שיחת משתמש:Tamar Katsir

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר

משימה ראשונה - עדות בדויה

הטקסט המובא למטה הוא בדיון מוחלט  ד"ר א. 13:48, 13 במרץ 2011 (UTC)
שמותיהם של פרופ' מלכין וד"ר גילן הובאו כאן לצורך תרגיל, ואין ליחס להם דבר וחצי דבר מכל זה.

משימה זו מבוססת, רובה ככולה, על שיחתי עם חבר קרוב של הוריי, פרופסור עירד מלכין - מרצה בכיר בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומומחה ידוע לתקופה. מדובר באדם בעל השכלה גבוהה, ידע נרחב ומעמיק, ובעיקר - נכונות לעזור. בין הספרים שכתב: "מיהו יווני?" ו "שיבותיו של אודיסאוס", שכריכותיהם מוצגות כאן: 1632.jpg 41717.jpg

Radi.jpg

כשנודע לי שהתרגיל הראשון שלנו יעסוק בסוגיה הנוגעת לאלכסנדר מוקדון, ידעתי מיד למי עלי לפנות. סיפרתי לעירד על התרגיל שעלינו להגיש, ולהפתעתי הוא טען כי בכלל אין צורך שׁאֶבדֶה עדות. היא קיימת כבר, ונחשׂפה לפני כ 4 שנים. מדובר בתגלית ארכיאולוגית והיסטורית, עליה שוחחנו במשך שעות רבות (ומרתקות). יותר משהפתיע אותי קיומם של הממצאים, הפתיעה אותי העובדה שלא הכרתי אותם או שמעתי עליהם עד כה. ומצד שני, ישנם כנראה ממצאים רבים בעלי ערך היסטורי עצום שעליהם לא שמעתי מעולם. את תמציתם של הדברים, כולל מספר סימוכין, אני מעלה לכאן, כדי לאפשר לכולם לעיין בם. בשיחה עם פרופ' מלכין קיבלתי מידע רב, וניסיתי לערוך אותו כאן, כך שיהיה ברור ומאורגן ככל האפשר, מעט בדומה לערך בויקיפדיה. עיקרם של הדברים הוא אדם בשם איקידאוס, שכתבים שלו (חלקים מהם) נתגלו לפני כ-4 שנים בחפירות שנערכו בעירק.

מתוקף טבעו של התרגיל, שעיקרו, למעשה - הטלת ספק בדבריי, הנחנו אני ועירד כי ודאי תעלה בכיתה טענה כי ישנה אפשרות שאינני מכירה אותו, ויותר מכך - שמעולם לא דיברנו. אני מצרפת קובץ של קורות-חייו שהעביר לי, ושאם לא היינו מכירים ומשוחחים - כנראה שלא היה לי איך להשיג. (ובהזדמנות זו מזמינה את המעוניינים לסקור אותם ולאמת כל פרט ופרט). קובץ:Cvmalkin 2010.pdf


איקידאוס

הטקסט המובא למטה הוא בדיון מוחלט  ד"ר א. 13:48, 13 במרץ 2011 (UTC)
שמותיהם של פרופ' מלכין וד"ר גילן הובאו כאן לצורך תרגיל, ואין ליחס להם דבר וחצי דבר מכל זה.

איקידאוס (יוונית:Iκἰῶδέος). חי בשנים 350 לפנה"ס - 286 לפנה"ס. היה איש אתונה, וחברו הקרוב של פיליפוס הרביעי, מי שהיה אחיו הלוקה בנפשו של אלכסנדר מוקדון. נודע גם בכינוי איקידאוס החייכן, והסברה הרווחת היא כי כינוי זה הוענק לו מתוקף טבעו החייכני ומסביר הפנים תמיד. איקידוס זכה לאהדתו והערכתו של המלך עקב דאגתו ומסירותו לפיליפוס. רבות לא ידוע על איקידאוס, אך ישנו תיעוד של הצטרפותו למסעו הצבאי של מוקדון לכיבוש פרס, ששיאו בקרב גאוגמלה. תיעוד על שמחתו של המלך למראהו של איקידוס ניתן למצוא באנבסיס של אריאנוס , וכמו כן באחד מכתביו של דיודורוס.


אודותיו

פרטים רבים אודות איקידאוס אינם ידועים. פרטים מעטים אודותיו מספק אריאנוס, בהסתמכו על כתב יד של תלמי הראשון, שאבד במרוצת השנים. על-פי אריאנוס, מתאר המצביא את פגישתם של איקידאוס ואלכסנדר הגדול בקרב שהתרחש בעת כיבושה של האימפריה הפרסית בידי המקדונים. בכתב יד זה מכנה אותו תלמי "איקידאוס החייכן מאתונה" (יוונית: Iκἰῶδέος ευτυχής αθήνα). הוא מספר כי המלך שמח מאוד למראהו, והפגין כלפיו יחס חם ואוהב. ישנה השערה כי יחסיהם של המלך ושל איקידאוס לא היו ידידותיים בלבד; סברה שמשתלבת עם העובדות שטוענות כי אלכסנדר הגדול היה ידוע בחיבתו לגברים, שלא תמיד נעצרה במישור האפלטוני, אך אין לכך עדויות מוצקות.


גילוי כתביו

בשנת 2007 פורסם כי צוות בין-לאומי של ארכיאולוגים והיסטוריונים גילה חלקים בודדים של כתבים, שיוחסו במהרה לאיקידאוס. בין חברי הצוות היה גם הישראלי ד"ר אמיר גילן, מרצה בכיר מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. גילן אף פירסם מאמר בעקבות הגילוי, תחת הכותרת "ואולי לא היו הדברים מעולם", אותו כתב בשיתוף עם פרופ' מלכין.

Yediot250707.JPG


משמעות הגילוי

לגילוי יומניו של איקידאוס משמעות רבה, בעיקר בבחינה היסטורית, שכן יש לכתבים אלו היכולת להכריע בסוגיה שנידונה זה שנים בין ההיסטוריונים, היא סוגיית מותו של אלכסנדר הגדול. הן בכתביו של פלוטרכוס והן בכתביו של יוסטינוס, שניים מן האישים שכתבו על מותו של המלך, מדובר על הסברה כי אלכסנדר מוקדון הורעל בעת משתה שערך לאחר שובו משדה הקרב. חפיפת הסיפורים זה לזה אומנם אינה מוחלטת, אך המוטיב לפיו רעל עוצמתי שנמהל בנוזל קפוא הוחדר לכוסו של המלך חוזר בשניהם. כן חוזרים גם שמות החשודים בקנוניה, ביניהם אנטיפטרוס, בנו - קסנדרוס, פיליפוס ואיאולס. חשיפת יומניו של איקידאוס סיפקה מבט חדש על הפרשה, ולאחר שנחשף כי מן הכתוב בהם משתמע באופן חד-משמעי כי אותו איקידאוס שתה מאותה כוס לכאורה מורעלת שהוגשה למלך, ניתן לשלול בוודאות את האפשרות כי אלכסנדר מוקדון מת מהרעלה, שכן אם כך היה הדבר - הלוא שגם איקידאוס צריך היה למות לא הרבה אחריו. עם זאת, איקידאוס חי עוד 37 שנים אחרי אותו משתה מפורסם.

הטקסט המובא למטה הוא בדיון מוחלט  ד"ר א. 13:48, 13 במרץ 2011 (UTC)
שמותיהם של פרופ' מלכין וד"ר גילן הובאו כאן לצורך תרגיל, ואין ליחס להם דבר וחצי דבר מכל זה.

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות

תרגיל מצויין! אנא שׂימי לב להערותיו של הכה את תמר קציר|מייקל שפירא, והערה נוספת משלי: בשם היווני שהמצאת יש הרבה יותר מדי אקסנטים (לרוב יהיה רק אחד במילה). השימוש המוגזם מושך תשׂומת לב מיותרת, ומאותת לקוראי/ות יוונית עתיקה שמדובר בזיוף. מאידך, גזיר העיתון שייצרת הפיל בפח קורא וקוראת שאינם מהתמימים, ועל כך מגיעה לך מחמאה גדולה. ד"ר א. 14:58, 27 במרץ 2011 (UTC)

                       היי תמר, עניתי לדברים שכתבת בדף השיחה שלי. --Michael Shapira 09:30, 1 באפריל 2011 (UTC)

                       תורך שוב. :-)  --Michael Shapira 17:11, 1 באפריל 2011 (UTC)


משימה שנייה - רישום ביבליוגרפי

לכל פריט שלושה רישומים: הראשון - כהערת שוליים; השני - ביבליוגרפי; השלישי - AUTHOR DATE.

ספר

רוזנסון, ישראל. הפלשתים במקרא, במדרש ובמקורות חיצוניים. אלקנה: מכון "ארץ חפץ", תשנ"ו 1996.

ישראל רוזנסון, הפלשתים במקרא, במדרש ובמקורות חיצוניים (אלקנה: תשנ"ו 1996).

רוזנסון, ישראל. תשנ"ו 1996. הפלשתים במקרא, במדרש ובמקורות חיצוניים. אלקנה: מכון "ארץ חפץ".

מאמר

איתמר זינגר, "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 94 (2006): 75.

זינגר, איתמר. "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 94 (2006): 74-82.

זינגר, איתמר. 2006. "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 94: 74-82.

פרק באסופת מאמרים

קרויצר, זיגפריד. "יחסי ישראל ופלשתים בימי שאול: עיון מחודש בצמיחת המלוכה בישראל." במחקרי מורשתנו, נערך על-ידי משה צפור ומיכאל אביעוז, 85-101. רחובות: מורשת יעקב - מכללה אקדמית דתית לחינוך, 2004.

זיגפריד קרויצר, "יחסי ישראל ופלשתים בימי שאול: עיון מחודש בצמיחת המלוכה בישראל," במחקרי מורשתנו, נערך על-ידי משה צפור ומיכאל אביעוז. (רחובות: מורשת יעקב - מכללה אקדמית דתית לחינוך, 2004), 90.

קרויצר, זיגפריד. 2004. "יחסי ישראל ופלשתים בימי שאול: עיון מחודש בצמיחת המלוכה בישראל." במחקרי מורשתנו, נערך על-ידי משה צפור ומיכאל אביעוז, 85-101. רחובות: מורשת יעקב - מכללה אקדמית דתית לחינוך.

אתר אינטרנט

"פלישתים," נצפה לאחרונה ב 31 במרץ, 2011, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4776.

הספרייה הוירטואלית של מט"ח. "פלישתים". נצפה לאחרונה ב 31 במרץ, 2011. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4776.

הספרייה הוירטואלית של מט"ח. 2011. "פלישתים". נצפה לאחרונה ב 31 במרץ. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4776.

ערך אנציקלופדי

שראל ברוך, "פלשתים," באנציקלופדיה כללית כרטא (ישראל: כרטא החברה הישראלית למפות והוצאה לאור בע"מ, 1997), 1156.


שראל, ברוך. "פלשתים." באנציקלופדיה כללית כרטא. ישראל: כרטא החברה הישראלית למפות והוצאה לאור בע"מ, 1997.


הערות

ספר – יפה!

מאמר – פסיק במקום לא נכון, שם המאמר לא צריך להיות מוטה אלא שם כתב העת. חסרה נקודה וחסר רווח.

פרק באסופת מאמרים – נערך על ידי ולא עורכים, חסרות נקודות.

אתר – חסרה כותרת הדף\שם האתר, חסרה נקודה בסוף.

ערך אנציקלופדי – נא לעשות לפי השיטה באתר זה

נא לעבור שוב על הכל לפני ההגשה.

בהצלחה, רוני רשף 09:04, 4 באפריל 2011 (UTC)


רוני,

קודם כל - תודה.

מאמר - תיקנתי את הפסיק וההטייה. לא מצאתי איפה חסרה לי נקודה (חשבתי אולי בסוף שם המאמר, אבל הוא מסתיים בסימן שאלה, וזה לא נראה לי הגיוני). בנוגע לרווח החסר - אני מניחה שהתכוונת לרווח בין מס' הגיליון למס' העמודים ברישום האחרון. תיקנתי, אך דעי שבאתר שלפיו עבדנו, ברישום מאמר בשיטת AUTHOR DATE לא מופיע רווח בין שני המספרים, ולכן רשמתי כך.


פרק באסופת מאמרים - גם כאן תיקנתי, למרות שפעלתי לפי ההוראות שניתנו. (אחד החברים בכיתה שאל כאן את אורי כיצד יש לתרגם את Ed., אורי ענה ש 'עורך/ת', וכך רשמתי. מצאתי רק נקודה אחת שחסרה - בסופו של שם המאמר ברישום הראשון. חיפשתי שוב ושוב, אך לא מצאתי מקום בו לא פעלתי בדיוק לפי כללי הרישום באתר. אשמח אם תוכלי לצבוע בצבע כלשהו את המקומות בהם חסרות לי נקודות נוספות שם.


אתר - תיקנתי את הנקודות. אם הכוונה ב'חסרה כותרת הדף/שם האתר' היא לרישום הראשון, הרי שפעלתי כפי שמופיע במדריך הרישום. יש שם 4 דוגמאות ועוד אחת נוספת למטה. רשמתי לפי מס' 1, ולפי זו האחרונה. בדוגמא מס' אחד לא מופיע שם האתר עצמו (GOOGLE, במקרה זה), אלא רק שם הדף הספציפי (Google Privacy Policy, במקרה זה). לכן רשמתי רק "פלשתים", ולא "הספרייה הוירטואלית של מט"ח", כפי שכן עשיתי ברישומים האחרים - כי כך מופיע בדוגמאות.


ערך אנציקלופדי - תוקן!

שוב תודה. Tamar Katsir 11:37, 4 באפריל 2011 (UTC)

בדיקה 2

ערב טוב תמר,

מאמר – פסיק מיותר אחרי סימן שאלה, חסרה נקודה (בצורת הרישום השלישית שלך, שימי לב).

פרק באסופת מאמרים – חסרות נקודות (בצורת הרישום השלישית שלך, שימי לב)

אתר – מעולה. קיבלתי את הערתך, בדקתי לפי מה שאת עשית לפיו.

ערך אנציקלופדי – יופי.

בהצלחה, רוני רשף 16:57, 8 באפריל 2011 (UTC)


רוני,

שוב תודה.

תיקנתי.

לתשומת לבך - במדריך הרישום של AUTHOR DATE, גם במאמר וגם בפרק מאסופת מאמרים - לא המצאתי כלום, ופעלתי בדיוק לפי ההוראות שבאתר. אם מבקשים מאיתנו פשוט להיצמד במדויק לצורת הכיתוב שבמדריך, כמו תוכים (וזה ציטוט!) - מן הראוי לשים לב מה בדיוק כתוב במדריך: בשני הרישומים (גם של מאמר, וגם של פרק באסופת מאמרים) הנקודה לאחר שם הכותב (שאני מניחה שאליה התכוונת כשאמרת שחסרה לי נקודה) היא חלק משם הכותב, ולא נקודה בפני עצמה. לראיה, הרישום הראשון של מאמר, בשיטת ה NOTES AND BIBLIOGRAPHY. שמו הפרטי של המחבר הוא .JOSHUA I - הנקודה אינה בפני עצמה, אלא חלק מהשם -אחרת היינו שמים נקודה בין השם הפרטי של המחבר לשם משפחתו - כך: איתמר. זינגר.

בשמותיהם של המחברים שלי אין נקודות, ולכן לא שמתי נקודה. כאמור - תיקנתי, והוספתי את הנקודות, אך להבא קחו בחשבון את הפרטים הקטנים. Tamar Katsir 07:35, 9 באפריל 2011 (UTC)

בדיקה 3

תמר, לא זו הנקודה המדוברת.

  • מאמר - יפה.
  • פרק באסופת מאמרים - במקום פסיק בין שמות הסופרים, אנא שימי ו החיבור ("אלי ויוסי").

בהצלחה, רוני רשף 06:31, 27 באפריל 2011 (UTC).

על ו' לא אבדוק לך שוב (אבל חשוב לתקן) - סיימת בהצלחה את התרגיל. המשך סמסטר מהנה ובהצלחה. רוני רשף 07:07, 27 באפריל 2011 (UTC)
רוני,

קודם כל - תודה (בפעם השלישית!!). שנית, זה שסיימתי את התרגיל בהצלחה זה טוב ויפה, ובכל זאת - ולו רק בשביל הידע הכללי שלי - איזו נקודה התכוונת שחסרה לי? אני עוברת על זה שוב ושוב (ושוב!), ולא מוצאת אותה. Tamar Katsir 15:58, 27 באפריל 2011 (UTC)

איפה לכל הרוחות הנקודה?!

תמר, להלן 3 גרסאות של הרישום הביבליוגרפי שלך מתאריכים שונים - לפי היסטוריית הדף:

זינגר, איתמר 2006. "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 74-82:94. מכאן

זינגר, איתמר 2006. "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 94: 74-82. ושוב

זינגר, איתמר. 2006. "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?" זמנים: רבעון להיסטוריה 94: 74-82.

כאן כבר יש


כפי שאת ודאי שמה לב, בשתי הצורות הראשונות אחרי השם של הכותב אין נקודה ואילו בצורה השלישית יש.

זו הייתה הנקודה!

להתראות (בשמחות), רוני רשף 16:46, 27 באפריל 2011 (UTC)

משימה שלישית - איתור מראה מקום

מראה המקום

יוספוס, קדמוניות 13.275-283 (=10.2-3)

1.JPG

נקודות מעניינות לכתיבת הערך

  • כיבוש סקיתופוליס ע"י הורקנוס. העיר מצטרפת לרשימה ארוכה של ערים שנפגעו ונחרבו (נאפוליס, מרשה, ועוד) במסע הכיבוש של יוחנן הורקנוס הראשון - נשיא יהודה.
  • אפיקראטס מסגיר את העיר ליהודים (החשמונאים) תמורת בצע כסף.
  • סקיתופוליס עוברת, למעשה, לידיים יהודיות.

סיכום משפט עבור ערך אנציקלופדי

בשנת 107 לפנה"ס עוברת סקיתופוליס לידיים יהודיות. הדבר קורה לאחר שאפיקראטס מוכר אותה, למעשה, ליוחנן הורקנוס - נשיא יהודה דאז, ואנשיו.

  • מנין השנה המדוייקת?
  • מי הוא אפיקראטס?
  • באיזה הקשר מתרחש ארוע זה?
  • ד"ר א.
השנה המדויקת - מויקיפדיה (מהערך של יוחנן הורקנוס, מהחלק על הישגיו הצבאיים, פסקה לפני אחרונה).

לגבי ההקשר - יש גבול למה שאפשר להכניס ב 20 מילה . . . . Tamar Katsir 09:21, 15 במאי 2011 (UTC)