שיחת משתמש:Michael Shapira

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

javascript:void(0)חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר


במשפט אחד

במהלך המרידות עברה סכיטופוליס לידי המורדים.לאחר דיכוי המרד, החזיר פומפיוס את העיר לשלטון תושביה וצורפה לפרובינקיה סוריה.

  • אילו מרידות ואילו מורדים? בכל הניתוח המפורט שהצעת אין ולו אזכור אחד למרידה.
  • ד"ר א.

מטלה 3 הוצאת מידע מתוך מקור

מתוך יוספוס, קדמוניות 14.74-75 (=4.4). השתמשתי בתרגום לאנגלית מאת Whiston.


אם נרצה לנסות להוציא מידע רק ואך ורק מהחלק המדובר (חלק 4 של פרק 4 בספר 14) נוכל ללמוד על סקֻתופוליס את הדברים הבאים.


1) פופמפיוס שיקם את העיר, ביחד עם ערים נוספות. 

2) כיוון ששיקם אותה, אנחנו יכולים להסיק שהיא היתה הרוסה או לפחות במצב שדורש שיקום לפני כן.

3) אם נצטרך להחליט בין הרוסה לבין במצב שדורש שיקום, ישנם סיבות טובות להאמין שזו הדרדרה אך לא נהרסה: 

    * מצויין שהשיקום נעשה "למען תושביה" סביר להניח שאכן היה קיום ברמה מסוימת באזור העיר, שכן אחרת, מי הם התושבים? 

    * יוספוס מציין במפורש שגדרה נהרסה מעט זמן לפני שפומפיס הגיע, ושהאחרון בנה אותה מחדש. זאת בניגוד לשימוש במילה שיקום של סקתופוליס. כך שסביר שמדובר         בהרס ברמה נמוכה יותר. 

4) מועד ההדרדרות אינו מופיע בטקסט הזה אך, ייתכן ולא מדובר באירוע שהתרחש בקירוב להגעתו של פומפיוס שכן במקרה של גדרה, מועד הרסיתה מצויין במפורש ובנפרד מיתר הערים המוזכרת. 

5) זמן השיקום הוא כנראה אחרי כיבוש ירושלים. יוספוס לא כותב זאת במפורש אך בוחר לציין את שיקום העיר וערים נוספות לאחר שהוא מספר על ירושלים. 

6) יוספוס בוחר להתשמש בשמה היווני סקֻתופוליס. ניתן להסיק מכך שתקופתו של יוספוס השם היווני היה מספיק על מנת להבין באיזה מקום מדובר. ואולי אפילו ששם מקומי יותר לא היה מוכר. 

6) העיר היתה בעומק ארץ ישראל, ולא בקרבת ים. 

8) לאחר השיקום, פומפאי משאיר את העיר במצב של "חופש" ומצרף אותם לפרובינקיה סוריה (כנראה ברמה האדמינסטריבית). 


מטלה 2 רשימה ביבליוגראפית

הרישום הראשון בכל אחד מהמקורות הוא הערת שולים, השני הוא רישום ביבליוגראפי והאחרון author date. 

במקור "ספר" ברישום של הערת שולים מצויינים מספרי העמודים 95-112, אלו מספריים שעלו בדימוני. 

במקורות באנגלית מופיעה נקודה בתחילת כל שורה במקום בסופה, זו בעיית ישור לשמאל של ויקי, בוורד זה נראה בסדר. 

ערך אינציקלופדי

זאב וילנאי, "רעשי אדמה," באריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל (תל אביב: עם עובד, 2008), 7611.

חסר פסיק אחרי עם עובד וגם אחרי הסוגריים.רוני רשף 09:34, 28 באפריל 2011 (UTC)

וילנאי, זאב. "רעשי אדמה." באריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל. תל אביב: עם עובד, 2008. 

חסר רווח בין הנקודה שאחרי רעשי אדמה לבין ה-ב'. רוני רשף 09:34, 28 באפריל 2011 (UTC)
חוץ מזה, הכל בסדר בערך האנציקלופדי שלך.   
     תוקן --Michael Shapira 05:42, 29 באפריל 2011 (UTC)


אתר אינטרנט:

"אתרים: בית שאן," הספריה הוירטואלית של מט"ח, נצפה לאחרונה ב-2 לאפריל, 2011, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13147.

צריך פסיק אחרי 2011 ולא נקודה. רוני רשף 09:39, 28 באפריל 2011 (UTC)

                   מה שיש אחרי 2011 הוא פסיק, לא?  --Michael Shapira 05:42, 29 באפריל 2011 (UTC)

הספריה הוירטואלית של מט"ח.  "אתרים: בית שאן." נצפה לאחרונה ב-2 לאפריל, 2011. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13147.

חסר רווח אחרי הנקודה של מט"ח, ובמקום פסיק ב"אתרים:בית שאן," - צריך נקודה. רוני רשף 09:39, 28 באפריל 2011 (UTC)

                יש שם נקודה. --Michael Shapira 05:42, 29 באפריל 2011 (UTC)

הספריה הוירטואלית של מט"ח. "אתרים:בית שאן." נצפה לאחרונה ב - 2 לאפריל, 2011. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13147.

כאן חסר אחרי הספריה הוירטואלית של מט"ח. - "אתרים:בית שאן", וגם מתי נצפה לאחרונה, עם נקודות ("אתרים: בית שאן." נצפה לאחרונה בשנת תרפ"ט. ואז ה-URL). רוני רשף 09:39, 28 באפריל 2011 (UTC)

תוקן --Michael Shapira 05:42, 29 באפריל 2011 (UTC)


מאמר מכתב עת:

Yoram Tsafrir and Gideon Foerster, “The dating of the ‘Earthquake of the Sabbatical Year’ of 749 C.E. in Palestine,” Bulletin of the School of Oriental and African Studies 55(1992): 233.

כאן חסר פסיק אחרי פלשתין = "פרה," רוני רשף 09:44, 28 באפריל 2011 (UTC)

Tsafrir, Yoram and Gideon Foerster. “The dating of the ‘Earthquake of the Sabbatical Year’ of 749 C.E. in Palestine.” Bulletin of the School of Oriental and African Studies 55 (1992): 231-235.

צריך רווח בין צפריר ליורם, נקודה אחרי פורסטר, נקודה בסוף שם המאמר במקום פסיק (באותו המקום), רווח אחרי 55, ושלום על ישראל. רוני רשף 09:44, 28 באפריל 2011 (UTC)

 Tsafrir Yoram and Gideon Foerster. 1992. "The dating of the 'Earthquake of the Sabbatical Year’ of 749 C.E. in Palestine.” Bulletin of the School of Oriental and African Studies 55: 231-235.

כאן חסרים לך הכותבים ולא הזזת את הנקודה ל"פרה." במקום "פרה". בנוסף, חסרות המרכאות של תחילת שם המאמר. רוני רשף 09:44, 28 באפריל 2011 (UTC)


פרק מאסופת מאמרים:

Zvi Garfunkel, "The nature and history of motion along the Dead Sea transform (rift),"  in The Jordan Rift Valley, ed. Aharon Horowitz.(Lisse: Balkema, 2001), 628.

כאן הפסיק אחרי שם הפרק לא במקום הנכון, "פרה", במקום "פרה,". רוני רשף 09:48, 28 באפריל 2011 (UTC)

Garfunkel, Zvi. "The nature and history of motion along the Dead Sea transform (rift)." in The Jordan Rift Valley, edited by Aharon Horowitz, 627-65. Lisse: Balkena, 2001.

פה חסרה נקודה אחרי שם הפרק, ופסיק אחרי הורוביץ ולפני מספרי העמודים. גם רווח בין המרכאות ל"in". רוני רשף 09:48, 28 באפריל 2011 (UTC)

Garfunkel, Zvi. 2001. "The nature and history of motion along the Dead Sea transform (rift)." in The Jordan Rift Valley, edited by Aharon Horowitz, 627-651. Lisse: Balkena.


כאן הנקודה שאחרי rift לא במקום הנכון, "פרה", במקום "פרה," רוני רשף 09:48, 28 באפריל 2011 (UTC)

תוקן


ספר:

משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה 634-1099 (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1983), 95-112.

גיל, משה. ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה 634-1099. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1983.

גיל, משה. 1983. ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה 634-1099. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.

לערך קוראים "רעידת האדמה של 749" והספר סוקר את ישראל בתקופה הרלוונטית ודן בין היתר בשאלת התארוך. 

הערות

אתר אינטרנט – פסיק במקום לא נכון, חסרה נקודה בסוף. אין נקודות אלא פסיקים ובמקום לא נכון.

מאמר מכתב עת: פסיק במקום לא נכון, פסיק מיותר. חסר פסיק, שם הכותב השני בסדר הפוך, פסיק במקום נקודה.

פרק באסופת מאמרים: פסיק במקום לא נכון. פסיק במקום נקודה. פסיק במקום נקודה במקום לא נכון.

ספר: נקודה במקום פסיק. חסר פסיק. איך הספר קשור לרעידת האדמה? לא ברור מהכותרת.

ערך אנציקלופדי – נא לעשות לפי השיטה באתר זה

נא לעבור שוב על הכל לפני ההגשה.

בהצלחה, רוני רשף 09:06, 4 באפריל 2011 (UTC)

הרישומים תקונו. אני לא השתעכנתי עד הסוף שאכן היה צורך להסביר את קשר הספר לערך, ואפילו רק לאור העבודה שבשניהם יש שנים. --Michael Shapira 14:05, 9 באפריל 2011 (UTC)
אם זו הייתה הבעיא היחידה ברישום הביבליוגרפי לא היית נאלץ להגיש שוב בשביל זה. רוני רשף 08:34, 10 באפריל 2011 (UTC)


הערות 2

בוקר טוב מייקל,

ערך אנציקלופדי – פסיק במקום לא נכון,י' מיותרת, כתב לא מוטה בשם האנציקלופדיה, חסרים שני פסיקים. נקודה במקום לא נכון, י' מיותרת, חסרה ד'.

אתר אינטרנט – פסיק במקום לא נכון, פסיקים במקום נקודות.

מאמר מכתב עת – פסיק במקום לא נכון, חסר פסיק, פסיקים במקום נקודות (לעיתים במקום לא נכון)

פרק מאסופת מאמרים – פסיקים במקום לא נכון, חסרה נקודה, חסרים פסיקים, פסיקים במקום נקודות.

ספר – יופי!

בהצלחה, רוני רשף 08:34, 10 באפריל 2011 (UTC)

רוני, את יכולה לכתוב לי במפורש איפה הבעיות שאת רואה כי באופן ברור אינני מסוגל להבין את הערותיך. --Michael Shapira 09:05, 10 באפריל 2011 (UTC) 

רוני, כפרה עלייך כמו שאומרים במחוזות ילדותי - תודה!!!! --Michael Shapira 09:38, 10 באפריל 2011 (UTC)

סוף החופש - כמעט..

היי מייקל,

יש בכוונתי לעבור על תרגיל 2 לקראת סוף חופשת הפסח. רציתי לוודא איתך שעברת על ההערות ותיקנת את מה שצריך לתקן.

כשתסיים את התיקונים והשיפורים אתה יכול לכתוב לי בשיחת המשתמש שלי או לשלוח לי דואר אלקטרוני.

בהצלחה, רוני רשף 09:04, 27 באפריל 2011 (UTC)

מייקל, סיימת את התרגיל בהצלחה. שבוע טוב רוני רשף 17:42, 30 באפריל 2011 (UTC).

הכה את תמר קציר

מצאתי מספר גורמים שמורידים את רמת האמינות של מלאכת הזיוף והמרמה של הגב' קציר:

הכתבת - - חיפוש בגוגל על הכתבת "ליטל דוברובצקי", תלמד שאכן קיימת כתבת כזו בארצנו. אך מהיבט על רפטואר הכתיבה שלה, נראה שכתבתיה מתמקדת בעיקר בנושאי תביעות כלכליות שונות. מעבר לנושאי הארכולוגיה אינו בלתי אפשרי, אך בולט בבדידותו.

הקשר של פרופ' עירד מלכין: חיפוש מידע נוסף על מאמרו של עירד מלכין, "ואולי לא היו הדברים מעולם" מלמד, שאם אכן היה מסמך כזה, הרי שפרופ' מלכין בחר לוותר על ההוצאות לאור המקובולות ופנה ישירות לסטודנטית להיסטוריה בשם תמר קציר. דבר שאינו מקובל באקדמיה. 

הסקת המסקנה - גם אם התעודה שנמצאה הייתה אמיתית לחלוטיין, הרי אין זה סביר שקבוצת חוקרים מנוסה לא תשים לב שלגימה מכוס מורעלת אינה שווה לשתייה ממנה. במקרים רבים, מנת יתר של דבר מה שבדרך כלל מרפא, יכולה דווקא להרוג. כלומר, פסילת הרצח פזיזה מדי. בהמשך לאותו קו מחשבה בדבר ניסיונם הרב של החוקרים, הרי שהמסקנה כאילו אלכסדנר לא הורעל באמצעות משקה, אינה מוציאה מכלל אפשרות את הרעלתו באמצעות מוליך אחר, האוכל לדוגמא.

אקידאוס - חיפוש בגוגל אחר דמות בשם אקידאוס, אינה מעלה תוצאות רלוונטיות ומלעשה גוגל משוכנע שברצוננו לחפש דווקא חומרים בנושא חברת נעלים גרמנית בשם אדידדס.
מחשידה עוד יותר העובדה, שכאשר ננסה לחפש בגוגל את שמו היווני של אקידאוס, Iκἰῶδέος, הרי שהתוצאה היחידה שנקבל היא דף השיחה של תמר קציר בוויקי-אמיתי!

במאמר עצמו, מתואר שהידע הקיים עודות אקידאוס החייכן מאתונה מגיע מכתב יד של תלמי הראשון שאבד במרצות השנים. אין לנו כל תאור של כיצד בכל זאת, הגיע המידע עליו לידנו. 


ביקורת טובה ומוצדקת. ד"ר א. 10:07, 27 במרץ 2011 (UTC)
מייקל - קודם כל תודה על הביקורת. הערה-חוזרת אחת קטנה: טענת שקבוצת חוקרים מנוסה הייתה מעלה על דעתה שלגימה מכוס מורעלת אינה שווה לשתייה ממנה; בתחילה חשבתי שזו הערה במקום, אך לאחר שחשבתי על זה קצת.. אם לגימה אין לה בהכרח אותו אפקט כמו לשתייה, לשם מה החזיק המלך אנשים שטעמו ולגמו (ולא כילו..) את ארוחותיו לפניו? כמובן כדי למנוע הרעלה... ואם לגימה אינה שווה לשתייה, אזי אין צורך באותם אנשים. Tamar Katsir 15:30, 27 במרץ 2011 (UTC)
טענה מעניינת. כשקראתי את מייקל דמיינתי לוגם שלא "לוקח לקיבה", אבל זה לא מה שהוא כתב. ד"ר א. 15:32, 27 במרץ 2011 (UTC) 


תמר - טוב אם כבר בחרת לענות לביקורת שלי, תרשי לפתוח בדברים משל עצמי. ממש נהנתי לעבוד על מה שכתבת. זה היה אתגר עשיר ומלא חן.  אני לא יודע אם יש דבר כזה, אבל לפי דעתי את צריכה ללכת למוספי סופהשבוע  של העיתונים השונים ולהציע להם שאת תכיני חידות מהסוג הזה מדי שבוע ושהקוראים יוזמנו להפריך טענותייך בתמורה לפרסים ותהילה. אחרי שתצליחי בענק, ותחשבי שחייך מסודרים, אני אגיע עם העתק דף השיחה הזה להראות שהרעיון היה בכלל שלי ואת חייבת לי תמלוגים במילוניים. 


עכשיו לביקורת שלך: הקו הלוגי שלי טוען, שרעל צריך כמויות שונות. קיימים רעלים שמספיקה כמות קטנה מהם על מנת להרוג, וקיימים רעלים שצריכים כמות גדולה בהרבה.אם תרצי דוגמאות, הרי שצייאניד אינו דורש כמיות רבות במיוחד ולכן ניתן בצורת גלולה ולעומת זאת כאשר אנו קוראים בצער על אדם שסבל מהרעלת אלכוהול, סביר שלא כוסית אחת נטלה את חייו. עד כאן אני חושב שעל זה אנחנו יכולים להסכים אחד עם השנייה? אם כך, בהנחה שאין לנו מידע מדויק על הרעל שלקח לנו את אלכסנדר, איננו יודעים האם לגימה דינה כשתייה מכוס.  כמענה לביקורת ציינת  שמלכים ומנהגים משתמשים ב"טועם" שתפקידו למות קודם על מנת לבדוק את המאכלים והמשקאות של מנהיגם היקר. הדבר הזה נופל בעיני בשתי סיבות : 
 (א) הוא מבוסס על טיעון "מיליארד סיניים לא טועים". לא כל דבר שהרבה אנשים עשו, הוא בהכרח הגיוני ונכון. אין בעובדה שמניהגים רבים השתמשו במנגנון כזה, להעיד על יעילותו.זה דומה להגיד שאלוהים קיים, כי עובדה הוא שכנע רבים כל כך.

(ב) אך אם אקבל את הרעיון כאילו הטועמים היו אפקטיבים, הרי שזה לא פוסל אפשרות לאפקטיביות חלקית. אכן, טועם מאכלים הגן על מעסיקו מפני ציאניד ורעלים מהירים. אך רעלים שהשפתעם איטית בוואדי שלא היו נראים על פני הטועם, ועד שהיו מבחינים שהוא מת, המרק היה מתקרר. כיוון שאם מדובר בהרעלה של אלכסנדר, אנחנו כנראה מתכוונים להרעלה איטית, עולה האפשרות שמדובר ברעל כזה.

בכל אופן, בשני המקרים שציינתי אין הוכחה ללגימה כדין הוכחה לחוסר הרעלה. בעיני. בעיני בלבד, והן לא שוות הרבה. :) --Michael Shapira 08:28, 31 במרץ 2011 (UTC) 

ממה באמת מת אלכסנדר?

מייקל - האמת היא שאת הטענה הבאה שלי אני מביאה בהיסוס מסוים, כי אני מודה ומתוודה - לא חקרתי אותה לעומק. הגעתי באינטרנט לממצאים שמספקים אותי ומגבים את עמדתי, ואני מסתפקת בכך. חובת ההפרכה, כרגיל - עליך:

אלה שטוענים שאכן הורעל אלכסנדר, טוענים שישנה סבירות גבוהה מאוד שהורעל ע"י סטריכנין - רעל חזק ועוצמתי ביותר, בכל קנה מידה. מסוג הרעלים שהורג גם בצריכה של כמות מזערית ביותר. שוב - אלה דברים שגיליתי היום, כך שאם יש לך איך להאיר את עיניי ולשפוך אור אחר על העניין, יותר מאשמח. שתהיה שבת שלום! Tamar Katsir 11:46, 1 באפריל 2011 (UTC)

ראו Marr JS, Calisher CH. Alexander the Great and West Nile virus encephalitis. Emerg Infect Dis serial online 2003 Dec [date cited]. Available from :  : לטענה שאלכסנדר מת מקדחת הנילוס המערבי. אחד המקורות, אינני זוכר איזה כרגע, מספר על עורבים שנפלו מן השמים מתים זמן קצר לפני מות אלכסנדר. מתאים, אם הבנתי נכון, לסֻמפטומים של קדחת הנילוס המערבי. ד"ר א. 13:44, 1 באפריל 2011 (UTC)
 
תמר - אינני טוקסקולוג. ולעיתים צר לי על כך, אבל : 
  (1) לפי מה שלחת לי על סטריכנין,  נראה שרוב הנפגים מתים תוך שעתיים שלש, שמעטים שורדים ממנו את היממה ראשונה.ומרבית אלו ששורדים את היממה הראשונה יחלימו לחלוטיין  אם נלך לפי פלוטרכוס לרגע, הרי שאלכסנדר מתחיל לגסוס ב - 18 לחודש דייסיוס והפסיק לגסוס ב - 28 לאותו חודש. תהליך ארוך מזה שמתואר במה ששלחת לי. נכון, המאמר ששלחת מוסיף את הסייג "בדרך כלל". אבל עכשיו אם נרצה לטעון שזהו הרעל שהרג את המלך, הרי שאנחנו גם מחויייבים לטעון שהוא סבל מסימפטומים הנדירים יותר. קצת מקלקל לנו.   
 (2) אבל את לא מנסה לטעון שהוא הורעל. להפך, את יוצאת לטובות אלו שהואשמו בלא הוכחות מוצקות, קו מוסרי. אז בואי נחזור לרעיון כאילו אקידדס שתה מעט מאותו רעל. בטקסט ששלחת לי מופיע ש  "מנות קטנות של סטריכנין שימשו בעבר כתרופה, כמעורר, משלשל, או חומר נגד חוליי קיבה אחרים. לסטריכינין אכן אפקט מעורר במנות קטנות, אך עקב רעילותו הגבוהה הוא נזנח לאחר מציאת אלטרנטיבות בטוחות יותר". עכשיו לא רק שנראה שמנה קטנה לא בהכרח הייתה הורגת את אקידס, אלא שייתכן וכתב את יומנו תחת השפעה של סמים מעוררים. :)
 --Michael Shapira 17:02, 1 באפריל 2011 (UTC)
טוב, אתה אולי לא טוקסקולוג, ואגלה לך סוד - גם אני לא, אבל למזלנו אני מכירה אחד - מבטיחה לשאול אותו בקרוב על העניין, ולהביא תשובה מושכלת. Tamar Katsir 20:07, 3 באפריל 2011 (UTC)
נשמע טוב. את רוצה שננסה להכין "ריכוז סימפטומים" לפני שתפני אליו? --Michael Shapira 05:46, 4 באפריל 2011 (UTC)
אשמח!!! בתור התחלה, יש לנו גסיסה איטית ומלאת ייסורים (וצריך לברר האם הרעלת סטריכנין עונה על כך); ויש לנו השפעה-שלילית-מינימלית-על-גבול-החיובית בצריכה של כמות קטנה . . . מה עוד?? 11:30, 5 באפריל 2011 (UTC)

סדנא למיומנויות מחקר: משׂימה 2

וביומני החצר כתובים כדברים אלה. ביום השמונה עשרה לחודש דייסיוס החל שוקע אלכסנדרוס בדכאון. במטרה לשפר את מצב רוחו העביר את היום שלמחרת בשתייה ומשחקי קובייה עם מידוס. אך שפעילות זו לא עודדה אותו ובשלב מסויים חש כה רע עד שביקש מאנשיו חרב על מנת שיכול לשים קץ לעצבות. בימים ההם אף ביטל את תכנוניו לצאת למסע, כך על פי ניארכוס. לאחר כשבוע ביקשו המקדונים מהגמונים לעודד את מלכם המדוכא, אך שאלו נפגשנו במלכם נראה היה שדיכאנו אינו שקט. הוא דיבר מעט ואף נמנע מיצירת קשר עין בעוד אלו חלפו על פניו. אותו יום עצמו נשלחו פיתון וסלאוקוס למקדש סיראפיס לשאול אם נפשו של אלכס נדרוס תשאר כה מיוסרת. משנענה שכן, ביקש המלך רעל ממוזג היינות הנאמן שלו, קסנדר. השמועות שבימיו האחרונים ביקש אלכסנדרוס לקפוץ לנהר הפרת על מנת לשים קץ לחייו אינן נכוחות אך בהחלט תאמו את מצב רוחו של המלך באותם הימים.

הערות

הנסיון לבטל את הטיעון בעד קיומה של קנוניא מעניין: אינך מכחיש את ההרעלה, אלא טוען שהיא היתה מכוונת ובידיעת אלכסנדר. במילים אחרות - לא רצח יש כאן, אלא התאבדות. עם זאת, הטקסט עדיין סובל מבעיא בסיסית ביותר:
לא ציינת כלל מהו טקסט זה, מי כתב אותו, מתי, ובאיזו שׂפה. השארת את השאלות הבסיסיות שיש לשאול על כל מקור ללא כל מענה. חסרון זה בולט במיוחד לאור הביקורת הנוקבת, והמוצדקת, שהעברת על הטקסט של תמר קציר, ולאור העובדה שנתת לטקסט כותרת. ד"ר א. 12:26, 27 במרץ 2011 (UTC)  

הכותרת אכן הייתה טעות שלא צריכה להיות שם. ההחלטה שלא להעניק לתעודה כותרת ומקור או כל דבר אלמנטרי אחר, היא במחשבה תחילה. אם במלאכת זיוף מדובר, אני מאמין שיש יתרון לניצול דימונו של הקורא. כל היסטוריון היה רוצה למצוא מסמך כזה ולגלות שהוא אמיתי. כל עוד אני לא סותר את יכולתם לטעון שזה אמיתי, אני בטוח שיהיו כאלו שימלאו את החורים על מנת שזה יתאים להם. טבעו של האדם.
אם הייתי כותב  את אותם דברים בסיסים עליהם דיברת, הרי שאפשר היה להפריך אותם במאמץ קטן. אך מבלי סימנים מזהים  אפשר יהיה אולי לפקפק באמינות המסמך, אך לא ניתן יהיה לעולם להפריך אותו. וכמו בטענת הזייפין , זה בהחלט יכול להספיק להפוך את המחקר בתחום על פיו. הישג לא רע בשביל תעודה מזוייפת.:-)  --Michael Shapira 07:51, 31 במרץ 2011 (UTC)



 

חומר קודם

Numitor's sons

מיהו נומיטור, למה דווקא בן שלו ולמה לוויוס מתנהג כאילו אני מכיר אותו? 


איך הם מצליחים להביא את האבא של ורגינה תוך יום (מצויין שהוא במרחק יומים)?

לא ברור מה הטקסט מהמשמעות של "spining time", האם אפשר להבין שאירוע היה באותו יום?

האם רציחת בנותיך על מנת למנוע "בושה למשפחה" היתה כל כך נורמאלית, שהארוס והסבא פשוט מרימים את הגופה ומאשמים את השופט?

לידת ישו

עוד אתה מתאמץ, מישהו התחיל לכתוב ערך על לידת ישו בוויקיפדיה Mordecai Karniel 18:07, 13 במאי 2011 (UTC)