה ומתרבויות אחרות ביחס לזל"ר בימה"ב? ד"ר א. 08:32, 4 במאי 2010 (UTC)
  • מנהג אשר נחשב לסמל של דיכוי ועריצות. נחשב ללא ראוי. דיבורים על ביטול מנהגים הקשורים בו.
  • שימוש בזל"ר כדי להראות את עליונות האדון על אריסיו. שולטים בהם. זכות על כלותיהם. קשור להיטשטשות הפער בין המעמדות החברתיים.
  • קשר לעולם היונקים. הזכרים הדומיננטיים משיגים את רוב הנקבות. קשר בין מעמד חברתי/כלכלי גבוה למספר בנות זוג.

Asaf Gazit 19:46, 26 באפריל 2010 (UTC)

שלומי קאופמן הערות

רעיונות (ממים) שביסוד המאמר

  • רעיון (מם?!)הנישואין- המאמר לוקח כמובן מאליו את הנישואין.היום זה לא תמיד כך.
    • ממתי יש נישׂואין? הקשר למהפכה החקלאית... ד"ר א. 08:36, 4 במאי 2010 (UTC)
  • מם הצניעות/הבתולין
  • מאוזכרת במאמר תופעה של ביתוק הבתולין בידי זר- משהו בזה לא מסתדר (אולי זה קשור להיכרות המצומצמת עם חברות מסורתיות, שמוגבלת רק לאלו הנמצאות באזורנו). אין אסמכתאות- מוזר לאור העובדה שבשאר המקרים הוא לא חוסך באסמכתאות.
    • מה בדיוק לא מסתדר? ד"ר א. 08:35, 4 במאי 2010 (UTC)
  • בהקשר של עליונות ותחרות ושל היות הדם טמא- מזכיר במשהו את הלכות הנידה. הלכות נידה הם אפילו כלי חזק יותר לביסוס עליונות גברית כי זו תופעה מחזורית שמזכירה מדי חודש מי שולט על מי בחברה.
    • האם שולחן ערוך בכלל נכלל בתוך מקורות מדרשיים ותלמודיים? האם עניין זה הושמט כי הוא חורג מהדיון המוצג?
      • חזרה לדיון למעלה על ערכם של בתולין, ושליטה בפריון כאמצעי לוודאות האב ד"ר א. 08:36, 4 במאי 2010 (UTC)


מחשבות על ממים במאמר - רועי מאיר

  • זכות הלילה הראשון- מם זה מופיע בתקופות שונות ובאזורים רבים על פני הגלובוס.
  • לפעמים אנו רואים ממים דומים ומשותפים כמו הבעת עלינוות מעמדית וגנטית, כבוד גברי וכו'.
  • לא ידוע על הוכחות  היסטוריות לקיום מם זה.למרות זאת, מם זה מופיע בספרות ובתרבויות רבות באזורים שונים בעולם.
  • כל תקופה ותרבות נותנות את השפעתן וסיגנונן על מם זה אך סימליות זכות הלילה הראשון זהה בהרבה מקרים.


Roi Meir 16:10, 26 באפריל 2010 (UTC)


מחשבות על המאמר - בריאן וייסמן

הסבר " זכות הלילה הראשון"

  • "זכות לילה הראשון"- משתנה לפי התקופה והמקור. חייבים לציין את ההשפעה של התרבות המקומית. לא בכל מקום רואים אותם "טקסים" של הזל"ר. אבל כן אותם הערכים.



  • מדובר באירוע עתיק אשר מעבירים לדורות הבאים.  במאמר לא מצוינת ההוכחה לקיומו, אבל כן מתואר שבהרבה מקומות השתמשו וסיפרו על הזל"ר.
  • בשפת ממים אפשר לאפיין שהתרחשה העברה ממקום למקום ואשר הרבה חברות אימצו את הזל"ר.

משמעות "זכות לילה הראשון"

  • "זכות לילה הראשון"- המאפיין המרכזי, הוא המעמד החשוב אשר יש לאדון בחברה. בכל התחומים.
  • "זכות לילה הראשון" - חשיבות הנשים באקט המיני הראשון בחייהן.
  • "זכות לילה הראשון" - נושא מאוד חשוב שהיה, מדובר על העליונות הגנטית של האדונים.

"זכות לילה הראשון" - בשפת הממים, גם רואים ערך חשיבות האדונים בכל מקום על הרעיון של להראות עליונות.


אנא לתקן אם רואים טעויות.


Brian Weissmann Brian Weissmann 11:54, 26 באפריל 2010 (UTC)

מחשבות על המאמר - אורי גונן

ממים מתחרים

  • "זכות לילה ראשון" כאמצעי להבעת עליונות גברית באופן סמלי VS זל"ר כאמצעי להבעת עליונות גברית באופן מעשי, תוך ניצול "זכות" האדון.
  • זל"ר כאמצעי המשקף יחס ישיר בין מעמד חברתי לאפשרויות רבייה VS זל"ר כאמצעי המשקף יחס ישיר בין מעמד חברתי וטקסי לבין המעורבות. 
  • זל"ר כאמצעי להבעת עליונות על ידי תפוצה גנטית בפועל VS זל"ר כאמצעי סמלי להבעת עליונות אשר לא ייושם בפועל
  • זל"ר כאמצעי מקובל לכפיית שליטה של אדונים על איכריהם המכירים במנהג VS זל"ר כמנהג בזוי וכעילה למרד איכרים באדוניהם.
  • זל"ר כאקט מיני לשם רביית גבר במעמד השליט VS זל"ר כאקט פולחני\מעשי דמות במעמד שליט לשם רבייה מוצלחת בחברה.
  • זל"ר כזכות באירופה בימי הביניים VS" />זל"ר כחובה ותפקיד בחברות שבטיות באירו-אסיה.

 

ממים מנוגדים אך משתפים פעולה

  • זל"ר כאמצעי ספרותי להבעת עליונות של שליט טירני + זל"ר כאמצעי ספרותי להבעת עליונות של גיבור.
    • למה הכוונה ב"אמצעי ספרותי"? ד"ר א. 08:39, 4 במאי 2010 (UTC)
  • זל"ר כמנהג המקושר לכבוד גברי - בין אם בזיווג ובין אם בתשלום כספי + זל"ר כמנהג המקושר לכבוד נשי - כחלופה אפשרית לתשלום נדוניה עבור נישויי אישה. 

 

ממים המזינים זה את זה

  • הבעת עליונות לשם דיכוי הנחותים, ולשם שמירה על המעמד + שימוש בזל"ר לשם תפוצה גנטית \ הבעת עליונות + שימוש ספרותי בזל"ר לשם ציון עליונות.


Ori Gonen 19:13, 25 באפריל 2010 (UTC) אורי גונן

 

מחשבות על ממים במאמר - רוני

  • זכות הלילה הראשון – תצוגת כוח גברית (מם א'), תחרות בין גברים (מם ב'), רצון לגיוון מיני (מם ג').
  • לפי רוב ההיסטוריונים, אין הוכחה ממשית שמנהג זה היה קיים.
    • איך הגיע בכלל לאירופא הימה"בית, אם כן? ד"ר א. 08:45, 4 במאי 2010 (UTC)
  • הקשר בין עריצות ורבייה דיפרנציאלית (הגדלת המגוון הגנטי, בקצב אקספוננציאלי, כדי לשרוד- פרה שמניבה יותר חלב, או חלב טוב יותר, למשל)

בספרות העתיקה והארכאית

  • מנהג זה מופיע בספרות האירואסיאתית ומשקף הקשר בין מעמד והצלחה בהעמדת צאצאים (גילגמש, 1900 לפנה"ס).
  • בצרפת של המאה הארבע עשרה, נדוניא הייתה העסקא הכלכלית החשובה ביותר הקשורה בנישואין, לכן בהתאמה לורד דרש את זכות הלילה הראשון או לחילופין (כמה נחמד) חלק נכבד מהנדוניא (BNF [Bibliothèque Nationale de France], ms. fr. 12552, fol. 31v.; 38r-39r.; 39v-40r. Wettlaufer, 1999: 126–140)
  • באותה תקופה, היה מעבר ממנהג שבו משפחת החתן משלמת להורי הכלה (Brideprice) לנדוניא שהכלה נותנת לבעלה.
  • בנוסף, נדוניא גדולה סימלה צניעות\טוהר והיה קשר בין גודלה לבין כבוד ומעמד האשה (לורד שדרש חלק מהנדוניא התקיף בעקיפין את צניעות וטוהר הכלה המיועדת).
  • בגרמניא של תחילת ימי הביניים, חתן שילם מוהר (mundium). אדם שלא היה חופשי נאלץ לא רק לבקש מאדונו רשות להתחתן אלא גם לוותר על הזכות בגלל שאדונו שילם (כהלוואה) את המוהר (וכך רכש לעבד שלו אשה וקיבל את זכות הלילה הראשון)
  • מבחינה חוקית, הלורד ששילם את המוהר כהלוואה קיבל זכות לקבל אותה חזרה ותו לא, כשצאצאי (בנות) הזוג הטרי נישאו הן (עניין של כעשרים שנים, לא?).
  • בהמשך, תשלומי הנישואין השתנו והשתלבו זה בזה, אך רעיון הקשר בין רעיון זכות הלילה הראשון של הלורד לבין תשלומים אלה נותר.
  • בימי הביניים, היו לורדים שהשתמשו בזכות זו כדי להפגין עליונות.

תצוגת כוח גברית

  • בכפר שוויצרי בשנת 1400 לספירה, מי שלא הסכים לאפשר את זכות הלילה הראשון (“כפי שרשום במקורות העתיקים") שילם קנס של 30 פני

(STAZ [Staatsarchiv des Kantons Zürich]. Urkunden Stadt und Land Nr. 2563; copy of the 15th century, cf. Wettlaufer, 1999: 251). בשנת 1543, התעריף עלה לחמישה פאונדים וארבעה פני. (STAZ C. I 2562, [1543 AD], cf. Wettlaufer, 1999: 255) בשני המקרים, איכר יכל לעמוד בתשלום הסכום, הצהרות בנושא הוקראו בכיכר העיר וכנראה שהאיכרים הסכימו להן.

  • לפי (Boureau, 1995: 123), זכות הלילה הראשון היא הלצה שהייתה נפוצה בימי הביניים (יש דוגמאות צרפתיות). רוב המקורות ההיסטוריים לא תומכים בטענה זו. (מם חלש?)
    • הטענה האקדמית היא מם חלש... ד"ר א. 08:45, 4 במאי 2010 (UTC)
  • באותה תקופה, האמונה בזכות הלילה הראשון הובילה למחוות סמליות רבות שנשזרו בטקסי החתונה של שלהי ימי הביניים.
    • התקוממות איכרים בפירנאים הקטלוניים על רקע ההשפלה שחשו האיכרים בעקבות הטקסים שכללו טיפוס – של הלורדים – על המיטה בה הכלה ומעבר עליה, תוך ניצול המאורע להטרדה מינית. הלורדים הכחישו אך גם הבטיחו לבטל מנהגים אלה. (Hinojosa, 1905: 367, with reference to Bibliotheca del Escorial. Mss. ij d 15, fol. 27-31v 8 [1], cf. Schmidt-Bleibtreu, 1988: 170, n. 52; Freedman, 1991: 178–253) טקסטים נוספים מהאזור תומכים ברעיון.
  • אלה הראיות היחידות מימי הביניים ליחסים מיניים בין לורדים וכלות, והן מצביעות על הטרדה מינית ולא על יחסי מין. (השם ירחם)
    • מה ההבדל? ד"ר א. 08:45, 4 במאי 2010 (UTC)
      • הכוונה היא שאין ראיות מוצקות ליחסי מין מלאים, אלא רק הכנסת רגל ערומה למיטה או התגלגלות מעל הכלה כשהיא שוכבת במיטתה-אקטים מיניים שלא כוללים חדירה.
  • הלורדים הביעו במעשה זה עליונות, לכן אין להמעיט בשימוש באונס כאמצעי השפלה (של הבעל או קרובי האשה) . (cf. Devereux, 1978: 185 ff; Duerr, 1993: 428 ff)
  • בצרפת, ללורד הייתה הזכות להכניס רגל ערומה למיטת הכלה (זכות אמיתית למרות שאין עדויות לקיום יחסי מין).

טקס ביתוק הבתולין

  • בעדויות מימי הביניים וסיפורי נוסעים מוקדמים מהודו ודרום אמריקא מסופר על ביתוק בתולין לפני נישואין שנעשה על ידי האם (Marcireau, 1971: 110), אליל (Barbosa, 1866: 96), מפקד, כוהן או זר, שמטרתו "לפתוח" את הכלה ליחסי מין ראשונים עם בעלה.
  • פעמים רבות, היה קשר בין הטקסים הללו לפחד מדם הבתולין (טאבו).
  • בתרבויות אלה, ביתוק הבתולין היה תפקיד מסוכן ולא זכות.
  • ג'ון ממנדוויל, נוסע מספר מימי הביניים, מתאר טקס באי מרוחק שבו משרתים שמשלמים להם עבור הפעולה (!) מבתקים את בתולי הכלה מאחר ובתחילה זו סכנה הקשורה לכישופים ורעלים ובהמשך יחסי מין הם לא מסוכנים בכלל (Paris, BNF Rés O2 f 13 [2] ed. Strasbourg 1484 [in German] by Otto von Diemeringen, cf. Bremer and Ridder, 1991: 362)
  • אבל לרוב, כהנים בכירים היו אחראים על ביתוק הבתולין (לפחות, בהודו ובדרום אמריקא), כמו בהוואי.
  • אם יוולד צאצא שהכהן הוא אביו, הבעל יהא גאה בגלל שהצאצא הוא הבן של העלי שלו (Craighill Handy and Kawena Pukui, 1972)
  • במזרח הודו, למבתק יש עד שלושה לילות עם הכלה הטריה (פירות נישואיה -מנחה לאל) (cf. Mandelslo, 1727: 166, 267; Thurston and Rangachari, 1909: 326; Westermarck, 1921: 171–172)
  • כיום, מנהג ביתוק הבתולין כנראה נכחד. לפי (Gough (1955: 45, בדרום הודו סביב 1935.
    • לפני כמעט עשׂור שמעתי מסטודנטי שחזר זה עתה מהודו שהמנהג דוקא שריר וקיים, או לכל הפחות מדברים עליו בשטח גם בימינו ד"ר א. 08:45, 4 במאי 2010 (UTC)

בתרבויות לא אירופאיות, פעמים רבות היה קשר בין טקסי מעבר וחניכה לפני או במהלך גיל ההתבגרות לבין ביתוק הבתולין של נערה.

פרשנות מתחום הפסיכולוגיא ההתפתחותית של זכות הלילה הראשון וטקס ביתוק הבתולין.

  • פסיכולוגיא הסתגלותית היא הסבר למנהג זה בתרבויות אנושיות.
  • כיום, לא ידוע על השפעה היסטורית (של זכות הלילה הראשון) על הצלחת הרבייה של זכרים שולטים. (נכון למידע על שלהי ימי הביניים), כנראה בגלל שלא היו יחסי מין בין הלורד לכלה.
  • לורדים כן ניצלו את מעמדם למטרות מיניות (ריבוי נשים ושפחות) ( Karras, 1994: 16–29; Betzig, 1995; Obermeier, 1996: 132–141; Wettlaufer, 1999: 106, note 138)
  • אך טרם נמצא קשר בין ניצול זה לבין זכות הלילה הראשון
  • אצל שימפנזים, המצב דומה (הזכר השולט אחראי לכשלושת רבעי מפעולות הרבייה בקבוצת השימפזנים).(de Waal, 1990: 167–168).
  • כלומר, מעמד קובע את יכולת הרבייה של זכר בקבוצה של פרימטים בה יש תחרות מינית.
  • אצל בני האדם, שכיחות הפוליגמיא בקרב אנשים ממעמד גבוה מצביעה על תופעה דומה.
  • בהקשר זה, אפשר להתייחס לזכות הלילה הראשון כמטאפורא לקשר שבין מעמד ושיעור רבייה גבוה.
  • הפגנת כוח סמלית, ביסוס השלטון (לורד).
  • אפשר להתייחס לזכות הלילה הראשון גם כתובנה אירואסיאתית לקשר שבין מיניות וכוח.
  • בתקופת הרנסאנס האירופאי, נושא זה עורר עניין רחב ועורר פנטזיות גבריות במהלך המאות הבאות.
  • כנראה שהכהנים הבכירים שביצעו את טקס ביתוק הבתולין היו חסינים יותר בפני סכנותיו של דם הבתולין.
  • האם אותם כהני דת שמבצעים את ביתוק הבתולין המציאו את הסכנות הכרוכות בו כדי להנות מפירותיו? (לפי ווטלאופר, כנראה שלא).
  • יחד עם זאת, הראיות משני המנהגים הללו (ביתוק הבתולין וזכות הלילה הראשון) מצביעים על תהליך הסתגלות פסיכולוגי בין תרבותי, שבמהלכו הומצאו חוקים תרבותיים במסגרתם לחלק מהאוכלוסיא יש פריבילגיא לקיום יחסי מין עם נשים.
  • לכן, בשני המנהגים גברים בני המעמד הגבוה בקהילה הם הנהנים העיקריים.


Ronny Reshef 16:27, 15 באפריל 2010 (UTC)




פרשנות למאמר, אושר ליפקוביץ:

דבר קיום זכויות הלילה הראשון הינם תופעה נרחבת לא רק באירופה, אלה באזורים ובתרבויות רבות. למימדיה האוניברסאלים של התופעה ניתן להיווכח עוד מן הספרות הקדומה שהצביעה על מקורות בעלי תיאורים דומים לתופעה מאיזורים נפרדים לחלוטין ובתקופות זמן שונות. אמנם ניתן לראות בהבדלים בקיום ובמשמעות של זכויות הלילה הראשון- אם באירופה הדבר נוגע לזכויות חוקתיות שיש ללורדים וניתנות לשינוי בתנאי להסכם כלכלי, במקומות אחרים בעולם כגון בהודו ובשבטים אינדיאנים באמריקה קיום הדבר נחשב לטקס דתי, אבל העיקרון דומה: זכויות אלה מוענקות לאנשים בעלי עוצמה פוליטית וחברתית אשר עושים שימוש בזכות זו להמשך האדרת כוחם.

דבר הסתייגות- באירופה "זכות הלילה הראשון" נחשבה לזכות נוספת המצתרפת לזכויות נוספות הניתנות לבעלי העוצמה,בעוד שבתרבויות בהודו ובאמריקה בזכות לא הייתה זכות למעשה אלה חובה דתית לאלים לפתור את האישה מבתוליה.

הקשר המימטי נקשר בהיבטים פסיכולוגים ופיזיולוגים של המין האנושי: הזכויות של הלילה הראשון הן עוד זכות הניתנת לבעלי עמדות המפתח והשימוש בה מותנה בהם, על-כן ניתן לראות בכך עוד אמצעי שבהם ניתנות פריוולגיות לבעלי העדיפות הפוליטית והחברתית. מדוע ניתנות אותם זכויות לאלה?

יש לראות את מאפייני תכונות והיבטים פיזיולוגים, פסיכולוגים וחברתיים אצל האדם- כמנגנונים קבועים אשר מארגנים דינמיקה חברתית שמובילה ליחס מבחין בין חבריה.

ממנגנון זה באים היבטים תחרותיים בין זכרים, שמאבק הכוחות ביניהם נעשה בכדי להגיע לעוצמה חברתית שתוביל למספר רב יותר של שותפות לקשר. ב"תחרות" נעשה שימוש והבחנה בגורמים אנושיים- כגון שפה והעברת מסרים, אשר שימוש מטיב בהם יביא לעליונות במעבק. מבחינה פיזיולוגית- התפתחות/ תהליך ההתבגרות והצמיחה של האדם מאפשר התפתחות מינית המאפשרת יותר יחסים שכאלה.

גילוי יחסים מביא לעליה ושמירה של סטטוס חברתי מכיוון שנחשב לגורם מכריע בהצלחה האנושית, על כן שואפים גברים רבים לקבל ולשמור על עליונות ביחס זה כאמצעי לשמירת מעמדם-הרם, זאת הסיבה ללחץ זכויות הלילה הראשון בתקופות של טשטוש הגבולות המעמדיים בסוף ימי הביינים באירופה- דבר שהוביל למאבקים שונים מהמאה ה-14 בחבל הבסקים- בו יצאו האיכרים למאבק נגד הזכויות שהוענקו ללורדים שנים רבות לפני-כן.

הספרות שנכתבה כללה את היחס הרחב בחברה כלפי זכות זו, וכן ביטאה את היחסים בין בעלי הזכות לבין אלה שסיפקו אותה והקונפליקט ביניהם, שהיה רחב בהרבה מלבד העיסוק בזכות זו וכן ביטאה קונפלקיקט מעמדי לאורך ההיסטוריא.

כן יש לראות בהתפתחות זכויות הלילה הראשון כתוצר של היבטים אנושיים, שהובילו ליחס שונה לזכות זו מן חברה לחברה, אך בכל זאת הכליל אלמנטים דומים ביחס עליה.

הממים המופיעים במאמר:

  • הצורך הפיזיולוגי בעליונות וסטטוס של בני האנוש על פני חבריהם.
  • הצורך המגדרי של הזכרים לעליונות על פני הנקבות.
  • הכפפה חברתית של אנשים בחברה תחת מעטים בעלי עוצמה.
  • עיגון צרכים אנושיים בסיסים כגון גילוי יחסים ודינמיקה חברתית תחת אלמנטים עליונים/דתיים.
אושר, האם אלה ממים? לדעתי הגדרת כאן מאפיינים של החברה האנושית, אך לא ממים. ד"ר א. 12:09, 6 במאי 2010 (UTC)