שיחת משתמש:Nitzan Zimran

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר

נושׂאים חדשים כדאי תמיד למעלה, כדי להקל על הגישה כל פעם מחדש ד"ר א. 22:33, 29 במרץ 2011 (UTC)

מטלה 3- סיכום מראה המקום בשורה אחד

בתקופה החשמונאית, בימי יונתן, הייתה העיר סקתופוליס בשליטה סלווקית, אולם יתכן שבקרב אוכלוסייתה היו גם גורמים בעלי השפעה התומכים בבית חשמונאי. כמו כן הייתה ידועה, לכל הפחות לקהל היעד של ספר מקבים א, בשמה העברי/כנעני.

  • ד"ר א.
  • בימי יונתן...
  • עמדה אוהדת יחסית ליונתן בסק': את זה אי-אפשר לכתוב ללא ההסבר.
  • בית-שאן ולא סקתופוליס במק"א - האם אפשר למתוח נקודה זו עוד מעט?

סיכום מעט ארוך יותר

על פי המופיע בספר מקבים א,[1] בתקופה בה יונתן הנהיג את המדינה החשמונאית, סקתופוליס הייתה עיר שהשליטה בה הייתה סלווקית, נתון המסתבר גם ממקורות נוספים המעידים שהשליטה בעיר עברה לידים חשמונאיות תחת שלטונו של יוחנן.[2] על אוכלוסייתה של העיר ניתן להניח על פי מקור זה, כי מדובר באוכלוסיה נוכרית, האוהדת, ולכל הפחות אדישה, לנוכחות סלווקית, אולם יתכן שיש בעיר גם אוכלוסיה משמעותית שיש בה אהדה כלפי בית חשמונאי, שכן טריפון נאלץ להוביל את יונתן עד לפטולומאיס (היא עכו), על מנת לכלוא אותו בעזרת תושבי העיר. יתכן שפעולה זו היה מתקשה טריפון לעשות בסקתופוליס, יתכן שבשל אוכלוסיה מעורבת בעיר. ניתן לראות גם יחס מיוחד שהיה לכותב ספר מקבים (יתכן שיש ביחס זה כדי להצביע על יחסה של האוכלוסיה היהודית בכללה) כלפי העיר, והוא בוחר לכנות אותה בשמה העברי/כנעני, ולא בשמה ההלני. [3]


  1. מקבים א, יב, 41.
  2. יוספוס פלאוויוס, קדמוניות היהודים, 13.275-283.
  3. על פי תרגומו של אוריאל רפפורט והערותיו שם.אוריאל רפפורט, מקבים א, יב, (ירושלים: יד בן צבי) 2001



בית שאן בספר מקבים א פרק יב, 39-53

[הפניה למקור בעברית, על פי תרגום של יצחק זגיל פרנקל, ורשא, 1885]

  • בית שאן מוזכרת בשמה השמי (עברי/כנעני) ולא בשמה ההלניסטי, למרות שערים הלניסטיות בספר חשמונאים מובאות בשמן ההלניסטי, כדוגמת פטולמאיס (היא עכו) שמופיעה בהמשך הפרק. (זאת בהנחה שהתרגום שלפני הוא מדויק, שהרי ספר מקבים לא שרד בשפת כתיבתו. אני עשיתי שימוש בתרגומו החדש של אוריאל רפפורט). אולי הדבר יכול להעיד על נוכחות יהודית בעיר? או על יחס מיוחד שיש למחבר מקבים א כלפי תושבי העיר (ראה הערה שלישית)?
  • נראה שמדובר בעיר שאוכלוסייתה אוהדת, או לכל הפחות לא מתנגדת, לנוכחות טריפון וצבאו, שכן לא מוזכר שטריפון צריך להתמודד עם התנגדות כלשהי כאשר הוא נכנס אל העיר. הוא פשוט נכנס אליה.
  • מבחינת מיקומה, נראה שהיא נמצאת במקום בו ישנו שטח מישורי רחב ידיים, שכן היא מתאימה ללחימה של אלפי לוחמים זה מול זה ("ויצא יונתן לקראתו בארבעים אלף איש בחור למערכה...").
  • טריפון, על מנת ללכוד את יונתן, משך אותו לפטולמאיס. יתכן שזו חלק מתחבולה רחבה, על מנת שיונתן יאמין לטריפון וישחרר את צבאו. אולם יתכן גם שטריפון קיבל יותר שיתוף פעולה מתושבי פטולמאיס מאשר מתושבי סקיתופוליס, ולכן העדיף לבצע את מזימתו בפטולמאיס. תאוריה זו מתיישבת עם העובדה שבמקבים ב פרק יב 29-31, מוזכר שיהודי סקיתופוליס העידו על הנוכרים בעיר, שיחסם כלפי היהודים היה אוהד, ולכן יהודה המקבי לא נלחם בנוכרים שבעיר.

כתיבת ביבליוגרפיה (שיעור)

  • חשוב לשאול לפני כל תרגיל/קורס/כתיבת מאמר וכו', כדאי מאוד לשאול את המרצה על פי איזו שיטה לכתוב את הערות השוליים.
  • אפילו בתוך שיטת שיקגו יש שתי שיטות. צריך לברר בדיוק מה הדרישה.
  • ישנם בגדול שני סוגים של מראי מקום. סוג אחד מפנה אותנו אל המקורות הראשוניים שמהן או עליהן אנו מסתמכים. למשל, אם נכתוב עבודה על היבט של מלחמות הדיאדוכים, הפניה לפלוטארכוס הינה הפנייה למקור ראשוני. בהנחה שמדובר במקור ראשוני, ניתן יהיה בגוף הטקסט להפנות למקור. למשל: "פלוטארכוס (חיי אלכסנדר, 76) טוען כי אולימיאס...".
  • סוג שני של מראי מקום, הוא למקורות מחקריים. כל מחקר אקדמי כולל גם בדיקה של מה חושב המחקר על הנושא, ביקורת וחיזוקים.
  • הערות שוליים בימים אלו מופיעות בסוף המשפט, לאחר נקודה/סימן קריאה/סימן שאלה. אם ישנו משפט ארוך ומורכב במיוחד, ההערה יכולה להגיע אחרי פסיק באמצע משפט.
  • רק במקרה שישנה דמות שיש לה מספר שמות על פי מקורות שונים, ניתן להצמיד את הערת השוליים בצמוד לשם, אולם זה מקרה קיצון בלבד.
  • ברשימה הביביוגרפית: שם משפחה (אות גדולה), שם פרטי. שם הספר בכתב נטוי (אותיות גדולות בכל המילים, חוץ ממלות יחס). שם העיר שבה יצא הספר: שם הוצאה לאור, שנה.
  • בגוף העבודה, בהערת שוליים: שם פרטי שם משפחה, שם הספר (שם העיר: שם ההערה, שנה), עמודים.
  • בפעם השנייה שבהערות השוליים נחזור לאותו המחבר: שם משפחה, קיצור הכותר. עיר, שם הוצאה, שנה.

מטלה מספר 2- כתיבת בבליוגרפיה

יונתן החשמונאי

notes and bibliographi:

ספר

שטרן, מנחם. התעודות למרד החשמונאים. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 1965.

מנחם שטרן, התעודות למרד החשמונאים (ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 1965), 85-90.

פרק מספר

אשל, חנן. "כיתות, זרמים ומוקדי כוח במדינה החשמונאית." בימי בית חשמונאי, עורכים. דוד עמית וחנן אשל, 171-184, ירושלים: יד בן צבי, 1995.

חנן אשל, "כיתות, זרמים ומוקדי כוח במדינה החשמונאית," בימי בית חשמונאי, ערכ/ה דוד עמית וחנן אשל. (ירושלים: יד בן צבי, 1995), 178.

מאמר בכתב עת

רפפורט, אוריאל. "על התייוונותם של החשמונאים." תרביץ ס (1991): 477-503.

אוריאל רפפורט, "על התייוונותם של החשמונאים," תרביץ ס (1991): 481.

ערך אנציקלופדי

רוט, לאה. "יונתן בן מתיתיהו החשמונאי." באנציקלופדיה העברית. ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות, 1968.

לאה רוט, "יונתן בן מתיתיהו החשמונאי," באנציקלופדיה העברית (ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות, 1968), 643.

אתר ברשת

לקסיקון לתרבות ישראל. "מדינת החשמונאים." נצפה ב2 לאפריל, 2011. http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=854.

"מדינת החשמונאים," לקסיקון לתרבות ישראל, נצפה ב2 לאפריל, 2011, http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=854.

author-date

ספר

שטרן, מנחם. 1965. התעודות למרד החשמונאים. ירושלים: הקיבוץ המאוחד.

פרק מספר

אשל, חנן. 1995. "כיתות, זרמים ומוקדי כוח במדינה החשמונאית." בימי בית חשמונאי, עורכים. דוד עמית וחנן אשל, 171-184. ירושלים: יד בן צבי.

מאמר בכתב עת

רפפורט, אוריאל. 1991. "על התייוונותם של החשמונאים." תרביץ ס: 477-503.

ערך אנציקלופדי

לאה רוט, 1968. "יונתן בן מתיתיהו החשמונאי." באנציקלופדיה העברית, 643. ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות.

אתר ברשת

לקסיקון לתרבות ישראל. 2011. "מדינת החשמונאים." נצפה ב2 לאפריל. http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=854.

הערות (בדיקה שנייה)

הכל מצוין למעט ערך אנציקלופדי: שם האינציקלופדיה מסומן בכתב נטוי ולא במירכאות.

סיימת את התרגיל בהצלחה. חג שמח.
--אייל מאיר 06:03, 17 באפריל 2011 (UTC)


היי ניצן,
קיבלתי את ההסבר שלך ונתחשב בו כשיינתן הציון על התרגיל. אני מבין שהכשל הוא טכני ולא קשור להבנה, אך למרות זאת לא ניתן להתעלם מכך שזו טעות שהייתה יכולה להימנע על ידי הגהה דקדקנית יותר, מה שיידרש ממך בכתיבת ביבליוגרפיה בסדר גודל רציני יותר.
בנוגע לחתימה, ישנן שתי דרכים:
הראשונה היא להשתמש בלחצן החתימה המופיע גם בעורך העשיר וגם בעורך הלא עשיר (לחצן שני משמאל).
הדרך השנייה היא הקלדת ארבע טילדות (~) ברציפות. הטילדה נמצאת ברוב המקלדות משמאל לספרה אחת ויש ללחוץ על SHIFT ביחד עם הכפתור כדי ליצור טילדה.
מקווה שסייעתי לך.
--אייל מאיר 19:42, 27 באפריל 2011 (UTC)

הערות (בדיקה ראשונה)

ספר

  • טוב מאוד

מאמר

  • טוב מאוד

פרק באסופת מאמרים

  • רווח אחרי סימני פיסוק

ערך אנציקלופדי

  • ראה הערה להלן

אתר ברשת

  • נקודות במקום פסיקים


נא לעבור על כל ההערות הביבליוגרפיות לפני ההגשה השנייה. כמו כן, יש להתאים את רישום ערך אנציקלופדי על פי הכתוב כאן

מטלה מספר 1- עדות מפוברקת

שמי פנלופה. נולדתי בכפר קטן באפירוס, שנים רבות קודם לעלייתו של המלך הגדול והמרומם אלכסנדר. בשל היותי בת חמישית להורי, ובשל שנות בצורת קשות שעברו על ארצנו, בקללתו של זאוס, נאלצו הורי למכור אותי, בהיותי בת 5 לערך, לשפחה. למזלי, נחנתי בחן רב, וכן בחריצות וכח פיזי שלא תואם לבני גילי, ולכן נמכרתי בכסף רב לקורנליוס, שהציע להורי ממון רב מאוד תמורתי. מסתבר שאותו קורנליוס הוא האחראי על משק העבדים של משפחת המלוכה של מלכנו החשוב ניאפוטלימוס, שם שמשתי שפחה בעיקר בתוך הבית, עזרתי רבות במטבח ובהגשת הארוחות, והייתי אחראית על נקיון ארמון הנשים של בית המלוכה. במיוחד חיבבה אותי, וגם אני אותה אם מותר לי להוסיף, הגברת הנכבדה אולימפיאס, שהייתה בכירה ממני אך במספר שנים מועטות, אם לשפוט על פי המראה. כאשר נישאה לפיליפוס, מלך מוקדון הגדול, שמחתי מאוד, אולם גם חששתי, שמא תעזוב בסופו של דבר, לאחר החתונה, בקשה אולימיאס לקחת עימה גם אותי למוקדון. אני כמובן שמחתי מאוד. הייתי מאוד קרובה לאולימפיאס. כמובן, שבסודות ניהול הממלכה, בכל המזימות בהן נטלה גבירתי חלק, או אותן מנעה, לא נהגה לשתף אותי. בעיקר היתי אחראית על ארוחותיה, לבושה, הייתי מלווה אותה לבתי המרחץ ודברים כגון אלו. אולם, תמיד ידעתי הרבה יותר ממה שהיא חשבה שידעתי. זוהי דרך העולם. אני מסתובבת, אזניים יש לי, לא קטנות, תודה לאלים, ראש יש לי, למרות שרק שפחה אני. לקרוא ולכתוב לא למדתי מעולם, אבל להבין דבר מהקשרו, זה מתנת האלים לא רק לעשירי הארץ, אלא לכל מי שראש על כתפיו. כך אני מגיעה לעיקר סיפורי. כולם יודעים ומכירים היטב את המלחמה הנוראה שהתרגשה עלינו לאחר מות מלכנו הגדול והגיבור, אלכסנדר. מלחמת כולם בכולם.יד גבירתי גם היא במעל, מי כמוני יודעת. יום אחד, נפגשה גברתי עם פוליפרכון בארמונה. אני כדרכי בפגישותיה עם אישים רמי מעלה, דאגתי להיכנס ולצאת, להגיש מני מאכלים מכל טוב המטבח, פירות טריים, אגוזים ושקדים בדבש ועוד מני מאפים ומגדנות. בתוך כדי שאני נכנסת ויוצאת, שמעתי את גברתי אומרת שיש לה דרכים טובות לגרום לפגוע באנשים, בלי שאיש לא יוכל להאשימה ברצח או משהו דומה. יכלתי להבין היטב מדבריה כי היא אמנם חשודה בעיני רבים ביוון, אולם יש באמתחתה כלי נשק רב עוצמה, הקשור בבנה. כמובן, שלמרות שגברתי סומכת עלי ביותר, מעולם לא אמרה בנוכחותי דברים ברורים, אולם פעמים רבות יכלתי להבין דבר מתוך דבר. כך, כאשר מספר מועט של ימים לאחר אותה הפגישה, יצאה שמועה מפי גברתי, כאילו היא יודעת מי הוא ששלח ידו בנפש בנה, הבנתי הכל.

הערות

הקו בו נקטת מעניין. יצרת עדות מסייעת במטרה לחזק את הטענה שקנוניית ההרעלה היא פרי האשמות שקריות של אולמפיאס. עם זאת, לעדותך כמה בעיות:

  • לא ציינת כלל מהו טקסט זה, כיצד הפכה השפחה לסופרת, היכן השתמרו כתביה וכיצד הגיעו אליך.
  • העדות היא נסיבתית בעליל, כפי שאתה מודה בעצמך ("מעולם לא אמרה בנוכחותי דברים ברורים...")
  • קורנליוס הוא שם רומי, וקשה להסביר כיצד הגיע אדם רומי למשׂרת האויקונומוס בבית המלוכה האפירוטי.

שני מקומות בהם הטקסט משובש:

  • שמא תעזאובסופו של דבר - מילים הלכו לאבוד בדרך.
  • שיכלתי להבין

ד"ר א. 15:17, 27 במרץ 2011 (UTC)