שיחת משתמש:Yuval Neaman

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסילבוס הקורס - סדנא למיומנויות מחקר

מטלה מס' 2 - רישום ביבליוגרפי

  • ספר

1. אהרון אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ז 2007).

2. אופנהיימר, אהרון. רבי יהודה הנשיא. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ז 2007.

3. אופנהיימר, אהרון. תשס"ז 2007. רבי יהודה הנשיא. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.

  • מאמר

1. עדין שטיינזלץ, "רבי יהודה הנשיא," אישים בתלמוד, (תשמ"ז-1987): 46-52.

2. שטיינזלץ, עדין. "רבי יהודה הנשיא." אישים בתלמוד (תשמ"ז-1987): 46-52.

3. שטיינזלץ, עדין. תשמ"ז-1987. "רבי יהודה הנשיא." אישים בתלמוד: 46-52.

  • פרק באסופת מאמרים

1. .Sol Scharfstein, "Judah HaNasi," In Chronicle of Jewish History from the Patriarchs to the 21st Century,ed. Dorcas Gelabert (Jersey City: Ktav Publishing Incorporation., 1997), 110-113

2. .Scharfstein, Sol. "Judah HaNasi." In Chronicle of Jewish History from the Patriarchs to the 21st Century, edited by Dorcas Gelabert, 110-113. Jersey City: Ktav Publishing Incorporation, 1997

3. .Scharfstein, Sol. 1997. "Judah HaNasi." In Chronicle of Jewish History from the Patriarchs to the 21st Century, edited by Dorcas Gelabert, 110-113. Jersey City: Ktav Publishing Incorporation

  • ערך אנציקלופדי

1. יואב בן-דב, זהבה כנען ואילנה שמיר, "יהודה הנשיא," באביב, האנציקלופדיה הישראלית לנוער (ישראל: הוצאת אביב, 2004), 66.

2. בן-דב יואב, זהבה כנען ואילנה שמיר. "יהודה הנשיא." באביב, האנציקלופדיה הישראלית לנוער. ישראל: הוצאת אביב, 2004.

3. יואב בן-דב, זהבה כנען ואילנה שמיר. 2004. "יהודה הנשיא." באביב, האנציקלופדיה הישראלית לנוער. ישראל: הוצאת אביב.

  • אתר אינטרנטי

1. .Rabbie Judah Ha'Nasi," JewishSearch.com, accessed April 1, 2011, http://www.jewishsearch.com/article_433.html"

2. .JewishSearch.com. 2011. "Rabbie Judah Ha'Nasi." Accessed April 1, 2011. http://www.jewishsearch.com/article_433.html

3. .JewishSearch.com. "Rabbie Judah Ha'Nasi." Accessed April 1, 2011. http://www.jewishsearch.com/article_433.html

בדיקה רביעית

  • מאמר - יופי.
  • ערך אנציקלופדי - חסרות מרכאות בשם הערך (צריך להיות "יהודה הנשיא," בראשון, "יהודה הנשיא." בשני).
  • פרק באסופת מאמרים - אנא פתח את הקיצור Inc.

אנא כתוב לי בדף השיחה או שלח אימייל כשתסיים. בהצלחה, רוני רשף 17:33, 26 ביוני 2011 (UTC)

בדיקה שלישית

  • מאמר - חסרים עמודי המאמר, כרך כתב העת.
  • פרק באסופת מאמרים - בשורה הראשונה לא סגרת את המרכאות, אנא פתח את הקיצור Pub. Inc. בשלושת השורות
  • ערך אנציקלופדי - אנא עשה לפי אתר זה (עדיין לא נכון).
  • אתר אינטרנט, ספר - יופי.

אנא כתוב לי בדף השיחה או שלח אימייל כשתסיים. בהצלחה, רוני רשף 14:23, 12 ביוני 2011 (UTC)

בדיקה 2

  • ספר - טוב מאוד.
  • מאמר - חסרים עמודי המאמר, כרך כתב העת.
  • פרק באסופת מאמרים - חסר שם העורך
  • ערך אנציקלופדי - אנא עשה לפי אתר זה, וכתוב את שמות העורכים אחד אחרי השני - למשל איציק כהן, יפית לוי ורוחמה מנשה.
  • אתר אינטרנט - חסר פסיק בין 2011 לכתובת האתר בשורה הראשונה, בשורה השנייה שמת פסיק במקום נקודה אחרי "רבי יהודה הנשיא,", השלישית בסדר

נא לעבור על הכל שוב לפני ההגשה. בהצלחה, רוני רשף 06:23, 27 באפריל 2011 (UTC)

הערות

ספר – חוסר אחידות בצורת רישום השנה.

מאמר לא לפי כללי הציטוט של שיקגו.

פרק באסופת מאמרים – חסר שם הפרק. שם העורך השני לא כתוב נכון. מי ערך את הפרק הרלוונטי? מי עורך הספר? האם יש קשר לרבי יהודה הנשיא?

אתר אינטרנט – סדר המידע לא נכון. התאריך לא מדויק. אין תאריך גישה לאתר.

ערך אנציקלופדי – נא לעשות לפי השיטה באתר זה

נא לעבור שוב על הכל לפני ההגשה.

בהצלחה, רוני רשף 08:59, 4 באפריל 2011 (UTC)

לא מובן הערך האנציקלופדי. יש לאנציקלופדיה 3 עורכים, ובשיטה יש דוגמא רק לעורך אחד. כל השאר תוקן --Yuval Neaman 12:33, 12 באפריל 2011 (UTC)

יובל, יש די והותר דוגמאות באתר של הביבליוגרפיא עם כמה כותבים. תשתמש באחת מהן בהתאם למה שכתוב באתר שמוקדש לאנציקלופדיא בבקשה. תראה כאן למשל: תחת "ספר עם מחברים רבים". בהצלחה, רוני רשף 16:20, 12 באפריל 2011 (UTC)
נ.ב. אם לא תשים נקודותיים בתחילת השיחה בשביל הזחה לא אראה שכתבת לי, במקרה בדקתי פה. עכשיו כדי שאראה שים בבקשה שני זוגות של נקודותיים בתחילת השורה שלך כשתסיים ותרצה שאבדוק, ככה:
וכולי..

שיעור 27/03/11

  • לכל עבודה שיש להגיש, שאלו את המרצה כיצד לרשום הערות שוליים.

בדר"כ במשפט ארוך במיוחד אפשר לשים הערות שוליים באמצע, לעומת משפט רגיל שבו צריך אחרי הנקודה. Insert - Reference - Footnotes. חשוב: יש הבדל בין איך כותבים ביבליוגרפיה להערת שוליים וביבליוגרפיה רגילה, ויש לשים לב להבדלים. כמו כן גם יש הבדל אם זה מחבר אחד או יותר, וגם אם חוזרים על אותו הספר בהערה אחרת אז כותבים בקיצור את הפרטים. על מאמרים מ-Journals יש גם כללים שונים.

  • יש לקחת בחשבון שכמעט על כל נושא כתבו רבים לפנינו. יש לבקר את מה שצריך, לחזק את מה שצריך, להציע משהו מקורי.
  • חובה לתת "קרדיט" מחומר לקוח, גם אם מתרגמים אותו.

מטלה מס' 1

קלף הנמצא במקריות באזור בבל בפברואר 2011 ע"י קבוצת חיילים אמריקניים אשר סיירו כמה ימים באזור. הקלף הלא-שלם נמסר לארכיאולוגים באזור, ומבדיקות שנעשו, הקלף מוערך לתקופתו של אלכסנדר, מה שמתאים לתיאור המחבר הלא-מוכר, אשר קורא לעצמו סוניטוטלס איש אתונה, וטוען בקלף שאינו הכיר את אלכסנדר אך דיבר רבות עם מכריו.


...כי אני, סוניטוטלס איש אתונה, אשר השתקעתי במדבר בין הנהרות, ושמעתי עדויות רבות אלו ממקדונים הטוענים כי הכירו אותו והעלו שמועות אלו ואחרות לגבי מותו, ואף עברו בשורה על פני מיטתו, עד שמת באותו היום בעשרים ושמונה. ועדיין הלם רב מהלך בקרב האנשים הטוענים שהיו קרובים אליו, מחפשים סיבות כיצד זה קרה והאם ישנה סיבה שהאחרים אינם העלו עדיין בדעתם... כי יש שאמרו שהאלים הענישו אותו על חטאיו הרבים לאורך השנים, אחרים הצביעו על גופו שעבר מספיק ולא היה יכול לשאת יותר ממה שכבר נשא מרוב מסעות ולחימות, ואילו אחרים הצביעו על קנוניה רבת משתתפים להרגו, כי היה ידוע לרבים שאולימפיאס רדפה באזור המולדת את כל אשר חשדה בו על סמך מלשינות, אך רק כעבור מספר שנים לאחר מותו. מה שכן מוסכם על כולם זה מחלתו באותם הימים, כך נראה, אך לא הגורם לה; וגופתו הנשארה טהורה לאחר זמן, ללא סימני הרעלה; כי אנשיו ידעו ב-28 שסופו מתקרב, ועברו אחד אחד ליד מיטתו בשעותיו האחרונות, וכשנלקחה רוחו היה נראה כי גם רוחם של אנשיו לנצח אבדה...

אך זה עד יום זה לא מספיק לאנשיו ולהאשמות על קנוניה, ללא שום הוכחות, רחוק באזור המולדת, עם אנשים רבים אשר שילמו על כך בחייהם, כגון איאולאס שר המשקים אשר נחשד ע"י אולימפיאס כי הוא עצמו השקה את אלכסנדר בסם הרעל, ואף את אחיו ארידייאוס הוציאה להורג לאחר מספר שנים, ונראה כי דעתה לאחר מותו לא היה במיטב...

הערות

הנסיבות ההיסטוריות של הפיברוק טובות מאד. המסמך עצמו, עם זאת, סובל מכמה בעיות:

  • עדיין חסרים פרטים על המסמך (לשון כתיבתו, האופן בו נשתמר הקלף למשך 2300 שנה)
  • לא ברור מתי נכתב. מדוע מיקמת אותו דוקא בבבל, כשהעניין מושך דוקא למקדון (שם אולמפיאס)? עובדה זו, יחד עם הצמידות לפלוטרכוס, מעוררת חשדות כבדים לזיוף.
  • אין במסמך כדי להטות את הכף לכאן או לכאן - והרי זה היה לב המשׂימה.

ד"ר א. 10:50, 30 במרץ 2011 (UTC)