שיחת משתמש:Ilya Mogilevsky

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס - מלומד רומאי 

חייו ותקופתו

משפחתו של ס' היתה קשורה לקיסרים ככל הנראה מאז סבו, אשר אותו מזכיר ס' ב"חיי קליגולה" בעניין העדות על סיבת הבנייה של הגשר מעל למפרץ באיי. לא ניתן לדעת אם סבו זה של ס' היה מקורב לחצרו של קיסר, אך סביר לשער כי באותן שנים היה גר ברומא. עדות לקשריו הפוליטיים של סבו של ס' עשויה להיות משרתו הבכירה למדי של בנו, אביו של ס' – סווטוניוס לאטוס. האחרון שימש בתור טריבון צבאי ממעמד הפרשים במחנה של אותו, שהיה קיסר למשך שלושה חודשים בשנת ארבעת הקיסרים. לאחר התבוסה בקרב בדריאקום (Bedriacum), אותו התאבד והלגיון שלו XIII GEMINA  נשבע אמונים לוספסיאנוס. מאורעות הללו התרחשו בשנת 69 לסה"נ ולא ברור אם ס' נולד לפניהם או אחריהם. שמו טרנקוילוס (השלֵו) עלול להצביע על השלום שלאחר המלחמה, אך פירוש אפשרי נוסף הוא המסורת שמות המשפחתית, כאשר אביו הוא לאטוס – המַרנין.
קיימות דעות שונות לגבי שנות חייו של ס'. הולדתו מיוחסת לכל הפחות לשנת 62 ולכל היותר לשנת 77, כאשר השנה המקובלת היא 69. מקום הולדתו של ס' גם הוא אינו ברור. בשנות צעירותו וכן בהמשך חייו התגורר ס' ברומא וסביר להניח ששם נולד. המקור שעשוי להצביע על מקום הולדתו השונה הינו הכתבות שנמצאה בעיר היפו רגיוס    (Hippo Regius) באלג'יר (אותה העיר שממנה הגיע אוגוסטינוס) אשר משבחת את ס'. בדרך כלל האנשים ששובחו על-ידי כתובות מעין זאת בערים פרוביציאליות, הם ילידי המקום. אך אף אם אומנם מקורו של סווטוניוס באפריקה, אין הוא מזכיר זאת בכתביו.
בכתובת זו בהיפו רגיוס מוזכרות המשרות שבהן שימש ס' – חבר בצוות השופטים, בעל כהונת כבוד, ומשרה אחרונה והחשובה ביותר היא הממונה על המכתבים (ab epistulis). במשרה האחרונה שימש תחת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, ובכל השאר כנראה תחת הקיסר טריאנוס. הביוגרף מריוס מקסימוס מספר כי ס' יחד עם הפרפקט הפרטוריאני ספטיקיוס קלארוס הודחו על-ידי אדריאנוס ממשרתם בעבור האשמה בהתנהגות לא הולמת כלפי אישתו של הקיסר, סבינה. הדחה זו מיוחסת לשנת 122 לסה"נ שבה אדריאנוס היה במסע לבריטניה.
מהתוכן של הכתובת בהיפו רגיוס ומדבריו של מריוס מקסימוס, ס' מצטייר כדמות פוליטית חשובה למדי, אשר לא נמנע מן הסכסוך עם הקיסר. אך במקור אחר – אנציקלופדיה ביזנטית סודא, שבה ס' מכונה טרנקוילוס, כמו אצל רוב המלומדים בעת העתיקה – ס' מתואר כמלומד רומי אשר רוב זמנו הקדיש ללימוד וחקירת המקורות בספריות. רשימת יצירותיו המוזכרת בסודא הינה ארוכה מאד ולא מוקדשת תשומת לב מיוחד לספרו שהפך למפורסם ביותר – "חיי שניים עשר הקיסרים".
שנת פטירתו של ס' גם היא אינה ברורה, אך הדעה המקובלת היא שזו שנת 141 לערך.

ספריו

על תחילת דרכו הספרותית של ס' ידוע אך מעט. בשלב מסויים פליניוס הצעיר הסב את תשומת לבו לס' והחל לתמוך בו. פליניוס ביקש לקדם את ס' הן בתוך העולם הספרותי והן בתוך העולם הפוליטי והשיג עבורו משרת טריבון צבאי. ס' סירב לקבל את המשרה מסיבות לא ברורות ומאוחר יותר הצטרף למנגנון המנהלי של פליניוס עצמו, בעת שהאחרון שימש כמושל של ביתיניה בסוף העשור הראשון של המאה השניה לסה"נ.

מקובל להניח כי הספרים הבאים נכתבו על-ידי ס', אך לא הגיעו לידינו:
1) המוזכרים בסודא[1] (תחת הערך 'טרנקוילוס'):

  • "על משחקי היוונים"
  • "על הפסטיבלים והתחרויות של הרומאים"
  • "על השנה הרומית"
  • "על הסימנים בספרים"
  • "על "על המדינה" של קיקרו – נגד דידימוס"
  • "על שמותיהם הנכונים וצורתם של הבגדים והנעליים ושאר סוגי הלבוש"
  • "על מילי גדופים – כלומר הקללות, ומקורן של כל אחת"
  • "על רומא ועל חוקיה ומנהגיה"

2) המוזכר אצל פריסקיאנוס[2] (Prisciani institutions, de nomine): "על המשרות הציבוריות"

3) המוזכר אצל פאולינוס מנולה[3] (Paulini Nolensis Poemata) : "על המלכים"

4) המוזכר אצל כאריסיוס4 (Charisii ars, de praepositione) : "על הדברים השונים"

5) המוזכר אצל יוחנן מלידייה (Ioannes Lydus, De magistratibus) : "על הזונות המפורסמות"

6) המוזכר אצל סרוויוס (Servius, Commentarium Aeneidos): "על הפגמים של הגוף"
 

הספרים הבאים של ס' הגיעו לידינו:
1) "חיי שניים עשר הקיסרים", הכולל את הביוגרפיות של:

  •  יוליוס קיסר
  •  אוגוסטוס קיסר
  •  טיבריוס
  •  קליגולה
  •  קלאודיוס
  •  נרון
  •  גלבה
  •  אותו
  •  ויטליוס
  •  אספסיאנוס
  •  טיטוס
  •  דומיטיאנוס

2) "על האישים המהוללים", הכולל את הפרקים:

  • על המשוררים
  • על הנואמים
  • על ההיסטוריונים
  • על הפילוסופים
  • על הדקדוק והרטוריקה


סגנונו

 

הערות

  1. 1
  2. 2
  3. 3
Τράγκυλλος, ὁ Σευητόνιος
χρηματίσας, γραμματικὸς Ῥωμαῖος. ἔγραψε Περὶ τῶν παρ' Ἕλλησι παιδιῶν βιβλίον α#, Περὶ τῶν παρὰ Ῥωμαίοις θεωριῶν καὶ ἀγώνων βιβλία β#, Περὶ τοῦ κατὰ Ῥωμαίους ἐνιαυτοῦ α#, Περὶ τῶν ἐν τοῖς βιβλίοις σημείων α#, Περὶ τῆς Κικέρωνος πολιτείας α#: ἀντιλέγει δὲ τῷ Διδύμῳ: Περὶ ὀνομάτων κυρίων καὶ ἰδέας ἐσθημάτων καὶ ὑποδημάτων καὶ τῶν ἄλλων οἷς τις ἀμφιέννυται, Περὶ δυσφήμων λέξεων ἤτοι βλασφημιῶν, καὶ πόθεν ἑκάστη, Περὶ Ῥώμης καὶ τῶν ἐν αὐτῇ νομίμων καὶ ἠθῶν βιβλία β#, Συγγενικόν, Καισάρων [περιέχει δὲ βίους καὶ διαδοχὰς αὐτῶν ἀπὸ Ἰουλίου ἕως Δομετιανοῦ] βιβλία η#, Στέμμα Ῥωμαίων ἀνδρῶν ἐπισήμων

תרגום:  טרנקוילוס ששם משפחתו סווטוניוס. בלשן רומאי. כתב על אודות משחקי היוונים, ספר 1; על אודות הפסטיבלים והתחרויות של הרומאים, 2 ספרים; על השנה הרומאית, ספר 1; על היסמנים בספרים, ספר 1; על "על המדינה" של קיקרו, ספר 1 – נגד דידימוס; על שמותיהם הנכונים וצורותיהם של בגדים ונעליים וסוגים אחרים של לבוש; על מידי הגדופים – כלומר הקללות ומקורן של כל אחת; על רומא ועל חוקי ומנהגיה, 2 ספרים; דומים, קייסרים – הכולל את חייהם ורציפותם מיוליוס עד דומיטיאנוס, 8 ספרים; סטמה [עץ משפחה] של האישים הרומאיים המהוללים.


2. quod tamen comprobat etiam Suetonius diuersos ponens usus in |libro, qui est de institutione officiorum

3.POEMATIS III FRAGMENTUM.
De regibus ex Suetonio collectis.

Europamque, Asiamque duo vel maxima terrae
Membra, quibus Libyam dubie Sallustius addit
Europae adjunctam, possit cum tertia dici,
Regnatas multis, quos fama oblitterat, et quos
Barbara Romanae non tradunt nomina linguae,
Illibanum, Numidamque Avelim, Parthumque Vononem,
Et Caranum, Pellaea dedit qui nomina Regum,
Quique mages docuit mysteria vana Nechepsus;
Et qui regnavit sine nomine mox Sesoostris.
................................................
Audax Icario qui fecit nomina ponto,
Et qui Chalcidicas moderate enavit ad arces.

4. Suetonius Tranquillus de rebus | uariis «praepositiones' inquit' omnes omnino |sunt Graece duodeuiginti», qui numerus inter omnes |criticos [grammaticos] profecto conuenit, nostras uero |esse has, ab ad praeter pro prae prope in ex sub |super subter