שיחת משתמש:Tanya Perfilyeva

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר

מטלה מס 4

היהודים היו מיעוט בממלכות היווניות והיו צריכים להתאים את עצמם לנסיבות בהן חיו. לטענת גרואן הביאו נסיבות אלה להמצאת סיפורים שונים, שהדגישו את מעמדם המיוחד של יהודים בממלכות ההלניות.

גרואן מתייחס לסיפורו של יוספוס פלביוס כבִדיון, וטוען שיוספוס הוא שהמציא את הסיפור על הגעתו של אלכסנדר לירושלים. לדעתו, הסיפור הוא המצאה מוחלטת ומורכב מחלקים שלא קשורים אחד לשני. מסעותיו של אלכסנדר מוצגים כפרט שולי, או בעצם כרקע לסיפור על היהודים. אלכסנדר אף פעם לא היה בירושלים. גרואן מצביע על כך שההיסטוריונים שכתבו על אלכסנדר ציינו תמיד ארועים כמו הקרבת קרבנות בבתי מקדש. האם יתכן שפיספסו ארוע מיוחד כזה בעיר קדושה כמו ירושלים?

נקודה נוספת שעליה מצביע גרואן היא שאלכסנדר קיבל נבואה מהאורקל (מִנבאה) בדלפי. בסיפורו של יוספוס אלכסנדר מקריב קורבן בבית מקדש של ה' ומקבל נבואה מספר דניאל. מה שניתן לראות פה הוא שהאל אפולו מוחלף בה' של יהודים. זה הוא תחליף מושלם, הרי שהוא מצביע על גדולתו של ה' ומציג את הנביא דניאל כנביא אמת. בסיפור זה קיימת נקודת תורפה, שהרי ספר דניאל חובר כ-150 שנה לאחר ההתרחשויות שמסופרות באגדה. באותה הזדמנות מבקשים נציגי היהודים מאלכסנדר הטבות. אלכסנדר אכן מסכים ומחלק אותן הטבות לא רק ליהודים מקומיים, אלא גם ליהודי בבל ומדי. הבעיה היא שבשלב ההוא איזורים אלה עדיין לא היו תחת שלטונו. כמו כן סרב אלכסנדר לתת הטבות לשומרונים. בכך רצה המחבר היהודי להצביע על קרבת היהודים לאלכסנדר, ולהראות שהוא עצמו מקבל נבואות מה' של יהודים ומקבל את האמונה שלהם. לעומת זאת את הדתות האחרות אלכסנדר לא מקבל.

גרואן מדבר גם על זמנו של הסיפור. המחקר מציע כמה תאריכים אפשריים. לטענת גרואן אין לחפש תאריכים מסוימים, שהרי הסיפור נמשך לאורך שנים רבות, ואין נקודה אחת או שתיים על ציר הזמן שיוכלו להצביע על מאורע ספציפי זה. ההמצאות היו קיימות תמיד, לכן גם אין צורך להיתיחס לסיפור זה כמשהו שהתרחש במציאות, שהרי הוא המצאה מוחלטת.

גם על גדולה צבאית של יהודים מסופר באגדה. אלכסנדר מצרף אותם לצבאו. הסיפור של עזרת היהודים לאלכסנדר נגד מצרים הוא המצאה. מצרים מעולם לא נלחמה באלכסנדר.

לסיכום, סופרים יהודים רצו להדגיש לאורך כל ההיסטוריה את מקומו המיוחד של העם היהודי בממלכות הלניות. הם עשו זאת בעזרת סיפורים ואגדות שהמציאו.

משימה מס 3

יוספוס, קדמוניות 13.352-355 (=13.2)

כששמעה קליאופטרה על ניסיונו של בנה (ושמזימתו) על מצרים לא עלתה כפי שציפה, שלחה חלק מצבאה וגירשה אותו מן הארץ. (וכך) נסוג שוב ממצרים ובילה את החורף בעזה. בינתיים כבשה קליאופטרה במצור את חיל-המצב בפתולמאיס ואת העיר. ואלכסנדרוס התקרב אליה עם מתנות (ודברי) חנופה, כיאה לאחר שסבל צרות מיד תלמי ומשום שלא היה לו מפלט אחר אלא זה. (אז) יעצוה אחדים מידידיה לקחת את המתנות וגם לעבור בארץ ולכובשה, ולא להרשות, שנכסים מרובים כל-כך יהיו ביד איש יהודי אחד. אולם חנניה יעץ את ההיפך מזה ואמר, שעוול תעשה אם תגזול מאיש בעל-ברית את רכושו 'ובפרט שהוא קרובנו' ; והוסיף: 'רצוני שתתני דעתך על כך, אם לא יהפוך העוול (לאיש) הזה אותנו היהודים כולנו לאויבים לך'. דברים אלה דיבר חנניה, וקליאופטרה נשמעה לו, שלא לפגוע באלכסנדרוס, ואדרבה כרתה אתו ברית בסקיתופוליס של חילת-סוריה.

אלכסנדר ינאי וקליאופטרה III כורתים ברית בסקיתופוליס (עיר ראשית בחבל דקאפוליס), כדי לא לאפשר לתלמי לאתירוס לכבוש את עזה, וקליאופטרה לא ממשיכה לכבוש את יהודה.

  • ד"ר א.
  • בסדר גמור. אבל האם אפשר ללמוד מתוך כך משהו על מעמדה של בית-שאן?

משימה מס 2

ספר

Helene Deutsch,A Psychoanalytic Study of the Myth of Dionysus and Apollo (New York: International Universities Press, Inc, 1969), 10-11.

Deutsch, Helene. A Psychoanalytic Study of the Myth of Dionysus and Apollo. New York: International Universities Press, Inc, 1969.

Deutsch, Helene. 1969. A Psychoanalytic Study of the Myth of Dionysus and Apollo. New York: International Universities Press, Inc.

פרק באסופת מאמרים

Ingrid Werner, "Dionysus in Etruria the Ivy Leaf Group," in Swedish Institute in Rome, ed. Ingrid Werner and Brita Alroth. (Motala: Motala Grafiska AB, 2005), 55.
Werner, Ingrid. "Dionysus in Etruria the Ivy Leaf Group." InSwedish Institute in Rome, edited by Ingrid Werner and Brita Alroth, 56-68. Motala: Motala Grafiska AB, 2005.
Werner, Ingrid. 2005. "Dionysus in Etruria the Ivy Leaf Group." In Swedish Institute in Rome, edited by Ingrid Werner and Brita Alroth, 56-68. Motala: Motala Grafiska AB.

פרק אנציקלופדי  

 Mike Dixon-Kennedy, "Dionysus," In Encyclopedia of Greco-Roman Mythology (Santa Barbara: ABC-CLIO, 1998), 37.

Dixon-Kennedy, Mike. "Dionysus." In Encyclopedia of Greco-Roman Mythology. Santa Barbara: ABC-CLIO, 1998. 

מאמר


Helene P. Foley, "The Masque of Dionysus," American Philological Association 110 (1980): 109.
Foley, Helene P. "The Masque of Dionysus." American Philological Association 110 (1980): 107-133.
Foley, Helene P. 1980. "The Masque of Dionysus." American Philological Association 110:107-133.

אתר אינטרנט

"Dionysus - Greek God Dionysus," Last modified 2011, http://ancienthistory.about.com/cs/grecoromanmyth1/p/Dionysus.htm.
Ancient/Classical History. "Dionysus - Greek God Dionysus." Last modified 2011. http://ancienthistory.about.com/cs/grecoromanmyth1/p/Dionysus.htm.
Ancient/Classical History. 2011. "Dionysus - Greek God Dionysus." Last modified 2011. http://ancienthistory.about.com/cs/grecoromanmyth1/p/Dionysus.htm.


הערות

ספר – שם הספר לא מוטה. אין נקודה בסוף.

פרק באסופת מאמרים – שם הספר לא מוטה ואין נקודה. AND מיותר.

מאמר – שם כתב העת לא מוטה. רווח מיותר.

אתר אינטרנט – חסרה כותרת, פסיק במקום נקודה, אין אחידות ב-L של ה LAST.

ערך אנציקלופדי – נא לעשות לפי השיטה באתר זה

נא לעבור שוב על הכל לפני ההגשה.

בהצלחה, רוני רשף 09:02, 4 באפריל 2011 (UTC)

בדיקה שנייה

ספר – יופי.

פרק באסופת המאמרים – פסיק מיותר בין שמות העורכים.

Et al = ונוספים. אם יש רק עוד עורכ\ת אחת, אפשר לכתוב את שמה. תני קרדיט.. :)

רווח חסר, פסיק במקום and בין שמות העורכות.

מאמר – יופי!

אתר – פסיק במקום נקודה

ערך אנציקלופדי – שתי הצורות התחתונות נכונות, לפי איזו תבנית עשית את הצורה הראשונה?

בהצלחה, רוני רשף 16:47, 8 באפריל 2011 (UTC)

בדיקה שלישית

פרק באסופת מאמרים - במקום פסיק בין שמות העורכים, השאירי בבקשה רק את הand. אתר - בשורה הראשונה, שימי פסיק במקום נקודה אחרי 2011 בבקשה. בשורה השנייה נקודה אחרי 2011 ולא פסיק. השורה השלישית מעולה.

נא לעבור על הכל שוב לפני ההגשה. בהצלחה, רוני רשף 06:23, 27 באפריל 2011 (UTC)

טניה, סיימת את התרגיל בהצלחה בתאריך 27.4.2011. כל הכבוד ובהצלחה במבחנים רוני רשף 19:07, 13 במאי 2011 (UTC)

משׂימה מס 1

התעלומה נפתרה!!!!

בעקבות תגלית ארכיאולוגית בעיראק כ -90 ק"מ מבגדד, באיזור שבו היתה ממוקמת העיר בבל, אותה עיר שבה מצא את מותו אלכסנדר מוקדון, התגלה כד ובתוכו פרגמנט. עד היום מותו של אלכסנדר היתה אחת התעלומות הגדולות ביותר בהיסטוריה. כיום ניתן להגיד שאפשר לשים קץ לתעלומה זאת בעקבות הממצאים של החפירה בעיראק. מה שנתגלה הוא מכתב התאבדות של אחד הרופאים שטיפלו באלכסנדר בימים שלפני מותו. במכתב מתגלה סיבת המוות האמיתית של אלכסנדר. רושם המכתב הוא רופא בשם פיליפוס. לפי עדויות ארכיאולוגיות המכתב היה כתוב על פפירוס ששרד עד ימינו. המסמך כתוב בשפה יוונית ותורגם להרבה שפות כולל את השפה העברית. הנה פירסום של מכתב זה:

אני הולך לשים קץ לחיי. במקום בו אני נמצא יש הרבה אנשים מרושעים ורודפי בצע. אני נמצא בבבל בארמונו של נבוכדנצר ליד חדר בו גוסס האדם הגדול ביותר עלי אדמות אלכסנדר. אני יכול לעזור לו להחלים ממחלה. אם אני לא אטפל בו ביומיים הקרובים, הוא ימות. המחלה לא קשה ויש לי תרופה לכך. כל היום אני רק שומע ויכוחים על היורש של אלכסנדר. פרדיקס הוא הרשע ביותר, הוא לא נותן לי להיתקרב למיטתו של החולה. הוא זה שאיים עלי וירצח אותי בדרך האכזרית ביותר אם רק אתקרב לשליט. אינני יודע מה לעשות. אני לא יכול לעזור לאלכסנדר, אני נעול בחדר שאין ממנו מוצא. כדי לנקות את שמו פרדיקס יוציא אותי להורג באותו רגע שאלכסנדר ימות. הוא יאשים אותי במותו של המהיג משום שלא ריפאתי אותו . אין פה למי לפנות לעזרה, הדרך היחידה כפי שאמרתי היא לשים קץ לחיי. עדיף מוות מהיר מאשר מוות בייסורים. אני שומע שמישהו מתקרב לדלת... אני חייב להחביא את המכתב...

הערות

  • חסרים פרטים על התגלית (מי גילה? מתי? וכו')
  • אלכסנדר מוקדון ולא המוקדון
  • אני אטפל ולא יטפל
  • מיטתו של החולה ולא מיתתו
  • ריפאתי ולא ריפיתי

הפרגמנט שפברקת לוקח את העלילה לכיוון חדש: הוא לא מתייחס ישירות לקנוניא אותה מתארים מקורותינו (וזו היתה המשׂימה), אבל הוא בהחלט "מוכיח" שמות אלכסנדר היה תוצאה של קנוניא. הבחירה במכתב התאבדות טובה מאד, שכן היא חוסכת לך את ההתעסקות בהקשר הספרותי של העדות. מכתב התאבדות הוא (לרוב) טקסט העומד בפני עצמו.

ד"ר א. 15:55, 29 במרץ 2011 (UTC)