שיחת משתמש:Daniel Sheccoury

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר

משימה 3

יוספוס, מלחמה 1.164-166 (=1.8.4).

במראה מקום זה כתובים האירועים המיוחסים למרד של אריסטובולוס השני כנגד הרומאים. בשנת 57 לפנה"ס כותב פלביוס יוספוס כי אולוס גביניוס מושל סוריה הגיע למבצר אלכסנדריון בכדי להגיע להסכם כניעה ללא

מלחמה עם היהודים. המורדים לא הסכימו לתנאיו וגביניוס הרג רבים מהם ואת הנותרים כלא במצודה. גביניוס השאיר את מצביאו מרקוס אנטוניוס לכבוש את המבצר ויצא בעצמו ליישב את הערים שלא נחרבו בידי היהודים.

ולהקים מחדש את אלו שנחרבו בידיהם. בין הערים מוזכרת בית שאן כעיר שנחרבה ע"י היהודים.


ערך אנציקלופדי סקיתופוליס.

[1] קישור לפלביוס יוספוס מלחמת היהודים 1.8.4 בתרגום לאנגלית.

אולוס גביניוס נציב סוריה הרומי החזיר את השלטון בסקיתופוליס לתושבים הלא יהודים שחיו במקום.
  • ד"ר א.
  • מתיישבים/תושבים?
  • אין ציון נהירת אוכלוסיא חדשה לערים

משימה ראשונה

מטלה 1 מות אלכסנדר טענת הזייפן.

76] וביומני החצר כתובים כי ביום החמישה עשר לחודש דייסיוס חלו רבים מחייליו של אלכסנדר. ביום השישה עשר מתו עשרה מחייליו מחמת הקדחת. ביום השבעה עשר לחודש מתו שלושים מחייליו הזוטרים ואף חמישה מפקדי גדודים. בערב השבעה עשר לחודש הגיע אלכסנדר למחנה מלווה בהגמונים. אלכסנדר נכנס לאוהליהם וציווה על ההגמונים להישאר בשערי המחנה. על אף חוליים ניגש אלכסנדר אל חייליו החולים ודרש בשלומם לאחר מכן יצא מן המחנה וחזר עם הגמוניו לארמון. כתובים כדברים אלה על מחלתו:  ביום השמונה עשר לחודש דייסיוס[1] ישן בחדר הרחצה מחמת הקדחת. למחרת רחץ בשרו וחזר לחדר השינה שלו, ועשה את היום במשחקי קובייה עם מידיוס. לאחר מכן, בשעת הערב, התרחץ, הקריב קורבנות לאלים, אכל משהו וקדח כל הלילה. ביום העשרים רחץ שוב בשרו והקריב קרבן כדרכו ושכב בחדר הרחצה ובילה זמנו עם ניארכוס, כשהוא מקשיב לסיפוריו על שיוטו ועל הים הגדול[2]. ביום העשרים ואחד עשה אותם דברים עצמם, חומו עוד עלה, בלילה היה מצבו קשה וביום שלאחריו קדח מאוד. הוא שינה מקומו ושכב ליד חדר מקווה המים[3]; כאן שוחח עם הגמוניו על המשרות הפנויות בצבא ואיך למלאותן לאחר מבחן. ביום העשרים וארבעה קדח מאוד והוא הובל להקריב קרבנו. והוא ציווה שגדולי ההגמונים ישהו בחצר הארמון, ומפקדי הגדודים והפלוגות יעשו את הלילה בחוץ. ביום העשרים וחמישה הובל לארמון שבעבר הנהר ונרדם לשעה קלה, אך הקדחת לא פחתה. כשבאו אליו ההגמונים היה כאילם, וכך היה גם ביום העשרים ושישה. ולפיכך היו המקידונים סבורים בו שמת, ובאו בצעקות לדלתות הארמון ואיימו על מרעיו[4] עד שנתרצו להם בעל כורחם. וכשנפתחו לפניהם הדלתות נכנסו אחד אחד כשרק כותונותם עליהם ועברו בשורה על פני מיטתו. וביום העשרים ושבעה עלה חומו של אלכסנדר אך למרות זאת כינס משתה גדול. ובמשתה זה ציווה על כולם להיות נוכחים, מאימו אולימפיאס ביקש שתכבדו ותשב עימו בראש השולחן ותסעד עימו. בליל העשרים ושבעה נערך המשתה הגדול בו כל ההגמונים ומפקדי הגדודים של אלכסנדר שתו לשוכרה ואכלו לשובעה ובראש השולחן אולימפיאס ואלכסנדר סועדים יחדיו ושותים. לצידם אנטיפטרוס ההגמון אשר שירת את פיליפוס אביו של אלכסנדר וכך שלושתם סועדים מאותה צלחת נחושת ענקית הגדושה בכל טוב. לאחר מכן נחלש אלכסנדר בשל חומו הגבוה שב למיטתו ונח שעתיים קלות. ביום העשרים ושמונה לפנות ערב מת.

(העתקתי לך את זה לכאן, כי בדף השיחה של הסילבוס זה לא מתאים. חתימה זה ארבע טילדות = ~). רוני רשף 10:10, 9 במרץ 2011 (UTC)






הערות והערכה

הטקסט מנסה להפריך את טענת הקנוניא בשתי דרכים:

(א) הוא מספק סיבה חלופית למוות - המחלה שפשתה במחנה.
(ב) הוא מביא את אנטיפטרוס (מי שנחשד באחריות לרצח) ואת אולמפיאס למשתה, ומאכיל אותם מאותה הצלחת.

עם זאת הטקסט מעלה בעיות יסודיות ובסיסיות:

  • לא ציינת כלל מהו טקסט זה, מי כתב אותו, מתי, ובאיזו שׂפה. השארת את השאלות הבסיסיות שיש לשאול על כל מקור ללא כל מענה.
  • מהיכרות עם המקורות ברור שהטקסט המצורף הוא העתקה ושיפוץ של התרגום העברי של פלוטרכוס. הדבר ברור מעבר לכל ספק בשל הסוגריים המרובעים שהשארת בטקסט, המציינות את הערות השוליים. בכך הסגרת לא רק את הזיוף שלך אלא גם מהו מקורו.
  • אם כבר גירסא חלופית של פלוטרכוס - מאין הגיעה?
  • אולמפיאס ואנטיפטרוס לא שהו כלל בבבל באותו הזמן, אלא במקדון, מה שהופך את הסיפור לבלתי-אפשרי.





משימה שנייה

ספר

.(Iain Browning, Jerash And The Decapolis (London: Chatto&Windus, 1982

.Browning, Iain. Jerash And The Decapolis. London: Chatto&Windus, 1982

.Browning, Iain. 1982. Jerash And The Decapolis. London: Chatto&Windus

מאמר

.Clarence. Menninga, "The Unique Church at Abila of The Decapolis," Near Eastern Archaeology 67 (2004): 40-49

.Mennungs, Clarence. "The Unique Church at Ablia of The Decapolis." Near Eastern Archaeology 67 (2004): 40-49

.Menninga, Clarence. 2004. "The Unique Church at Abila of The Decapolis." Near Eastern Archaeology 67: 40-49

אתר אינטרנט

.Decapolis," Last modified March 31, 2011,http://www.livius.org/de-dh/decapolis/decapolis.html"

.Livius. "Decapolis." Last modified March 31, 2011. http://www.livius.org/de-dh/decapolis/decapolis.html

.Livius. 2011. "Decapolis." Last modified March 31. http://www.livius.org/de-dh/decapolis/decapolis.html

פרק מאסופת מאמרים

Veselin Kesich, "Galilee and Its Hellenistic Surroundings," in Treasures of The Holy Land: a Visit to The Places of Chrisitian Origins, ed. Veselin Kesich and Lydia Kesich. (New York: St

.15 .(Vladimirs Seminary Pr, 1985 

Kesich, Veselin. "Galilee and Its Hellenistic Surroundings." in Treasures of The Holy Land: a Visit to The Places of Chrisitian Origins, edited by Veselin. Kesich and Lydia Kesich, 15. New York: St Vladimirs Seminary Pr, 1985  

Kesich, Veselin. 1985. "Galilee and Its Hellenistic Surroundings." in Treasures of The Holy Land: a Visit to The Places of Chrisitian Origins, edited by Veselin Kesich and Lydia Kesich, 15. New York: St Vladimirs Seminary Pr


בע"מ 15 בספר זה יש קטע על דקפוליס.

 ערך אנציקלופדי

אילנה שמיר, "בית שאן," באנציקלופדיה אביב חדש (אור יהודה: זמורה ביתן, 2004), 104.

שמיר, אילנה. "בית שאן." באנציקלופדיה אביב חדש. אור יהודה: זמורה ביתן, 2004.


רוני בשיטה השנייה באתר ששלחת אותנו אליו לא מצויין לרשום עמוד. השאלה היא, איך מישהו אמור לדעת איך להגיע למקור?

בוקר טוב דניאל, אתה צודק - בתרגיל הזה יש רק שתי דרכים לרישום ערך אנציקלופדי (ולא שלוש, בניגוד ליתר המקורות שבחרת). רוני רשף 04:17, 5 באפריל 2011 (UTC)

בדיקה 2

מאמר – הכותרת לא צריכה להיות מוטה, אלא רק שם כתב העת.

אתר אינטרנט – למה הכתובת מוטה? לא צריך.

פרק באסופת מאמרים – המילה in לא צריכה להיות מוטה, אלא רק מה שבא אחריה. צריך and בין שמות העורכים ולא פסיק, עדיין קפצה לך שורה משום מה. Veselin. Kesich – הנקודה כאן מיותרת, הדוגמא באתר היא לשם אמצעי (משהו שלא נפוץ בישראל) ואז אותו שמים ככה, למשל במקום משה דוד כהן, משה ד. כהן. ערך אנציקלופדי – שם האנציקלופדיה צריך להיות מוטה, מי זו זהבה כנען ומה הקשר שלה לדקפוליס? (סליחה על הבורות)

1. פרק באסופת מאמרים - יש בעיה לשים את הנקודה בסוף המשפט לכן קפצתי שורה.

2. זהבה כנען היא העורכת של המושג "בית שאן" בערך האנציקלופדי ששם כתוב על דקפוליס.

3. את השאר אני אתקן תודה על העזרה.

בדיקה 3

  • מאמר - מעולה.
  • אתר אינטרנט - יופי.
  • פרק באסופת מאמרים - Veselin. Kesich – הנקודה כאן מיותרת.
  • ערך אנציקלופדי - שם האנציקלופדיה צריך להיות מוטה, ככה: באנציקלופדיה אביב. מה הערך שבחרת? בית שאן? אם כן, הכתיבה הביבליוגרפית שלך צריכה להיראות ככה למשל:

זהבה כנען, "בית שאן," באנציקלופדיה אביב חדש (שם מקום כלשהוא: שם הוצאה לאור כלשהיא, שנה כלשהיא), עמוד.

נא לעבור על הכל שוב לפני ההגשה. בהצלחה, רוני רשף 06:39, 27 באפריל 2011 (UTC)

הערות

ספר: יופי!

מאמר: נקודה מיותרת, חסר רווח. שגיאת הקלדה.

אתר אינטרנט: חסרות מרכאות בהתחלה.

פרק באסופת מאמרים: נקודה מיותרת, קפיצת שורה מיותרת. כשיש שני עורכים רושמים את שני השמות ולא et al. פסיק במקום נקודה, עמ' במקום לא נכון. נקודה במקום מיותר ונקודה חסרה. מה הקשר לדקפוליס? לא ברור מהכותרת.

דקפוליס הן הנושׂא, ובאופן תאורטי כל מה שקשור לדקפוליס עשׂוי להיות קשור לבית-שאן. ד"ר א. 18:02, 4 באפריל 2011 (UTC)
אוֹרי, השאלה שלי הייתה איך הפרק באסופת המאמרים שבחר דניאל רלוונטי לדקפוליס (ולא מה הקשר בין דקפוליס לבית שאן). לא ניסחתי את עצמי מספיק טוב. רוני רשף 04:16, 5 באפריל 2011 (UTC)

ערך אנציקלופדי – נא לעשות לפי השיטה באתר זה

נא לעבור שוב על הכל לפני ההגשה.

בהצלחה, רוני רשף 09:07, 4 באפריל 2011 (UTC)