שיחת משתמש:Isaac Abramov

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר


סדנא למיומנויות מחקר, תרגיל 1 (13.3.11)

להלן קטע מתוך יומנו של מילטוס אסקלפיוס, בן לשושלת רופאים מפורסמת, (נולד בביזנטיון בשנת 379 לפנה"ס, נפטר באתונה בשנת 318 לפנה"ס), אשר מונה להיות אחד מרופאיו האישיים של המלך אלכסנדר מוקדון בשנת 336 לפנה"ס. היומן נשמר בספריה המרכזית באתונה, עד שהובא לאיטליה בתקופת הרנסאנס ע"י פרנצ'סקו פיללפו בשנת 1427[1], לאחר שרקם קשרים טובים עם אנשי-רוח ביזנטים. היומן, שנכתב במקור ביוונית, תורגם ע"י פיללפו עצמו לאיטלקית, ובשנת 1454[2] הועבר היומן (וכן תרגום שלו) לספריית הוותיקן, בה הוא נשמר עד היום. בשנת 1985 תורגם היומן מיוונית ע"י ההיסטוריון הקלסיקאי היהודי מוזס פינלי, הן לאנגלית והן לעברית. את התרגומים ואת הטקסט המקורי ניתן למצוא באתר: Ancient Greece[3] תחת השם: Ημερολόγιο του Μ. Ασκληπιού.


העשרה לחודש דייסיוס: בשעת בין-ערביים נקראתי לחדרו של המלך אלכסנדרוס. בכנסי אל המלך, ראיתי כי פניו חיוורות וכי הוא מזיע. פירדיקאס היה בחדר, והתעקש כי אבדוק את המלך, אך המלך אלכסנדרוס סרב, ואמר שהוא בסדר גמור. פירדיקאס אמר כי המלך לא חש בטוב כבר לאחר הטיול שעשו הבוקר הוא והמלכה בעיר, וכי היה במגע עם הרדוף הנחלים. אמרתי לפירדיקאס כי יש לתת למלך לשתות מים שהורתחו, ולהוסיף להם עלי נענע. פירדיקאס אמר שכך יעשה.

האחד-עשר לחודש דייסיוס: פירדיקאס בא אליי ואמר לי כי עשה את אשר אמרתי לו לעשות, אך המלך לגם לגימה קלה, ומיד הפסיק לשתות משום טעמו המר של המשקה. אמרתי לפירדיקאס כי יכין שוב את אותו המשקה למלך היום, וכי יוסיף לו מעט סוכר. פירדיקאס אמר שכך יעשה.

השנים-עשר לחודש דייסיוס: אאיסופוס (Aisopos), עוזרו של פירדיקאס אומר כי המלך שתה אמש מחצית הכוס, וכי חש יותר טוב היום. הנחתי את אאיסופוס כי יש להמשיך ולתת למלך לשתות התרופה במשך 3 ימים נוספים.

...

השבעה-עשר לחודש דייסיוס: פירדיקאס בא לחדרי, ואמר לי שלמחרת היום בו חש המלך אלכסנדרוס בטוב, סרב לשתות את התרופה יותר, ואמר שהוא 'חש בטוב'. כעת הוא שוב חש ברע, והמלכה רוכסנה דורשת ממני לבודקו שוב. פירדיקאס גם ציין בפניי שהמלך מתעתד להיות במשתה הערב, וכי עליו להיות במיטבו. הנחתי אותו לבל ייתן למלך ללכת למשתה, שכן דבר זה עלול להרע לו. בכנסי אל המלך, ראיתי כי חיוור הוא יותר משהיה בשבוע שעבר. הזהרתיו לבל ילך למשתה, ואמרתי לו שעליו לשתות את התרופה שרקחתי לו במשך חמישה ימים רצופים. המלך אמר לי כי יעשה כן, אך עליו להיות במשתה, שכן אין זה יאה שהמלך לא יופיע במשתה לכבודו.

השמונה-עשר לחודש דייסיוס: נקראתי שוב אל המלך. המלך קדח מחום, והפצרתי בו שישכב במיטה עד שיחלים, שלא ירבה בפעילות, ושישתה את התרופה.

...

העשרים-ואחת לחודש דייסיוס: בבוקר, חום גופו של המלך המשיך להיות גבוה. הפצרתי בו לעשות אמבטיה צוננת, לשכב במיטה, ולשתות את התרופה. כשהגעתי לבודקו בשעת בין-הערביים, עדיין היה חומו גבוה.

העשרים-וארבעה לחודש דייסיוס: הגעתי עם שחר לבדוק את המלך אך הוא נעדר מחדרו. נאמר לי כי המלך נלקח למקדש על מנת להקריב קרבן לאלים. נחרדתי מהמעשה שכן אסור היה להוציא את המלך ממיטתו, אך נער-השרת אמר לי כי היתה זו בקשתו של המלך. חששתי מאד לבריאותו של המלך, שכן אסור היה לו לצאת מחדרו.

העשרים-וחמישה לחודש דייסיוס: חומו של המלך לא ירד, והוא התקשה לדבר. רק זאוס יכול לעזור לו עכשיו.

העשרים-ושמונה לחודש דייסיוס: בשעת בין-ערביים, הצטרף המלך אל האלים.

Isaac Abramov 08:44, 11 במרץ 2011 (UTC)

הערות והערכה

באיזו שׂפה הטקסט? מי תרגם אותו? מדוע שם לטיני לאדם יווני? ובאופן כללי, השם הקשור למקצוע חשוד במקצת. ד"ר א. 10:38, 13 במרץ 2011 (UTC)

תוספות יפות, אם כי אני בספק אם פרופ' משה פינקלשטיין היה מסוגל לתרגם לעברית. עבודה יפה מאד באופן כללי. ד"ר א. 09:04, 27 במרץ 2011 (UTC)


סדנא למיומנויות מחקר, תרגיל 2 (3.4.11)

ספר

1. .Anthony Smith, The Great Rift - Africa's Changing Valley (London: BBC Books, 1988), 15-191

2. .Smith, Anthony. The Great Rift - Africa's Changing Valley. London: BBC Books, 1988

3. .Smith, Anthony. 1988. The Great Rift - Africa's Changing Valley. London: BBC Books

מאמר

1. חיים מיכלסון, "הגיאולוגיה של דרום רמת הגולן," טבע וארץ - כתב עת לטבע ולידיעת הארץ 16 (תשל"ד-1974): 115-122.

2. מיכלסון, חיים. "הגיאולוגיה של דרום רמת הגולן." טבע וארץ - כתב עת לטבע ולידיעת הארץ 16 (תשל"ד-1974): 115-122.

3. מיכלסון, חיים. תשל"ד-1974. "הגיאולוגיה של דרום רמת הגולן." טבע וארץ - כתב עת לטבע ולידיעת הארץ 16: 115-122.

פרק באסופת מאמרים

1. גדעון אלמגור, "המדף והמדרון היבשתיים של ישראל וסיני הצפונית," באופקים בגיאוגרפיה, נערך ע"י אוניברסיטת חיפה, החוג לגיאוגרפיה (חיפה: דפוס נגה, תשל"ה-1975), 87-94.

2. אלמגור, גדעון. "המדף והמדרון היבשתיים של ישראל וסיני הצפונית." באופקים בגיאוגרפיה, נערך ע"י אוניברסיטת חיפה, החוג לגיאוגרפיה, 87-94. (חיפה: דפוס נגה, תשל"ה-1975).

3. אלמגור, גדעון. תשל"ה-1975. "המדף והמדרון היבשתיים של ישראל וסיני הצפונית." באופקים בגיאוגרפיה, נערך ע"י אוניברסיטת חיפה, החוג לגיאוגרפיה, 87-94. חיפה: דפוס נגה.

ערך אינציקלופדי

1. ברוך שראל, "עמק הירדן (בקעת הירדן)," באנציקלופדיה כללית כרטא (ירושלים: הוצאת כרטא, 1997), 1115.

2. שראל, ברוך. "עמק הירדן (בקעת הירדן)." באנציקלופדיה כללית כרטא. ירושלים: הוצאת כרטא, 1997.

אתר ברשת

1. "East Africa's Great Rift Valley: A Complex Rift System," Geology.com, accessed March 27, 2011, http://geology.com/articles/east-africa-rift.shtml.

2. Geology.com."East Africa's Great Rift Valley: A Complex Rift System." Accessed March 27, 2011. http://geology.com/articles/east-africa-rift.shtml.

3. Geology.com. 2011. "East Africa's Great Rift Valley: A Complex Rift System," Accessed March 27. http://geology.com/articles/east-africa-rift.shtml

הערות לרישום ביביליוגרפי

ישנם 2 סוגים של מראי מקום:

1. מראה מקום המפנה אותנו אל המקורות הראשוניים (ספר, יומן), שעליהם אנחנו מסתמכים בטיעון שלנו.

2. מראה מקום המפנה אותנו למחקר.

הערת השוליים תבוא בסוף המשפט, לאחר הנקודה / סימן השאלה / סימן הקריאה. אם המשפט ארוך במיוחד ומורכב מאד, ניתן לשים את הערת השוליים אחרי פסיק.

הערות (בדיקה ראשונה)

ספר

  • טוב מאוד

מאמר

  • כתב נטוי במקום הלא נכון – שם המאמר במקום שם כתב העת
  • סימני פיסוק במקום הלא נכון (לפני המירכאות ולא אחרי)

פרק באסופת מאמרים

  • כתב נטוי מיותר בשם המאמר מתוך הספר
  • נקודה במקום פסיק אחרי שם המחבר
  • סימני פיסוק במקום הלא נכון (לפני המירכאות ולא אחרי)
  • לא רושמים פעמיים את התאריך
  • סוגריים מיותרים (Author-date)

ערך אנציקלופדי

ראה הערה להלן

אתר ברשת

  • טוב מאוד

נא לעבור על כל ההערות הביבליוגרפיות לפני ההגשה השנייה. כמו כן, יש להתאים את רישום ערך אנציקלופדי על פי הכתוב כאן

הטעויות תוקנו בהתאם להערות. Isaac Abramov 06:10, 8 באפריל 2011 (UTC)

הערות (בדיקה שנייה)

היי יצחק,

הייתי בטוח שכתבתי לך שהכול תקין ורשום לפי שיטת שיקאגו. טעות שלי.

הכל מצוין ועברת את התרגיל בהצלחה.

--אייל מאיר 19:44, 27 באפריל 2011 (UTC)

סדנא למיומנויות מחקר, משימה ליום 10.4.11

משניות, מסכת עבודה זרה, א', ד'.

רלוונטיות לערך סקתופוליס: הפסוק מדבר על כך שבעיר הייתה עבודה זרה, ומכאן אנו למדים כי כנראה היה בה מקדש מסוג כלשהו והתבצע בה פולחן אלילי. כמו כן הפסוק מדבר על כך שבעיר היו "חנויות מעטרות ושאינן מעטרות". מעטרות - בעיטורי עבודה זרה. מכאן ניתן ללמוד כי הייתה בעיר, בנוסף לאוכלוסייה ההלנית (או הרומית), אוכלוסיה שאמונתה אינה הלנית (או רומית).

סדנא למיומנויות מחקר, תרגיל 3 (1.5.11)

המשפטים שניתן להוסיף לערך האנציקלופדי, על סמך המקור (משניות, מסכת עבודה זרה, א', ד'):

העיר סקיתופוליס שימשה כמרכז דתי הלניסטי, וכן היה בה מקדש הלניסטי. בנוסף, התגוררו בה תושבים יהודים ותושבים שאינם יהודים.

הסבר: במשנה מצוין כי "עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעטרות ושאינן מעטרות, זה היה מעשה בבית שאן".

  • עבודה זרה = מקדש אלילי (מנקודת מבט יהודית).
  • חנויות מעטרות = חנויות בהן היה ממכר חפצים ששימשו לעבודה זרה. [4]

לאחר מכן נכתב: "ואמרו חכמים, המעטרות אסורות ושאינן מעטרות מתרות". באם לא הייתה אוכלוסיה יהודית במקום, לא היו פוסקים הלכה לאילו חנויות מותר להיכנס ולאילו אסור.


הערות שוליים

  1. בנימין ארבל, הרנסאנס האיטלקי, פרק ד', עמ' 50.
  2. בנימין ארבל, הרנסאנס האיטלקי, פרק ד', עמ' 53.
  3. הגישה לקובץ הינה למשתמשים רשומים בלבד.
  4. עבודה זרה פרק א', רש"י על הפירוש: המעוטרות אסורות (עמ' 229).